מוסיקה בת־זמננו הימנע מן המלכודות

יש הטוענים בעד ונגד צינזור מוסיקת רוק.‏ אחרים דנים בהשפעתה המזיקה על בני־הנוער.‏ אם הנך ירא־אלהים,‏ יהיו לשיקולים אלה חשיבות משנית לעומת השאלה המרכזית:‏ כיצד תשפיע המוסיקה על הקשר שלך עם אלהים?‏

מה שמנחה אדם ירא־אלהים בחיים,‏ הוא המקרא,‏ דברו הכתוב.‏ הוא מכיל עקרונות המתייחסים לכל תחומי החיים,‏ לרבות הבידור.‏ הנחיות המקרא מגינות על האדם מפני כל מה שפסול ומזיק.‏ יתרה מזו,‏ שביעות־רצונו של אלהים תלויה בציות לכתבי־הקודש.‏ כיון שכך,‏ עקרונותיהם מנחים אדם ירא־אלהים גם בבחירת מוסיקה.‏ (‏תהלים מ״ג:‏3;‏ קי״ט:‏105‏)‏ מה הם,‏ איפוא,‏ העקרונות המקראיים המשמשים ’‏נר לרגלנו’‏ בנושא זה?‏

הצורך באיזון

הכתוב בקהלת ז׳:‏16 מזהיר:‏ ”‏אל תהי צדיק הרבה,‏ ואל תתחכם יותר.‏ למה תִשומֵם?‏”‏ בטרם תפסול קטע מוסיקלי כלשהו,‏ שאל עצמך אם מדובר בטעם אישי.‏ אתה עשוי שלא לאהוב מוסיקה מסוימת,‏ אך אין פירוש הדבר שהיא בהכרח שלילית.‏

היבט אחר של האיזון מופיע בקהלת ז׳:‏17,‏ 18‏:‏ ”‏אל תִרשַע הרבה ואל תהי סכל,‏ למה תמות בלא עתך?‏ טוב אשר תאחוז בזה,‏ וגם מזה אל תנח את ידך;‏ כי ירא אלהים ייצא את כולם”‏.‏

אם כן,‏ מה אם ירא־אלהים מאזין למוסיקה המעודדת אלימות,‏ גזענות,‏ אי־מוסריות,‏ פולחן השטן והתאבדות?‏ הכתוב באֶפֶסים ה׳:‏3,‏ 4 מציין:‏ ”‏וכיָאה לקדושים,‏ אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות;‏ גם לא ניבול־פה ושיחת סכלוּת או התלוצצות,‏ דברים שאינם יאים,‏ אלא קול תודה”‏.‏ ללא ספק,‏ מי שמעוניינים לקרוב לאלהים,‏ אינם יכולים לבחור בנושאים פסולים כבידור.‏ הם לא יטענו,‏ שכל עוד אין הם מבצעים מעשים רעים אלה,‏ הרי שניתן להתבדר על־ידם.‏

לא רק התוכן המילולי של השיר הופך אותו לטוב או לרע מבחינה מקראית.‏ השאלה היא,‏ איזו גישה הוא מעודד?‏ הכתוב בגלטים ה׳:‏19–23 מגנה את ”‏פעלי־הבשר”‏,‏ שהם:‏ ”‏ניאוף וזנות,‏ טומאה,‏ זימה,‏ עבודת־אלילים,‏ כישוף,‏ שינאה,‏ מדון,‏ צרות־עין,‏ כעס,‏ מריבה,‏ מחלוקות,‏ כיתות,‏ קינאה,‏ שכרות,‏ הוללות וכדומה”‏.‏ לעומתם,‏ ’‏פירות־הרוח’‏ הרצויים הם:‏ ”‏אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ אורך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוב־לב,‏ נאמנות,‏ ענווה,‏ ריסון־עצמי”‏.‏ איזה מהם מתאר טוב יותר את אופי השירים שהנך מאזין להם?‏ אם המוסיקה משקפת את ”‏פעלי־הבשר”‏,‏ כי אז השקפתו של יהוה עליהם ברורה למדי:‏ ”‏עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות האלהים”‏.‏

אם אדם ירא־אלהים מנסה למזג את שירותו המקודש לאלהים עם בידור מוסיקלי משחית,‏ הוא ילמד לדעת שאין ביניהם התאמה.‏ הדבר דומה לשתיית מיץ־פירות מהול ברעל.‏ מיץ־הפירות לא ימנע את הרעל מלהרגך.‏ הכתוב בקורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14–17 מבהיר זאת:‏ ”‏אל תרָתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים;‏ כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה?‏ ומה רֵעות יש לאור עם חושך?‏ מה הסכמה יש למשיח עם בליעל?‏ או מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?‏”‏ והכתוב ממשיך ומצטט מישעיהו נ״ב:‏11‏,‏ המאיץ:‏ ”‏סורו,‏ סורו,‏ צאו משם,‏ טמא אל תיגָעו;‏ צאו מתוכם,‏ היבָּרו”‏.‏

אם כן,‏ אלה הן השאלות הניצבות בפני מי שמבקשים קשר קרוב עם אלהים.‏ אם עקרונות המקרא יקרים בעיניך,‏ בחן בכובד־ראש את המוסיקה שאתה מאזין לה.‏ עבור בקפידה על אוסף התקליטים וסרטי־הווידיאו שלך.‏ השלך את אלה הנוגדים את עקרונות המקרא.‏ אם יש לך ספק כלשהו,‏ עדיף שתיפטר מהם.‏ הוא הדין לגבי הופעות חיות וחומר־קריאה — סלק את כל מה שאינו תואם את עקרונות הצדק.‏

הנטייה לתרץ

אם הנך נמשך למוסיקה מפוקפקת,‏ או לכזו החורגת מהנחיות המקרא,‏ סביר שתתקשה להתייחס לעניין זה באובייקטיביות.‏ יש המחפשים תירוצים כדי להגן על עמדת־הפשרה שלהם,‏ להצדיקה.‏ אם הדבר נכון לגביך,‏ עצור וחשוב.‏ האם שיקוליך הגיוניים,‏ או שמא הם משקפים את הקשר הרגשי שלך למוסיקה?‏ עיין בטיעונים הבאים שהעלו אחדים.‏ שים לב,‏ שלאחר שבוחנים אותם,‏ נראה בעליל שהם אינם אלא תירוצים.‏

‏”‏לא יזיק לי להקשיב ללהקה הזאת,‏ כיון שחבריה מתנגדים לשימוש בסמים”‏.‏ אך,‏ האם חברי הלהקה מתנגדים בתוקף למעשים פסולים אחרים,‏ כגון ניאוף,‏ אלימות ומרד במימסד?‏ ”‏מעט שאור מחמיץ את כל הבצק”‏,‏ נאמר בגלטים ה׳:‏9‏.‏ — השווה יעקב ב׳:‏10‏.‏

‏”‏יש כל־כך הרבה עוול בעולם.‏ האם ניתן להאשים להקות אלה על שהן מבטאות את זעמן על המצב בעולם?‏”‏ המקרא קורא לנו לזעום בצדק על העוולות שבסדר־הדברים הזה,‏ אך הוא מצביע על מלכות המשיח כעל הפתרון.‏ — דניאל ב׳:‏44‏.‏

תקוותו של ירא־האלהים שונה מן הנטייה לראות שחורות,‏ המאפיינת זמרים ונגנים רבים הדוגלים בניהיליזם כפתרון למצוקות האנושות.‏ למען האמת,‏ זעם זה הינו הרסני,‏ חייתי,‏ ומשקף את חכמת העולם הזה.‏ — תהלים ל״ד:‏15;‏ צ״ז:‏10;‏ יעקב ג׳:‏15–18‏.‏

‏”‏המבַצעים מוכשרים מאוד,‏ ואף למדו מוסיקה קלאסית”‏.‏ אך,‏ מיומנותו של המבצע אינה קשורה לתוכן המוסיקלי,‏ כשמשווים אותו לעקרונות המקרא.‏ שלמה המלך היה עתיר כשרונות,‏ לרבות בתחום המוסיקה.‏ אך,‏ כאשר סטה מעבודת־האלהים,‏ נאמר עליו:‏ ”‏ויתאנף יהוה בשלמה,‏ כי נטה לבבו מעם יהוה”‏.‏ בדומה לכך,‏ נמרוד היה בנאי וצייד מיומן,‏ אך הוא וחסידיו עוררו את מורת־רוחו של אלהים.‏ מדוע?‏ משום שנמרוד היה ”‏גבור צייד לפני [‏כלומר,‏ נגד]‏ יהוה”‏.‏ — מלכים א׳.‏ י״א:‏9;‏ בראשית י׳:‏8,‏ 9‏.‏

‏”‏כמה משירי הלהקה לא־מזיקים,‏ ויש ביניהם שירים רגועים”‏.‏ הסכנה הטמונה בכך היא,‏ ששיר תמים עלול לגרום לך לרכוש ולהאזין לתקליט שלם,‏ שמרביתו עלולה להיות מזיקה במפורש.‏ ממש כשם שכוס מים אינה יכולה לשטוף ערימת־בוץ,‏ שיר תמים אינו משנה את האופי הכללי של אלבום או של להקה משחיתים.‏

‏”‏כוכבי־הזמר בעצם אינם עובדים את השטן ואינם מנהלים חיים לא־מוסריים.‏ הם רק מציגים זאת על הבמה”‏.‏ אך,‏ העובדה בעינה עומדת,‏ שהמוסיקה שבאמצעותה הם מבדרים את אוהדיהם אפופה,‏ אם לא רווּיה,‏ במסרים שליליים.‏ הכתוב בקולוסים ג׳:‏8 מזהיר,‏ שלא להשתעשע בדברים כגון כעס וניבול־פה,‏ אלא ’‏להסירם’‏.‏ כן נצטוו יראי־האלהים:‏ ”‏אל תשתתפו [‏עם בני־המרי]‏ במעשי החושך,‏ אשר עקרים הם כולם,‏ אלא הוכֵחַ תוכיחו את עושיהם”‏.‏ האם אדם,‏ המשתעשע במעשי־חושך,‏ יכול להוכיח במצפון נקי את עושיהם?‏ — אֶפֶסים ה׳:‏6,‏ 11‏.‏

‏”‏אינני מקשיב למלים.‏ אני רק מאזין למנגינה”‏.‏ אך,‏ המלים עשויות להיחקק באופן תת־מודע במוח,‏ וליצור בעיות.‏ אף שאנו סבורים שמידע כלשהו נמחה מזכרוננו,‏ הוא עשוי שלא להשתכח כלל.‏ עד כמה מסוכן,‏ איפוא,‏ להיחשף מרצון למסרים הנוגדים את עצת כתבי־הקודשה,‏ שהיא להגות בכל מה שטהור,‏ מלא נועם וראוי־לשבח.‏ — פיליפים ד׳:‏8‏.‏

כמו־כן,‏ יש לזכור כי ”‏מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלהים”‏.‏ זאת,‏ משום שעולם האנושות שהתנכר לאלהים,‏ וכן רוח העולם הזה,‏ הם פרי יצירתו של השטן,‏ יריבו הראשי של יהוה.‏ צא וחשוב:‏ האם גבר היה שש לראות את אשתו מציגה לראווה את תמונת מאהבה הקודם,‏ אף אם היא טוענת שכבר אינה חשה כלפיו דבר,‏ וכי זו משמשת רק לקישוט?‏ ודאי שלא.‏ הוא היה רוצה לסלקה מביתו ומלב אשתו.‏ מה אם אנו מחדירים ללבנו ולביתנו מוסיקה המשרתת את מטרת יריבו של יהוה?‏ האם יקבל יהוה את הטענה:‏ ”‏אני מקשיב רק למנגינה ומתעלם מן המלים”‏?‏ — יעקב ד׳:‏4;‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏21,‏ 22‏.‏

פעל תוך נחישות

אם חשפת עד כה את עצמך למוסיקה המבליטה את הרע,‏ מה היתה הסיבה העיקרית לכך?‏ אפשר שאינך מסכים למסר השלילי,‏ אך יתכן שהמוסיקה עצמה כה קוסמת לך — הקצב כה סוחף,‏ כה מרתק — שאינך עומד בפניה ואינך נכון לוותר עליה.‏

אמת,‏ לא תמיד קל לעשות את הדבר הנכון.‏ זה מהווה מבחן,‏ בייחוד כשעקרונותיו של אלהים מורים לנו להיפטר ממשהו שאנו קשורים אליו רגשית.‏ האם נתרץ זאת בכך שמצבנו יוצא־דופן,‏ ונמשיך ’‏לפסוח על שתי הסעיפים’‏,‏ או שמא נפעל בנחישות נגד מה שיהוה שונא?‏ — מלכים א׳.‏ י״ח:‏21‏.‏

תהא אשר תהא ההקרבה האישית,‏ אושרנו יגדל אם נעשה את הישר בעיני יהוה.‏ משמע הדבר לחדול לגעת במה שטמא.‏ עקב כך,‏ יקבל אותנו יהוה.‏ הוא יחשיב אותנו בין עובדיו היקרים.‏ — ישעיהו נ״ב:‏11‏.‏

יהוה מבקש את טובתנו המירבית.‏ מצוותיו נועדו לשפר את איכות חיינו.‏ היענה לקריאתו הלבבית,‏ המופיעה בישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏:‏ ”‏אני יהוה אלהיך,‏ מלמדך להועיל,‏ מדריכך בדרך תלך.‏ לוּא הקשבת למצוותי,‏ ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 10]‏

אחריותם של ההורים

אם הנך הורה,‏ מוטלת עליך אחריות מקראית ללמד את ילדיך להבחין בין מוסיקה טובה לגרועה.‏ משמע הדבר,‏ להכיר את המוסיקה שהם מאזינים לה.‏ פירושו,‏ כמו־כן,‏ שתעמוד בתוקף על מה שתרשה ולא תרשה להם להכניס הביתה.‏

שוחח עם ילדיך.‏ הימנע מוויכוחים שיערערו את אמינותך.‏ קרוב לוודאי,‏ שהערות כגון ”‏אינני מבין למה אתה מאזין לזבל הזה”‏,‏ יניעו את הצעירים לדבוק עוד יותר בטעמם האישי.‏ אם תצביע על סגנון־החיים המושחת של המבַצעים,‏ עלול גם זה להישמע לא משכנע,‏ במיוחד אם אין הדבר בא לידי ביטוי במוסיקה.‏ צעיר אחד אמר:‏ ”‏אם מישהו אומר שכל מוסיקת ה’‏ראפ’‏ היא שלילית,‏ אני סבור שהוא בוּר!‏”‏

לכן,‏ בחן את הדברים.‏ למד לדעת מהי השקפת אלהים בנושא.‏ עדי־יהוה ישמחו לסייע בידך,‏ בכך שיספקו לך פירסומים המבוססים על המקרא,‏ הדנים בכך ביתר הרחבה.‏ הכר את העובדות.‏ הבהר שהבעיה נעוצה בעקרונות מקראיים,‏ ולא בכפיית טעמך האישי על ילדיך.‏ — דברים ו׳:‏6,‏ 7‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

אם אדם מאמין מאזין למוסיקה משחיתה,‏ היוכל לייעץ במצפון נקי לזולת להימנע ממנה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

תהיה מאושר יותר אם תשליך את מה ששנוא על יהוה