איך להתמודד עם זעם בכבישים?
מאת כתב עורו! בבריטניה
התפרצויות זעם והאלימוּת שבעקבותיהן עושות יותר ויותר כותרות בעיתוני העולם. מבין הדיווחים על זעם במרכולים (לקוחות פורקים את זעמם זה על זה בעזרת עגלות־קניות) ועל הרגזות בטלפון (על־ידי טכנולוגיה המאפשרת לבן שיחך להשאיר אותך על הקו ולהתפנות לשיחה ממתינה), הציבור בבריטניה מוטרד במיוחד מתופעת הזעם בכבישים.
הזעם בכבישים נפוץ מאוד, ובדו״ח מ־1996 על הרגלי הנהיגה נטען, כי בבריטניה תופעה זו ”הגיעה לממדי מגיפה. קרוב למחצית הנהגים הותקפו, פיסית או מילולית, בשנה שחלפה”! בסקר מטעם אגודה לרכב, דוּוח על נתונים קשים יותר ונמסר כי ”תשעה מתוך כל עשרה נהגים טוענים שנפלו קורבן לזעם בכבישים”. מעניין לציין שעל־פי אותו סקר, ”רק שישה מתוך כל עשרה [נהגים] מודים שקורה שהם יוצאים מכליהם בשעת נהיגה”.
מה גורם לזעם בכבישים? במקרה שתיפול קורבן לתופעה זו, מה תוכל לעשות להגנתך? מה תעשה אם הנהיגה של אדם אחר מרגיזה אותך? איך אפשר להתמודד עם הבעיה המתפשטת ברחבי העולם?
גורם ותוצאה
נהגים עצבניים אינם תופעה חדשה. דוגמה קדומה לכך הוא המשורר הבריטי לורד בּיירון. ב־1817 כתב מכתב ובו סיפר על ריב שהיה לו בדרכים. נמסר כי רוכב אחד ”התחצף” לסוסו של ביירון, ובשל כך סטר המשורר על אוזני האיש.
ברוב הארצות גדֵלה הצפיפות בכבישים, והנהגים נעשים יותר ויותר מתוסכלים. בשנות ה־80’ הגדירו העיתונים בארה״ב את הגורם לתקריות אלימות בדרכים במונח ”זעם בכבישים”. הזעם כשלעצמו אינו מהווה עבירה על החוק. אך, הביטוי זעם בכבישים מורה על הרגש העומד בשורש מעשי אלימות רבים, שעושים נהגים מחמת כעסם על אופן נהיגתו של האחר.
הגישה האומרת ’קודם אני’ רווחת היום בכבישים. חוקרים הבודקים את הרגלי הנהיגה מגיעים למסקנה, ש”מי שמתנהגים באלימות ובתוקפנות סבורים על־פי־רוב, שהם קורבנות תמימים להתנהגות אנטי חברתית מצד אדם אחר”, אומר העיתון טיימס של לונדון. לנהג נדמה שהוא צודק, ולא משנה עד כמה פראית נהיגתו. אבל אם נהג אחר מפר קלוֹת את כללי האדיבות בנהיגה, מתלקח הזעם בכבישים.
צריכת הסמים ההולכת ומתפשטת, בייחוד בקרב הצעירים, תורמת אף היא לזעם בכבישים. רופא בכיר בבית־חולים טוען, שמי שנוהג לאחר שנטל קוקאין, ”כמוהו כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול”. נהגים הצורכים סמים מפריזים בדרך כלל בהערכת כושרם. כתוצאה מכך, יש הנוהגים במהירויות מסוכנות. לאחרים נהיגה המאופיינת בחוסר יציבות בשל כושר שיפוט לקוי.
תן דעתך גם להשפעת המתחים על הנהג. פרופסור קארי קופר מאוניברסיטת מנצ׳סטר טוען, שהזעם בכבישים נגרם ברובו עקב המתחים וחוסר הוודאות האופייניים לחיי היומיום בשנות ה־90’. ”הנהגים נעשים מתוחים יותר, ושיעור התקריות האלימות במגמת עלייה”, אומר דובר מועדון רכב. אשת יחסי ציבור בתפקיד בכיר, המבלה שעות ארוכות בנהיגה לעבודה, הלוך ושוב, מודה שאינה סובלנית כבעבר. העיתון סנדיי טיימס מצטט את דבריה: ”היום אני מתרתחת ומתפוצצת מכעס בגלל דברים קטנים, שבעבר לא הטרידו אותי בכלל”. אולי אתה מרגיש כמוה. אם כן, מה תוכל לעשות?
אל תעורר זעם בכבישים
עליך להכיר בעובדה שהנהגים אינם מושלמים. הם יעברו מדי פעם על חוקי התנועה. אל תשכח זאת בשעת נהיגה. השתדל לראות את הנולד. נניח שאתה נוסע בנתיב הימני, הנתיב האיטי, בדרך מהירה רב־מסלולית. אתה מתקרב אל צומת שבו כביש צדדי משתלב בדרך המהירה. אתה מביט קדימה ורואה רכב הנוסע בכביש הצדדי לכיוון הדרך המהירה. האם תאמר לעצמך, ’אני הייתי ראשון ולכן זכותי לנהוג בנתיב זה? למה לי לוותר לתנועה המתמזגת? למה לי לעבור לנתיב אחר (אם הוא פנוי) ולאפשר לנהג השני להשתלב בדרך המהירה?’ אך שאל את עצמך מה יקרה אם תתעקש לנסוע באותו נתיב ובאותה מהירות. אולי הנהג המשתלב בדרך המהירה יחשוב כמוך. אין ברירה, מישהו חייב לוותר; וָלא, יקרה אסון.
נהג שבתבונתו אינו מעוניין לעורר זעם בכבישים רואה את הנולד ונוהג בהתחשבות. הוא מפנה את הדרך, אם אפשר, ואינו כועס אם הנהג השני אינו מכיר טובה על האדיבות שהופגנה כלפיו. נציג מטעם המכון הבריטי לנהגים מתקדמים מעריך, כי מתוך כל 3 נהגים, לאחד יש גישה מסוכנת. גם אם נהגים אלו מסוגלים לנהוג במיומנות, אין להם נימוסים. הם ”נהגים טובים, אך חסרי נימוס”, להגדרתו.
רוב הנהגים מתעלמים לא אחת מיתר הנהגים ומהולכי הרגל. אך אל תראה בזה אמתלה להתנהג כמוהם. חשוֹב על מה שעלול לקרות. ברור שאינך מעוניין לגרום, בגלל עקשנותך, לתאונת שרשרת. אל תיתן לרגשותיך לשלוט בך. מומחה לנהיגה מייעץ: ”לעולם אל תשיב באותה מטבע ואל תגיב לתוקפנות בכביש”. אל תצטרף למועדון הזעם בכבישים!
האם נפלת קורבן לזעם בכבישים?
רוב רובם של הנהגים נפלו קורבן בשלב מסוים לזעם בכבישים. אגרוף מורם, קללות בקולי קולות, נהיגה פראית, כל אלה עלולים להפחיד ואכן מפחידים. ללא ספק, ההגנה הטובה מכל היא להימנע מעימות. נהג אחד חש מאוים כשנהג אחר רצה לעקוף אותו. לבסוף, עקף אותו הנהג בזעם, ’חתך’ אותו והאט את מהירותו עד כדי כך שהמכוניות כמעט התנגשו. כך המשיכו לנסוע עד שפנה הנהג הנעקף לכביש אחר.
אם שמת לב שנהגים מעוניינים לעקוף אותך, השתדל לתת להם לעקוף. אל תעמוד על זכותך להישאר במקומך בכביש. אם הרגזת נהג אחר, התנצל. סמן לו שאתה מתנצל, גם אם לא התכוונת להכעיסו. זכור שמילים רכות עשויות להפיג את הכעס.
אבל אם תיפול קורבן, מכל סיבה שהיא, לזעם בכבישים, אל תשיב באותו מטבע. ”אל תחזיר רעה תחת רעה”, מייעץ כתב־העת פוֹקוּס (Focus). ”אל תחזיק במכוניתך חפצים העלולים לשמש כנשק מסוכן”. והנה עוד כמה עצות: הקפד לנעול את דלתות הרכב ולסגור את החלונות. הימנע מקשר עין עם הנהג התוקפני.
העצות שלעיל בדבר התמודדות עם זעם בכבישים אינן חדשות. הן עולות בקנה אחד עם העצה שהשיא דוד, מלך ישראל: ”אל תִתְחַר במרעים”, כלומר, אל תתרגש עד חרון אף בגלל אנשים רעים. ”אל תקנא בעושי עוולה. הֶרֶף מאף ועזוב חימה” (תהלים ל״ז:1, 8).
הזעם בכבישים אומנם הולך וגדל, אך אל תיתן לו לגדול בך!
[תיבה/תמונה בעמוד 28]
איך לרסן את הזעם בכבישים
האגודה לרכב מציינת כי בנושא ריסון הזעם בכבישים, ”שינוי הגישות חשוב לא פחות מתכנון צעדי מנע טכניים”. השקפה מציאותית על מיומנותך בנהיגה ועל זו של נהגים אחרים הכרחית בהתמודדות עם זעם בכבישים. גם אם הטעויות שעושים אחרים ברורות לך כשמש, אל תתעלם מליקויי הנהיגה שלך. הכר בעובדה שיש נהגים המזלזלים בחוקי התנועה. נהג בעירנות מלאה. עייפות מגבירה מתחים. אובדן ריכוז רגעי עלול להסתיים באסון.
תן דעתך גם לעצות שלהלן, ועמוד על הקשר שלהן למשליו של המלך החכם, שלמה.
• האם הנוסעים במכוניתך מבחינים בכעסך? אולי הם מציעים לך להירגע. אל תדחה את עצתם בטענה שהם מתנהגים כמו מורי נהיגה. זכור ששלוות נפש תורמת לבריאות ועשויה להאריך את ימיך! ”חיי בשרים [חיים לאדם] לב מרפא [לב רגוע]” (משלי י״ד:30).
• שים לב לנהג השני ורחק מבעיות. ”חכם יָרֵא וסר מרע, וכסיל מתעבֵּר [בא לידי רוגז] ובוטח [בעצמו]” (משלי י״ד:16).
• הפג את הכעס בתנועות או במילים המביעות התנצלות. ”מענה רך ישיב חימה” (משלי ט״ו:1).
• אחרים אולי נוטים לכעוס בכבישים, אך אינך חייב להתנהג כמותם. ”אל תתרע את [תהיה רֵע ל] בעל אף” (משלי כ״ב:24).
• אל תתערב בריב לא לך. ”לפני התגלע הריב, נטוש” (משלי י״ז:14).