ליקוי חמה וקסם האסטרונומיה
ה־10 במאי 1994, היה יום מיוחד במינו עבור מספר אנשים בצפון־אמריקה. אותו יום, התרחש ליקוי חמה טבעתי. במשך שעות ספורות, מיליונים נוכחו לדעת מה שובה לב הוא מדע האסטרונומיה. אך, מהו בדיוק ליקוי?
ליקוי מתרחש ”כאשר גרם שמימי אחד נכנס בחלקו או כולו לצלו של גרם שמימי אחר” (אנציקלופדיה כללית כרטא). ליקוי חמה או ליקוי לבנה נוצרים אך ורק כאשר כדור־הארץ, השמש והירח מצויים כמעט בקו אחד. הגרם השמימי המוסתר הוא הקובע אם יתרחש ליקוי חמה או ליקוי לבנה. לעתים, כדור־הארץ מטיל את צלו על הירח ביוצרו ליקוי לבנה. מאידך, במאי אשתקד נפל צלו של הירח על כדור־הארץ ברצועה צרה שרוחבה נע בין 230 ל־310 קילומטר. כאשר הירח חלף בהדרגה בין כדור־הארץ לשמש, הסתיר הוא כמעט לחלוטין את השמש. מסלול הצל חצה את האוקיינוס השקט ואת צפון־אמריקה מדרום־מערב לצפון־מזרח. נראה, כי הירח חולף אט־אט על־פני השמש. למעשה, הצל נע לאורך כדור־הארץ במהירות הקרובה ל־200,3 קילומטר לשעה.
שיטות שונות נוצלו על־מנת להתבונן בליקוי מבלי להסב נזק לעיניים. אחדים הסתכלו מבעד למשקפי־מגן של רתכים. אחרים השתמשו במסננים רבי־עוצמה. יש שהטילו את הדמות על נייר דרך חור בעובי מחט. צלמת אחת דאגה לכך שמישהו יאחז בידו משַמרת, וכאשר האור חדר דרך הנקבים, יצר הוא בבואות רבות של הליקוי על־פני הקרקע. תופעות דומות התרחשו כשחלף האור בינות לעלוות העצים. שיטה נוספת היתה להעביר את האור מבעד למשקפת, כדי להשיג דמות כפולה על משטח כהה.
עד חמישה ליקויי חמה ועד שלושה ליקויי לבנה עשויים להתרחש בשנה אחת. ”לפחות שני ליקויי חמה מסוג שהוא חייבים להיווצר מדי שנה”, אומרת The International Encyclopedia of Astronomy (האנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה). ברם, כל אחד מהם נגלה לעין במקומות שונים. לכן, מי שחי בארצות־הברית והחמיץ את הליקוי שאירע בשנת 1994, יאלץ להמתין עד שנת 2012 להזדמנות נוספת או לנסוע לפרו, לברזיל או לסיביר, כדי לחזות בליקוי שיתרחש מוקדם יותר.a
המסתורין שבליקוי מלא
ליקוי חמה מלא, המתרחש כאשר הירח מסתיר את השמש כליל, עורר פחדים ובהלה בדורות עברו. מדוע? האנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה מציינת: ”המסתורין שבליקוי מלא גבר, כיוון שלחסרי הידע לא היתה כל אזהרה בדבר החיזיון הממשמש ובא, מפני שלא ניתן לראות את הירח קרב אל השמש”. למראה זה מתלוות התופעות הבאות: ”השמים מחשיכים, ונצבעים תדירות בגוון ירקרק ומסתורי באופן בל־יתואר ושונה למדי מהחשיכה שפורשים העננים. ... במהלך השניות האחרונות שבהן הליקוי עדיין חלקי, האור דועך במהירות, נעשה קריר יותר, הציפורים נמות, עלי־כותרת של פרחים אחדים נסגרים, והרוח הולכת ונחלשת... אפילה יורדת על הארץ”.
בספרו The Story of Eclipses (סיפור הליקויים), ג׳ורג׳ צ׳אמברס מדווח על ”אחד הליקויים המפורסמים ביותר שאירעו בימי־הביניים ..., אשר נראה בסקוטלנד כליקוי מלא”, והתרחש ב־2 באוגוסט 1133. ויליאם מממזברי כתב: ”ביום ההוא בשעה השישית כיסתה השמש את פניה המפוארים, ... בעלטה מחרידה, והליקוי הסעיר את לבות האנשים”. ה־Anglo–Saxon Chronicle (הכרוניקה האנגלו־סקסונית) העתיקה ציינה, כי ”האנשים הוכו תדהמה ופחד אחזם”.
צ׳אמברס העלה על הכתב גם את התיאור הציורי של ליקוי לבנה שהתרחש ב־2 בספטמבר 1830, על־פי דיווחם של שני מטיילים באפריקה: ”כאשר הירח הוסתר אט־אט, הכריע הפחד את כולם. ככל שגבר הליקוי, חשו הם יותר ויותר מפוחדים. הכל רצו במצוקה רבה כדי לספר לשליטם על המתרחש, הואיל ולא היה ענן בודד שיכול לגרום לצל כה חזק, ונבצר מהם להבין את מהות הליקוי ומשמעותו”.
בתקופות מאוחרות יותר, מדע האסטרונומיה הפיג את חששות האנשים מפני ליקוי חמה; אנו יודעים כי השמש תופיע שוב.
כיצד ניצלו הישועים את ליקוי החמה
בשנת 1629, עלה בידם של מיסיונרים ישועים בסין לשאת חן בעיני הקיסר באמצעות ליקוי חמה. כיצד עשו זאת?
הישועים הבחינו כי ”לוח־השנה הסיני על־פי הלבנה היה שגוי זה מאות שנים. האסטרונומים של הקיסר טעו שוב ושוב כשחזו ליקויי חמה... לישועים היתה הזדמנות פז כשציפו לליקוי בבוקרו של ה־21 ביוני 1629. האסטרונומים של הקיסר חזו שהליקוי יתרחש ב־30:10 ויימשך שעתיים. הישועים טענו, כי הליקוי יתרחש ב־30:11, ויארך שתי דקות בלבד”. מה אירע?
”ביום המכריע, משהגיעה השעה 30:10, זרחה השמש במלוא זוהרה. האסטרונומים של הקיסר טעו, אך האם צדקו הישועים? ב־30:11 בדיוק החל הליקוי ונמשך שתי דקות, ממש כפי שחזו הישועים. הקיסר נתן בהם עתה את אמונו המלא” (The Discoverers [המגלים] מאת דניאל י. בורסטין).
אסטרונומיה במקרא
המקרא מספק אף הוא מידע אסטרונומי. קבוצות־כוכבים אחדות מוזכרות בספר איוב. יתרה מזו, יהוה הזמין את משרתיו לבחון את השמים, לא לשם מחקר על אסטרולוגיה או על פולחן־כזב אחר, אלא כדי להעריך את תפארת בריאתו. ישעיהו כתב בהשראה: ”שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר” (ישעיהו מ׳:26).
איוב הכיר בגדולת הבורא באומרו לגביו: ”עושה עש [ייתכן שמדובר בקבוצת־הכוכבים ’העגלה הגדולה’ או ’הדובה הגדולה’], כסיל [קבוצת־הכוכבים אוריון] וכימה [קבוצת־הכוכבים ’שור’ (תאורוס)] וחדרי תמן [מקובל להחשיבן כקבוצות־הכוכבים של חצי־הכדור הדרומי]” (איוב ט׳:7–9).
מה שובה־לב יהא מחקר האסטרונומיה כאשר יעניק יהוה חיי־נצח לאנושות הצייתנית! אזי, ככל שנלמד להבין את מטרות אלהים ביחס ליקום העצום, יתגלו בהדרגה רזי היקום. בעת ההיא נוכל לחזור על דברי דוד ברגש עז יותר: ”כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו ובן־אדם כי תפקדנו?” (תהלים ח׳:4, 5).
[הערת שוליים]
a ב־3 בנובמבר 1994, התרחש ליקוי חמה במקומות שונים לאורך אמריקה הלטינית.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 11]
Photo courtesy of NASA/Finley-Holiday Film Corporation