עד כמה חשוב להישמע לאזהרות

היה זה יום רביעי ה־24 באוגוסט 2005 — יום טיפוסי חם ולח בניו אורלינס,‏ לואיזיאֶנה,‏ ארה״ב.‏ אלן ומשפחתו יצאו את ביתם כדי לבלות מספר ימים בעיר בּוֹמוֹנְט שבטקסס,‏ יותר מ־300 ק״מ מערבה.‏ הם לקחו עימם מספיק בגדים להיעדרות בת חמישה ימים.‏ אלן מספר:‏ ”‏לא היינו מודעים להוריקן קטרינה שבאותו זמן החל להיווצר ממזרח לפלורידה.‏ אולם ביום שישי בערב כבר לא היה ספק שניו אורלינס עומדת להיפגע על־ידי הוריקן בדרגה 4 או 5”‏.‏

ביום ראשון ה־28 באוגוסט היה ברור שסופה אשר כונתה קטרינה עומדת להיות הוריקן בדרגה מקסימלית.‏ ראש עיריית ניו אורלינס הורה לפנות את העיר.‏ כתוצאה מכך,‏ נעו אלפי כלי רכב צפונה ומערבה באיטיות והכבישים הראשיים היו פקוקים.‏ אלפים שלא היו להם כלי רכב ברחו למקלטים או לאיצטדיון הענק הסופרדום.‏ היו שהחליטו לא להתפנות מביתם ולחכות עד יעבור זעם.‏

‏’‏בפעם הבאה,‏ אני הראשון שיצא משם!‏’‏

ג׳ו,‏ אחד מעדי־יהוה,‏ בחר להישאר.‏ הוא היה משוכנע שיוכל לעבור בשלום את הסופה בביתו.‏ לטענתו הוריקנים קודמים לא הסבו נזקים כל כך חמורים כפי שחזו הרשויות.‏ ”‏חשבתי שאוכל לשרוד”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏אבל מהר מאוד הבנתי שטעיתי!‏ הרוחות והגשמים היכו בזעם.‏ גג ביתי נתלש ממקומו.‏ ואז מפלס המים החל לעלות במהירות מפחידה — שלושה מטרים בשלוש שעות!‏ זה קרה כל כך מהר שנאלצתי לעלות לקומה השנייה.‏ הייתי ממש מבוהל מכיוון שהרוח יללה,‏ הקירות נעו ונדמה היה שעוד רגע הם עומדים לקרוס.‏ חלקים מן התקרה החלו ליפול.‏ בשלב הזה ניסיתי למצוא דרך מילוט.‏

‏”‏חשבתי שאצטרך לקפוץ למים השוצפים.‏ אבל בחוץ געשו הגלים.‏ הרוח העיפה קצף גלים לרחובות הסמוכים.‏ ידעתי שאם אקפוץ,‏ קרוב לוודאי שאטבע”‏.‏

בסופו של דבר נחלץ ג׳ו בעזרת סירה שהעבירה אותו לגשר.‏ גופות צפו על המים ובכל מקום הייתה צואה.‏ לילה אחד ישן על תא מטען של מכונית.‏ לאחר מכן הועבר בעזרת מסוק ואוטובוס למרכז העירוני של ניו אורלינס.‏ ”‏האנשים שם נהגו בי באדיבות”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏בשלב מסוים הייתי ממש מבולבל.‏ המחשבה שכל הזמן עברה לי בראש הייתה,‏ ’‏היכן אוכל להשיג את בקבוק המים הבא?‏’‏”‏

במבט לאחור ג׳ו מבין שהוא יכול היה לחסוך מעצמו את החוויה הקשה הזו.‏ ”‏למדתי את הלקח שלי”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏בפעם הבאה שתהיה הוראה להתפנות,‏ אני הראשון שיצא משם!‏”‏

היא התעלמה מהאזהרות וחיפשה מחסה על עץ

בערים בילוקסי וגוֹלפְפּוֹרט בחוף מיסיסיפי היו נזקים חמורים וקורבנות בנפש.‏ על־פי הניו־יורק טיימס מ־31 באוגוסט 2005,‏ וינסנט קריל,‏ מנהל המחלקה לענייני ציבור של בילוקסי,‏ אמר:‏ ”‏רבים התעלמו מפקודות הפינוי מכיוון שהם,‏ או בתיהם,‏ שרדו את הוריקן קמיל [‏בשנת 1969]‏”‏.‏ קמיל נחשב לחזק מקטרינה,‏ אך לדבריו,‏ קטרינה ’‏יצרה קיר מים בלתי ניתן לעצירה הדומה לצונמי’‏.‏

אחת התושבות שבחרה להתעלם מהאזהרות הייתה אֶנֶל שהתגוררה רוב חייה בבילוקסי.‏ היא מספרת:‏ ”‏שרדנו סופות רבות במהלך השנים.‏ לכן קטרינה לא כל כך הדאיגה אותי”‏.‏ לאחר שאספה את חמותה בת ה־88,‏ את בנה,‏ בתה וחתנה — כולל שני כלבים ושלושה חתולים — הם החליטו לא להתפנות מביתם שהיה בנוי היטב.‏ ואז ב־29 באוגוסט,‏ בערך בשעה 00:‏10 בבוקר,‏ היכתה הסופה בבילוקסי.‏ אנל נזכרת:‏ ”‏הבחנתי שמים מחלחלים לאחד מחדרי השינה ליד חלקו האחורי של הבית.‏ ואז המים החלו לחדור לכל מקום.‏ החלטנו ליתר ביטחון לעלות לעליית הגג.‏ אבל המים לא עצרו.‏ היינו חייבים לצאת משם מחשש שנילכד.‏ אבל לאן נלך?‏

‏”‏בני קרע חור ברשת החלון כדי שנוכל לשחות דרכו ולהגיע אל פני המים בחוץ.‏ ואז נאחזנו בקצה הגג וצפנו.‏ שלושה מאיתנו פנו לצדו הימני של הבית ובתי פנתה לצדו השמאלי.‏ הבחנתי בעץ גדול בקרבת מקום.‏ בני,‏ חמותי ואני שחינו לעץ והחזקנו בו חזק.‏ ואז שמעתי את בתי צורחת,‏ ”‏אמא!‏ אמא!‏”‏ חתני שהיה האחרון שיצא מעליית הגג שחה לעברה כדי להציל אותה.‏ הם הצליחו להיכנס לסירה שקודם לכן חנתה בכביש הגישה ועכשיו צפה לה בחופשיות בקרבת הבית.‏ הם לחצו עליי להיכנס לסירה.‏ לא רציתי להסתכן בשל המים הגועשים.‏ הרגשתי בטוחה על העץ ולא התכוונתי לזוז משם.‏

‏”‏מנקודת התצפית שלי יכולתי לראות את המים זורמים במורד הרחוב ומסביב לבית.‏ חשבתי על מצבי והרגשתי טיפשה שלא נשמעתי לאזהרות ולא התפניתי.‏

‏”‏בסופו של דבר,‏ החלו המים לסגת וסוף סוף היינו כולנו יחד בסירה!‏ משאית כיבוי אש הגיעה ופינתה אותנו לבית־החולים.‏ היינו אסירי תודה על כך שנותרנו בחיים!‏”‏

תוכניות הפינוי של העדים

נזקי קטרינה הורגשו לאורך חופי מפרץ מקסיקו.‏ אלפי בתים נהרסו מלואיזיאֶנה ומזרחה עד אלבמה.‏ אולם הוריקנים אינם תופעה חדשה באזור זה של ארצות־הברית.‏ לכן לעדי־יהוה יש תוכניות פינוי שהוכנו כבר לפני מספר שנים.‏ כל שנה,‏ בדרך כלל ביוני לפני שעונת הסופות מתחילה,‏ 21 קהילות עדי־יהוה בניו אורלינס רבתי עוברות על תוכנית הפינוי לשעת חירום.‏ לכן רוב האחים המקומיים יודעים מה לעשות במקרה חירום.‏ כיצד פעלה התוכנית בזמן הוריקן קטרינה?‏

מייד לאחר שהודיעו רשויות העיר שיש להתפנות,‏ יצרו זקני־הקהילה בכל קהילה קשר עם חברי קהילתם וקראו להם לעזוב את העיר.‏ רבים הסתדרו בכוחות עצמם והתפנו עם המשפחה או עם חברים.‏ סידורים מיוחדים להסעות ולסיוע אורגנו עבור המבוגרים והחולים.‏ ג׳ון,‏ חבר בוועד סיוע חירום של עדי־יהוה,‏ מספר:‏ ”‏אני באמת מאמין שבזכות תוכנית זו,‏ הצלנו חיי רבים”‏.‏ ואכן,‏ רוב עדי־יהוה הצליחו לצאת מהעיר לפני שהסופה היכתה.‏ כדי לספק עזרה חיונית מיידית לאזורים הפגועים,‏ הקים משרד הסניף של עדי־יהוה בארה״ב ועדי סיוע לשעת חירום.‏

איתור עדים באיצטדיון אסטרודום

קרוב ל־000,‏16 ניצולים,‏ בעיקר מלואיזיאנה,‏ קיבלו מזון,‏ מים ומקלט באיצטדיון אסטרודום שביוסטון,‏ טקסס.‏ לוועד הסיוע של העדים ביוסטון נודע שבין ההמונים יש מספר עדים.‏ אך כיצד יאתרו אותם?‏

מוקדם בבוקר,‏ ביום שישי ה־2 בספטמבר,‏ הגיעה קבוצה של זקני־קהילה לאסטרודום כדי לחפש את אחיהם שנעקרו מבתיהם.‏ הם נדהמו למראה אלפי הגברים,‏ הנשים,‏ בני הנוער,‏ הילדים והתינוקות הפזורים ברחבי האיצטדיון הענק.‏ מגרש הפוטבול היה מכוסה באלפי מיטות שדה ובאלפי פליטים שהמתינו בסבלנות למציאת פתרונות לבעיותיהם.‏ תורים ארוכים השתרכו לקבלת טיפול רפואי וצוותים רפואיים התרוצצו כדי להעביר חולים לאמבולנסים.‏

‏”‏הרגשתי שאני עומד בלב מחנה פליטים”‏,‏ מספר סמואל,‏ אחד מזקני־הקהילה שחיפשו את אחיהם לאמונה.‏ כיצד יוכלו למצוא קומץ עדים בתוך ההמון העצום הזה?‏ בהתחלה הזקנים עלו וירדו בין המעברים,‏ כשהם נושאים כרזות גדולות המזמינות את העדים להזדהות.‏ לאחר שחיפשו ללא הצלחה במשך שלוש שעות,‏ הבינו שעליהם לנקוט בשיטה מעשית יותר.‏ הם ביקשו מהצלב האדום להשמיע הודעה דרך מערכת הכריזה:‏ ”‏כל עד־יהוה טבול מתבקש להגיע לרמפה המזרחית בקומת הקרקע”‏.‏

לבסוף,‏ החלו העדים להגיע טיפין טיפין כשחיוכים גדולים נסוכים על פניהם.‏ סמואל מסביר:‏ ”‏הם לא יכלו לעצור את הדמעות מרוב שמחה.‏ הם חיבקו אותנו חזק ולא הרפו מידינו מחשש שילכו לאיבוד בין ההמונים”‏.‏ בשישי ושבת נמצאו 24 עדים שנלקחו למרכז הסיוע של העדים.‏

רובם היו כמעט חסרי כול חוץ מהבגדים המטונפים שלבשו לגופם.‏ עדה אחת נשאה קופסה קטנה בגודל קופסת נעליים.‏ הקופסה הכילה מספר מסמכים חשובים — כל מה שהצליחה להציל מהסופה ההרסנית.‏

רבים באסטרודום זיהו את זקני־הקהילה שהגיעו למקום כשליחים של עדי־יהוה וביקשו מהם ספרי מקרא וספרות מקראית.‏ הוזמנו יותר מ־220 ספרי מקרא.‏ העדים חילקו לציבור גם את הוצאת עורו!‏ מ־8 באוגוסט 2005 שהכילה סדרת מאמרים אקטואלית ביותר בנושא,‏ ”‏אסונות טבע — האם הם מחמירים?‏”‏

חזרה הביתה

אחד מניצולי הסופה הוא עיתונאי מנוסה ומנכ”‏ל תחנת טלוויזיה בניו אורלינס.‏ מתוקף תפקידו היה עד לאסונות רבים.‏ הוא שב לביתו באזור ג׳פרסון,‏ לואיזיאנה,‏ כדי להשיב לעצמו חלק מרכושו.‏ ”‏הייתי המום”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏ההרס היה מוחלט.‏ ראינו בטלוויזיה שהסכרים נפרצו והמים זרמו פנימה מהתעלות.‏ אך גם הרוחות העזות הסבו נזק עצום.‏ בניין הדירות שבו גרתי נהרס לחלוטין.‏ הכול מעופש,‏ רקוב ומצחין.‏ אני לא מאמין כמה שזה מסריח.‏ זה נורא,‏ פשוט נורא.‏ אבל לפחות אנחנו עדיין בחיים”‏.‏

אלן שהוזכר קודם לכן,‏ חזר בסופו של דבר לביתו במטיירי,‏ פרבר מערבי של ניו אורלינס.‏ הסופה עשתה שמות.‏ ”‏המראה היה ממש טראומתי ומזעזע”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏כאילו הטילו פצצת אטום על העיר.‏ שומעים על כך בחדשות או רואים זאת בטלוויזיה.‏ אבל זה מאוד שונה ללכת או לנהוג בשכונות ולראות במו עיניך את הנזק וההרס העצומים.‏ זה בלתי נתפס.‏

‏”‏הריח היה כשל בשר מרקיב,‏ ריח של מוות.‏ בתי עסק רבים נהרסו או הוצפו לחלוטין.‏ שוטרים וחיילים היו בכל פינה.‏ המקום נראה כמו אזור מלחמה”‏.‏

מאמצי סיוע

השלטונות העירוניים,‏ המדיניים והפדראליים ארגנו מאמצי סיוע.‏ עיקר הסיוע בא מן הסוכנות הפדראלית לטיפול במצבי חירום (‏FEMA)‏. ארגונים נוספים התגייסו כדי לסייע לאלפי הנפגעים.‏ כמויות עצומות של אוכל,‏ בגדים ומים הובאו במשאיות לתוך האזורים שנשטפו על־ידי הסופה.‏ תוך זמן קצר דאגה FEMA להנפיק המחאות ולספק סיוע כספי נוסף כדי לעזור לאנשים לשרוד את הימים או השבועות הראשונים.‏ כיצד הסתדרו עדי־יהוה בינתיים?‏

אומדן נזקים וביצוע שיפוצים

מייד לאחר שהיכתה הסופה,‏ ארגנו העדים צוותים שייכנסו לאזורים הפגועים כדי לאמוד את הנזקים ולהחליט כמה מבתי האחים ואולמי המלכות נפגעו או נהרסו כליל.‏ כיצד יעמדו במשימה כה גדולה?‏ הגוף המנהל של עדי־יהוה בברוקלין,‏ ניו־יורק,‏ אישר להקים ועדי סיוע אשר יפעלו בהשגחת ועד הסניף של ארצות־הברית.‏ ועדות בנייה אזוריות הוזמנו זו אחר זו מאזורים רבים של ארה״ב כדי להתחיל במלאכת השיקום.‏a מה עלה בידן לעשות?‏

ב־17 בפברואר 2006 דיווח ועד הסיוע של לונג ביץ’‏,‏ מיסיסיפי,‏ שמתוך 632 בתי האחים שנפגעו באזורם,‏ 531 שופצו לגמרי ו־101 בתים עדיין זקוקים לשיפוץ.‏ העדים אף הגישו סיוע לדיירים שאינם עדי־יהוה.‏ שבעה־עשר אולמי מלכות ניזוקו קשות בגג ועד אמצע פברואר הותקנו גגות חדשים ב־16 אולמות.‏ מה לגבי ועד הסיוע של העיר בַּטְן רוז’‏,‏ לואיזיאנה?‏

קבוצה זו מטפלת באזור לואיזיאנה שספג את הנזקים הכבדים ביותר מהוריקן קטרינה.‏ מתוך 700,‏2 בתי האחים שנזקקו לתיקונים,‏ נסתיימה עד אמצע פברואר העבודה על 119,‏1 בתים ועדיין נותרה עבודה רבה.‏ גם הפעם הוגש סיוע לשכנים ולקרובי משפחה שהיו במצוקה נוראית.‏ חמישים אולמי מלכות סבלו מנזקים חמורים.‏ עד פברואר שופצו 25 אולמות.‏ הצוות ביוסטון,‏ טקסס,‏ נדרש לשפץ 871 בתים שנפגעו על־ידי הוריקן ריטה בספטמבר.‏ עד 20 בפברואר הושלמו העבודות ב־830 בתים.‏

לקחים מקטרינה

אלפים שנלכדו במסלול ההרס של קטרינה למדו לקח חשוב:‏ יש להישמע לאזהרות.‏ ובאמת רבים יזדהו עם דבריו של ג׳ו שצוטט קודם לכן:‏ ”‏בפעם הבאה שתהיה הוראה להתפנות,‏ אני הראשון שיצא משם!‏”‏

עדי־יהוה ממשיכים לספק סיוע לנפגעים באזור המפרץ (‏גלטים ו׳:‏10‏)‏.‏ אולם פעילותם אינה מסתכמת רק בסיוע הומניטרי.‏ נהפוך הוא,‏ פעילותם העיקרית של עדי־יהוה — המתבצעת ב־235 ארצות ברחבי העולם — היא להשמיע אזהרה הרבה יותר משמעותית מאשר אזהרה על סופה קרבה.‏ המקרא חזה מראש שאלוהים יביא בקרוב קץ לסדר מרושע זה,‏ ינקה את כדור־הארץ וישיב אותו למצב שבו היה אמור להיראות מלכתחילה.‏ אם תרצה לדעת מה המקרא מלמד על תקופת משפט זו,‏ צור קשר עם עדי־יהוה באזור מגוריך או כתוב לאחת הכתובות המופיעות בעמוד 5 בכתב עת זה (‏מרקוס י״ג:‏10;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5;‏ ההתגלות י״ד:‏6,‏ 7;‏ ט״ז:‏14–16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמודים 14,‏ 15]‏

תצלום לוויין של עין הוריקן קטרינה

‏[‏שלמי תודה]‏

NOAA

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

ניו אורלינס המוצפת

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/David J. Phillip

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

הוריקן קטרינה הרס בניינים וגבה את חייהם של רבים

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/Ben Sklar

‏[‏תמונות בעמוד 16]‏

זקני־קהילה חיפשו עדים בין המפונים

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

האסטרודום ביוסטון,‏ טקסס,‏ שימש מחסה ל־000,‏16 מפונים

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

האחים היו אסירי תודה על כך שבתיהם שופצו

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

מתנדבים מתקנים גג שניזוק קשות

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

המתנדבים סיפקו מזון

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

אלן