הטרדות מיניות — כיצד אוכל להתגונן?
אניטה היא נערה בת 16 שופעת חיים וחייכנית. אולם, פניה קודרים כשהיא מתארת מקרה שאירע לה לאחרונה בבית־הספר. היא נזכרת: ”נער פופולרי מאוד נתקל בי בפרוזדור והחל לשים עלי ידיים. זה הלך לו עם כמה נערות אחרות — תשומת־הלב שלו החמיאה להן, אבל לא לי! ביקשתי ממנו יפה להוריד את הידיים, אבל זה לא עבד. הוא חשב שאני לא ממש מתכוונת לדבריי”.
הדילמה של אניטה בהחלט אינה יוצאת־דופן. ככל הנראה, הטרדות מיניות היו שכיחות בתקופת המקרא. (השווה רות ב׳:8, 9, 15.) הן רווחות כיום במידה מעוררת דאגה. ”מספר גברים בעבודה העירו הערות גסות על גופי”, מספרת נערה אחת. אך, לעתים קרובות מדי, ההטרדות אינן מסתכמות במילים. היא מוסיפה, ”חלקם ניסו לגעת בי או לתפוס אותי”. נערה בשם רנה סיפרה לכתב עורו!: ”ההטרדות בעבודה כה החמירו, עד כי נאלצתי להתפטר”.
מסקר שנערך לא מזמן עולה, כי 81 אחוז מן התלמידים בכיתות ח׳ עד י״א אמרו שהם הוטרדו מינית לפחות פעם אחת בחייהם. ”מהם”, נמסר בכתב־העת יו.אס. ניוז אנד וורלד ריפורט, ”65 אחוז מקרב הבנות ו־42 אחוז מן הבנים סיפרו שנגעו בהם, תפסו אותם או צבטו אותם עם רמזים מיניים”. כן, בנים ובנות גם יחד מהווים מטרות להטרדות מיניות. הורה של נער אחד נזכר: ”הזדעזעתי מהתעוזה שגילו הנערות בבית־הספר של בני. מאז שמלאו לו 12 שנה בערך, הוא קיבל שוב ושוב שיחות טלפון, הזמנות ליציאות, הצעות מגונות — ומה לא!”.
קל להקל ראש בהתנהגות טורדנית זו. נערה אחת ציינה: ”לפעמים עושים את זה בצחוק”. אך אין זה צחוק עבור המשיחיים! הם יודעים שהטרדות מיניות הן על־פי־רוב ניסיון לגרור מישהו לאי־מוסריות מינית, דבר שיהוה אלוהים מגנה (קורינתים א׳. ו׳:9, 10). זאת ועוד, דבר־אלוהים מצווה לנהוג בצעירות ”במלוא הטוהר” (טימותיאוס א׳. ה׳:2). כמו־כן, הוא אוסר ”בדיחות גסות” (אפסים ה׳:3, 4, ע״ח). לפיכך, אל לבני־נוער משיחיים להתייחס בשוויון־נפש להטרדות מיניות! השאלה היא, כיצד תוכל להתגונן ולא להפוך למטרה להטרדות מיניות? הבה נדון בצעדי־מנע.
דרכים להימנע מהטרדות
הוצא לך מוניטין כמשיחי. ”יאר נא אורכם לפני בני־אדם”, קרא ישוע (מתי ה׳:16). דרך אחת לעשות כן היא לשתף את חבריך לכיתה באמונתך. כאשר אתה ידוע כבעל אמונה חזקה וערכי־מוסר גבוהים, הסיכוי שתהפוך למטרה להטרדות קטן יותר.
שים לב ללבושך. בתקופת המקרא, בגדים מסוימים זיהו אשה כלא־מוסרית. (השווה משלי ז׳:10.) כך גם כיום. סגנונות מגרים עשוים להפוך אותך לפופולרי בעיני חבריך, אך הם עלולים לשדר מסר מוטעה. אתה עלול למצוא את עצמך מושך תשומת־לב לא רצויה מצד בני המין השני. בעיה דומה עלולה להתעורר אם נערה מתאפרת בצורה המְשווה לה מראה מבוגר יותר. עצת המקרא היא ללבוש ”תלבושת הולמת, בצניעות ובאיפוק” (טימותיאוס א׳. ב׳:9).
בחר את חבריך בקפידה (משלי י״ג:20). הרי אנשים ישפטו אותך על־פי חבריך. ואם חבריך ידועים ככאלה המבלים זמן רב בשיחות על בני המין השני, הרושם שיתקבל עליך עלול להיות מוטעה. (השווה בראשית ל״ד:1, 2.)
הימנע מלפלרטט. אומנם נכון שאין כל רע בלהיות ידידותי, אולם, מבטים ונגיעות עלולים בנקל להתפרש בצורה מוטעית. אין צורך לגעת במישהו כדי לנהל איתו שיחה. נהג על־פי כלל הזהב והתייחס לבני המין השני כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך — בטוהר ובכבוד (מתי ז׳:12). הימנע מלמשוך את תשומת־לבו של בן המין השני סתם בשביל הכיף. לא זו בלבד שאין זה מתחשב, הדבר אף מטעה ומסוכן. ”היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תישרפנה?” שואל המקרא במשלי ו׳:27.
ואם נפלת קורבן
כמובן, גם אם עליך לחולל מספר שינויים בלבוש, בהופעה החיצונית או בהתנהגות, לאיש אין זכות לגעת בך או להציע לך הצעות מגונות. אפילו בני־נוער אחדים בעלי הופעה והתנהגות מופתיות נפלו קורבן להטרדות. מה עליך לעשות אם הדבר קורה לך? להלן מספר הצעות.
סרב בכל תוקף. אין זה סוד שיש אנשים האומרים ’לא’ להצעות מיניות, כשלמעשה הם מתכוונים לומר ’כן’. לכן, המטרידים עלולים להניח ש’לא’, הנאמר בחצי־לב, משמעו למעשה ’כן’ — או לפחות ’אולי’ — עד אשר אתה משכנע אותם לחשוב אחרת. עצתו של ישוע שה’לא’ שלכם יהיה ’לא’, בהחלט מעשית בעניין זה (מתי ה׳:37). אל תצחקק ואל תתנהג בביישנות מעושה. כמו־כן, אל תרשה לשפת גופך, לקולך או להבעת פניך לסתור את דבריך.
עורר מהומה. לעתים קרובות, המטרידים קוצרים הצלחה מפני שקורבנותיהם אינם מעזים להתנגד. אולם, בתקופת המקרא נשים מקרב עם־ישראל היו רשאיות, למעשה חייבות, להתנגד להתקפה מינית (דברים כ״ב:23, 24). בדומה לכך כיום, אל למשיחי להתייחס לנגיעות ולליטופים שלא במקומם כאל דבר של מה־בכך. הדבר פסול, זו התקפה על כבודך כאדם וכמשיחי. אינך חייב לסבול את זה! המקרא מאיץ בנו, ”שינאו את הרע”! (רומים י״ב:9).
אחת הדרכים היעילות לשים קץ להטרדה היא לעורר מהומה ולהביך את המטריד. אולי הוא יפסיק. זכור את החוויה של אניטה שהוזכרה בדברי־הפתיחה. בקשה מנומסת מהתוקף לא לגעת בה לא הועילה. אניטה מספרת: ”נאלצתי להביך אותו בפני חבריו. הרמתי את קולי ואמרתי לו שלא יגע בי ככה!” מה היתה התוצאה? ”כל חבריו צחקו עליו. הוא החמיץ לי פנים לזמן־מה, אך לאחר כמה ימים התנצל על התנהגותו וכעבור זמן־מה אפילו הגן עלי כשמישהו אחר ניסה להציק לי”.
אם אין די במילים, ייתכן שעליך פשוט ללכת — או אפילו לרוץ — הרחק מן התוקף. אם לא ניתן לברוח, זכותך להשתמש בכל אמצעי הכרחי כדי להדוף את המטריד. נערה משיחית אחת מנסחת זאת חד וחלק: ”כשבן אחד ניסה לתפוס אותי, היכיתי אותו בכל כוחי ורצתי!” כמובן, אין פירוש הדבר שהמטריד לא ינסה שוב. לכן קרוב לוודאי שאתה זקוק לעזרה.
ספר למישהו. ”לבסוף, נאלצתי לעשות זאת”, מודה אדריאן בת ה־16. ”התייעצתי עם הוריי בנוגע לנער אחד, אשר מבחינתי היה חבר טוב ולא יותר, שלא היה מוכן לעזוב אותי במנוחה. ככל שהתנגדתי לו, הוא התעקש יותר, כאילו היה זה משחק”. הוריה של אדריאן השיאו לה עצות מעשיות שעזרו לה להתמודד טוב יותר עם הבעיה.
הוריך יכולים לעזור לך גם להתמודד עם ההשלכות הרגשיות שעלולות להיות לדבר, כגון מבוכה, פחד או בושה. הם יכולים להרגיע אותך ולומר שהתקיפה לא היתה באשמתך. ביכולתם גם לנקוט צעדים שיהיה בהם כדי להגן עליך בעתיד.
לדוגמה, ייתכן שהם יחליטו שיהא זה למועיל ליידע את המורה או את מנהל בית־הספר בבעיה. בתי־ספר רבים בארצות־הברית מתייחסים לתלונות במלוא הרצינות, ויש להם מדיניות מוגדרת היטב לטיפול בהטרדות מיניות בין התלמידים.
אמת, לא כל מנהלי בתי־הספר סימפטיים. ”בבית־ספרי”, אומרת ארלישה בת ה־14, ”לפעמים המורים מקללים ומתנהגים גרוע יותר מהילדים. אתה לא יודע לאן לפנות לעזרה”. אין פלא אפוא, שכאשר התלוננה על הטרדות, היא הואשמה ברגישות יתר. אולם, ארלישה לא הרימה ידיים. היא הצטרפה לשש נערות אחרות, שאותו נער נהג לצבוט וללטף גם אותן. ”נדרשו שש מאיתנו כדי לשכנע את המנהל שקיימת כאן בעיה של ממש”, היא אומרת. בסופו־של־דבר, עלה בידה לשים קץ לדבר.
פנה אל אלוהים לקבלת תמיכה. אם אתה חש שלהיות בבית־הספר זה כמו להיות לכוד בגוב־אריות, זכור שיהוה הגן על הנביא דניאל כשהיה בגוב־אריות אמיתי (דניאל ו׳:17–23). בכוחו של יהוה לעזור גם לך. הוא מבין את הלחצים המופעלים עליך בבית־הספר. ואם המצב מחמיר, תוכל לפנות אליו בבקשת עזרה — בקול רם במקרה הצורך! אל תחשוש ואל תתבייש מכך שידעו שאתה משרתו של האל האמיתי. המקרא מבטיח למשרתיו הנאמנים של יהוה: ”שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם” (תהלים צ״ז:10).
הפסוק אינו מבטיח ישועה בדרך־נס. עליך לעשות כל שביכולתך כדי להתגונן. נהג על־פי עקרונות המקרא. הייה צנוע בדיבורך ובהופעתך החיצונית. גלה זהירות במגעיך עם בני המין השני. אם תנהג כך, תוכל לעשות רבות כדי להתגונן מפני הטרדות.
[תמונה בעמוד 22]
אל תסרב בחצי־לב, שה’לא’ שלך יהיה ’לא’!