מוסיקה בת־זמננו הימנע מן המלכודות
יש הטוענים בעד ונגד צינזור מוסיקת רוק. אחרים דנים בהשפעתה המזיקה על בני־הנוער. אם הנך ירא־אלהים, יהיו לשיקולים אלה חשיבות משנית לעומת השאלה המרכזית: כיצד תשפיע המוסיקה על הקשר שלך עם אלהים?
מה שמנחה אדם ירא־אלהים בחיים, הוא המקרא, דברו הכתוב. הוא מכיל עקרונות המתייחסים לכל תחומי החיים, לרבות הבידור. הנחיות המקרא מגינות על האדם מפני כל מה שפסול ומזיק. יתרה מזו, שביעות־רצונו של אלהים תלויה בציות לכתבי־הקודש. כיון שכך, עקרונותיהם מנחים אדם ירא־אלהים גם בבחירת מוסיקה. (תהלים מ״ג:3; קי״ט:105) מה הם, איפוא, העקרונות המקראיים המשמשים ’נר לרגלנו’ בנושא זה?
הצורך באיזון
הכתוב בקהלת ז׳:16 מזהיר: ”אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר. למה תִשומֵם?” בטרם תפסול קטע מוסיקלי כלשהו, שאל עצמך אם מדובר בטעם אישי. אתה עשוי שלא לאהוב מוסיקה מסוימת, אך אין פירוש הדבר שהיא בהכרח שלילית.
היבט אחר של האיזון מופיע בקהלת ז׳:17, 18: ”אל תִרשַע הרבה ואל תהי סכל, למה תמות בלא עתך? טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך; כי ירא אלהים ייצא את כולם”.
אם כן, מה אם ירא־אלהים מאזין למוסיקה המעודדת אלימות, גזענות, אי־מוסריות, פולחן השטן והתאבדות? הכתוב באֶפֶסים ה׳:3, 4 מציין: ”וכיָאה לקדושים, אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות; גם לא ניבול־פה ושיחת סכלוּת או התלוצצות, דברים שאינם יאים, אלא קול תודה”. ללא ספק, מי שמעוניינים לקרוב לאלהים, אינם יכולים לבחור בנושאים פסולים כבידור. הם לא יטענו, שכל עוד אין הם מבצעים מעשים רעים אלה, הרי שניתן להתבדר על־ידם.
לא רק התוכן המילולי של השיר הופך אותו לטוב או לרע מבחינה מקראית. השאלה היא, איזו גישה הוא מעודד? הכתוב בגלטים ה׳:19–23 מגנה את ”פעלי־הבשר”, שהם: ”ניאוף וזנות, טומאה, זימה, עבודת־אלילים, כישוף, שינאה, מדון, צרות־עין, כעס, מריבה, מחלוקות, כיתות, קינאה, שכרות, הוללות וכדומה”. לעומתם, ’פירות־הרוח’ הרצויים הם: ”אהבה, שמחה, שלום, אורך־רוח, נדיבות, טוב־לב, נאמנות, ענווה, ריסון־עצמי”. איזה מהם מתאר טוב יותר את אופי השירים שהנך מאזין להם? אם המוסיקה משקפת את ”פעלי־הבשר”, כי אז השקפתו של יהוה עליהם ברורה למדי: ”עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות האלהים”.
אם אדם ירא־אלהים מנסה למזג את שירותו המקודש לאלהים עם בידור מוסיקלי משחית, הוא ילמד לדעת שאין ביניהם התאמה. הדבר דומה לשתיית מיץ־פירות מהול ברעל. מיץ־הפירות לא ימנע את הרעל מלהרגך. הכתוב בקורינתים ב׳. ו׳:14–17 מבהיר זאת: ”אל תרָתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים; כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה? ומה רֵעות יש לאור עם חושך? מה הסכמה יש למשיח עם בליעל? או מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?” והכתוב ממשיך ומצטט מישעיהו נ״ב:11, המאיץ: ”סורו, סורו, צאו משם, טמא אל תיגָעו; צאו מתוכם, היבָּרו”.
אם כן, אלה הן השאלות הניצבות בפני מי שמבקשים קשר קרוב עם אלהים. אם עקרונות המקרא יקרים בעיניך, בחן בכובד־ראש את המוסיקה שאתה מאזין לה. עבור בקפידה על אוסף התקליטים וסרטי־הווידיאו שלך. השלך את אלה הנוגדים את עקרונות המקרא. אם יש לך ספק כלשהו, עדיף שתיפטר מהם. הוא הדין לגבי הופעות חיות וחומר־קריאה — סלק את כל מה שאינו תואם את עקרונות הצדק.
הנטייה לתרץ
אם הנך נמשך למוסיקה מפוקפקת, או לכזו החורגת מהנחיות המקרא, סביר שתתקשה להתייחס לעניין זה באובייקטיביות. יש המחפשים תירוצים כדי להגן על עמדת־הפשרה שלהם, להצדיקה. אם הדבר נכון לגביך, עצור וחשוב. האם שיקוליך הגיוניים, או שמא הם משקפים את הקשר הרגשי שלך למוסיקה? עיין בטיעונים הבאים שהעלו אחדים. שים לב, שלאחר שבוחנים אותם, נראה בעליל שהם אינם אלא תירוצים.
”לא יזיק לי להקשיב ללהקה הזאת, כיון שחבריה מתנגדים לשימוש בסמים”. אך, האם חברי הלהקה מתנגדים בתוקף למעשים פסולים אחרים, כגון ניאוף, אלימות ומרד במימסד? ”מעט שאור מחמיץ את כל הבצק”, נאמר בגלטים ה׳:9. — השווה יעקב ב׳:10.
”יש כל־כך הרבה עוול בעולם. האם ניתן להאשים להקות אלה על שהן מבטאות את זעמן על המצב בעולם?” המקרא קורא לנו לזעום בצדק על העוולות שבסדר־הדברים הזה, אך הוא מצביע על מלכות המשיח כעל הפתרון. — דניאל ב׳:44.
תקוותו של ירא־האלהים שונה מן הנטייה לראות שחורות, המאפיינת זמרים ונגנים רבים הדוגלים בניהיליזם כפתרון למצוקות האנושות. למען האמת, זעם זה הינו הרסני, חייתי, ומשקף את חכמת העולם הזה. — תהלים ל״ד:15; צ״ז:10; יעקב ג׳:15–18.
”המבַצעים מוכשרים מאוד, ואף למדו מוסיקה קלאסית”. אך, מיומנותו של המבצע אינה קשורה לתוכן המוסיקלי, כשמשווים אותו לעקרונות המקרא. שלמה המלך היה עתיר כשרונות, לרבות בתחום המוסיקה. אך, כאשר סטה מעבודת־האלהים, נאמר עליו: ”ויתאנף יהוה בשלמה, כי נטה לבבו מעם יהוה”. בדומה לכך, נמרוד היה בנאי וצייד מיומן, אך הוא וחסידיו עוררו את מורת־רוחו של אלהים. מדוע? משום שנמרוד היה ”גבור צייד לפני [כלומר, נגד] יהוה”. — מלכים א׳. י״א:9; בראשית י׳:8, 9.
”כמה משירי הלהקה לא־מזיקים, ויש ביניהם שירים רגועים”. הסכנה הטמונה בכך היא, ששיר תמים עלול לגרום לך לרכוש ולהאזין לתקליט שלם, שמרביתו עלולה להיות מזיקה במפורש. ממש כשם שכוס מים אינה יכולה לשטוף ערימת־בוץ, שיר תמים אינו משנה את האופי הכללי של אלבום או של להקה משחיתים.
”כוכבי־הזמר בעצם אינם עובדים את השטן ואינם מנהלים חיים לא־מוסריים. הם רק מציגים זאת על הבמה”. אך, העובדה בעינה עומדת, שהמוסיקה שבאמצעותה הם מבדרים את אוהדיהם אפופה, אם לא רווּיה, במסרים שליליים. הכתוב בקולוסים ג׳:8 מזהיר, שלא להשתעשע בדברים כגון כעס וניבול־פה, אלא ’להסירם’. כן נצטוו יראי־האלהים: ”אל תשתתפו [עם בני־המרי] במעשי החושך, אשר עקרים הם כולם, אלא הוכֵחַ תוכיחו את עושיהם”. האם אדם, המשתעשע במעשי־חושך, יכול להוכיח במצפון נקי את עושיהם? — אֶפֶסים ה׳:6, 11.
”אינני מקשיב למלים. אני רק מאזין למנגינה”. אך, המלים עשויות להיחקק באופן תת־מודע במוח, וליצור בעיות. אף שאנו סבורים שמידע כלשהו נמחה מזכרוננו, הוא עשוי שלא להשתכח כלל. עד כמה מסוכן, איפוא, להיחשף מרצון למסרים הנוגדים את עצת כתבי־הקודשה, שהיא להגות בכל מה שטהור, מלא נועם וראוי־לשבח. — פיליפים ד׳:8.
כמו־כן, יש לזכור כי ”מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלהים”. זאת, משום שעולם האנושות שהתנכר לאלהים, וכן רוח העולם הזה, הם פרי יצירתו של השטן, יריבו הראשי של יהוה. צא וחשוב: האם גבר היה שש לראות את אשתו מציגה לראווה את תמונת מאהבה הקודם, אף אם היא טוענת שכבר אינה חשה כלפיו דבר, וכי זו משמשת רק לקישוט? ודאי שלא. הוא היה רוצה לסלקה מביתו ומלב אשתו. מה אם אנו מחדירים ללבנו ולביתנו מוסיקה המשרתת את מטרת יריבו של יהוה? האם יקבל יהוה את הטענה: ”אני מקשיב רק למנגינה ומתעלם מן המלים”? — יעקב ד׳:4; קורינתים א׳. י׳:21, 22.
פעל תוך נחישות
אם חשפת עד כה את עצמך למוסיקה המבליטה את הרע, מה היתה הסיבה העיקרית לכך? אפשר שאינך מסכים למסר השלילי, אך יתכן שהמוסיקה עצמה כה קוסמת לך — הקצב כה סוחף, כה מרתק — שאינך עומד בפניה ואינך נכון לוותר עליה.
אמת, לא תמיד קל לעשות את הדבר הנכון. זה מהווה מבחן, בייחוד כשעקרונותיו של אלהים מורים לנו להיפטר ממשהו שאנו קשורים אליו רגשית. האם נתרץ זאת בכך שמצבנו יוצא־דופן, ונמשיך ’לפסוח על שתי הסעיפים’, או שמא נפעל בנחישות נגד מה שיהוה שונא? — מלכים א׳. י״ח:21.
תהא אשר תהא ההקרבה האישית, אושרנו יגדל אם נעשה את הישר בעיני יהוה. משמע הדבר לחדול לגעת במה שטמא. עקב כך, יקבל אותנו יהוה. הוא יחשיב אותנו בין עובדיו היקרים. — ישעיהו נ״ב:11.
יהוה מבקש את טובתנו המירבית. מצוותיו נועדו לשפר את איכות חיינו. היענה לקריאתו הלבבית, המופיעה בישעיהו מ״ח:17, 18: ”אני יהוה אלהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. לוּא הקשבת למצוותי, ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים”.
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
אחריותם של ההורים
אם הנך הורה, מוטלת עליך אחריות מקראית ללמד את ילדיך להבחין בין מוסיקה טובה לגרועה. משמע הדבר, להכיר את המוסיקה שהם מאזינים לה. פירושו, כמו־כן, שתעמוד בתוקף על מה שתרשה ולא תרשה להם להכניס הביתה.
שוחח עם ילדיך. הימנע מוויכוחים שיערערו את אמינותך. קרוב לוודאי, שהערות כגון ”אינני מבין למה אתה מאזין לזבל הזה”, יניעו את הצעירים לדבוק עוד יותר בטעמם האישי. אם תצביע על סגנון־החיים המושחת של המבַצעים, עלול גם זה להישמע לא משכנע, במיוחד אם אין הדבר בא לידי ביטוי במוסיקה. צעיר אחד אמר: ”אם מישהו אומר שכל מוסיקת ה’ראפ’ היא שלילית, אני סבור שהוא בוּר!”
לכן, בחן את הדברים. למד לדעת מהי השקפת אלהים בנושא. עדי־יהוה ישמחו לסייע בידך, בכך שיספקו לך פירסומים המבוססים על המקרא, הדנים בכך ביתר הרחבה. הכר את העובדות. הבהר שהבעיה נעוצה בעקרונות מקראיים, ולא בכפיית טעמך האישי על ילדיך. — דברים ו׳:6, 7.
[תמונה בעמוד 8]
אם אדם מאמין מאזין למוסיקה משחיתה, היוכל לייעץ במצפון נקי לזולת להימנע ממנה?
[תמונה בעמוד 9]
תהיה מאושר יותר אם תשליך את מה ששנוא על יהוה