צעירים שואלים...
מה רע בלעשות כסף?
”הדבר החשוב ביותר בעולם הוא הכסף”. כך טען המחזאי ג׳ורג׳ ברנארד שאו. האם אתה מסכים עימו? אולי אתה חושב כמו טניה בת ה־17: ”אינני מעוניינת להיות עשירה. די לי בביטחון כלכלי”. בעיני אַוויאן הצעיר, הכסף אינו הדבר החשוב ביותר בעולם, אלא אמצעי יעיל להגשמת מטרות. הוא אומר: ”הכסף הכרחי להשגת מה שנחוץ לי, כגון בגדים ונסיעות”.
הידעת שהמקרא מדבר ברוח דומה? בקהלת ז׳:12 נאמר כי הכסף משמש מגן. יש אומרים שהעוני הוא ”האויב הגדול לאושר האדם”. כסף די הצורך יגן עליך — לפחות במידה מסוימת — מבעיות שמקורן בעוני. הכסף עשוי גם לרכך פגעי אסונות בלתי צפויים. ”במקרא כתוב ש’עת ופגע יקרה את כולם’”, אומרת פיליס הצעירה. ”אי אפשר לדעת מתי ינחתו עלינו צרות, לכן צריך לחסוך כסף” (קהלת ט׳:11). ייתכן שלכסף, שכבר עתה נראה לך נחוץ, יהיה תפקיד חשוב יותר בעתידך.
”נחשול הרסני של חומרנות”
אין זה אלא טבעי והגיוני לדאוג שיהיה מספיק כסף, אך יש בני־נוער שהכסף הפך אצלם לאובססיה. לשאלה שהופנתה אל יותר מ־000,160 נערים, ”מהי שאיפתך העיקרית בחיים?” השיבו 22 אחוז מהם, ”להיות עשיר”.
אין ספק שכמיהה זו לכסף ניזונה ממה שכונה בכתב־העת ניוזוויק ”נחשול הרסני של חומרנות” השוטף את העולם. ”אני מאוד חומרני וחשוב לי מאוד לקנות מותגים”, אומר מרטין בן ה־18. ”אני בהחלט חושב שככל שמשלמים יותר, האיכות טובה יותר. זאת הסיבה שאני מוציא הרבה כסף לקנות מה שאני רוצה”. מרטין אינו הנער היחיד ה”מוציא הרבה כסף”. בכתב־העת יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט דוּוח, כי ”אשתקד בילו בני־נוער, בני 12 עד 19, [בארצות־הברית] ב’הילולת’ קניות חסרת תקדים והוציאו 109 מיליארד דולר — 38 אחוז יותר לעומת 1990”.
מניין להם הכסף לבגדים חדשים, לתקליטורים ולציוד מחשבים? על־פי יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט: ”כמחצית מכלל בני־הנוער, בני 16 עד 19, עובדים במשרה חלקית”. מי שעובד לאחר שעות הלימודים ושומר על איזון, נהנה מיתרונות מסוימים. אחד היתרונות הוא ללמוד לעמוד באחריות. אלא שחלק מבני־הנוער מפריזים בדבר. כתב־העת ניוזוויק אומר: ”הפסיכולוגים והמורים שמים לב שהתלמידים [העובדים] מתוחים. אין להם הרבה פנאי להכין שיעורי־בית, ולמראה תלמידים תשושים הנאבקים בעייפות, מגיבים המורים לא פעם בהורדת רמת הלימודים”.
למרות זאת, רק מעטים מן הנערים העובדים מוכנים לוותר על מקורות ההכנסה שלהם. ”בית־הספר חשוב”, אומרת ונסה הצעירה, ”אבל גם הכסף חשוב. לא מרוויחים כסף משיעורי־בית”. עד כמה חשוב לך להרוויח כסף? האם מטרתך העיקרית בחיים היא להתעשר?
”שואפים להתעשר”
המקרא מתייחס לשאלות אלו. השליח פאולוס כתב: ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון. הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).
פאולוס דיבר מניסיון. לפני שנעשה למשיחי, היה פאולוס אחד ממנהיגי הדת שנודעו בשם ”הפרושים”, שהיו ”אוהבי כסף”, כלשון המקרא (לוקס ט״ז:14). השליח לא אמר שאסור להרוויח כסף. למעשה, הוא הזהיר את ”השואפים להתעשר”. מה כל־כך רע בשאיפה להתעשר?
פאולוס הסביר שהשואפים להתעשר ”נלכדים בניסיון ובמלכודת”. משלי כ״ח:20 מדגיש אותה נקודה באומרו: ”אץ להעשיר לא יינקה”, כלומר לא ישמור על תומתו. יש בני־נוער שממחסור מדומה בכסף החלו לגנוב.
אמת, רוב בני העשרֵה לא יעלו על דעתם לגנוב. אך חלקם עלולים להסתבך בדברים לא פחות מסוכנים. כתב־העת המשיחיות היום (Christianity Today) מוסר: ”מומחים סבורים כי בעיית ההימורים הפכה להתמכרות שתאוצתה גבוהה מאין כמוה בקרב בני העשרֵה”. באיזור מסוים בארה״ב, רכשו ”קרוב ל־90 אחוז מבני העשרֵה כרטיסי הגרלה בשנתם האחרונה בבית־ספר תיכון, וזאת בניגוד לחוק”. יש בני־נוער הנוקטים צעדים נואשים מאלו. ”קשה למצוא עבודות נורמליות”, אומר מתיו בן ה־16. ”לכן את רוב כספי אני מרוויח מסחר־מכר... לפעמים סחרתי ב[סמים]”.
’מורידות אלי אבדון’
נכון, הכסף עשוי להעניק תחושת עצמאות. אך פאולוס הבהיר כי לטווח ארוך, רדיפה אחר הכסף עלולה לשעבד אותך ל”רוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון”. אם תילכד ברשתה של אהבת הכסף, עלולות להשתלט עליך תכונות החמדנות, הקנאה הרצחנית ותאוות רעות אחרות. (השווה קולוסים ג׳:5.) מאמר בכתב־העת גיל העשרֵה (Teen) ציין כי יש בני־נוער המקנאים בבני־גילם בגלל המכוניות והבגדים שלרשותם, ו”הקנאה אוכלת אותם”. קנאה זו לעתים ”מידרדרת לכדי סלידה עצמית”, מוסיף המאמר, ”והנער אינו מסוגל לחשוב על שום דבר מלבד על מה שאין לו”.
שים לב אפוא, שתאוות הבצע עלולה לא רק ’ללכוד את האדם בניסיון’, אלא גם ’להורידו אלי הרס ואבדון’. פרשן מקרא, אלברט בַּרְנְס, אמר: ”הרעיון שאוב מתמונת אונייה טרופה, השוקעת על כל תכולתה במצולות הים. זו השמדה סופית. קץ מוחלט לאושר, ליושר, לשם הטוב ולנפש”. (השווה טימותיאוס א׳. א׳:19.)
אם כן, צדק פאולוס כשאמר כי ”שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף”. בגללה רבים ”סטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים”. קח לדוגמה את רוֹרי (שם בדוי). בגיל 12 החל רוֹרי לעסוק בהימורים. ”ככה הרווחתי כסף בלי לעבוד קשה”, נזכר. בתוך זמן קצר נקלע לחובות של מאות דולרים והחל להזניח את חבריו, את משפחתו ואת לימודיו. ”ניסיתי להפסיק”, הודה, אך הוא חזר לסורו פעם אחר פעם. הוא ’גרם לעצמו מכאובים רבים’ עד שהחליט בגיל 19 לפנות לעזרה. לפיכך, הסופר דגלאס קנדי לא הגזים בספרו רדיפת ממון (Chasing Mammon) כשהגדיר את רדיפת הבצע כ”חוויה טראומתית”.
מציאת איזון
על כן, עצת שלמה רלוונטית כאז כן היום: ”אל תיגע להעשיר. מבינתך חדל. התעיף עיניך בו, ואיננו? כי עשׂה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים” (משלי כ״ג:4, 5). עושר חומרי אינו בר־קיימא, לכן יהא זה טיפשי להפוך את הכסף למשאת נפשך. ”אין לי שום כוונה לשקוע כל כולי בהגשמת יעדים חומריים בלבד”, אומרת נערה משיחית ששמה מוֹרין. ”אני יודעת”, היא אומרת, ”שאם אקדיש את כל תשומת־לבי לעשיית כסף, זה יעלה לי ברוחניות”.
אמת, הכסף הוא כורח. ואם תהיה לך הכנסה מספקת תוכל לספק את צרכיך — ואולי גם לעזור מדי פעם לאחרים מבחינה כלכלית (אפסים ד׳:28). למד לעבוד בחריצות כדי להרוויח את כספך ביושר. כמו־כן, למד לחסוך, לתקצב ולהוציא את כספך בחוכמה. אבל הישמר פן יהפוך הכסף לדבר החשוב מכל בחייך. השתדל לאמץ את הגישה המאוזנת, שהביע מחבר משלי ל׳:8 בתפילה: ”רֵאשׁ [עוני] ועושר אל תיתן לי”. אם תקפיד לדאוג קודם כל לעניינים הרוחניים, תזכה לעושר הטוב ביותר, ככתוב במשלי י׳:22: ”ברכת יהוה היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עימה”.
[תמונה בעמוד 25]
הרבה בני־נוער חושקים בכסף כדי להשתוות לבני־גילם