שני צדי המטבע של אסון
מאת כתב עורו! במקסיקו
גודופרֵידו וגיסֶלה, בעל ואשה עדי־יהוה, וילדיהם הקטנים היו בביתם, העשוי יריעות קרטון מצופות אספלט, בעת שהיכה הוריקן פאולינה את איזור החוף של וַחַקָה במקסיקו. יריעות הקרטון נתלשו בזו אחר זו. לבסוף, כשרק חלק מהשלד נשאר, נותרה המשפחה כמעט ללא מחסה.
כשתינוק בן שמונה חודשים נישא בזרועותיה של גיסלה ושלושת הילדים האחרים נצמדים אליה ואל גודופרידו, נאבקו הם ברוחות העזות במשך יותר משעתיים. מדי פעם נפלו אל הארץ מעוצמת ההוריקן והתגלגלו על הרצפה. המשפחה כולה ניצלה מהאסון.
נלי, עדת־יהוה המתגוררת באַקַפּוּלקוֹ, ראתה כי מים חודרים אל הבית והעירה את משפחתה. מפלס המים גאה במהירות שלא תיאמן, ומעוצמת הזרם נגררה נלי אל מתחת למים; בתה משתה אותה. הן נתלו בסורג החלון והביטו חסרות אונים במים העולים ומגיעים לצווארן. אז שמעו קול קורא בשמן. היה זה השכן; הוא חילץ אותן ואסף אותן לביתו. משם צפו אחוזות אימה במכונית שמוטטה את הבית שבו היו רק כמה דקות לפני כן.
ביום רביעי, 8 באוקטובר 1997, בשעות אחר הצהריים, הלם ההוריקן פאולינה באיזור החוף של מחוז וחקה. הרוח השתוללה במהירות של יותר מ־200 קילומטר לשעה. וביום חמישי, 9 באוקטובר, בשעות הבוקר המוקדמות, עשה ההוריקן שמות במחוז גֶרֶרוֹ, בעיקר בעיר אקפולקו, והרים גלים לגובה 10 מטרים. השיטפונות סחפו בתים, מכוניות, בעלי חיים ובני אדם. עד שוך הסערה, הפכו הרחובות לתעלות בעומק 30 מטר. לדברי העיתון ניוז, העריך ארגון הצלב האדום במקסיקו, שבשני המחוזות נהרגו 400 איש ובין 000,20 ל־000,25 איש איבדו את ביתם. מכל מקום, בעיצומו של האסון, נראתה האהבה המשיחית בפעולה.
עַם יהוה מגיב
עם פרסום הידיעה בדבר הוריקן פאולינה, התקבלו במשרד הסניף של עדי־יהוה במקסיקו שיחות טלפון מעדי־יהוה בכל המדינה שהציעו עזרה. גם מחוץ לארץ התקבלו הצעות לעזרה. תוך זמן קצר הוקם ועד סיוע, וחולקו טונות של מזון, ביגוד וציוד.
נקנו גם חומרי בנייה, והאחים החלו מייד בשיפוץ 360 הבתים ומספר אולמי־המלכות שנפגעו או נהרסו כליל. אלפי אחים ואחיות משיחיים תרמו תרומות. חלקם עסקו במיון, אריזה, תובלה ומשלוח האספקות וחלקם עמלו לתיקון הנזקים.
היו בעלי חנויות שהתרשמו מאוד מפעילותם של עדי־יהוה, ובנדיבותם תרמו מזון, חומרי בנייה וכדומה. אחרים מכרו לעדים מוצרים במחיר מוזל. האחים שנפגעו באסון התרגשו עד עומק לבם מהאהבה שגילו אחיהם, ובמיוחד כשקראו את המכתבים המעודדים שצורפו למשלוחים.
לצערנו הרב, חוסה פאוסטינו — עד־יהוה בן 18 — ושלושה שלמדו את המקרא עם עדי־יהוה נהרגו בהוריקן. קרוביהם, ובעיקר הוריו של חוסה, מעריכים את התפילות למענם ואת העידוד שקיבלו מהקהילה.
הפן החיובי
לאחר שנרגע ההוריקן פאולינה רבים, וביניהם קרובי משפחה לא־מאמינים של העדים, ביקשו שיעור־מקרא, ואחרים גילו נכונות רבה יותר להטות אוזן לבשורת התקווה שבפיהם. כמו־כן, העדים השתתפו בחלוקת המזון הכללית לנפגעי האסון. כששאל אחד העדים מישהו מדוע בחר בעדי־יהוה לחלק את המזון שתרמה חֶברתו, השיב הלה: ”כיוון שאני יודע שאתם מאורגנים וישרים. בנוסף לכך, אתם באמת יודעים מי הכי זקוק לעזרה, כי אתם מכירים את תושבי האיזור”.
עתה, כשהקץ מתקרב, ויותר ויותר אסונות מתחוללים ברחבי העולם, אנו תמיד מתעודדים בראותנו את עקרונות המקרא בפעולה, גם בשעת מצוקה.
[תמונה בעמוד 26]
צעירים עוזרים בשיפוץ
[תמונה בעמוד 27]
עדי־יהוה בונים אולם־מלכות חדש בוַחקה לאחר ההוריקן פאולינה