”הם בעלי כוח מוסרי עצום”
אחרי כארבעים שנות רדיפות בצ׳כוסלובקיה, הוּרשוּ עדי־יהוה שם לקיים כינוסים נפתיים. אחד מהם, שהתקיים בעיר אוסטראבה במאי 1990, זכה לסיקורו של הכַּתָב ג׳ירי מוּלאדי בעיתון המקומי Nová Svoboda (חירות חדשה). בין השאר, ציין:
”אנשים אנושיים בתכלית”
”במשך שלושה ימים לפני האירוע, התאספו כ־90 איש ב’אולם טטראן’ וניקוהו כפי שלא היה נקי זה 40 שנה. אם אדלג לסוף הסיפור, עלי לומר שהאולם נשאר נקי כשהיה בתום שני ימי הכינוס, בלא פיסת־נייר או בדל־סיגרייה על הרצפה. אגב, עדי־יהוה אינם מעשנים.
”ביום הראשון של הכינוס הנפתי, היו 600,1 נוכחים. ... הם פתחו את התכנית בשיר שנישא בפי כול. מלחינים רבים היו נדהמים מיְפִי השירים האלה. ... הכול נעשה בלא ’תרועת חצוצרות’. לא הציגו את רמי־היחש. (משום כך לא יכולתי לזהות אנשים בעלי דרג גבוה, וסבורני שבלאו הכי זה לא איכפת לאיש.) אין קדים קידה ואין קוראים סיסמאות. תמצא שם ענווה, אדיבות, התחשבות.”
מידע על העדים
”יהוה הוא שם אלהים. בתנ״ך בשפה הצ׳כית, שמו מתורגם (או מוחלף) למלה הוספודין [אדני]. עדי־יהוה מאמינים שיש לבטא את שמו המפורש של אלהים, והם נחושים בדעתם להעיד על קיומו ועל פעליו. ...
”אמונתם של עדי־יהוה אוסרת עליהם להשתמש בנשק נגד בני־אדם, ואלה שסירבו להתגייס לשירות צבאי ולא נקראו לעבוד במכרות־הפחם, ריצו עד ארבע שנות מאסר.
”מדברים אלה בלבד ברור, שהם בעלי כוח מוסרי עצום. יכולנו להשתמש באנשים לא־אנוכיים אלה במישרות הפוליטיות הבכירות ביותר — אך לעולם לא נצליח בכך. עדי־יהוה תקיפים בדעתם, שבני־אנוש שלטו זה על זה לרעתם. הם מכירים, אמנם, ברשויות הממשלתיות, אך מאמינים שאך ורק מלכות אלהים מסוגלת לפתור את כל בעיות האנושות. אך, אל דאגה — הם אינם קנאים. הם אנושיים ביותר. ועתה, חשוֹב עליהם מה שתרצה.
”נ. ב. אינני אחד מעדי־יהוה, אם כי אני מזדהה עם רבות מדעותיהם.”
[תמונה בעמוד 17]
כינוס ב’אולם לוצרנה’, פראג, צ׳כוסלובקיה