הטיעונים בזכות ההנקה

מאת כתב עורו!‏ בניגריה

דמה לעצמך מזון תינוקות ערב־לחיך,‏ קל לעיכול,‏ העונה על כל הצרכים התזונתיים של התינוק ההולך ומתפתח.‏ מזון שהוא בבחינת ”‏תרופת פלא”‏,‏ שגם מונע מחלות וגם מרפאן.‏ מזון שאינו עולה מאומה,‏ הזָמין לכל משפחה בעולם,‏ באשר היא.‏

הייתכן,‏ תאמר?‏ אכן,‏ מוצר זה קיים,‏ אף כי לא פוּתח בידי מדענים תעשייתיים.‏ זהו חלב־האם.‏

לכל אורך תולדות האנושות,‏ נחשב מזון מופלא זה חיוני לטיפול בילד.‏ למשל,‏ במקרא מסופר על בת־פרעה,‏ שבמצאה את משה התינוק,‏ הורתה לאחותו לקרוא ל”‏אשה מינֶקֶת”‏ כדי שתטפל בו.‏ (‏שמות ב׳:‏5–9‏)‏ בתקופה מאוחרת יותר,‏ נהוג היה בחברה היוונית והרומית להעסיק מיניקות בריאות,‏ כדי שיניקו תינוקות שנולדו למשפחות עשירות.‏ ברם,‏ בעשוֹרים האחרונים חלה ירידה ניכרת בנוהג להניק תינוקות,‏ בחלקו עקב הפירסומות שגרמו לאנשים לחשוב שחלב־האם נחות לעומת הנוסחאות למזון־תינוקות,‏ פרי תוצרתה של הטכנולוגיה המודרנית.‏ כיום,‏ מגמה זו הולכת ונחלשת,‏ כשיותר ויותר אמהות נוכחות ש”‏אין כחלב־אם”‏.‏

ההזנה הטובה ביותר

האם שיפרו המדענים את השיטה הטבעית,‏ שיצר הבורא,‏ להזנת תינוקות?‏ כלל לא.‏ יוניצ”‏ף (‏קרן הילד שמטעם האו״ם)‏ מציין:‏ ”‏חלב־אם בלבד הינו המזון והמשקה הטובים ביותר לתינוקות בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייהם”‏.‏ חלב־האם מכיל את כל החלבונים,‏ ממריצי הגדילה,‏ השומנים,‏ הפחמימות,‏ האנזימים,‏ הוויטמינים ויסודות־הקורט החיוניים להתפתחותו התקינה של התינוק בחודשים הראשונים לחייו.‏

חלב־אם אינו רק המזון המובחר ביותר לתינוקות רכים,‏ אלא היחידי שהם זקוקים לו.‏ עצרת הבריאות העולמית אישרה שוב,‏ במאי 1992,‏ כי ”‏בארבעת עד ששת החודשים הראשונים בחיים,‏ אין צורך בשום מזון או שתייה מלבד חלב־אם,‏ ואפילו לא במים,‏ כדי לספק את צרכיו התזונתיים הנאותים של התינוק”‏.‏ חלב־האם מכיל די מים להרוות את צמאונו של התינוק,‏ אפילו באקלים חם ויבש.‏ לא זו בלבד שתוספת מים או משקה מתוק מבקבוק אינה נחוצה,‏ אלא עלולה לגרום לפעוט לחדול כליל מן היניקה,‏ שכן תינוקות מעדיפים בדרך־כלל את הנוחות היחסית שבהזנה מבקבוק.‏ כמובן,‏ אחרי חודשי החיים הראשונים,‏ יש לתת בהדרגה לתינוק תוספת מזון ושתייה.‏

אף תחליף אינו מספק איזון כה אידיאלי של מרכיבים,‏ המאפשרים לתינוק להתפתח ולגדול באורח תקין.‏ הספר Global Issues‏—‏Reproductive Health (‏הבריאות והרבייה — בעיות כלל־עולמיות)‏ מציין:‏ ”‏הנסיונות להשתמש בתחליף לחלב־אם נחלו כישלון.‏ הספרות ההיסטורית בנושא תזונת־תינוקות מלאה וגדושה ראיות,‏ שלתינוקות שלא ינקו חלב־אם נשקפת סכנה גדולה בהרבה ללקות במחלות מידבקות ובתת־תזונה”‏.‏

ההנקה מצילה חיים

לדברי אירגון הבריאות העולמי,‏ ניתן היה למנוע מיתת מיליון תינוקות ברחבי העולם מדי שנה,‏ אילו היו כל האמהות מזינות את תינוקותיהן אך ורק בחלב־אם בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייהם.‏ הדו״ח של יוניצ”‏ף,‏ מצב ילדי העולם ב־1992,‏ מציין:‏ ”‏תינוק הניזון מבקבוק באיזור עוני,‏ צפוי בערך פי־15 יותר למות משלשולים ופי־4 יותר מדלקת־ריאות,‏ מאשר תינוק הניזון אך ורק מחלב־אם”‏.‏

כל כך למה?‏ אחת הסיבות לכך היא,‏ שאת החלב באבקה מוהלים תדירות יותר מדי,‏ תוך שימוש במים לא־נקיים ובבקבוק לא־מעוקר,‏ מה גם שהוא נחות מבחינה תזונתית מחלב־האם.‏ חלב מבקבוק עלול,‏ איפוא,‏ להזדהם בנקל בחיידקים ובנגיפים גורמי שלשולים ודלקות בדרכי־הנשימה,‏ מחלות שהן מגורמי־המוות העיקריים של ילדים בארצות המתפתחות.‏ בניגוד לכך,‏ חלב שהתינוק יונק ישר מן השד אינו מזדהם בנקל,‏ אין צורך למהול אותו,‏ אינו מתקלקל,‏ ואינו נמהל יתר־על־המידה.‏

סיבה נוספת לכך שההנקה מצילה חיים היא,‏ שחלב־האם מכיל נוגדנים המגינים על הפעוט מפני מחלות.‏ אפילו אם קורה שהוא סובל משלשולים או מזיהומים אחרים,‏ הם בדרך־כלל פחות חמורים ומטופלים ביתר קלות בקרב תינוקות יונקים.‏ יתרה מזו,‏ חוקרים סבורים שתינוקות יונקים לוקים פחות במחלות־שיניים,‏ בסרטן,‏ בסוכרת ובאלרגיות.‏ ומאחר שדרושה פעולת־יניקה נמרצת,‏ ההנקה יכולה לגרום להתפתחות תקינה של עצְמות ושרירי הפנים של התינוק.‏

התועלת לאם

ההנקה אינה מועילה רק לתינוק;‏ יש בה משום תועלת גם לאם.‏ ראשית,‏ היניקה מן השד ממריצה את שחרור ההורמון אוקסיטוצין,‏ שאינו רק מסייע לזרימת החלב,‏ אלא גם גורם לרחם להתכווץ.‏ כשהרחם מתכווץ מיד לאחר הלידה,‏ פוחת הסיכוי לדימום ממושך.‏ ההנקה גם מעכבת את התחדשות הביוץ ומחזור־הווסת,‏ ויש בכך כדי לעכב את ההריון הבא.‏ הפסקות ארוכות יותר בין ההריונות,‏ משמען אמהות ותינוקות בריאים יותר.‏

יתרון גדול נוסף לנשים הוא,‏ שההנקה מפחיתה את הסכנה שילקו בסרטן השחלות והשד.‏ מספר מומחים טוענים,‏ שהסכנה שאשה מיניקה תלקה בסרטן־השד קטֵנה במחצית,‏ מאשר אילו לא הניקה את תינוקה.‏

ברשימת היתרונות שבהנקה,‏ אין להתעלם מן הקשר שבין האם לילד.‏ מאחר שלא מדובר רק בהזנה,‏ אלא גם במגע של הפה,‏ במגע עור בעור ובחום פיסי,‏ ההנקה יכולה לטפח קשר חשוב בין האם לילד ולתרום להתפתחותו הרגשית והחברתית של התינוק.‏

ההחלטה להניק

כמעט כל אם מסוגלת פיסית לספק די חלב לתינוקה,‏ אם תעמוד בדרישות מסוימות.‏ עליה להתחיל בהנקה מוקדם ככל האפשר,‏ בתוך השעה הראשונה שלאחר הלידה.‏ (‏חלב־האם הראשוני,‏ שהוא עבה וצהבהב וקרוי חלב־לידה,‏ טוב לתינוק ומגן עליו מפני דלקות.‏)‏ אחר־כך,‏ יש להניק את התינוק על־פי דרישתו,‏ ובכלל זה בשעות הלילה,‏ ולא על־פי תכנית קבועה מראש.‏ תנוחתו הנכונה של התינוק בשעת היניקה חשובה גם היא.‏ יועצת מנוסה ומבינה יכולה לסייע בנושאים אלה.‏

כמובן,‏ החלטתה של אם להניק,‏ או שלא להניק,‏ את תינוקה אינה מותנית אך ורק ביכולתה לבצע זאת פיסית.‏ הדו״ח מצב ילדי העולם ב־1992 מוסר:‏ ”‏אמהות זקוקות לתמיכת בתי־החולים,‏ כדי להעניק לתינוק את ההתחלה הטובה ביותר;‏ אך,‏ כדי להמשיך בהנקה,‏ הן גם זקוקות לתמיכת המעבידים,‏ האיגודים המקצועיים,‏ הציבור — והגברים”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 20]‏

הנקה ואיידס

בשלהי אפריל 1992,‏ כינסו אירגון הבריאות העולמי ויוניצ”‏ף צוות מומחים בינלאומי,‏ כדי לדון בקשר שבין מחלת האיידס להנקה.‏ הצורך בכינוס זה הוסבר על־ידי ד״ר מיכאל מרסון,‏ מנהל התכנית הכלל־עולמית בנושא האיידס,‏ שמטעם אירגון הבריאות העולמי.‏ הוא אמר:‏ ”‏ההנקה הכרחית להישרדותו של התינוק.‏ הסכנה שתינוק ימות מאיידס עקב הנקה,‏ צריכה להתאזן כנגד הסכנה שימות כתוצאה מגורמים אחרים,‏ אם לא יינק חלב־אם”‏.‏

על־פי אירגון הבריאות העולמי,‏ כשליש מכלל התינוקות הנולדים לאמהות נגועות באיידס,‏ נדבקים אף הם.‏ בשעה שהידבקות התינוק במחלה מתחוללת על־פי־רוב במהלך ההריון והלידה,‏ יש ראיות לכך שהיא עלולה לקרות גם באמצעות ההנקה.‏ אולם,‏ אירגון הבריאות העולמי מציין כי ”‏חלקם המכריע של התינוקות היונקים חלב מאמהות הנגועות באיידס,‏ אינם נדבקים במחלה כתוצאה מהיניקה”‏.‏

צוות המומחים סיכם:‏ ”‏היכן שמחלות מידבקות ותת־תזונה מהווים את הגורם העיקרי לתמותת תינוקות,‏ ושיעור התמותה גבוה,‏ יש לייעץ לנשים הרות להניק,‏ כולל אותן נשים הנגועות באיידס.‏ זאת,‏ משום שהסכנה שתינוק יידבק באיידס דרך הנקה,‏ היא בעלת סבירות נמוכה מן הסכנה שימות מסיבות אחרות משום שלא ינק.‏

‏”‏מאידך,‏ באיזורים שבהם סיבת המוות העיקרית של פעוטות אינה מחלות מידבקות,‏ ושיעור תמותת התינוקות נמוך,‏ .‏.‏.‏ העצה המקובלת לנשים הרות,‏ שידוע שהן נגועות באיידס,‏ היא להשתמש בתחליף בטוח להזנת התינוק,‏ במקום להניקו”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 21]‏

ההנקה בארצות המתפתחות

1.‏ חלב־אם לבדו הוא המזון והמשקה הטובים ביותר לתינוק בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו.‏

2.‏ על התינוק להתחיל לינוק מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה.‏ למעשה,‏ כל אם מסוגלת להניק את תינוקה.‏

3.‏ דרושה יניקה תכופה ליצירת די חלב לצורכי התינוק.‏

4.‏ הזנה מבקבוק עלולה לגרום למחלה קשה ואף למוות.‏

5.‏ יש להמשיך להניק את התינוק גם בשנה השנייה לחייו,‏ ואם ניתן — זמן ממושך יותר.‏

המקור:‏ Facts For Life (‏עובדות חיים)‏,‏ שהופיע מטעם יוניצ”‏ף,‏ אירגון הבריאות העולמי ואונסק”‏ו במשותף.‏