ליקוי חמה וקסם האסטרונומיה

ה־10 במאי 1994‏,‏ היה יום מיוחד במינו עבור מספר אנשים בצפון־אמריקה.‏ אותו יום,‏ התרחש ליקוי חמה טבעתי.‏ במשך שעות ספורות,‏ מיליונים נוכחו לדעת מה שובה לב הוא מדע האסטרונומיה.‏ אך,‏ מהו בדיוק ליקוי?‏

ליקוי מתרחש ”‏כאשר גרם שמימי אחד נכנס בחלקו או כולו לצלו של גרם שמימי אחר”‏ ‏(‏אנציקלופדיה כללית כרטא)‏.‏ ליקוי חמה או ליקוי לבנה נוצרים אך ורק כאשר כדור־הארץ,‏ השמש והירח מצויים כמעט בקו אחד.‏ הגרם השמימי המוסתר הוא הקובע אם יתרחש ליקוי חמה או ליקוי לבנה.‏ לעתים,‏ כדור־הארץ מטיל את צלו על הירח ביוצרו ליקוי לבנה.‏ מאידך,‏ במאי אשתקד נפל צלו של הירח על כדור־הארץ ברצועה צרה שרוחבה נע בין 230 ל־310 קילומטר.‏ כאשר הירח חלף בהדרגה בין כדור־הארץ לשמש,‏ הסתיר הוא כמעט לחלוטין את השמש.‏ מסלול הצל חצה את האוקיינוס השקט ואת צפון־אמריקה מדרום־מערב לצפון־מזרח.‏ נראה,‏ כי הירח חולף אט־אט על־פני השמש.‏ למעשה,‏ הצל נע לאורך כדור־הארץ במהירות הקרובה ל־200,‏3 קילומטר לשעה.‏

שיטות שונות נוצלו על־מנת להתבונן בליקוי מבלי להסב נזק לעיניים.‏ אחדים הסתכלו מבעד למשקפי־מגן של רתכים.‏ אחרים השתמשו במסננים רבי־עוצמה.‏ יש שהטילו את הדמות על נייר דרך חור בעובי מחט.‏ צלמת אחת דאגה לכך שמישהו יאחז בידו משַמרת,‏ וכאשר האור חדר דרך הנקבים,‏ יצר הוא בבואות רבות של הליקוי על־פני הקרקע.‏ תופעות דומות התרחשו כשחלף האור בינות לעלוות העצים.‏ שיטה נוספת היתה להעביר את האור מבעד למשקפת,‏ כדי להשיג דמות כפולה על משטח כהה.‏

עד חמישה ליקויי חמה ועד שלושה ליקויי לבנה עשויים להתרחש בשנה אחת.‏ ”‏לפחות שני ליקויי חמה מסוג שהוא חייבים להיווצר מדי שנה”‏,‏ אומרת The International Encyclopedia of Astronomy (‏האנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה)‏.‏ ברם,‏ כל אחד מהם נגלה לעין במקומות שונים.‏ לכן,‏ מי שחי בארצות־הברית והחמיץ את הליקוי שאירע בשנת 1994,‏ יאלץ להמתין עד שנת 2012 להזדמנות נוספת או לנסוע לפרו,‏ לברזיל או לסיביר,‏ כדי לחזות בליקוי שיתרחש מוקדם יותר.‏a

המסתורין שבליקוי מלא

ליקוי חמה מלא,‏ המתרחש כאשר הירח מסתיר את השמש כליל,‏ עורר פחדים ובהלה בדורות עברו.‏ מדוע?‏ האנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה מציינת:‏ ”‏המסתורין שבליקוי מלא גבר,‏ כיוון שלחסרי הידע לא היתה כל אזהרה בדבר החיזיון הממשמש ובא,‏ מפני שלא ניתן לראות את הירח קרב אל השמש”‏.‏ למראה זה מתלוות התופעות הבאות:‏ ”‏השמים מחשיכים,‏ ונצבעים תדירות בגוון ירקרק ומסתורי באופן בל־יתואר ושונה למדי מהחשיכה שפורשים העננים.‏ .‏.‏.‏ במהלך השניות האחרונות שבהן הליקוי עדיין חלקי,‏ האור דועך במהירות,‏ נעשה קריר יותר,‏ הציפורים נמות,‏ עלי־כותרת של פרחים אחדים נסגרים,‏ והרוח הולכת ונחלשת.‏.‏.‏ אפילה יורדת על הארץ”‏.‏

בספרו The Story of Eclipses (‏סיפור הליקויים)‏,‏ ג׳ורג׳ צ׳אמברס מדווח על ”‏אחד הליקויים המפורסמים ביותר שאירעו בימי־הביניים .‏.‏.‏,‏ אשר נראה בסקוטלנד כליקוי מלא”‏,‏ והתרחש ב־2 באוגוסט 1133.‏ ויליאם מממזברי כתב:‏ ”‏ביום ההוא בשעה השישית כיסתה השמש את פניה המפוארים,‏ .‏.‏.‏ בעלטה מחרידה,‏ והליקוי הסעיר את לבות האנשים”‏.‏ ה־Anglo–Saxon Chronicle (‏הכרוניקה האנגלו־סקסונית)‏ העתיקה ציינה,‏ כי ”‏האנשים הוכו תדהמה ופחד אחזם”‏.‏

צ׳אמברס העלה על הכתב גם את התיאור הציורי של ליקוי לבנה שהתרחש ב־2 בספטמבר 1830,‏ על־פי דיווחם של שני מטיילים באפריקה:‏ ”‏כאשר הירח הוסתר אט־אט,‏ הכריע הפחד את כולם.‏ ככל שגבר הליקוי,‏ חשו הם יותר ויותר מפוחדים.‏ הכל רצו במצוקה רבה כדי לספר לשליטם על המתרחש,‏ הואיל ולא היה ענן בודד שיכול לגרום לצל כה חזק,‏ ונבצר מהם להבין את מהות הליקוי ומשמעותו”‏.‏

בתקופות מאוחרות יותר,‏ מדע האסטרונומיה הפיג את חששות האנשים מפני ליקוי חמה;‏ אנו יודעים כי השמש תופיע שוב.‏

כיצד ניצלו הישועים את ליקוי החמה

בשנת 1629,‏ עלה בידם של מיסיונרים ישועים בסין לשאת חן בעיני הקיסר באמצעות ליקוי חמה.‏ כיצד עשו זאת?‏

הישועים הבחינו כי ”‏לוח־השנה הסיני על־פי הלבנה היה שגוי זה מאות שנים.‏ האסטרונומים של הקיסר טעו שוב ושוב כשחזו ליקויי חמה.‏.‏.‏ לישועים היתה הזדמנות פז כשציפו לליקוי בבוקרו של ה־21 ביוני 1629.‏ האסטרונומים של הקיסר חזו שהליקוי יתרחש ב־30:‏10 ויימשך שעתיים.‏ הישועים טענו,‏ כי הליקוי יתרחש ב־30:‏11,‏ ויארך שתי דקות בלבד”‏.‏ מה אירע?‏

‏”‏ביום המכריע,‏ משהגיעה השעה 30:‏10,‏ זרחה השמש במלוא זוהרה.‏ האסטרונומים של הקיסר טעו,‏ אך האם צדקו הישועים?‏ ב־30:‏11 בדיוק החל הליקוי ונמשך שתי דקות,‏ ממש כפי שחזו הישועים.‏ הקיסר נתן בהם עתה את אמונו המלא”‏ (‏The Discoverers [‏המגלים]‏ מאת דניאל י.‏ בורסטין)‏.‏

אסטרונומיה במקרא

המקרא מספק אף הוא מידע אסטרונומי.‏ קבוצות־כוכבים אחדות מוזכרות בספר איוב.‏ יתרה מזו,‏ יהוה הזמין את משרתיו לבחון את השמים,‏ לא לשם מחקר על אסטרולוגיה או על פולחן־כזב אחר,‏ אלא כדי להעריך את תפארת בריאתו.‏ ישעיהו כתב בהשראה:‏ ”‏שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,‏ המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא,‏ מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏

איוב הכיר בגדולת הבורא באומרו לגביו:‏ ”‏עושה עש [‏ייתכן שמדובר בקבוצת־הכוכבים ’‏העגלה הגדולה’‏ או ’‏הדובה הגדולה’‏]‏,‏ כסיל [‏קבוצת־הכוכבים אוריון]‏ וכימה [‏קבוצת־הכוכבים ’‏שור’‏ (‏תאורוס)‏]‏ וחדרי תמן [‏מקובל להחשיבן כקבוצות־הכוכבים של חצי־הכדור הדרומי]‏”‏ (‏איוב ט׳:‏7–9‏)‏.‏

מה שובה־לב יהא מחקר האסטרונומיה כאשר יעניק יהוה חיי־נצח לאנושות הצייתנית!‏ אזי,‏ ככל שנלמד להבין את מטרות אלהים ביחס ליקום העצום,‏ יתגלו בהדרגה רזי היקום.‏ בעת ההיא נוכל לחזור על דברי דוד ברגש עז יותר:‏ ”‏כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה,‏ מה אנוש כי תזכרנו ובן־אדם כי תפקדנו?‏”‏ (‏תהלים ח׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 11]‏

Photo courtesy of NASA/Finley-Holiday Film Corporation