הצלת כדור־הארץ קרובה

סטפן מ.‏ וולף,‏ היושב־ראש והמנהל הראשי של חברת־התעופה ”‏יונייטד”‏,‏ אמר במאמר־מערכת:‏ ”‏בין שאדם דוגל בשימור הסביבה,‏ ובין שלא,‏ אין להתכחש לעובדה שצל־הבלהות המרחף על חיות־הבר ועל האיזורים השוממים הנתונים בסכנה,‏ נוסך קדרות על כל כדור־הארץ — ובסופו־של־דבר,‏ מאיים על קיומם של כל המינים,‏ כולל המין האנושי.‏ כפי שכבר נאמר,‏ ’‏לא אנו ארגנו את מסֶכֶת החיים;‏ אנו רק חוט בה.‏ מה שאנו מעוללים למסכת,‏ אנו מעוללים לעצמנו’‏”‏.‏ והצדק עימו.‏

כמו־כן,‏ אמר באותו מאמר־מערכת:‏ ”‏אנחנו מהווים את הגורם.‏ והפתרון הוא אך ורק בידינו”‏.‏ בעניין זה צדק רק חלקית.‏ אנחנו מהווים את הגורם;‏ אך אין הפתרון בידינו.‏ אין אנו מגלים סימנים כלשהם שהדבר אמנם כך.‏ אמת,‏ חלה התקדמות מסוימת,‏ אך היא דלה לעומת הנזק הנמשך ברחבי העולם.‏

אשתקד חיבר אַל גוֹר את הספר Earth in the Balance—Ecology and the Human Spirit (‏כדור־הארץ על כף המאזניים — האקולוגיה ונפש האדם)‏.‏ הספר מזהיר מפני משבר איכות־הסביבה העולמי,‏ ההולך ומחריף,‏ ומכיל גילוי־דעת חשוב זה:‏ ”‏ככל שאני מתחקה על שורשי משבר הסביבה העולמי,‏ אני משוכנע יותר שזהו ביטוי חיצוני למשבר פנימי שהינו — מחוסר מלים מתאימות יותר — רוחני”‏.‏

זהו אכן משבר בעל אופי רוחני.‏ זהו שיברון הנפש האנושית,‏ נכונות להקריב את יופיו הטבעי של כדור־הארץ ומשאביו,‏ את חייהם של אלפי מיני צמחים ובעלי־חיים,‏ ואפילו את בריאותם וחייהם של בני־אדם.‏ יתרה מזו,‏ זהו זילזול מוחלט בילדים ובנכדים שייאלצו להתמודד עם העולם ההרוס שייוותר מאחור.‏ כמו־כן,‏ זוהי התעלמות קשוחה וכפוית־טובה מבורא כדור־הארץ,‏ שתיכנן אותו כמישכן לאנושות.‏

הכתוב בישעיהו מ״ה:‏18 מזהה את יהוה כ”‏בורא השמים,‏ הוא האלהים יוצר הארץ ועושָה,‏ הוא כוננה,‏ לא תוהו בראה,‏ לשבת יצָרָה”‏.‏ בבראו את האדם,‏ הוא הניח אותו על־פני האדמה כדי לטפחה,‏ ככתוב:‏ ”‏וייקח יהוה אלהים את האדם,‏ ויניחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה”‏.‏ (‏בראשית ב׳:‏15‏)‏ אף־על־פי שנברא מושלם,‏ ויתר אדם הראשון על השלימות ובחר ללכת בדרכו הוא.‏ הוא זנח את חובתו ’‏לשמור את האדמה’‏.‏

מחדל זה נמשך עד עצם היום הזה,‏ והרס כדור־הארץ בימינו הפך להיות הרה־אסון.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏אשר עשה האלהים את האדם ישר,‏ והמה ביקשו חשבונות [‏כלומר,‏ מזימות]‏ רבים”‏.‏ (‏קהלת ז׳:‏29‏)‏ ”‏שיחֵת לו;‏ לא בניו,‏ מומָם.‏ דור עיקש ופתלתול!‏”‏ (‏דברים ל״ב:‏5‏)‏ למרות זאת,‏ אנשים ימשיכו ”‏לשבת”‏ על־פני האדמה,‏ אך לא דור עיקש ופתלתול.‏ בתהלים נאמר כי במועד שקבע אלהים,‏ רק ”‏צדיקים יירשו ארץ”‏.‏ — תהלים ל״ז:‏29‏.‏

דאגתו של יהוה לכדור־הארץ

כאשר השלים יהוה את בריאת כדור־הארץ,‏ נאמר:‏ ”‏וירא.‏.‏.‏ את כל אשר עשה,‏ והנה טוב מאוד”‏.‏ הוא רצה שהמצב יוסיף להיות כך.‏ הוא נטע גן כליל־יופי ב’‏עדן’‏ והשכין שם את אדם הראשון,‏ כדי שיטפח אותו.‏ הצמחייה ששפעה שם לא היתה לתועלת האדם בלבד.‏ אלהים אמר:‏ ”‏ולכל חיית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה,‏ [‏נתתי]‏ את כל ירק עשב לאכלה”‏.‏ — בראשית א׳:‏30,‏ 31‏.‏

מאוחר יותר,‏ כאשר ניתנה התורה לישראל,‏ היא כללה חוקים שדאגו לרווחת הקרקע.‏ כל שנה שביעית נועדה להיות ”‏שבת שבתון”‏ לארץ.‏ התורה אסרה לקצור את הספיח,‏ כלומר,‏ את התבואה שצמחה מעצמה,‏ וציוותה להעמידה לרשות הדלים והאביונים,‏ לבהמתם וכן לחיה אשר בארצם.‏ — ויקרא כ״ה:‏4–7‏.‏

דאגתו של יהוה לקיום בעלי־החיים למיניהם,‏ באה לידי ביטוי בכך שציווה להכניס לתיבה,‏ בימי נוח,‏ זכר ונקבה מכל החי.‏ דאגה זו הוכחה גם בברית התורה.‏ למשל,‏ אסור היה לחסום שור בדישו.‏ הוא היה רשאי לאכול מגרגרי התבואה.‏ התורה אסרה לחרוש בשור ובחמור יחדיו,‏ שכן זה לא היה הוגן כלפי הבהמה הקטנה והחלשה יותר.‏ היא ציוותה להושיט עזרה לבהמת־עבודה שנקלעה למצוקה,‏ אפילו אם היתה שייכת לשונאו של האיש שהבחין בה,‏ ואפילו אם היתה כרוכה בכך עבודה מסוימת בשבת.‏ (‏שמות כ״ג:‏4,‏ 5;‏ דברים כ״ב:‏1,‏ 2,‏ 10;‏ כ״ה:‏4;‏ לוקס י״ד:‏5‏)‏ אם נתקל אדם בקן־ציפור,‏ היה הוא רשאי לקחת את הביצים,‏ או את האפרוחים,‏ אך לא את האם.‏ היה עליו להשאירה,‏ כדי שהמין לא ייכחד.‏ ובכתבי־הקודש המשיחיים נאמר,‏ שאף־על־פי שציפורי הדרור היו בעלות ערך כספי מועט,‏ ’‏גם אחת מהן אינה נופלת ארצה בלא ידיעת אלהים’‏.‏ — מתי י׳:‏29;‏ דברים כ״ב:‏6,‏ 7‏.‏

מחבר התהלים כתב בהשראת אלהים:‏ ”‏השמים שמים ליהוה,‏ והארץ נתן לבני־אדם”‏.‏ וכמו־כן:‏ ”‏וענווים יירשו ארץ,‏ והתענגו על רוב שלום”‏.‏ (‏תהלים קט״ו:‏16;‏ ל״ז:‏11‏)‏ האם הנך סבור כי ’‏ירושה’‏ זו מיהוה תהא כדור־ארץ מזוהם?‏ אילו רכשת בית נאה שרצית להורישו לילדיך,‏ המשאיר היית בו דיירים המשחיתים אותו ואת סביבתו?‏ האם לא היית מוציא נגדם צו־פינוי ועורך שם תיקונים,‏ בטרם תמסור אותו לילדיך?‏

זאת עשה יהוה,‏ בטרם הכניס את עם־ישראל אל הארץ המובטחת.‏ הכנענים טימאו את הארץ באי־מוסריותם הנפשעת,‏ ומסיבה זאת גירשם יהוה.‏ בה בעת,‏ היתרה הוא בבני־ישראל,‏ שאם יטמאו את הארץ בדומה לכנענים,‏ ינושלו גם הם ממנה.‏ בויקרא י״ח:‏24–28 הזהירם אלהים:‏

‏”‏אל תִטַמאו בכל אלה [‏בגילוי־עריות,‏ במשכב־זכר,‏ במשכב־בהמה,‏ באשמת־דמים]‏,‏ כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם.‏ ותטְמָא הארץ ואפקוד עוונה עליה,‏ ותקיא הארץ את יושביה.‏ ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה,‏ האזרח והגֵר הגָר בתוככם.‏ כי את כל התועבות האֵל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם,‏ ותטמָא הארץ.‏ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קָאָה את הגוי אשר לפניכם”‏.‏

אך,‏ עם־ישראל טימא את הארץ,‏ בכך שביצע אותם מעשי־שחיתות שביצעו הכנענים.‏ יהוה היה נאמן לדברו ונישל אותם מעל אדמתם,‏ בשלחו את הבבלים לקחתם בשבי.‏ זמן רב בטרם אירע הדבר,‏ הזהיר ישעיהו,‏ נביא האלהים,‏ את ישראל לאמור:‏ ”‏הנה יהוה בוקֵק [‏מריק]‏ הארץ ובוֹלקָה [‏מחריבה]‏,‏ ועיווה פניה והפיץ יושביה.‏ והארץ חנפה תחת יושביה,‏ כי עברו תורות,‏ חלפו חוק,‏ הפרו ברית עולם.‏ על־כן אָלָה [‏קללה]‏ אכלה ארץ,‏ ויאשמו יושבי בה.‏ על־כן חרו יושבי ארץ ונשאר אנוש מִזעָר”‏.‏ — ישעיהו כ״ד:‏1,‏ 5,‏ 6‏.‏

משחיתי הארץ יושחתו

כיום אנו שרויים במצב דומה.‏ ספרים,‏ כתבי־עת,‏ עיתונים,‏ הטלוויזיה,‏ סרטי־וידיאו וכלי־התיקשורת מציגים,‏ בדרך כלל,‏ חברה מושחתת מבחינה מוסרית,‏ אלימה ואכזרית,‏ מסואבת מבחינה פוליטית.‏ חברות מסחריות תאבות־בצע מזהמות את הסביבה באורח לא־מוסרי,‏ ואף שולחות מוצרים מסוכנים־לבריאות,‏ האסורים לשיווק בארצות־השפע שלהן,‏ לארצות המתפתחות,‏ בהן אין נוקטים אמצעי־בטיחות דומים.‏ הכתוב מזהיר אנשים יראי־אלהים להימנע ממעשים מעין אלה:‏

‏”‏אל תלכו עוד כגויים ההולכים בהבלי שכלם.‏ חשוכי דעת הם,‏ זרים לחיי אלהים בגלל בערותם וקשי לבם;‏ וכיון שהתנוונו,‏ התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה”‏.‏ — אֶפֶסים ד׳:‏17–19;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏.‏

הן נפש האדם והן הסביבה הזדהמו.‏ בכדור־הארץ טמונות מערכות ביקורת ואיזון לכל דבר.‏ בשל חטאו של אדם הראשון,‏ המצפון האנושי,‏ המהווה את הביקורת העצמית שלו,‏ נעשה מושחת,‏ דבר שהביא לזיהום כדור־הארץ.‏ עתה,‏ רק אלהים יכול לבקר את האדם.‏ הצלת כדור־הארץ נתונה אך ורק בידיו.‏ יש לנו הביטחון שאמנם יעשה זאת,‏ שכן בספר ההתגלות י״א:‏18‏,‏ יהוה אלהים מבטיח ”‏להשחית את משחיתי הארץ”‏.‏