מה הם הסיכויים לחיים ארוכים יותר?
”אדם, ילוד אשה, קצר ימים ושבע רוגז” (דברי איוב מספר איוב י״ד:1).
קצרות החיים תוארה לא אחת בלשון פיוטית! על דברי איוב חזר במילים משלו כותב בן המאה הראשונה לספירה: ”הלא אד אתם, הנראה לרגע ואחר כך נעלם” (יעקב ד׳:14).
האם גם אתה שמת לב שהחיים קצרים עד כדי גיחוך? לפני כ־400 שנה, כתב ויליאם שֶקספיר: ”דעך, דעך, הנר! אך צל עובר חיי אנוש”. ובמאה שעברה, הִקשה ראש שבט אינדיאני מאמריקה: ”מה הם החיים?” ואז השיב: ”הם נצנוץ גחלילית באישון לילה”.
לאיזה אורך חיים ניתן לצפות? את המצב בימיו תיאר הנביא משה, לפני קרוב ל־500,3 שנה: ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, ורהבם עמל ואוון כי גז חיש ונעופה” (תהלים צ׳:10).
שבעים שנה — רק 567,25 יום. ו־80 שנה הם 219,29 יום בלבד. כה מעט! התיתכן הארכת חיי האדם?
היש בידי מדע הרפואה לעזור?
כתב־העת סַיֶינס ציין: ”תוחלת־החיים [בארצות־הברית] עלתה בין 1900 ל־1988 מ־47 שנה לכ־75 שנה”. עקב הפחתת שיעור התמותה אצל תינוקות בזכות שיפורים בטיפול הרפואי ובתזונה, תושבי ארצות־הברית יכולים היום לצפות לאורך חיים דומה לזה שציין משה. מכל מקום, האם צפויות עליות דרמטיות באורך החיים של רוב האנשים?
מעניין לציין, כי לאונרד הייפליק, בר־סמכא בולט בתחום הזקנה, אמר בספרו How and Why We Age (כיצד ומדוע אנו מזדקנים): ”אין ספק שההתקדמות במחקר הביו־רפואי והשימוש בטיפול רפואי משופר במאה הנוכחית השפיעו על אורך ימיו של האדם, אלא שהשפעתם אך ורק איפשרה לציבור רחב יותר להגיע לגבול העליון של משך החיים של האדם”. הוא הסביר: ”תוחלת־החיים עלתה אבל אורך החיים נותר בעינו; זהו הבדל קריטי”.
מהו ”הגבול העליון” של אורך חיי האדם? יש אומרים שייתכן כי אין איש בתקופה האחרונה שחי יותר מ־115 שנה. לעומת זאת, נאמר בכתב־העת סיינס: ”נכון לשנת 1990, הגיל המבוגר ביותר שתועד הוא קצת יותר מ־120 שנה”. ובתחילת שנה שעברה, ביקר שר הבריאות הצרפתי, בלוויית המוני עיתונאים וצלמים, אצל ז׳אן קַלמאן מאַרְל שבצרפת, לרגל יום־הולדתה ה־120. גם משה הגיע לגיל 120, הרבה מעל לממוצע (דברים ל״ד:7).
האם המדענים מאמינים שבני־אדם ככלל יוכלו לחיות חיים כה ארוכים או אף ארוכים יותר? לא, רובם אינם סבורים כך. להלן כותרת שהופיעה בכתב־העת דטרויט ניוז: ”חוקרים טוענים שגיל 85 הוא אולי הגבול העליון של ממוצע אורך החיים”. באותו מאמר, ציין ס. ג׳יי אולשנסקי, בר־סמכא מפורסם בנושא ההזדקנות: ”מעבר לגיל 85, אנשים מתים מכֶּשל רב־איברי. הם מפסיקים לנשום. הם בעצם מתים מזקנה ואין לכך שום תרופה”. הוא הוסיף: ”אם לא נצליח להפסיק את תהליך הזדקנות האדם במישור המולקולרי, לא יהיו עוד עליות חדות בתוחלת־החיים”.
כתב־העת סיינס ציין, כי ייתכן ש”הגבול העליון של משך החיים כבר הושג ואין לצפות לירידה ניכרת בשיעור התמותה”. נאמר כי אם כל גורמי המוות המצויינים בתעודות פטירה יוסרו, תעלה תוחלת־החיים בפחות מ־20 שנה.
לפיכך, מדענים רבים אינם רואים באורך חיי האדם דבר מוזר או צפוי לשינויים. מדוע אפוא הגיוני להאמין שחיי האדם בסופו של דבר ייארכו בהרבה?