צעירים שואלים.‏.‏.‏

כיצד אעזור להורה היחיד שלי?‏

‏”‏להיות הורה יחיד זה כמו להיות להטוטן.‏ לאחר ששה חודשי אימונים,‏ הנך מסוגל סוף־סוף ללהטט עם ארבעה כדורים בעת ובעונה אחת.‏ אך,‏ בדיוק לאחר שאתה לומד לעשות כן,‏ מישהו משליך אליך כדור נוסף!‏”‏ — הורה יחיד.‏

התפקיד המוטל על הורה יחיד הינו תפקיד מתיש,‏ לעתים ללא־רחם.‏ ואם אמך היא הורה יחיד,‏ אין ספק שאתה יודע שעזרה כלשהי לא תזיק לה.‏a אך,‏ כנער (‏או נערה)‏ בגיל־העשרה,‏ הנך עומד בפני מה שסופר אחד כינה בשם ”‏תקופת החיים המלחיצה והמסוכנת ביותר”‏.‏ לכן,‏ אתה עשוי לחשוב שדי לך עם ההתמודדות עם גיל הנעורים.‏

אך,‏ כמו ההורה היחיד שצוטט לעיל,‏ יתכן שאמך תחוש מעת לעת מותשת לחלוטין,‏ בנסותה לשמש לך אם ואב כאחד.‏ אמת,‏ אין יהוה מצפה מאיש את הבלתי־אפשרי.‏ עיקרון מקראי אומר:‏ ”‏שכן אלהים אינו מצפה מכם לתת מה שאין לכם!‏”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏12‏,‏ הדרך‏)‏ בכל זאת,‏ היא עשויה לחוש שהיא נתונה ללחצים כבירים.‏ האם תתעלם פשוט ממצוקתה,‏ או שמא ישנן סיבות טובות לנסות לעזור לה?‏

‏”‏להשיב גמול”‏

בכתבי־הקודש נאמר:‏ ”‏הייו כולכם לב אחד,‏ שותפים לצער הזולת”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏ אם כן,‏ האין תחושת השוּתפוּת לצער הזולת צריכה להניע אותך לעזור לאמך?‏ אכן,‏ ”‏רצוי לפני אלהים”‏ שצעירים ימשיכו ”‏להשיב גמול להוריהם”‏.‏ — טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏4‏.‏

אף כי פסוק זה מתייחס,‏ לפי ההקשר,‏ להגשת סיוע חומרי להורה אלמן,‏ הוא מלמד עיקרון חשוב:‏ לעולם לא נוכל לפצות את הורינו על כל מה שהעניקו לנו.‏ למשל,‏ יש צעירים המשתמשים בחלק או בכל משכורתם מעבודות חלקיות כדי לעזור בתשלום הוצאות משק־הבית.‏ זוהי דוגמה להכרת־תודה והערכה אמיתית!‏

אך,‏ עזרה כספית היא רק דרך אחת ”‏להשיב גמול”‏ להורה שלך.‏ לא שעליך למלא את מקומו של ההורה החסר — שכן הדבר בלתי־אפשרי — וכן אינך צריך להתיש את עצמך מבחינה רגשית,‏ כשאתה חש אחראי לחלוטין לכל מה שמתרחש בבית.‏ זה עדיין תפקידה של אמך כהורה.‏ (‏השווה משלי ל״א:‏27‏.‏)‏ אך,‏ יש דרכים מעשיות רבות להוכיח שאתה מהווה עזר אמיתי לאמך כהורָה יחידה.‏

הציות מקל על עוּלה

דרך אחת היא פשוט לנהוג על־פי הצוו שבמשלי ו׳:‏20‏:‏ ”‏שמע בני מוסר אביך,‏ ואל תיטוש תורת אמך”‏.‏ יתכן שאתה יודע פסוק זה בעל־פה.‏ אך,‏ האם קורה לעתים שאינך נוהג לפיו?‏

אֵם לבן בגיל־העשרֵה עובדת שעות ארוכות כדי לפרנס את בני־ביתה.‏ אך,‏ היא אומרת באנחה:‏ ”‏בני הופך את חיי לקשים יותר,‏ כשהוא ממרה את פי”‏.‏ בנה מתריס כנגדה:‏ ”‏אני הזכר היחיד בבית.‏ אני גבוה מאמי,‏ כך שלעתים קשה לי מאוד לציית לה ולכבדה כראש־המשפחה”‏.‏

לא המיבנה הגופני שלך ולא מינך אינם פוטרים אותך מן הצוו האלוהי:‏ ”‏אל תיטוש תורת אמך”‏.‏ יהוה העניק לאמך סמכות לקבוע כללים או הוראות הנוגעים לניהול הבית.‏ אתה חייב לה יחס־כבוד וציות.‏ אם הנך בן,‏ אולי אמך מכנה אותך בחיבה ”‏הגבר במשפחה”‏.‏ אך,‏ היא הינה ראש המשפחה!‏ בכך שתציית לה — ולא תתווכח איתה כל אימת שהיא מבקשת ממך לעשות משהו — תקל עליה ותתרום לשלווה המשפחתית.‏

עזור בעבודות־הבית

דרך אחרת להקל על ההורה שלך היא לעזור במטלות הבית — בלא לחכות עד ”‏שמנדנדים”‏ לך לבצען.‏ ’‏אבל אמא אינה מבקשת ממני כלום,‏’‏ יתכן שתאמר.‏ למרבה הפלא,‏ כך הדבר לעתים קרובות.‏ בהקשר לכך כותבת קרול ו.‏ מורדוק:‏ ”‏האֵם או האב היחידים כושלים לאורך הסלון עם חבילת כביסה שהיא כבדה דיָה לגרום פיק־ברכיים,‏ ותהיינה החזקות ביותר — שעה שמבטם של שלושת הילדים אינו מש ממסך הטלוויזיה”‏.‏ — !Single Parents Are People, Too (‏גם הורים יחידים הם בני־אדם!‏)‏

מדוע הורים יחידים כה רבים דורשים כה מעט מילדיהם?‏ אם יחידה אחת נימקה זאת כך:‏ ”‏איני רוצה שבתי תחסר הנאה כלשהי,‏ רק מפני שעלי לעבוד.‏ אני חוששת שהיא תפתח כלפי עוינות בשל כך”‏.‏ אם אחרת אמרה:‏ ”‏אתה רוצה לפצות את ילדיך על העדר ההורה השני,‏ בזה שאתה מקל עליהם”‏.‏ יתכן שתחושות אלה נעוצות בכך שאמך חשה רגשות־אשם לא־מוצדקים.‏ היא אולי חשה אשמה על שעבודתה מרחיקה אותה ממך.‏ או שהיא חשה אשָם על כשלון נישואיה,‏ בחשבה שעליה מוטלת האשמה שאתה חי בבית עם הורה יחיד.‏

לדברי ד״ר ריצ׳רד גארדנר,‏ מחבר The Boys and Girls Book About Divorce (‏ספר הבנים,‏ הבנות והגירושין)‏,‏ יש צעירים המנצלים מצב זה.‏ הם תובעים רחמים ומסרבים ליטול חלק במטלות משק־הבית.‏ הדבר מזכיר את הגישה הקשוחה שגילו מנהיגי־דת במאה הראשונה לספירה.‏ נאמר עליהם:‏ ”‏הם קושרים משאות כבדים ועומסים אותם על שכמי האנשים,‏ אך אינם רוצים להניע אותם אף באצבעם”‏.‏ — מתי כ״ג:‏4‏.‏

הראה שגישתך שונה.‏ סרב להוסיף על העול המוטל על אמך;‏ אל תשתמט מביצוע מטלות במשק־הבית.‏

נקיטת יוזמה

יתכן שמשמע הדבר יהיה,‏ שתעשה את הדרוש בלא שתתבקש לכך.‏ חשוב על מה שעושה הנער רוני כדי להקל על אמו.‏ הוא אומר:‏ ”‏אמי עובדת בבית־חולים,‏ ויש לגהץ את מדי־האחות שלה.‏ לכן אני מגהץ אותם עבורה”‏.‏ אך,‏ האין זו עבודה של אשה?‏ ”‏יש הסבורים כך”‏,‏ עונה רוני.‏ ”‏אבל זה עוזר לאמא,‏ ולכן אני עושה זאת”‏.‏

מלבד הצעת עזרה מעשית,‏ אתה יכול לעשות רבות כדי לעודד את רוחה של אמך,‏ פשוט על־ידי ביטויי הערכה.‏ אם יחידה כתבה:‏ ”‏פעמים רבות אני נוכחת שכאשר מצב־רוחי ירוד,‏ או שאני נוחה לרגוז לאחר יום קשה במיוחד במקום־עבודתי,‏ ואני באה הביתה — זה בדיוק היום בו בוחרת בתי לערוך את השולחן,‏ להכין את ארוחת־הערב ולהגישה”‏.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏בני כורך את זרועותיו סביבי,‏ מחבק אותי ואומר,‏ ’‏את האמא’‏לה הטובה ביותר בעולם.‏’‏”‏ כיצד משפיעים עליה מעשים מתחשבים אלה?‏ היא ממשיכה:‏ ”‏מצב־רוחי כולו משתנה שוב לטובה”‏.‏

‏’‏המשיכו להתהלך באמת’‏

‏”‏בני,‏ תורתי אל תשכח ומצוותי ייצור לבך.‏ .‏.‏.‏ בטח אל יהוה בכל לבך”‏.‏ (‏משלי ג׳:‏1,‏ 5‏)‏ אלה דברי שלמה המלך.‏ אם אמך אשה יראת־אלהים,‏ אין ספק שהיא חשה כך כלפיך;‏ היא רוצה שתלך בדרכי אלהים.‏ לשם כך יתכן שהיא תערוך עמך שיעור־מקרא משפחתי קבוע.‏

אפשר שלא יהא לה קל לעשות זאת לאחר יום עבודה מפרך.‏ ואם אינך משתף פעולה,‏ או מתלונן,‏ יכול השיעור המשפחתי להפוך לנטל כבד לכל הנוגעים בדבר.‏ לכן,‏ שתף פעולה!‏ הייה מוכן ללמוד בהגיע המועד שנקבע לכך.‏ הכן את השיעור מראש.‏ יתכן ששיתוף־פעולה מצדך יתן להורה שלך את הדחף הדרוש כדי שהשיעור יהפוך לדבר של קבע.‏ ואם הנך עד־יהוה,‏ השתתפותך באסיפות ללימוד המקרא ובפעילות ההוראה,‏ בלא שיהא צורך לדרבן אותך,‏ תוכיח שהנך מעוניין להתהלך בדרכי אלהים.‏ (‏תהלים קמ״ה:‏10–12;‏ עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏ כך תבטיח לאמך שמאמציה אינם לשווא!‏

התועלת

במשלי ג׳:‏27 נאמר:‏ ”‏אל תמנע טוב מבעליו,‏ בהיות לאל ידך לעשות”‏.‏ ברור שאתה חייב לאמך התחשבות מעין זו.‏ ובעשותך כן,‏ אינך משביע רק את רצונה,‏ אלא את רצון יהוה אלהים.‏ תועלת נוספת היא:‏ הדבר יקל עליה לרצות להגיש לך עזרה כשתזדקק לה.‏

ולבסוף,‏ העזרה לזולת תטפח בך תכונות חיוביות.‏ בהקשר לכך ציין סופר אחד:‏ ”‏הצעיר זקוק להזדמנויות לחוש שהוא לעזר לזולת.‏ כשאין הוא מתנסה בכך,‏ הוא אינו יכול להבחין בכוחו וביציבותו,‏ הנובעים מן הידיעה שהוא אדם טוב המושיט עזרה לזולת”‏.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏טוב לתת מלקחת”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏35‏)‏ נתינתך להורה היחיד שלך ועזרתך לו,‏ תסב לך אושר רב.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

נער עצל או אדיש מוסיף מתחים לחיי ההורה שלו.‏.‏.‏ מי שעוזר בעבודות־הבית מקל על עוּלו