מיפוי — המפתח לידיעת הארץ

מאת כתב עורו!‏ בקנדה

‏”‏גן־העדן נמצא אי־שם במזרח הרחוק.‏ ירושלים היא מרכז כל העמים והמדינות,‏ והעולם עצמו הוא דיסקוס שטוח,‏ מוקף מי אוקיינוסים.‏ כך נתפס העולם בשכלם של הנזירים משרטטי המפות בימי הביניים”‏.‏

הקטע לקוח מדבר העורכים במבוא של אטלס העולם הגדול — רִידֶרְס דַייגֶ׳סט (‏The Reader’s Digest Great World Atlas)‏.‏ אמונה דתית זו,‏ שאינה מוצאת בסיס במקרא,‏ יש בה כדי להסביר מדוע לא התקדמה כמעט תורת המיפוי (‏הקרטוגרפיה)‏ בראשית ימי הביניים.‏

מפות הן הבסיס שעליו מושתתת הגיאוגרפיה,‏ שהיא המפתח להכרת כדור הארץ.‏ עם זאת,‏ רבים נותרו,‏ מבחינת הידע הגיאוגרפי שלהם,‏ בימי הביניים.‏ הסופר מרק טווין המחיש לפני כמאה שנה בעזרת הדמות הדמיונית הקלבּרי פין את הבעיה שרווחה בימיו.‏ הקלברי וחברו טום סויר ריחפו בכדור פורח.‏ הקלברי אמר לטום בביטחון שעדיין לא הגיעו לאינדיאנה.‏ הרי האדמה עדיין ירוקה.‏ במפה,‏ שם לב הקלברי,‏ אינדיאנה ורודה.‏

ובאשר לימינו נזכיר את דוגמתו של מורה בתיכון באמריקה,‏ שכמבוא לשיעור הגיאוגרפיה הראשון מבקש מתלמיד להצביע על ארצות־הברית במפת העולם.‏ כך הוא נוהג לפתוח את השיעור זה עשר שנים.‏ לא קרה לו שהתלמיד הראשון — או השני — הצליח להצביע על ארצות־הברית!‏ מפתיע אולי אף יותר האומדן שפורסם בכתב־העת טיים,‏ שלפיו ”‏3 מתוך 10 אמריקנים אינם יודעים היכן הצפון והיכן הדרום במפה”‏.‏

ההיסטוריה של המיפוי

מיפוי הוא אחת מצורות התקשורת העתיקות והמיוחדות ביותר.‏ מפות נחקקו על אבן וגולפו בעץ;‏ הן שורטטו בחול,‏ על נייר ועל קלף,‏ נצבעו על עורות בעלי חיים ועל בדים ואף שורטטו באצבע בשלג.‏

האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מתארכת את המפה העתיקה ביותר הידועה ל־2300 לפה״ס בערך,‏ ומתארת אותה כ”‏לוח חרס קטן מבבל,‏ המראה כנראה חלקת אדמה בעמק מוקף הרים”‏.‏ כמו־כן,‏ הבבלים תיארו חומות עיר על גבי לוחות חרס בשלב מוקדם של ההתפתחות החברתית.‏

תלמי,‏ הגיאוגרף היווני בן המאה השנייה לספירה שישב באלכסנדריה,‏ הכיר בעובדה שהעולם הוא כדור עגול.‏ המקרא הצביע על כך במאה השמינית לפה״ס,‏ באומרו שאלוהים ”‏יושב על חוג הארץ”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏22‏)‏.‏ לדברי כתב־העת אקווינוקס,‏ המפות של תלמי הן ”‏מבין הניסיונות הראשונים המתועדים לעסוק בקוסמוגרפיה — מיפוי צורת העולם הידוע דאז”‏.‏

מעטים ידעו על קיומן של מפות תלמי,‏ עד שיצאו לאור באטלס בסוף המאה ה־15.‏ לאחר מכן,‏ שימשו המפות מקור מידע גיאוגרפי לעורכי מסעות,‏ דוגמת קולומבוס,‏ קֶבּוֹט,‏ מגלן,‏ דרֵיק ווֶספּוּצ׳י.‏ מפתו של תלמי,‏ המציגה את העולם ככדור,‏ דומה למפות מודרניות,‏ רק ששטחן של אירופה ואסיה גדול מדי במפה זו.‏ אטלס רִידֶרְס דַייגֶ׳סט לכדור הארץ (‏Reader’s Digest Atlas of the World)‏ מציין,‏ שבגלל הטעיה זו ”‏קולומבוס לא העריך נכון את המרחק לאסיה כשיצא למסעו באוקיינוס האטלנטי,‏ ולכן לא ידע שגילה את העולם החדש,‏ שנמצא בדרך לאסיה”‏.‏ אמריקה,‏ שנודעה בכינוי העולם החדש,‏ קרויה על שמו של אמריגו וספוצ׳י,‏ ונוספה למפת העולם ב־1507.‏

מסעות שנערכו לאחר מכן,‏ בעידן התגליות,‏ בין 1500 ל־1700 בערך,‏ סיפקו לקרטוגרפים מידע מדויק יותר.‏ תרשימיהם,‏ או מפותיהם,‏ היו מסמכים אסטרטגיים,‏ שתוארו כ”‏כלי רב עוצמה בידי המדינה”‏ וכ”‏כלי נשק”‏.‏ הקרטוגרפים הושבעו לשמור על סודיות,‏ עבדו בבידוד והגנו על מפותיהם אף במחיר חייהם.‏ באוניות נשמרו המפות בשק עם משקולות,‏ ואם פלש אויב לאונייה הושלך השק למצולות.‏ שנים רבות שמרו המדינות על מפותיהן הרשמיות מכל משמר,‏ ובעתות מלחמה הורשו מתי מעט להתבונן בהן.‏

עם גילוין של ארצות חדשות,‏ היה צורך לשנות את הגבולות.‏ לכן הוציא הגיאוגרף הפלמי גֶרַרדוּס מֶרקָטוֹר (‏1512–1594)‏ את ספר המפות המדעי הראשון.‏ בספרו השתמש מרקטור בדמותו של הענק המיתולוגי אטלס הטיטן,‏ ומאז נקרא כל קובץ מפות בשם ”‏אטלס”‏.‏

המיפוי כיום

ככל שצבר האדם ידע בגיאוגרפיה,‏ השתפרה איכות המפות.‏ טכניקות מיפוי חדשות תרמו תרומה רבה להתפתחות הענף.‏ קנדיאן ג׳יאוגרפיק מתאר את משימתם רבת האתגר של המודדים בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.‏ וכך נאמר:‏ ”‏בחום ובקור,‏ על סוסים,‏ על קנוּ ועל רפסודה וגם במסעות רגליים.‏.‏.‏ מדדו ערים,‏ אדמות,‏ יערות ושדות,‏ דרכים בוציות ואדמות ביצתיות שורצות חרקים.‏ מרחקים מדדו בשרשראות וזוויות בתיאודוליט.‏ נקודות ציון קבעו בעזרת הכוכבים.‏.‏.‏ וגם מדדו את עומק המים בקו החוף”‏.‏

במאה ה־20 נסקה הקרטוגרפיה אל על,‏ תרתי משמע.‏ תצלומי אוויר צולמו ממטוסים.‏ ובשנות ה־50’‏ הזניקו הלוויינים את המיפוי לעידן החלל.‏ בסוף שנות ה־80’‏ עלה בידם של קרטוגרפים לקבוע מיקומים גיאוגרפיים בכל העולם בתוך שעה בעזרת מקלטים לקביעת מיקומים גלובאליים.‏ כמה שנים לפני כן נדרשו חודשים לביצוע משימה זו.‏

כיום מסתייעים הקרטוגרפים בחידושי האלקטרוניקה.‏ לוויינים המצוידים במכשירים מיוחדים בשילוב מכשירים מתוחכמים בכדור הארץ מאפשרים להם לעדכן את המפות.‏ חוֹמרה ומערכות מומחה מאפשרות לקרטוגרפים לאחסן טריליוני שביבי מידע קרטוגרפי וכללי.‏ כך ניתן להפיק מפות לצרכים מיוחדים תוך דקות,‏ ללא צורך בעיבוד ידני שגוזל זמן רב.‏

באמצעות מערכת מידע גיאוגרפי (‏GIS)‏ ניתן להוסיף למפה כמעט כל סוג של מידע.‏ מערכת זו יכולה להפיק מפת עיר עדכנית ביותר ולסייע בהכוונת התנועה בשעות העומס.‏ היא יכולה לשמש גם למעקב אחר משאיות,‏ להכוונתן בכבישים המהירים ברחבי מדינה ולפיקוח על אספקת המספוא לחוואים בענף החלב.‏

מפות — השתקפות של המציאות?‏

‏”‏מפה אולי תשקר,‏ אך לעולם לא תתלוצץ”‏,‏ כתב המשורר האוארד מקורדין.‏ אם,‏ למשל,‏ שוכחים לציין במפה שמשורבטת על פיסת נייר את היציאה הנכונה מהכביש המהיר,‏ זה בכלל לא מצחיק.‏ אנחנו רואים במפות דבר אמין המשקף את המציאות.‏ אך למעשה לא כל המפות אמינות,‏ ולא כולן משקפות את המציאות.‏

ארכיונאי רכש מפת קיר צבעונית של קוויבק,‏ קנדה,‏ וגילה מה שנראה כטעות גסה.‏ ”‏כל איזור לברדור סופח לקוויבק”‏,‏ הסביר.‏ ”‏כשדיברתי על הבעיה עם קולגה,‏ הוא אמר,‏ לתדהמתי,‏ שזו כנראה אינה טעות שנעשתה בתום לב,‏ אלא סילוף מכוון”‏.‏ מסתבר שקוויבק לא השלימה עם ההחלטה שהתקבלה ב־1927 להציב גבול בינה לבין לברדור,‏ ולכן שיקפה המפה את הרצוי במקום את המצוי.‏

עמיתו של הארכיונאי ציין דוגמאות נוספות של מפות שמטעות בכוונה תחילה.‏ הארכיונאי כתב מאמר בקנדיאן ג׳יאוגרפיק,‏ וכותרתו ”‏מפות מטעות”‏.‏ המאמר הדגיש ש”‏קרטוגרפיה עלולה בנקל לשמש אמצעי לתמיכה בעמדות מסוימות”‏.‏ עוד נאמר:‏ ”‏תמיד לימדו אותי שמפות משקפות נאמנה את המציאות,‏ והנה מצאתי מפות מלאות שקרים!‏”‏

גלוב אנד מייל של טורונטו מסר ב־1991,‏ ש”‏משלחת אישים יפנים,‏ שממשלתם טוענת לריבונות על האיים הקוּרילים,‏ שרשרת איים סובייטיים,‏ ביקשו [‏מחברת נשיונל ג׳יאוגרפיק]‏ לסמן את שטח המריבה בגוון שונה”‏.‏ מדוע רצו לשנות את הצבע?‏ ג׳ון גַרבֵר הבן,‏ הקרטוגרף הראשי של נשיונל ג׳יאוגרפיק,‏ הסביר:‏ ”‏הם רצו שהשטח ייצבע בירוק,‏ כי צבעה של יפן במפה הוא ירוק”‏.‏

לפיכך,‏ הצבעים במפה יכולים ליצור אסוציאציות או להבליט מאפיין מסוים.‏ לדוגמה,‏ ב־1897,‏ כשהתגלה זהב ביובל של נהר קְלוֹנדַיק,‏ הועילו המפות לכ־000,‏100 מחפשי הזהב הלהוטים.‏ משרטטי מפות צבעו את אלסקה ויוקון בצהוב כהה,‏ ובזה רמזו על פוטנציאל אדיר להצלחה.‏

גישות אחרות עשויות להשפיע על מפה באורח קיצוני יותר.‏ למשל,‏ ב־1982 הודפסה ”‏מפה הפוכה”‏,‏ ובה מופיע חצי הכדור הדרומי בחלק העליון.‏ מדוע?‏ על שום הסברה שיש בזה רמז לעליונות ולכבוד,‏ ולכן המפה תרומם את רוחם של תושבי המדינות העניות,‏ השוכנות בחצי הכדור הדרומי.‏

אתגר לקרטוגרפים

גם כאשר הקרטוגרף מעוניין לשקף את המציאות,‏ שרטוט מפה על משטח מישורי מהווה בעיה.‏ שרטוט פני השטח של כדור על משטח מישורי יוצר עיוות.‏ זה כמו לנסות לשטח קליפת תפוז.‏ צורת היבשות מדויקת,‏ אבל מימדיהן מאבדים פרופורציה.‏ מסיבה זו אמר ג׳ון גרבר הבן:‏ ”‏המפה המדויקת היחידה היא גלובוס”‏.‏ אך מאחר שהגלובוס אינו נוח לנשיאה,‏ מפת עולם שטוחה וצבעונית היא דבר מבוקש ויעיל.‏

חברת נשיונל ג׳יאוגרפיק הוציאה ב־1988 מפת עולם חדשה.‏ טיים דיווח על כך והתייחס לבעיה הניצבת לפני משרטטי מפות:‏ ”‏המפות בדרך כלל אינן משקפות את הצורות והגדלים היחסיים של היבשות והימים”‏.‏ תבחין בכך ללא קושי אם תשווה את מפת העולם שהוציאה חברת נשיונל ג׳יאוגרפיק ב־1988 למפות העולם שהוציאה אותה חברה לפני כן.‏

על השינויים הקיצוניים במפות אלה אמר טיים:‏ ”‏במפת העולם החדשה [‏שחברת נשיונל ג׳יאוגרפיק]‏ שולחת ל־11 מיליון חבריה,‏ איבדה ברית המועצות 47 מיליון קמ”‏ר — יותר משני שלישים משטחה במפות נשיונל ג׳יאוגרפיק ביובל השנים האחרונות”‏.‏

עוד מימי תלמי ניצבים הקרטוגרפים מול הקושי להציג את הגדלים היחסיים במפת העולם כפי שהם במציאות.‏ למשל,‏ בהיטל ששימש את נשיונל ג׳יאוגרפיק 66 שנה,‏ אלסקה גדולה פי חמישה מגודלה האמיתי!‏ בעיות עיוות אלו מסבירות מדוע ארתור רובינסון,‏ הנחשב בעיני רבים לבכיר הקרטוגרפים בארה״ב,‏ אמר:‏ ”‏מיפוי הוא אומנות לא פחות משהוא מדע”‏.‏ המפה שחברת נשיונל ג׳יאוגרפיק אימצה ב־1988 משקפת,‏ לדברי גרבר,‏ את ”‏האיזון המרבי שניתן להשיג בין גיאוגרפיה ואסתטיקה”‏.‏

מה צופן העתיד?‏

ברור אפוא,‏ שמלאכת המיפוי מורכבת בהרבה מכפי שחושבים רבים.‏ ככל שיצבור האדם ידע על כדור הארץ,‏ כך יהיו המפות מדויקות יותר.‏ אלא שלא קל להשיג מידע זה.‏ המחבר לויד א.‏ בראון אמר לפני שנים:‏ ”‏מפת העולם הנכספת,‏ שהאדם חולם עליה מאות שנים,‏ תשורטט רק ביום שבו נוכל להפליג לחוף השכן ללא חשש,‏ כשנוכל לנסוע במדינה או לטוס מעליה מבלי שיירו בנו או יעצרו אותנו.‏ יום אחד היא עוד תופיע”‏.‏

לשמחתנו,‏ נבואות המקרא צופות שכדור הארץ כולו יתאחד תחת שלטון ישוע המשיח,‏ המלך שהכתיר אלוהים.‏ עליו אומר דבר הנבואה:‏ ”‏ויֵרְד מים עד ים,‏ ומנהר עד אפסי ארץ”‏ (‏תהלים ע״ב:‏8‏)‏.‏ כאשר הסכסוכים סביב הגבולות הלאומיים ייפסקו והיריבות הפוליטית תחלוף סוף סוף מן העולם,‏ וכאשר ריבונויות לאומיות יריבות לא יהיו עוד,‏ אז ניתן יהיה להפיק מפה מושלמת של העולם.‏

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

תלמי ומפת העולם שלו

גֶרַרדוּס מֶרקָטוֹר

‏[‏שלמי תודה]‏

תלמי ומרקטור:‏ Culver Pictures; מפת העולם של תלמי:‏ Gianni Dagli Orti/Corbis; גלובוס:‏ .Mountain High Maps® Copyright © 1997 Digital Wisdom, Inc; רקע בעמודים 16–19:‏ The Complete Encyclopedia of Illustration/J. G. Heck