לאן עפים הנשרים לארוחות דגים

הם באים באלפיהם,‏ לבושים יפה לארוחה,‏ עפים מכל רחבי אלסקה,‏ קולומביה הבריטית ומדינת וושינגטון הרחוקה.‏ עופות מרשימים ביותר,‏ המתבלטים בראשם הלבן ובאברות־הזנב הראוותניות הלבנות,‏ שמתפרשות להאטת מעופם לקראת נחיתה.‏ צבע גופם חום כהה ומשקלו נע בסביבות 6 קילוגרמים.‏ הנקבות גדולות במקצת מהזכרים.‏ הם דואים במהירות של 50 קילומטר בשעה עם מוטות־כנפיים שאורכן נע בין 8.‏1 ל־4.‏2 מטרים — אך אם עיניהם החדות מאתרות דג מטווח של קילומטר וחצי,‏ הם מסוגלים לצלול לעברו במהירות של 160 קילומטר בשעה ולמשות אותו מהים!‏

אלא שעבור סעודה חגיגית בנהר צ׳ילקט אין להם צורך במעופי ראווה.‏ דגי הסלמון אינם הולכים לשום מקום.‏ הם פרושים לנגד עיניהם בשפע,‏ רק ממתינים להיאכל.‏ כל החגיגות הללו נערכות לכבודם בזכות ”‏השמורה האלסקית לנשרים קירחים בנהר צ׳ילקט”‏,‏ אשר הוקמה בשנת 1982 על־ידי מדינת אלסקה ”‏כדי לשַמר ולהנציח את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של נשרים קירחים ואת סביבתם הטבעית החיונית לקיומם”‏.‏

השמורה משתרעת על־פני 000,‏200 דונם של שטחי הנהרות צ׳ילקט,‏ קְלִיהַנִי וצירקוּ וכוללת אך ורק אזורים החיוניים למחייתם של הנשרים.‏ האיזור המיוחד שבו אלפי הנשרים מתרכזים ושבו המבקרים מתקהלים לצפות בהם הוא קטע בן 8 קילומטרים לאורך נהר צ׳ילקט,‏ הגובל בכביש המהיר הֵינז,‏ בין עיירת הינז לעיירת קלוּאַן.‏

עלון ממשלתי,‏ המכונה ”‏השמורה האלסקית לנשרים קירחים בנהר צ׳ילקט”‏,‏ מסביר כיצד קטע זה בן 8 קילומטרים לאורך הנהר מסוגל להגיש מעדני סלמון לנשרים.‏

‏”‏תופעת הטבע הגורמת לכך שמי נהר צ׳ילקט אינם קופאים לאורך 8 קילומטרים בחודשי הקיפאון נקראת ”‏מאגר מניפת הסחף”‏.‏ מניפת צירקו,‏ שהיא הצטברות דמויית־מניפה של חצץ,‏ אבני סלע,‏ חול וסחופת קרחונים במפגש הנהרות צירקו,‏ קליהני וצ׳ילקט משמשת כמאגר מים גדול”‏.‏

בדרך־כלל,‏ נהר שזרימתו מואטת לפני הישפכו למאגר מים אחר,‏ משאיר אחריו סחופת היוצרת דלתא,‏ אך לא נוצר מאגר מים.‏ אולם בנקודה שבה נהר צירקו נשפך לנהר צ׳ילקט,‏ שברים גיאולוגיים ופעולות הקרחונים יצרו אגן גדול שעומקו יותר מ־230 מטר מתחת לפני הים.‏ משנסוגו הקרחונים,‏ נותרו משקעים והנהרות הוסיפו חול ומשקעי חצץ עד שלבסוף הצטברו על קרקעית האגן משקעים לא דחוסים ונקבוביים בעובי 230 מטר.‏

בעלון נאמר,‏ כי בעונת האביב החמה,‏ בקיץ ובראשית הסתיו,‏ מי שלג ומי קרחונים נשפכים למניפת הסחף.‏ אל המניפה זורמים מים מהר יותר מכפי שהיא יכולה להזרים החוצה,‏ ומתוך כך נוצר מאגר מים עצום.‏ עלון השמורה מוסיף ואומר:‏ ”‏בבוא החורף,‏ מתפתח מזג־אוויר קר ומי הנהרות שמסביב קופאים.‏ אך המים שבמאגר הגדול שומרים על טמפרטורה הגבוהה ב־5 עד 10 מעלות צלסיוס מטמפרטורת המים שמסביב.‏ מים חמים יותר אלו ’‏מחלחלים’‏ לתוך נהר צ׳ילקט ומונעים את קפיאתו.‏

‏”‏חמישה מינים של דגי סלמון משריצים בנחלים אלו ובפלגים סמוכים אחרים.‏ נדידת דגי הסלמון במעלה הנהרות מתחילה בקיץ וממשיכה עד שלהי הסתיו או ראשית החורף.‏ דגי הסלמון מתים זמן קצר לאחר ההשרצה ואותם דגים מתים מהווים כמויות גדולות של מזון עבור הנשרים”‏.‏

סעודת הסלמון מתחילה באוקטובר ותמה בפברואר,‏ וכעבור זמן קצר מתחילים הנשרים להתפזר באלפיהם הרחק אל כל חבלי הארץ שמסביב.‏ מכל מקום,‏ יש 200 עד 400 נשרים שהשמורה היא ביתם בכל ימות השנה.‏ מלבד דגים,‏ מזונם מועשר בעופות מים,‏ ביונקים קטנים ובבשר נבלות.‏

חיזורים מרתקים,‏ נישואין ממושכים

הקשר בין בני־הזוג נמשך כל החיים — תוחלת חייהם יכולה להגיע ל־40 שנה — אך על־פי־רוב הם ביחד רק בעונת הקינון.‏ החיזורים מתחילים בחודש אפריל ולדברי העלון Eagles—The Alaska Chilkat Bald Eagle Preserve (‏נשרים — השמורה האלסקית לנשרים קירחים בנהר צ׳ילקט)‏ הם ”‏עשויים לכלול תצוגות חיזור מרהיבות,‏ שבהן הנשרים צוללים עם ציפורניים מחוברות תוך כדי סלטות באוויר”‏.‏ כל זה וגם יד ביד?‏ נשמע רומנטי ביותר!‏

בשמורה נצפו תשעים וארבעה קנים.‏ בדרך־כלל,‏ ביצה עד שלוש ביצים בוקעות בין סוף מאי לתחילת יוני לאחר תקופת דגירה בת 34 או 35 יום.‏ הגוזלים עוזבים את הקן בחודש ספטמבר ונאלצים להסתפק בנוצות שצבען חום לבן.‏ הם יתהדרו בראש ובזנב לבנים רק לאחר שימלאו להם ארבע או חמש שנים!‏

העלון נותן גם קצת רקע על מלחמת ההישרדות של הנשרים ומייעץ למבקרים כיצד ליהנות מהשמורה בבטחה:‏

‏”‏השמורה האלסקית לנשרים קירחים בנהר צ׳ילקט חולשת על 000,‏200 דונם המוקדשים להגנת הנשרים.‏ אך הנשרים לא תמיד היו מוגנים;‏ בעבר ציידים שכירים היו רשאים לצוד אותם.‏ בשל דיווחים על תאבונם העז של הנשרים לדגי סלמון חיים ולבעלי־חיים קטנים,‏ הרשות המחוקקת הטריטוריאלית של אלסקה קבעה ב־1917 תשלום תמורת לכידת נשרים.‏ חיילים לשעבר ממבצר וויליאם ה.‏ סיוּאֶרד בהינז יודעים לספר כיצד קיבלו תוספת של דולר אחד (‏בהמשך עלה הסכום ל־2 דולרים)‏ למשכורתם הצבאית הזעומה עבור זוג רגלי־נשר.‏

‏”‏חקירות שנערכו מאוחר יותר גילו,‏ כי הנזק שהנשרים מסבים ללהקות דגי הסלמון נופח מעבר לממדים הנכונים,‏ ובשנת 1953 בוטל התשלום.‏ עד אותה עת,‏ נורו למוות יותר מ־000,‏128 נשרים עבור התשלום.‏ על־פי אומדנים,‏ אוכלוסיית הנשרים בדרום־מזרח אלסקה בשנות ה־40,‏ כשהתשלום היה עדיין בתוקף,‏ היתה מחצית מאוכלוסיית הנשרים בשנות ה־70.‏

‏”‏כאשר הוענק לאלסקה מעמד של מדינה בשנת 1959,‏ זכה הנשר הקירח להגנה פדרלית על־פי חוק הנשרים הקירחים של שנת 1940.‏ הריגת נשר היא עבירה פדרלית,‏ ואחזקת נשרים מתים או חיים או כל חלק מגופם (‏כולל נוצות!‏)‏,‏ להוציא מקרים ספציפיים,‏ היא הפרת החוק.‏

‏”‏בשנת 1972,‏ הרשות המחוקקת של מדינת אלסקה הקימה את שמורת הסביבה הטבעית של נהר הצ׳ילקט,‏ בפיקוחה של המחלקה האלסקית לדגים ולציד,‏ להגן על ריכוז הנשרים הראשי.‏ שטחים נרחבים בסביבתם הטבעית של הנשרים נותרו ללא הגנה,‏ ומאבק ארוך ולעתים מר ניטש בין שוחרי איכות הסביבה לבין הגורמים התומכים בפיתוח האיזור בסוגיות הנוגעות לשימוש בשטח האדמה של עמק צ׳ילקט.‏ לאחר מחקר אינטנסיבי שערכה ’‏החברה הלאומית אודובון’‏ ומחקר המשאבים שבהינז/‏קלואן במימון הממשלה,‏ חוטבי עצים,‏ דייגים,‏ שוחרי איכות הסביבה,‏ אנשי עסקים ופוליטיקאים מקומיים הגיעו לבסוף לפשרה.‏ בשנת 1982,‏ הרשות המחוקקת של המדינה עיגנה את הפשרה בחוק שהביא להקמת השמורה האלסקית לנשרים קירחים בנהר צ׳ילקט בת 000,‏200 דונם.‏

‏”‏כריתת עצים וכרייה בשמורה אסורות,‏ אך ניצול מסורתי של השטח,‏ כגון קטיפת תותים,‏ דיג וציד מותר בחוק.‏ השמורה מנוהלת בידי המחלקה לגנים לאומיים של אלסקה בסיועם של 12 חברי ועדה מייעצת המורכבת מתושבים מקומיים,‏ פקידי ממשל וכן ביולוג.‏

‏”‏הוויכוח סביב השאלה כיצד לנצל את המשאבים הטבעיים של העמק מבלי לפגוע בסביבה נמשך,‏ וסוגיות בעניין ניצול האדמה עדיין עלולות להצית סכסוכים בעמק צ׳ילקט.‏ מכל מקום,‏ התושבים המקומיים גאים על כך שהושג פתרון להגנת הנשרים באיזור”‏.‏

עבור המבקרים באתר,‏ האיזור הראשי לצפייה בנשרים הוא לאורך הכביש המהיר הינז המקביל לנהר צ׳ילקט ולשם כך הוקמו במקום נקודות־תצפית.‏

‏[‏מפה בעמוד 14]‏

נהר צ׳ילקט נהר צ׳ילקוּט

נהר קליהני קלוּאן

איזור לצפייה בנשרים

(‏מניפת הסחף)‏

▴

▴

הכביש המהיר הינז

נהר צירקו ▾ אגם צ׳ילקוט

אגם צ׳ילקט ▾

נהר צ׳ילקט ▾ מפרצון לוּטָק

נהר טקהין ▾

הינז

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Mountain High Maps™ copyright © 1993 Digital Wisdom, Inc

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

נשרים קירחים בעמ’‏ 14–16:‏ Alaska Division of Tourism