הים התיכון ים סגור עם פצעים פתוחים

מאת כתב עורו!‏ ביוון

יותר מאלף גוויות של דולפינים נסחפות אל החופים מיוון ועד מרוקו,‏ מים עכורים ורעילים בים האֶגֶאי,‏ מיליוני טונות של קצף רירי בים האדריאתי,‏ צבי ים וכלבי ים על סף הכחדה,‏ אזורים נטולי חיים לחלוטין.‏ מה מתרחש שם,‏ בים התיכון?‏ האם נגזרו עליו זיהום וכליה?‏

‏”‏הנוף הראשון בעולם שהותאם לאדם”‏.‏ במילים אלו מתאר הזואולוג דיוויד אטנבורו את הים התיכון ואת חופיו.‏ ים זה מאפשר גישה לשלוש יבשות ולכן מילא תפקיד נכבד בעלייתן ונפילתן של מצרים,‏ יוון ורומא.‏ הוא ערש תרבויות וציביליזציות רבות.‏ אולם עשרות השנים האחרונות שאופיינו בקדמה מהירה מדי,‏ עלייה חדה בתיירות,‏ דיִג מופרז וזיהום,‏ הביאו למשבר בים התיכון.‏ מדענים מודאגים ואומות הנפגעות מהמצב נחפזים להמציא פתרונות,‏ אך ללא הצלחה יתרה.‏

הים התיכון הוא הים הפנים יבשתי הגדול בעולם.‏ קו החוף נמתח לאורך 000,‏46 קילומטרים ומהווה גבול טבעי ל־20 מדינות.‏ יותר מ־160 מיליון איש מאכלסים את החוף,‏ ועל פי התחזיות יוכפל מספרם עד שנת 2025.‏ טמפרטורת המים ומליחותם גבוהות יותר יחסית לאוקיינוס האטלנטי,‏ מקורם העיקרי של מימיו.‏ זאת ועוד,‏ בים התיכון אין כמעט גיאות ושפל.‏ מימיו מתחדשים רק כל 80 או 90 שנה,‏ ולכן הוא מועד לזיהום.‏ ”‏כל מה שמשליכים לים התיכון נשאר בו שנים רבות”‏,‏ נאמר בנשיונל ג׳יאוגרפיק‏.‏

פלישה תיירותית

חופים שטופי שמש,‏ נוף יפה,‏ הכנסת אורחים ים תיכונית מסורתית והיסטוריה עשירה,‏ הופכים את האיזור כולו לאתר נופש פופולרי מאוד.‏ מדי שנה פוקדים את החופים 100 מיליון מתרחצים מקומיים ותיירים,‏ ומספר זה צפוי לשלש את עצמו בתוך 25 שנה.‏ האם ’‏גיאות’‏ אנושית זו אחראית במידה מסוימת להידרדרות מצבו של אתר קיט זה?‏ בחן את העובדות.‏

המוני אדם פולשים אלה משאירים מאחוריהם פסולת שנבצר ממדינות הים התיכון לסלקה.‏ כ־80 אחוז ממי השופכין שהם מייצרים — יותר מ־500 מיליון טונות שנה שנה — אינם מטוהרים ונשפכים לים כמות שהם.‏ רוב התיירים מבקרים בעונת הקיץ ומזהמים עוד יותר את מקורות המים המצומצמים ממילא באיזור.‏ המים המזוהמים מסוכנים לבריאות.‏ השחייה בחלקים מסוימים של הים התיכון עלולה לגרום דלקות אף,‏ אוזן וגרון,‏ שלא לדבר על מחלות כמו דלקת הכבד,‏ דיזנטריה ולעתים גם כולירה.‏

עם זאת,‏ כלכלתן של ארצות רבות השוכנות לחופי הים התיכון תלויה בתיירות.‏ מישל בּטיס,‏ לשעבר עוזרו של המנהל הכללי של ארגון האו״ם לחינוך,‏ למדע ולתרבות,‏ ציין לגבי מדינות אלה:‏ ”‏הן מושתתות על התיירות בלבד,‏ אך התיירות תלויה בכך שרצועת החוף לא תינזק בשל בנייה בלתי מבוקרת לשם גריפת רווחים מהירים”‏.‏

עומס תנועה של מכליות

הים התיכון משמש כנתיב תחבורה ראשי בין המזרח התיכון ואירופה.‏ מכאן עומס התנועה של מכליות נפט בו.‏ יותר מ־20 אחוז מהנפט בעולם עובר דרכו.‏ מעריכים כי כמות פסולת הנפט ששופכים אל הים כל שנה גדולה פי 17 מהכמות ששפכה אקסן ולדז באלסקה ב־1989.‏ בין השנים 1980 ו־1995 אירעו 14 מקרים של שפיכת נפט ממכליות בים התיכון.‏ מדי שנה עד מיליון טונות של נפט גולמי מושלכות מספינות,‏ לעתים משום שאין בנמלים מתקנים לאיסוף פסולת הנפט או לניקוי המכלים.‏

ובזאת לא תם העניין.‏ מימי הים התיכון שזורמים לאוקיינוס האטלנטי דרך מיצר גיברלטר עמוקים.‏ הנפט טבעו לצוף,‏ ומסיבה זו במקום מים צלולים ועמוקים,‏ מצטבר בים נפט שצף על פני המים.‏ ”‏שרשרת המזון של הים התיכון מאופיינת כיום בזיהום הנגרם מנפט”‏,‏ אומרת קולֵט סרוּיה,‏ לשעבר מנהלת המכון הישראלי לאוקיאנוגרפיה.‏ ”‏פסולת הנפט מצויה ברקמותיהם של הדגים והרכיכות שאנו אוכלים”‏.‏ ארגון האו״ם לשמירת הסביבה (‏יונ”‏פ)‏ מסר ב־1990,‏ שבגופן של 93 אחוז מהרכיכות שנשלו ממימי הים התיכון נמצאו חיידקים צואתיים בכמות גדולה מהמותר לפי תקן ארגון הבריאות העולמי.‏

מערכת אקולוגית מוחלשת

נוסף על זיהום הרה אסון,‏ נגרם נזק אדיר לחופי הים התיכון,‏ שברובם היו מכוסים יערות עבותים עד למאה ה־15.‏ בירוא יערות שנועד ליצור אדמה חקלאית,‏ להגדיל את שטחן של הערים או לספק חומרי גלם לבניית ספינות המשוטים הוונציאניות הגדולות,‏ הביא בעקבותיו סחף שלא ניתן היה לעוצרו.‏ נוסף על החומרים המוצקים שהביא הגשם,‏ הובילו הנהרות לים חומרים מזהמים כגון חומרי ניקוי,‏ חומרי הדברה ומתכות כבדות.‏ הנהרות רוֹן בצרפת,‏ נילוס במצרים,‏ פּוֹ באיטליה,‏ אֶבְּרוֹ בספרד ואחרים נושאים כמויות הולכות וגדלות של פסולת חקלאית ותעשייתית.‏

השלכה ישירה אחת של הזיהום הם המים העכורים והרעילים שפקדו כמה אזורים בים האדריאתי ובים האֶגֶאי וכיסו את החופים בבוץ מצחין ודביק.‏ תופעה זו נגרמת בשל תהליך האֶוּטרוֹפִיקַציה,‏ שמתרחש כאשר חומרי פסולת מתפרקים ומדלדלים את מלאי החמצן המומס במים וחונקים את עולם החי והצומח.‏ תופעה זו מאיימת על אזורים נוספים כמו מפרץ לִיאון (‏צרפת)‏,‏ מפרץ תוניס (‏תוניסיה)‏,‏ מפרץ איזמיר (‏טורקיה)‏ והלגונה של ונציה (‏איטליה)‏.‏

המערכת האקולוגית החופית נחלשה עד כדי כך,‏ שמינים הזרים לים התיכון משתלטים על המינים המקומיים.‏ דוגמה טיפוסית היא אצה ”‏אלימה”‏,‏ השלוּחית דמוית העלים,‏ אשר מחסלת מינים אחרים בים.‏ האצה הגיעה במקרה ממונקו והחלה להתפשט על קרקעית הים.‏ היא רעילה,‏ אין לה כל טורף ידוע,‏ והיא כבר מכסה שטחים נרחבים.‏ ”‏ייתכן שאנו צופים בתחילתו של אסון אקולוגי”‏,‏ אומר אלכסנדר מנֶז’‏,‏ פרופסור לביולוגיה ימית באוניברסיטת נִיס שבצרפת.‏

והנה עוד חדשות רעות.‏ לדברי הביולוג הימי שארל פרנסואה בּוּדוּרסק,‏ יותר מ־300 אורגניזמים ימיים זרים חדרו לים התיכון.‏ רובם הגיעו מים סוף דרך תעלת סואץ.‏ יש חוקרים הסבורים שזיהום ביולוגי זה בלתי הפיך,‏ והוא עלול להיעשות למפגע אקולוגי גדול במאה הבאה.‏

מוות מהלך במים

על צמחיית הים התיכון מרחפות סכנות רבות,‏ ואחת מהן היא סכנת כליה של שטחי אחו של עשב ים הקרוי Posidonia. העשב מהווה הריאות,‏ המזווה וה”‏פעוטון”‏ של הים,‏ וכמו כן משמש מחסה למאות מינים המתרבים בקרבתו.‏ מעגנים ומרינות הפולשים לשטחי אחו אלה עלולים לגרום לחיסולם,‏ וכן ספינות שעשועים,‏ שהעוגן שלהן קורע את העשבים.‏

לעולם החי שֶבים נשקפת סכנה באותה מידה.‏ כלב־הים הנזירי הים תיכוני,‏ אחד מ־12 המינים הנמצאים בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר,‏ עומד להיעלם.‏ היו כמעט 000,‏1 כלבי־ים נזיריים בים התיכון ב־1980,‏ אך מספרם הידלדל בשל ציידים ודייגים שצדו אותם.‏ כיום נותרו רק 70 או 80 מהם.‏ נקבת צב הים החום מטילה את ביציה רק בחופי יוון וטורקיה,‏ והתיירים רומסים לעתים את הביצים.‏ הצבים נלכדים לא אחת ברשתות דיִג,‏ וסופם לעלות על שולחנם של הסועדים במסעדות המקומיות.‏ סרטן ”‏גמל־שלמה”‏,‏ מניפנית אצילה ותְּמַר הים נוספו לרשימת המינים המצויים בסכנת כליה.‏

תוכנית פעולה

כדי להתמודד עם מצב מדאיג זה,‏ אומצה ב־1975 ”‏תוכנית פעולה למען הים התיכון”‏ (‏MAP)‏ בחסות יונ”‏פ.‏ מטרת התוכנית היתה לחייב את מדינות הים התיכון ומדינות נוספות החברות באיחוד האירופי לא להסתפק בהגנה על הים מהזיהום אלא להבטיח שפיתוח החופים יתחשב בסביבה.‏ בשנת 1990 יצאה לדרך ”‏התוכנית לסיוע טכני לשמירת הים התיכון”‏ (‏METAP)‏,‏ וב־1993 ירשה אותה התוכנית METAP II.‏ נעשו מאמצים נוספים ליצור שמורות טבע,‏ להגדיר אזורים אסורים לציִד ולהקים פארקים לאומיים ימיים.‏ מאמצים אלה ראויים לשבח משום שנשאו פרי.‏ דולפינים,‏ לווייתנים,‏ כלבי־ים נזיריים,‏ צבים ומינים אחרים הנתונים בסכנת כליה זכו להגנה.‏

עם זאת,‏ נאה דורש אינו בהכרח נאה מקיים.‏ בתחילת שנות ה־90’‏ עמדה ה־MAP להיכשל משום שהאומות שסיפקו לה את המימון העיקרי לא עמדו בהתחייבויותיהן.‏ נמסר ממנהלי התוכנית שהיא לא השיגה אף לא אחד מיעדיה.‏ ליאוּבּומיר ג׳פטיץ’‏,‏ סגן המתאם של תוכנית MAP,‏ התייחס לנכונותן של מדינות הים התיכון לנקוט אמצעים לשיפור המצב והזהיר:‏ ”‏אל תהיו אופטימיים מדי”‏.‏ גם אם מדינות אלה יסכימו לפעול,‏ יידרשו שנים רבות לתקן את הנזק שנגרם.‏ בכתב־העת ניו סיינטיסט נאמר:‏ ”‏כרגע,‏ ה־MAP נראית כמו חלק גדול מעולם החי של הים התיכון.‏ היא חסרת רוח חיים”‏.‏

אם כן,‏ מה צופן בחובו העתיד לים התיכון?‏ האם ייהפך לים שאין בו יצורים חיים,‏ מלא רפש אצות מצחין?‏ אם היה עתידו תלוי באדם,‏ ייתכן שזה היה המצב.‏ אולם בורא כוכב הלכת שלנו,‏ יהוה אלוהים,‏ דואג ל”‏ים,‏ והוא עשהו”‏ (‏תהלים צ״ה:‏5‏)‏.‏ הוא מבטיחנו שבקרוב ’‏ישחית את משחיתי הארץ’‏ (‏ההתגלות י״א:‏18‏)‏.‏ לאחר ההשמדה הבלתי נמנעת של אנשים חסרי אחריות שמזהמים,‏ בין היתר,‏ את הים,‏ ישיב אלוהים את האיזון האקולוגי ואת הרבגוניות בעולם החי לקדמותם בעולמנו.‏ אזי ”‏יהללוהו.‏.‏.‏ ימים וכל רומש בם”‏,‏ אשר יהיו זכים ומטוהרים (‏תהלים ס״ט:‏35‏)‏.‏

‏[‏מפה/‏תמונות בעמוד 15]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

האוקיינוס האטלנטי

פורטוגל

ספרד

מרוקו

צרפת

מונקו

אלג׳יריה

תוניסיה

סלובניה

איטליה

קרואטיה

יוגוסלביה

אלבניה

מלטה

יוון

טורקיה

לוב

מצרים

קפריסין

סוריה

לבנון

ישראל

‏[‏תמונות בעמוד 16]‏

כלבי־ים נזיריים על סף הכחדה בים התיכון

צבי ים חומים בסכנה

‏[‏שלמי תודה]‏

צב:‏ Tony Arruza/Corbis; כלב־ים:‏ Panos Dendrinos/HSSPMS

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

בתי מלון בבֶּנידורם,‏ ספרד

לורט דה מאר,‏ קוסטה בְּרַווָה,‏ ספרד

קִדמה מהירה מדי גרמה לזיהום

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

מים מזוהמים בספרד למטה:‏ כתם נפט בגנוּאה,‏ איטליה

‏[‏שלמי תודה]‏

V. Sichov/Sipa Press