פגיעות מהתאמצות חוזרת מה שעליך לדעת
מאת כתב עורו! בברזיל
מרסלו, צַבע בן 24 החי בברזיל עשה זאת כמעט כל בוקר מבלי משים. הוא הניח את שעונו על מפרק שורש כף היד, וכרך את שני קצוותיה של רצועת העור סביבו. יום אחד, לא הצליח להדק את הרצועה. הוא הביט במפרק וראה מה היתה הבעיה. היד היתה כל כך נפוחה שהרצועה הפכה לקצרה מדי.
עם הזמן, ידו כאבה אפילו כשאחז במסרק או במברשת שיניים. מרסלו ביקר אצל הרופא. לאחר שבדק את מרסלו ושנודע לו שהוא משפשף, מטייח וצובע קירות במשך שנתיים, אמר לו הרופא: ”הכאבים שלך קשורים לעבודה. אתה סובל מפגיעה מהתאמצות חוזרת ]RSI[”.
מחלה חדשה?
רבים מן העובדים בבתי־חרושת או בעבודה משרדית סובלים מאותה בעיה כמרסלו. ה־RSI מתפשטת במהירות רבה. העיתון פוליה די ס. פאולו כינה אותה ”המחלה העיקרית הקשורה לעבודה והמאפיינת את סוף המאה שלנו”. אין תימה בכך שרבים הגיעו למסקנה שה־RSI היא אחת מהמחלות המודרניות! האומנם?
למען האמת, אם מרסלו היה חי באירופה בראשית המאה ה־18, רופא היה עשוי לאבחן את התסמינים שלו. מובן שהמחלה היתה ידועה אז בשם אחר. הרופא האיטלקי ברנרדינו רמציני תיאר את הבעיה כדלקת גיד וממשח במפרק שורש כף היד (דלקת הגידים והאמתחת שמסביבם). הוא כינה אותה המחלה ”של הסופרים והנוטריונים”. התנועות החוזרות הנדרשות במקצועות אלה הן שגרמו לפקידים ללקות ב־RSI נוסח המאה ה־18. אבל בשלהי המאה ההיא חלה ירידה במספר העובדים שסבלו מ־RSI. מדוע?
נפילתה ועלייתה של ה־RSI
הפקידים בימי רמציני חיו בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית. בימים ההם אנשים עמלו שעות ארוכות בעבודה ידנית ללא עזרת מכונות. עבודתם הצריכה תנועות חוזרות ותשומת לב מלאה כל הזמן. התוצאה היתה כאבי RSI.
אירופה עברה בשלהי המאה ה־18 לעידן התעשייתי, וכוח אדם הוחלף במכונות. האנשים נטלו את הפיקוד והניחו למכונות לבצע את העבודות שחזרו על עצמן. רופא שחקר את ההיסטוריה של RSI הגיע למסקנה שייתכן ששינוי זה הוא שהפחית את הופעת RSI אצל הפועלים.
יש להודות, כי במשך העידן התעשייתי חלה עלייה במספרן של תאונות העבודה ושל מחלות מקצוע בקרב הפועלים. למרות זאת, ספרות רפואית המתייחסת לתקופה זו מזכירה את ה־RSI כמחלה שלוקות בה קבוצות מסוימות בלבד. למשל, הפסנתרנים והכנרים במאה ה־19 סבלו מדלקת גיד בחלק העליון של זרועותיהם, וטניסאים סבלו מ’מרפק של טניסאי’, או דלקת גידי המרפק.
עם זאת, RSI הקשורה לעיסוק שוב נכנסה לתמונה במאה שלנו. הסיבה? מכונות יותר ויותר יעילות מכתיבות לאדם לעתים מה לעשות ובאיזו מהירות לעבוד. תפנית זו גרמה לאי שביעות רצון ולבעיות בריאות אצל העובדים. העובד משקיע שעות ארוכות בעבודות שלא אחת מאלצות אותו לחזור על אותן תנועות שוב ושוב, ואשר דורשות דרך קבע תשומת לב מלאה. והתוצאה? RSI הפכה לבעיית הבריאות שגרמה ליותר מ־50 אחוז מהמחלות הקשורות לעיסוק אצל עובדים בארצות־הברית ובברזיל — ואלו רק דוגמה.
הגורמים למחלה והמקצועות המועדים לה
הגורם העיקרי ל־RSI הוא תנועות מהירות וחוזרות הנדרשות בעבודות רבות. לצערנו, פעמים רבות כמעט שלא נותרת לעובדים ברירה אלא לשמור על מקומות עבודה שעלולים להזיק לבריאותם. עובדים רבים יזדהו בוודאי עם האשה הברזילאית שעבדה במפעל למכוניות. במסגרת עבודתה, היה עליה להרכיב רדיו בפחות מדקה. העיתון פוליה די ס. פאולו מדווח, שעובדת אחרת נדרשה להלום בפטיש גומי ב־63 מכשירים בשעה לשם בדיקת תקינותם. שתי הנשים החלו לסבול מכאבים בזרועותיהן, ומאוחר יותר פוטרו מעבודתן בשל נכות שנגרמה מ־RSI.
מאמצים הגורמים לעומס יתר על השרירים והמפרקים (כגון נשיאת שקים כבדים) ומאמצים סטטיים (מאמצי השרירים להחזיק במקומם איברים בגוף) גורמים גם הם ל־RSI. פעולות אלה עלולות לפגוע במיוחד כאשר האדם עובד בתנוחה לא נוחה.
מקצועות שהחוקרים מחשיבים כמועדים במיוחד ל־RSI הם מֶטַלוּרגים, פקידי בנק, קלדניות, טלפניות, קופאיות בסופרמרקט, מלצרים, צַבעים, מרכיבי צעצועים, תופרות, סַפרים, סורגות, קוצצי קנה סוכר ועובדים בעבודות ידניות אחרות.
לא רק בגלל התנועות
רוב האנשים סבורים ש־RSI נגרמת רק מעבודה הדורשת תנועות חוזרות. אך מומחים שהשתתפו בסמינר הלאומי הראשון ל־RSI בברזיליה, בירת ברזיל, הדגישו שהמחלה אינה נגרמת מסיבה זו בלבד.
ד״ר וונדרלי קודוּ, מומחה לבריאות הנפש ויועץ לענייני עבודה באוניברסיטת ברזיליה, ציין: ”הדרך שבה העבודה מאורגנת — המטלות, יחסי הנהלה־עובדים, האווירה השוררת בעסק, מידת מעורבות העובד ושגרת העבודה — היא אחד הגורמים הקשורים קשר הדוק למחלה”.
מומחים נוספים בתחום הרפואה הבליטו בסמינר ל־RSI את הקשר שבין המחלה והארגון במקום העבודה. לדבריהם, אחד החסרונות של טכנולוגיות חדשות הוא שהן יוצרות מערך עבודה שבו העובד מאבד כל שליטה על עבודתו — וזהו גורם מזרז של מחלת RSI.
הואיל וקיים קשר הדוק בין RSI לדרך ארגון העבודה וביצועה, עובדים מסוימים בעשורים הקודמים לא לקו ב־RSI, אף שעשו תנועות חוזרות. זוהי מסקנתם של חלק מן המומחים.
אבחון המחלה
זכוֹר כי RSI אינה הגדרה של מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצת מחלות. כל המחלות בקבוצה זו פוגעות בשרירים, בגידים, במפרקים וברצועות בגוף, במיוחד אלו שבגפיים העליונים. מאחר ש־RSI מקיפה קבוצת מחלות, אופייניים לה סימנים ותסמינים שונים. התסמינים עלולים להיות מעורפלים, וייתכן שקשה לעמוד על הקשר שבינם לגורמיהם. שים לב לסימני הזיהוי העיקריים שלהלן.
אחד הסימנים הוא תחושת כבדות ואי־נוחות באיבר הפגוע (לדוגמה בכתף ו/או בזרוע), אשר מתפתחת לכאב עקשני ולעקצוצים. גושים או נפיחויות קטנות עלולים להופיע מתחת לעור. בשלבים מתקדמים יותר של RSI, הנפיחות והכאבים עלולים להיות כה חמורים, שהחולה אינו מסוגל לבצע פעולות פשוטות כמו סירוק השיער וצחצוח שיניים. אם מזניחים את הטיפול במחלה, היא עלולה אף לגרום למומים ולנכות.
מאבק ב־RSI
אם עיסוקך הנוכחי דורש תנועות חוזרות ואתה כבר חש בסימנים של RSI, מומלץ שתפנה לשירות הרפואי של החברה שמעסיקה אותך. אם אין שירות כזה, תוכל לפנות לאורתופד. הוא יאבחן את הבעיה ויעזור לך. הסיכויים להבריא יגדלו בהרבה אם תטפל ב־RSI בשלביה המוקדמים.
דרך חשובה נוספת להיאבק ב־RSI היא להביא בחשבון הנדסת אנוש. מהי הנדסת אנוש? המונח מוגדר כ”מדע שימושי שעניינו תכנון וקביעת הציוד שבו אנשים משתמשים לשם יעילות ובטיחות מקסימליות”.
הנדסת אנוש עוסקת בהתאמת מקום העבודה לאדם, והתאמת האדם למקום העבודה. אך היא עושה יותר מאשר שיפור צורת המקלדת או הפטיש. היא מתחשבת בצרכיו הנפשיים והרגשיים של העובד. ד״ר אינגבּוֹרג זֶל העוסקת בהנדסת אנוש אומרת, שלשם כך בתחום זה ”נעשה שימוש בנתונים, מידע וידע מכל התחומים הרלוונטיים... ונעשים מאמצים לרכוש ידע חדש ומקיף בנושא אדם ועבודתו”.
שינוי הנדסת האנוש במקום העבודה עשוי להיות מעבר לתחום השפעתם של רוב העובדים. אלא שמומחים בתחום הרפואה שהשתתפו בסמינר ל־RSI בברזיליה הסבירו ש”הנדסת אנוש פעילה” אינה מחוץ לתחום. למה הכוונה?
מעביד שמעודד הנדסת אנוש פעילה במקום העבודה מתחשב בדעתו של העובד. הוא מעוניין שהעובד יציע הצעות לשיפור תחנת העבודה שלו. מעביד כזה יתמוך בהקמת ועד פנימי ל־RSI שיהיה מורכב מעובדים ומחברי הנהלה. קבוצה זו תהיה עם היד על הדופק באשר לקיום סביבת עבודה בטוחה ונוחה. תפקידה לטפל בגורמי ה־RSI, לסייע במניעתה ולהגדיר את אחריותם של המעביד והעובדים במניעה חלקית או מוחלטת של מקרי RSI בחברה עצמה.
מניעה בבית ובעבודה
מניעת RSI מתחילה בבית. מה ביכולתך לעשות? בקומך בבוקר, חקה את הכלב או החתול שלך. שים לב כיצד חיית המחמד שלך מותחת את שריריה לפני שהיא מתחילה יום חדש. נהג כמוה. וכשאתה מתרגל להתמתח, עשה זאת כמה פעמים במשך היום. הדבר חיוני לשמירה על בריאות עצמותיך ושריריך. עשה כמה תרגילים לחימום השרירים. כך תמריץ את זרם הדם ותגדיל את כמות החמצן הנחוץ לשריריך. מובן שבמזג־אוויר קר או לפני פעילות ספורטיבית חשוב אף יותר לעשות זאת. עשה כמה תרגילים לחיזוק השרירים הכי פעילים שלך. פיתוח שרירים חזקים יסייע לך לבצע את המטלות הדרושות בעבודה.
נוסף על האימונים בבית, אתה זקוק לתוכנית מניעה במקום העבודה. המעביד יכול למנוע התפרצות של RSI אצל עובדיו על־ידי ארגון לוח זמנים שיכלול הפסקות או שינויים בעבודה. הוא יכול לערוך סבב של העבודות השונות בין העובדים.
היבט נוסף במניעת המחלה הוא אספקת כלי העבודה המתאימים לעובד. הדבר כולל, בין היתר, שולחנות וכיסאות בגובה המתאים, כריות להשענת המרפקים, מקדחות ופְּלַאייֶרים שאינם דורשים הפעלת כוח רב מדי בידיים. כמו גם מקלדות ידידותיות למשתמש או ציוד כבד עם בולמי זעזועים המונעים תנודות חזקות מדי.
מרסלו, שהוזכר בראשית דברנו, יישם רבות מן ההצעות הללו. הוא גם קיבל טיפול רפואי וכך הצליח להתגבר על התסמינים של RSI שמהם סבל. ביכולתו להירפא כליל. ללא ספק, דרושים מאמצים מצד החולה ושינויים ארגוניים כדי להיאבק ב־RSI, אך בשל מספרם ההולך וגדל של הלוקים במחלה במקומות עבודה, היתרונות שבשינויים אלה גדולים מההשקעה.
[תיבה בעמוד 19]
RSI של מוסיקאים
פגיעה מהתאמצות חוזרת (RSI) שכיחה אצל מוסיקאים. מחקר שפורסם בשנת 1986 העלה, שמחצית מהמוסיקאים בשמונה תזמורות סימפוניות באירופה סבלו מהמחלה. במאה ה־19 היא כונתה ”עווית מוסיקאים”. אחד המקרים הראשונים שדווחו היה של רוברט שוּמַן. מחלת ה־RSI אילצה אותו לוותר על הנגינה בפסנתר ולהיות מלחין.
[תיבה בעמוד 19]
גורמים מזרזים ל־RSI
1. יציבה לא נכונה
2. שעות עבודה ארוכות
3. מתחים בעבודה
4. פגיעות קודמות בשרירים ובגידים
5. אי שביעות רצון מהעבודה
6. חשיפה לקור
[תיבה בעמוד 20]
מניעת RSI
ממה להימנע:
1. נשיאת משאות כבדים לפרקי זמן ארוכים
2. עומס יתר על המפרקים
3. הפעלת הזרועות מעל קו הלב לפרקי זמן ארוכים
4. עבודה בתנוחה לא נוחה
מה לעשות:
1. השתמש בשתי הזרועות לסירוגין כשאתה מבצע מטלות — אפילו קלות
2. בצע סוגים שונים של עבודות במשך היום
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]
עמודים 18 ו־19: The Complete Encyclopedia of Illustration/J.G. Heck