הטיעונים בזכות ההנקה
מאת כתב עורו! בניגריה
דמה לעצמך מזון תינוקות ערב־לחיך, קל לעיכול, העונה על כל הצרכים התזונתיים של התינוק ההולך ומתפתח. מזון שהוא בבחינת ”תרופת פלא”, שגם מונע מחלות וגם מרפאן. מזון שאינו עולה מאומה, הזָמין לכל משפחה בעולם, באשר היא.
הייתכן, תאמר? אכן, מוצר זה קיים, אף כי לא פוּתח בידי מדענים תעשייתיים. זהו חלב־האם.
לכל אורך תולדות האנושות, נחשב מזון מופלא זה חיוני לטיפול בילד. למשל, במקרא מסופר על בת־פרעה, שבמצאה את משה התינוק, הורתה לאחותו לקרוא ל”אשה מינֶקֶת” כדי שתטפל בו. (שמות ב׳:5–9) בתקופה מאוחרת יותר, נהוג היה בחברה היוונית והרומית להעסיק מיניקות בריאות, כדי שיניקו תינוקות שנולדו למשפחות עשירות. ברם, בעשוֹרים האחרונים חלה ירידה ניכרת בנוהג להניק תינוקות, בחלקו עקב הפירסומות שגרמו לאנשים לחשוב שחלב־האם נחות לעומת הנוסחאות למזון־תינוקות, פרי תוצרתה של הטכנולוגיה המודרנית. כיום, מגמה זו הולכת ונחלשת, כשיותר ויותר אמהות נוכחות ש”אין כחלב־אם”.
ההזנה הטובה ביותר
האם שיפרו המדענים את השיטה הטבעית, שיצר הבורא, להזנת תינוקות? כלל לא. יוניצ”ף (קרן הילד שמטעם האו״ם) מציין: ”חלב־אם בלבד הינו המזון והמשקה הטובים ביותר לתינוקות בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייהם”. חלב־האם מכיל את כל החלבונים, ממריצי הגדילה, השומנים, הפחמימות, האנזימים, הוויטמינים ויסודות־הקורט החיוניים להתפתחותו התקינה של התינוק בחודשים הראשונים לחייו.
חלב־אם אינו רק המזון המובחר ביותר לתינוקות רכים, אלא היחידי שהם זקוקים לו. עצרת הבריאות העולמית אישרה שוב, במאי 1992, כי ”בארבעת עד ששת החודשים הראשונים בחיים, אין צורך בשום מזון או שתייה מלבד חלב־אם, ואפילו לא במים, כדי לספק את צרכיו התזונתיים הנאותים של התינוק”. חלב־האם מכיל די מים להרוות את צמאונו של התינוק, אפילו באקלים חם ויבש. לא זו בלבד שתוספת מים או משקה מתוק מבקבוק אינה נחוצה, אלא עלולה לגרום לפעוט לחדול כליל מן היניקה, שכן תינוקות מעדיפים בדרך־כלל את הנוחות היחסית שבהזנה מבקבוק. כמובן, אחרי חודשי החיים הראשונים, יש לתת בהדרגה לתינוק תוספת מזון ושתייה.
אף תחליף אינו מספק איזון כה אידיאלי של מרכיבים, המאפשרים לתינוק להתפתח ולגדול באורח תקין. הספר Global Issues—Reproductive Health (הבריאות והרבייה — בעיות כלל־עולמיות) מציין: ”הנסיונות להשתמש בתחליף לחלב־אם נחלו כישלון. הספרות ההיסטורית בנושא תזונת־תינוקות מלאה וגדושה ראיות, שלתינוקות שלא ינקו חלב־אם נשקפת סכנה גדולה בהרבה ללקות במחלות מידבקות ובתת־תזונה”.
ההנקה מצילה חיים
לדברי אירגון הבריאות העולמי, ניתן היה למנוע מיתת מיליון תינוקות ברחבי העולם מדי שנה, אילו היו כל האמהות מזינות את תינוקותיהן אך ורק בחלב־אם בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייהם. הדו״ח של יוניצ”ף, מצב ילדי העולם ב־1992, מציין: ”תינוק הניזון מבקבוק באיזור עוני, צפוי בערך פי־15 יותר למות משלשולים ופי־4 יותר מדלקת־ריאות, מאשר תינוק הניזון אך ורק מחלב־אם”.
כל כך למה? אחת הסיבות לכך היא, שאת החלב באבקה מוהלים תדירות יותר מדי, תוך שימוש במים לא־נקיים ובבקבוק לא־מעוקר, מה גם שהוא נחות מבחינה תזונתית מחלב־האם. חלב מבקבוק עלול, איפוא, להזדהם בנקל בחיידקים ובנגיפים גורמי שלשולים ודלקות בדרכי־הנשימה, מחלות שהן מגורמי־המוות העיקריים של ילדים בארצות המתפתחות. בניגוד לכך, חלב שהתינוק יונק ישר מן השד אינו מזדהם בנקל, אין צורך למהול אותו, אינו מתקלקל, ואינו נמהל יתר־על־המידה.
סיבה נוספת לכך שההנקה מצילה חיים היא, שחלב־האם מכיל נוגדנים המגינים על הפעוט מפני מחלות. אפילו אם קורה שהוא סובל משלשולים או מזיהומים אחרים, הם בדרך־כלל פחות חמורים ומטופלים ביתר קלות בקרב תינוקות יונקים. יתרה מזו, חוקרים סבורים שתינוקות יונקים לוקים פחות במחלות־שיניים, בסרטן, בסוכרת ובאלרגיות. ומאחר שדרושה פעולת־יניקה נמרצת, ההנקה יכולה לגרום להתפתחות תקינה של עצְמות ושרירי הפנים של התינוק.
התועלת לאם
ההנקה אינה מועילה רק לתינוק; יש בה משום תועלת גם לאם. ראשית, היניקה מן השד ממריצה את שחרור ההורמון אוקסיטוצין, שאינו רק מסייע לזרימת החלב, אלא גם גורם לרחם להתכווץ. כשהרחם מתכווץ מיד לאחר הלידה, פוחת הסיכוי לדימום ממושך. ההנקה גם מעכבת את התחדשות הביוץ ומחזור־הווסת, ויש בכך כדי לעכב את ההריון הבא. הפסקות ארוכות יותר בין ההריונות, משמען אמהות ותינוקות בריאים יותר.
יתרון גדול נוסף לנשים הוא, שההנקה מפחיתה את הסכנה שילקו בסרטן השחלות והשד. מספר מומחים טוענים, שהסכנה שאשה מיניקה תלקה בסרטן־השד קטֵנה במחצית, מאשר אילו לא הניקה את תינוקה.
ברשימת היתרונות שבהנקה, אין להתעלם מן הקשר שבין האם לילד. מאחר שלא מדובר רק בהזנה, אלא גם במגע של הפה, במגע עור בעור ובחום פיסי, ההנקה יכולה לטפח קשר חשוב בין האם לילד ולתרום להתפתחותו הרגשית והחברתית של התינוק.
ההחלטה להניק
כמעט כל אם מסוגלת פיסית לספק די חלב לתינוקה, אם תעמוד בדרישות מסוימות. עליה להתחיל בהנקה מוקדם ככל האפשר, בתוך השעה הראשונה שלאחר הלידה. (חלב־האם הראשוני, שהוא עבה וצהבהב וקרוי חלב־לידה, טוב לתינוק ומגן עליו מפני דלקות.) אחר־כך, יש להניק את התינוק על־פי דרישתו, ובכלל זה בשעות הלילה, ולא על־פי תכנית קבועה מראש. תנוחתו הנכונה של התינוק בשעת היניקה חשובה גם היא. יועצת מנוסה ומבינה יכולה לסייע בנושאים אלה.
כמובן, החלטתה של אם להניק, או שלא להניק, את תינוקה אינה מותנית אך ורק ביכולתה לבצע זאת פיסית. הדו״ח מצב ילדי העולם ב־1992 מוסר: ”אמהות זקוקות לתמיכת בתי־החולים, כדי להעניק לתינוק את ההתחלה הטובה ביותר; אך, כדי להמשיך בהנקה, הן גם זקוקות לתמיכת המעבידים, האיגודים המקצועיים, הציבור — והגברים”.
[תיבה בעמוד 20]
הנקה ואיידס
בשלהי אפריל 1992, כינסו אירגון הבריאות העולמי ויוניצ”ף צוות מומחים בינלאומי, כדי לדון בקשר שבין מחלת האיידס להנקה. הצורך בכינוס זה הוסבר על־ידי ד״ר מיכאל מרסון, מנהל התכנית הכלל־עולמית בנושא האיידס, שמטעם אירגון הבריאות העולמי. הוא אמר: ”ההנקה הכרחית להישרדותו של התינוק. הסכנה שתינוק ימות מאיידס עקב הנקה, צריכה להתאזן כנגד הסכנה שימות כתוצאה מגורמים אחרים, אם לא יינק חלב־אם”.
על־פי אירגון הבריאות העולמי, כשליש מכלל התינוקות הנולדים לאמהות נגועות באיידס, נדבקים אף הם. בשעה שהידבקות התינוק במחלה מתחוללת על־פי־רוב במהלך ההריון והלידה, יש ראיות לכך שהיא עלולה לקרות גם באמצעות ההנקה. אולם, אירגון הבריאות העולמי מציין כי ”חלקם המכריע של התינוקות היונקים חלב מאמהות הנגועות באיידס, אינם נדבקים במחלה כתוצאה מהיניקה”.
צוות המומחים סיכם: ”היכן שמחלות מידבקות ותת־תזונה מהווים את הגורם העיקרי לתמותת תינוקות, ושיעור התמותה גבוה, יש לייעץ לנשים הרות להניק, כולל אותן נשים הנגועות באיידס. זאת, משום שהסכנה שתינוק יידבק באיידס דרך הנקה, היא בעלת סבירות נמוכה מן הסכנה שימות מסיבות אחרות משום שלא ינק.
”מאידך, באיזורים שבהם סיבת המוות העיקרית של פעוטות אינה מחלות מידבקות, ושיעור תמותת התינוקות נמוך, ... העצה המקובלת לנשים הרות, שידוע שהן נגועות באיידס, היא להשתמש בתחליף בטוח להזנת התינוק, במקום להניקו”.
[תיבה בעמוד 21]
ההנקה בארצות המתפתחות
1. חלב־אם לבדו הוא המזון והמשקה הטובים ביותר לתינוק בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו.
2. על התינוק להתחיל לינוק מוקדם ככל האפשר לאחר הלידה. למעשה, כל אם מסוגלת להניק את תינוקה.
3. דרושה יניקה תכופה ליצירת די חלב לצורכי התינוק.
4. הזנה מבקבוק עלולה לגרום למחלה קשה ואף למוות.
5. יש להמשיך להניק את התינוק גם בשנה השנייה לחייו, ואם ניתן — זמן ממושך יותר.
המקור: Facts For Life (עובדות חיים), שהופיע מטעם יוניצ”ף, אירגון הבריאות העולמי ואונסק”ו במשותף.