ידינו המופלאות

בצעקה שפילחה את האוויר,‏ הפיל הצעיר את הפטיש ואחז באגודלו בחוזקה כאילו לסחוט מתוכו את הכאב.‏ במקום להכות על ראש המסמר,‏ שוב היכה על אגודלו.‏

באותו רגע חש ודאי הנגר המתלמד שיהיה לו קל יותר ללא האגודל הכואב.‏ אולם,‏ האגודל,‏ שלעתים ”‏מגושם”‏ כל־כך,‏ הינו חלק ממכשיר יקר־ערך שכל אחד מאיתנו מצויד בו — יד האדם.‏

מכיון שאנו מכירים את ידינו מקרוב — את אצבעותינו הזריזות,‏ המיפרקים הגמישים,‏ העצבים הרגישים וכן הלאה — אנו נוטים בקלות להתייחס אליהן כאל דבר מובן מאליו.‏ אך,‏ כמעט שאין מטלה שנוכל לבצע מבלי להשתמש בידינו.‏ ”‏כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה”‏,‏ האיץ בנו שלמה המלך החכם.‏ (‏קהלת ט׳:‏10‏)‏ היטב בחר הוא ביד כסמל לפעילות האדם,‏ כיון שזהו כלי משוכלל שאין שווה לו.‏

מעוצבות באורח מופלא

אצבעותינו מסוגלות לרחף על־פני לוח־המקשים של מכונת־כתיבה במהירות שאף עולה על מאה מלים בדקה.‏ הן יכולות לרקד על 88 הקלידים של פסנתר־כנף ולתרגם את התווים למוסיקה מרהיבה.‏ אך,‏ מה באשר לאגודל?‏ ובכן,‏ נסה את התרגיל הבא:‏ פרוש את כף־ידך כשאצבעותיך פונות ישר קדימה.‏ התחל בזרת ונסה לכופף כל אצבע בתורה.‏ האם אתה מבחין עד כמה קשה למנוע את שאר האצבעות מלזוז?‏ כעת,‏ כופף את אגודלך,‏ הנע אותו מעלה ומטה וכן בתנועה סיבובית.‏ למעשה,‏ אתה יכול לעשות זאת מבלי להניע את שאר האצבעות.‏ עצמאות זו הייחודית לאגודל — המתאפשרת בזכות גמישותו של בסיס המיפרק האוכּפי,‏ ובזכות רצועת שרירים נפרדת — מקנה לו כישורים רבים ומיוחדים.‏

אחד מכישוריו של האגודל הוא יכולתו לגעת בקצה כל אחת מהאצבעות,‏ או לאחוז משהו בחוזקה מול כל אחת מהן.‏ האם פרט זה חסר חשיבות?‏ נסה להרים מטבע,‏ לפתוח צנצנת,‏ או אולי לסובב ידית של דלת מבלי להשתמש באגודל.‏ אפילו ידידנו הנגר זקוק לאגודליו ”‏המגושמים”‏,‏ כדי לאחוז את המסמר במקומו או כדי להניף את הפטיש.‏ למעשה,‏ עמים קדומים נהגו לקצץ באכזריות את אגודליהם של חיילי האויב,‏ כדי לחבל ביכולתם לתפקד.‏ — שופטים א׳:‏6,‏ 7‏.‏

בהתחשב בכל העבודות שהאצבעות מסוגלות לבצע,‏ מפתיע לגלות שיש להן מעט מאוד שרירים.‏ למראית־עין,‏ נראה אולי הדבר כמיגרע,‏ כיון ששרירים נוספים משמעם יותר כוח.‏ אולם,‏ לשרירים נטייה להתפתח ככל שמפעילים אותם בקביעות.‏ מה היה קורה אילו ניחנו אצבעותינו בשרירים רבי־עוצמה?‏ לאור העבודה הרבה שמבצעות האצבעות,‏ עד מהרה היתה כל אחת מידינו דומה ליעֶה מגושם,‏ דבר שהיה הופך עבודה עדינה לקשה,‏ אף לבלתי־אפשרית.‏ עד כמה אסירי־תודה עלינו להיות לבוראנו על שבחכמה מיקם את רוב השרירים בזרוע,‏ וקשר אותם לאצבעות באמצעות גידים חזקים!‏

מותאם ככפפה ליד

העור העוטף את ידינו הינו הרבה יותר מכיסוי גרידא.‏ צבוט בעדינות את העור שבגב ידך.‏ תבחין בכך שהוא משוחרר וניתן להניעו.‏ הדבר מאפשר לאגרף את היד.‏ אך,‏ מה באשר לכף־היד?‏ העור בחלק זה הרבה פחות משוחרר.‏ שער בנפשך עד כמה קשה היה לאחוז במשהו בצורה איתנה,‏ אילו היה העור מידלדל מצד לצד.‏ כדי להדק את האחיזה,‏ כף־היד מרופדת במעין כריות.‏ מירבצים שומניים אלה עבים במיוחד מתחת לאצבעות ובכרית כף־היד — אלה הן הנקודות המשמשות אותנו בדרך־כלל כדי להחזיק או ללחוץ.‏

אם תתבונן היטב בכף־ידך,‏ תבחין שהעור אינו חלק לחלוטין.‏ מלבד הקווים הבולטים לעין,‏ מכוסה היד בקווים מקבילים ולולאות זעירות,‏ הנקראים רכסים פיטמתיים.‏ בדומה לבליטות שבסוליות נעליך,‏ רכסים אלה מספקים כוח משיכה רב יותר ולכן משפרים את האחיזה.‏

על הרכסים מעטה של נקבוביות המאפשרות לבלוטות־הזיעה ליצור לחלוחית בכף־היד.‏ אין ספק שראית עובד המשפשף נמרצות את ידיו זו בזו,‏ בטרם ייגש לעבודה פיסית קשה.‏ אין זה רק הרגל חסר־משמעות.‏ השיפשוף יוצר חום הממריץ את פעילותן של בלוטות הזיעה.‏ הלחלוחית יוצרת חיכוך המשפר את האחיזה.‏ מה אתה עושה כשהנך מתקשה להפוך דף בספר בעל דפים דקיקים?‏ יתכן שתעשה בדיוק את אותה פעולה — תשפשף את קצה האצבע באגודל,‏ כדי שתוכל להפריד את הדף הדק ביתר קלות.‏

ללולאות ולמערבולות שברכסים שבקצות אצבעותיך יש שימוש נוסף — הן יוצרות את טביעת־האצבע הייחודית לך.‏ עד כמה שזה נראה בלתי־יאומן,‏ בשטח הקטן שבקצות אצבעותיך קיים מירקם של קווים שאין שני לו בקרב למעלה מ־50 מיליארד האצבעות האחרות שבנמצא.‏ אף־על־פי שתאומים נראים זהים,‏ טביעת־האצבעות שלהם מבדילות ביניהם.‏ מעניין לציין שאפילו בעבר הרחוק,‏ במאה השלישית לפה״ס,‏ זיהו אנשי עסקים סיניים את לקוחותיהם באמצעות טביעת־אצבעותיהם אשר שימשו בתור חתימה.‏ למעשה,‏ אפילו פציעת האצבע לא תשנה את טביעתה.‏ אותו מירקם ישוב לקדמותו,‏ כל עוד הפציעה אינה עמוקה מדי.‏

אלפי עצבים

גם אם ידינו אינן מסוגלות לראות,‏ לשמוע או להריח,‏ בכל זאת הן מהוות את אחד האמצעים העיקריים לחוש את העולם הסובב אותנו.‏ מה אתה עושה,‏ למשל,‏ כשאתה מוצא את עצמך בחדר חשוך לחלוטין?‏ אתה מושיט את ידיך,‏ כשאצבעותיך פרושות לצדדים,‏ ומגשש את דרכך באפלה.‏ אכן,‏ ידינו אינן משמשות רק כמכשירים בעלי יכולת דיוק גבוהה,‏ אלא גם כחיישנים רגישים.‏ הן מספקות לנו זרם בלתי־פוסק של מידע — התנור חם,‏ המגבת רטובה,‏ השמלה עשויה משי,‏ פרוות החתול רכה,‏ וכן הלאה.‏ החוש החמישי שלנו,‏ חוש המישוש,‏ מתחיל בידיים.‏

קצות אצבעותינו רגישים כל־כך הודות לריכוז הגבוה של קולטי־חישה ש־000,‏1 מהם נמצאים בכל סנטימטר מרובע.‏ למשל,‏ אילו היית אוחז בשתי סיכות שהמרחק ביניהן כ־6 מילימטר,‏ ונוגע בהן בפניך,‏ היית חש כאילו זוהי סיכה אחת.‏ אולם,‏ אם יגעו שתי הסיכות בקצה אצבעך,‏ מיד יאמר לך הריכוז הגבוה של העצבים שם שאלה הן שתי סיכות.‏ זהו הדבר המאפשר לעיוור לקרוא כתב ’‏ברייל’‏.‏ מי יטען שהיד אינה מסוגלת לראות?‏

הציפרניים הן החלק היחידי ביד שאין בו עצבים.‏ אולם,‏ אין משמע הדבר שהן חסרות תועלת.‏ נהפוך הוא,‏ הציפרניים מספקות תמיכה והגנה לקצות האצבעות הרגישים והעדינים.‏ הן מוכיחות את יעילותן כשעליך לקלף תפוז,‏ לגרד כתם קטן,‏ או להרים חרוז זעיר.‏ האם תהית אי־פעם כמה מהר צומחות הציפרניים?‏ הדבר תלוי במספר גורמים.‏ צמיחת הציפרניים מואצת יותר בקיץ מבחורף.‏ הן צומחות במהירות הגדולה ביותר באגודל והקטנה ביותר בזרת.‏ הן צומחות מהר יותר ביד השלטת והקצב הממוצע מוערך בכ־1.‏0 מילימטר ליום.‏

הן מספרות אודותינו

ידינו יכולות לספר עלינו רבות.‏ לחיצת־יד עזה,‏ טפיחה קלה,‏ אגרוף קפוץ,‏ אצבע מאיימת — כל אלה מעידים עלינו.‏ למעשה,‏ לרובנו קשה יהיה לדבר מבלי לתבל את דברינו בתנועות־ידיים מדגישות או מתארות.‏ לחירש,‏ יכולת הבעה זו הופכת חיונית ביותר.‏ כשהמלים כושלות,‏ נוטלת היד את הפיקוד בשפת־הסימנים.‏ אינדיאנים,‏ תושבי הוואי וילידים אפריקנים — כל אחד מהם מתאפיין בשפת־סימנים חיננית משלו.‏

הידיים לא רק מספרות אודותינו;‏ הן גם מגלות לנו משהו.‏ ”‏כאמצעי תיקשורת,‏ לא רק של מלים אלא גם של רגשות ורעיונות,‏ ידי האדם הן יחידות במינן”‏,‏ כתב ג׳ון נפיאר בספרו Hands (‏ידיים)‏.‏ אף־על־פי ש”‏הידיים”‏ של בעלי־חיים רבים נראות ביסודן דומות לשלנו,‏ לא ניתן להסביר את המיבנה והכושר המיוחדים ליד האדם כתוצר של התפתחות מקרית.‏ נהפוך הוא:‏ עיצובה הגאוני מעיד בבירור על חכמתו של המתכנן,‏ המעצב ובורא הכול,‏ יהוה אלהים.‏ — ישעיהו מ״ה:‏12‏.‏

אם כן,‏ כשהנגר הצעיר,‏ עם הפטיש בידו,‏ ימקם שוב את המסמר בין האצבע והאגודל,‏ יתכן שירחש מישנה־כבוד לזוג ידיו יקרות־הערך.‏ אמת,‏ אנו מצוידים היטב לבצע את כל מה שתמצאנה ידינו לעשות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

בלמעלה מכ־50 מילארד האצבעות הקיימות,‏ אין שתיים אשר טביעותיהן זהות