פגיעות מהתאמצות חוזרת מה שעליך לדעת

מאת כתב עורו!‏ בברזיל

מרסלו,‏ צַבע בן 24 החי בברזיל עשה זאת כמעט כל בוקר מבלי משים.‏ הוא הניח את שעונו על מפרק שורש כף היד,‏ וכרך את שני קצוותיה של רצועת העור סביבו.‏ יום אחד,‏ לא הצליח להדק את הרצועה.‏ הוא הביט במפרק וראה מה היתה הבעיה.‏ היד היתה כל כך נפוחה שהרצועה הפכה לקצרה מדי.‏

עם הזמן,‏ ידו כאבה אפילו כשאחז במסרק או במברשת שיניים.‏ מרסלו ביקר אצל הרופא.‏ לאחר שבדק את מרסלו ושנודע לו שהוא משפשף,‏ מטייח וצובע קירות במשך שנתיים,‏ אמר לו הרופא:‏ ”‏הכאבים שלך קשורים לעבודה.‏ אתה סובל מפגיעה מהתאמצות חוזרת ]RSI[”‏.‏

מחלה חדשה?‏

רבים מן העובדים בבתי־חרושת או בעבודה משרדית סובלים מאותה בעיה כמרסלו.‏ ה־RSI מתפשטת במהירות רבה.‏ העיתון פוליה די ס.‏ פאולו כינה אותה ”‏המחלה העיקרית הקשורה לעבודה והמאפיינת את סוף המאה שלנו”‏.‏ אין תימה בכך שרבים הגיעו למסקנה שה־RSI היא אחת מהמחלות המודרניות!‏ האומנם?‏

למען האמת,‏ אם מרסלו היה חי באירופה בראשית המאה ה־18,‏ רופא היה עשוי לאבחן את התסמינים שלו.‏ מובן שהמחלה היתה ידועה אז בשם אחר.‏ הרופא האיטלקי ברנרדינו רמציני תיאר את הבעיה כדלקת גיד וממשח במפרק שורש כף היד (‏דלקת הגידים והאמתחת שמסביבם)‏.‏ הוא כינה אותה המחלה ”‏של הסופרים והנוטריונים”‏.‏ התנועות החוזרות הנדרשות במקצועות אלה הן שגרמו לפקידים ללקות ב־RSI נוסח המאה ה־18.‏ אבל בשלהי המאה ההיא חלה ירידה במספר העובדים שסבלו מ־RSI.‏ מדוע?‏

נפילתה ועלייתה של ה־RSI

הפקידים בימי רמציני חיו בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית.‏ בימים ההם אנשים עמלו שעות ארוכות בעבודה ידנית ללא עזרת מכונות.‏ עבודתם הצריכה תנועות חוזרות ותשומת לב מלאה כל הזמן.‏ התוצאה היתה כאבי RSI.‏

אירופה עברה בשלהי המאה ה־18 לעידן התעשייתי,‏ וכוח אדם הוחלף במכונות.‏ האנשים נטלו את הפיקוד והניחו למכונות לבצע את העבודות שחזרו על עצמן.‏ רופא שחקר את ההיסטוריה של RSI הגיע למסקנה שייתכן ששינוי זה הוא שהפחית את הופעת RSI אצל הפועלים.‏

יש להודות,‏ כי במשך העידן התעשייתי חלה עלייה במספרן של תאונות העבודה ושל מחלות מקצוע בקרב הפועלים.‏ למרות זאת,‏ ספרות רפואית המתייחסת לתקופה זו מזכירה את ה־RSI כמחלה שלוקות בה קבוצות מסוימות בלבד.‏ למשל,‏ הפסנתרנים והכנרים במאה ה־19 סבלו מדלקת גיד בחלק העליון של זרועותיהם,‏ וטניסאים סבלו מ’‏מרפק של טניסאי’‏,‏ או דלקת גידי המרפק.‏

עם זאת,‏ RSI הקשורה לעיסוק שוב נכנסה לתמונה במאה שלנו.‏ הסיבה?‏ מכונות יותר ויותר יעילות מכתיבות לאדם לעתים מה לעשות ובאיזו מהירות לעבוד.‏ תפנית זו גרמה לאי שביעות רצון ולבעיות בריאות אצל העובדים.‏ העובד משקיע שעות ארוכות בעבודות שלא אחת מאלצות אותו לחזור על אותן תנועות שוב ושוב,‏ ואשר דורשות דרך קבע תשומת לב מלאה.‏ והתוצאה?‏ RSI הפכה לבעיית הבריאות שגרמה ליותר מ־50 אחוז מהמחלות הקשורות לעיסוק אצל עובדים בארצות־הברית ובברזיל — ואלו רק דוגמה.‏

הגורמים למחלה והמקצועות המועדים לה

הגורם העיקרי ל־RSI הוא תנועות מהירות וחוזרות הנדרשות בעבודות רבות.‏ לצערנו,‏ פעמים רבות כמעט שלא נותרת לעובדים ברירה אלא לשמור על מקומות עבודה שעלולים להזיק לבריאותם.‏ עובדים רבים יזדהו בוודאי עם האשה הברזילאית שעבדה במפעל למכוניות.‏ במסגרת עבודתה,‏ היה עליה להרכיב רדיו בפחות מדקה.‏ העיתון פוליה די ס.‏ פאולו מדווח,‏ שעובדת אחרת נדרשה להלום בפטיש גומי ב־63 מכשירים בשעה לשם בדיקת תקינותם.‏ שתי הנשים החלו לסבול מכאבים בזרועותיהן,‏ ומאוחר יותר פוטרו מעבודתן בשל נכות שנגרמה מ־RSI.‏

מאמצים הגורמים לעומס יתר על השרירים והמפרקים (‏כגון נשיאת שקים כבדים)‏ ומאמצים סטטיים (‏מאמצי השרירים להחזיק במקומם איברים בגוף)‏ גורמים גם הם ל־RSI.‏ פעולות אלה עלולות לפגוע במיוחד כאשר האדם עובד בתנוחה לא נוחה.‏

מקצועות שהחוקרים מחשיבים כמועדים במיוחד ל־RSI הם מֶטַלוּרגים,‏ פקידי בנק,‏ קלדניות,‏ טלפניות,‏ קופאיות בסופרמרקט,‏ מלצרים,‏ צַבעים,‏ מרכיבי צעצועים,‏ תופרות,‏ סַפרים,‏ סורגות,‏ קוצצי קנה סוכר ועובדים בעבודות ידניות אחרות.‏

לא רק בגלל התנועות

רוב האנשים סבורים ש־RSI נגרמת רק מעבודה הדורשת תנועות חוזרות.‏ אך מומחים שהשתתפו בסמינר הלאומי הראשון ל־RSI בברזיליה,‏ בירת ברזיל,‏ הדגישו שהמחלה אינה נגרמת מסיבה זו בלבד.‏

ד״ר וונדרלי קודוּ,‏ מומחה לבריאות הנפש ויועץ לענייני עבודה באוניברסיטת ברזיליה,‏ ציין:‏ ”‏הדרך שבה העבודה מאורגנת — המטלות,‏ יחסי הנהלה־עובדים,‏ האווירה השוררת בעסק,‏ מידת מעורבות העובד ושגרת העבודה — היא אחד הגורמים הקשורים קשר הדוק למחלה”‏.‏

מומחים נוספים בתחום הרפואה הבליטו בסמינר ל־RSI את הקשר שבין המחלה והארגון במקום העבודה.‏ לדבריהם,‏ אחד החסרונות של טכנולוגיות חדשות הוא שהן יוצרות מערך עבודה שבו העובד מאבד כל שליטה על עבודתו — וזהו גורם מזרז של מחלת RSI.‏

הואיל וקיים קשר הדוק בין RSI לדרך ארגון העבודה וביצועה,‏ עובדים מסוימים בעשורים הקודמים לא לקו ב־RSI,‏ אף שעשו תנועות חוזרות.‏ זוהי מסקנתם של חלק מן המומחים.‏

אבחון המחלה

זכוֹר כי RSI אינה הגדרה של מחלה אחת,‏ אלא שם כולל לקבוצת מחלות.‏ כל המחלות בקבוצה זו פוגעות בשרירים,‏ בגידים,‏ במפרקים וברצועות בגוף,‏ במיוחד אלו שבגפיים העליונים.‏ מאחר ש־RSI מקיפה קבוצת מחלות,‏ אופייניים לה סימנים ותסמינים שונים.‏ התסמינים עלולים להיות מעורפלים,‏ וייתכן שקשה לעמוד על הקשר שבינם לגורמיהם.‏ שים לב לסימני הזיהוי העיקריים שלהלן.‏

אחד הסימנים הוא תחושת כבדות ואי־​נוחות באיבר הפגוע (‏לדוגמה בכתף ו/‏או בזרוע)‏,‏ אשר מתפתחת לכאב עקשני ולעקצוצים.‏ גושים או נפיחויות קטנות עלולים להופיע מתחת לעור.‏ בשלבים מתקדמים יותר של RSI,‏ הנפיחות והכאבים עלולים להיות כה חמורים,‏ שהחולה אינו מסוגל לבצע פעולות פשוטות כמו סירוק השיער וצחצוח שיניים.‏ אם מזניחים את הטיפול במחלה,‏ היא עלולה אף לגרום למומים ולנכות.‏

מאבק ב־RSI

אם עיסוקך הנוכחי דורש תנועות חוזרות ואתה כבר חש בסימנים של RSI,‏ מומלץ שתפנה לשירות הרפואי של החברה שמעסיקה אותך.‏ אם אין שירות כזה,‏ תוכל לפנות לאורתופד.‏ הוא יאבחן את הבעיה ויעזור לך.‏ הסיכויים להבריא יגדלו בהרבה אם תטפל ב־RSI בשלביה המוקדמים.‏

דרך חשובה נוספת להיאבק ב־RSI היא להביא בחשבון הנדסת אנוש.‏ מהי הנדסת אנוש?‏ המונח מוגדר כ”‏מדע שימושי שעניינו תכנון וקביעת הציוד שבו אנשים משתמשים לשם יעילות ובטיחות מקסימליות”‏.‏

הנדסת אנוש עוסקת בהתאמת מקום העבודה לאדם,‏ והתאמת האדם למקום העבודה.‏ אך היא עושה יותר מאשר שיפור צורת המקלדת או הפטיש.‏ היא מתחשבת בצרכיו הנפשיים והרגשיים של העובד.‏ ד״ר אינגבּוֹרג זֶל העוסקת בהנדסת אנוש אומרת,‏ שלשם כך בתחום זה ”‏נעשה שימוש בנתונים,‏ מידע וידע מכל התחומים הרלוונטיים.‏.‏.‏ ונעשים מאמצים לרכוש ידע חדש ומקיף בנושא אדם ועבודתו”‏.‏

שינוי הנדסת האנוש במקום העבודה עשוי להיות מעבר לתחום השפעתם של רוב העובדים.‏ אלא שמומחים בתחום הרפואה שהשתתפו בסמינר ל־RSI בברזיליה הסבירו ש”‏הנדסת אנוש פעילה”‏ אינה מחוץ לתחום.‏ למה הכוונה?‏

מעביד שמעודד הנדסת אנוש פעילה במקום העבודה מתחשב בדעתו של העובד.‏ הוא מעוניין שהעובד יציע הצעות לשיפור תחנת העבודה שלו.‏ מעביד כזה יתמוך בהקמת ועד פנימי ל־RSI שיהיה מורכב מעובדים ומחברי הנהלה.‏ קבוצה זו תהיה עם היד על הדופק באשר לקיום סביבת עבודה בטוחה ונוחה.‏ תפקידה לטפל בגורמי ה־RSI,‏ לסייע במניעתה ולהגדיר את אחריותם של המעביד והעובדים במניעה חלקית או מוחלטת של מקרי RSI בחברה עצמה.‏

מניעה בבית ובעבודה

מניעת RSI מתחילה בבית.‏ מה ביכולתך לעשות?‏ בקומך בבוקר,‏ חקה את הכלב או החתול שלך.‏ שים לב כיצד חיית המחמד שלך מותחת את שריריה לפני שהיא מתחילה יום חדש.‏ נהג כמוה.‏ וכשאתה מתרגל להתמתח,‏ עשה זאת כמה פעמים במשך היום.‏ הדבר חיוני לשמירה על בריאות עצמותיך ושריריך.‏ עשה כמה תרגילים לחימום השרירים.‏ כך תמריץ את זרם הדם ותגדיל את כמות החמצן הנחוץ לשריריך.‏ מובן שבמזג־אוויר קר או לפני פעילות ספורטיבית חשוב אף יותר לעשות זאת.‏ עשה כמה תרגילים לחיזוק השרירים הכי פעילים שלך.‏ פיתוח שרירים חזקים יסייע לך לבצע את המטלות הדרושות בעבודה.‏

נוסף על האימונים בבית,‏ אתה זקוק לתוכנית מניעה במקום העבודה.‏ המעביד יכול למנוע התפרצות של RSI אצל עובדיו על־ידי ארגון לוח זמנים שיכלול הפסקות או שינויים בעבודה.‏ הוא יכול לערוך סבב של העבודות השונות בין העובדים.‏

היבט נוסף במניעת המחלה הוא אספקת כלי העבודה המתאימים לעובד.‏ הדבר כולל,‏ בין היתר,‏ שולחנות וכיסאות בגובה המתאים,‏ כריות להשענת המרפקים,‏ מקדחות ופְּלַאייֶרים שאינם דורשים הפעלת כוח רב מדי בידיים.‏ כמו גם מקלדות ידידותיות למשתמש או ציוד כבד עם בולמי זעזועים המונעים תנודות חזקות מדי.‏

מרסלו,‏ שהוזכר בראשית דברנו,‏ יישם רבות מן ההצעות הללו.‏ הוא גם קיבל טיפול רפואי וכך הצליח להתגבר על התסמינים של RSI שמהם סבל.‏ ביכולתו להירפא כליל.‏ ללא ספק,‏ דרושים מאמצים מצד החולה ושינויים ארגוניים כדי להיאבק ב־RSI,‏ אך בשל מספרם ההולך וגדל של הלוקים במחלה במקומות עבודה,‏ היתרונות שבשינויים אלה גדולים מההשקעה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 19]‏

RSI של מוסיקאים

פגיעה מהתאמצות חוזרת (‏RSI)‏ שכיחה אצל מוסיקאים.‏ מחקר שפורסם בשנת 1986 העלה,‏ שמחצית מהמוסיקאים בשמונה תזמורות סימפוניות באירופה סבלו מהמחלה.‏ במאה ה־19 היא כונתה ”‏עווית מוסיקאים”‏.‏ אחד המקרים הראשונים שדווחו היה של רוברט שוּמַן.‏ מחלת ה־RSI אילצה אותו לוותר על הנגינה בפסנתר ולהיות מלחין.‏

‏[‏תיבה בעמוד 19]‏

גורמים מזרזים ל־RSI

1.‏ יציבה לא נכונה

2.‏ שעות עבודה ארוכות

3.‏ מתחים בעבודה

4.‏ פגיעות קודמות בשרירים ובגידים

5.‏ אי שביעות רצון מהעבודה

6.‏ חשיפה לקור

‏[‏תיבה בעמוד 20]‏

מניעת RSI

ממה להימנע:‏

1.‏ נשיאת משאות כבדים לפרקי זמן ארוכים

2.‏ עומס יתר על המפרקים

3.‏ הפעלת הזרועות מעל קו הלב לפרקי זמן ארוכים

4.‏ עבודה בתנוחה לא נוחה

מה לעשות:‏

1.‏ השתמש בשתי הזרועות לסירוגין כשאתה מבצע מטלות — אפילו קלות

2.‏ בצע סוגים שונים של עבודות במשך היום

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

עמודים 18 ו־19:‏ The Complete Encyclopedia of Illustration/J.G. Heck