אבות — מדוע הם נעלמים

‏”‏אני לא זוכר שאמא ואבא רבו או התווכחו ביניהם.‏ מה שאני יודע זה שאבא היה איתנו,‏ ופתאום — בום!‏ יום בהיר אחד הוא נעלם.‏ אינני יודע איפה אבא עד היום.‏ מה שבטוח זה שאני לא מרגיש כלום כלפיו”‏ (‏בּרוּס)‏.‏

‏”‏הייתי הילדה היחידה בבית־הספר שלא היו לה שני הורים ושלא גרה בבית פרטי.‏.‏.‏ תמיד הרגשתי שאני יוצאת דופן.‏ תמיד הרגשתי שונה מאוד מכל בני גילי”‏ (‏פטרישה)‏.‏

משבר המשפחות ללא אב שורשיו במהפכה התעשייתית.‏ העבודה במפעלים משכה את הגברים לעבוד הרחק מביתם,‏ וכתוצאה מכך נחלשה השפעת האב במשפחה.‏ האימהות נטלו חלק נכבד יותר בגידול הילדים.‏a אף על פי כן,‏ רוב האבות לא עזבו את משפחותיהם.‏ והנה באמצע שנות השישים חלה עלייה חדה בשיעור הגירושין בארצות־הברית.‏ מחסומים דתיים,‏ כלכליים וחברתיים שמנעו עד אז גירושין החלו להתמוטט.‏ היו זוגות שהושפעו ממומחים כביכול אשר טענו,‏ שלא זו בלבד שהגירושין אינם מזיקים לילדים אלא הם אף עשויים להועיל להם.‏ לכן מספר הזוגות שבחרו להתגרש הגיע לשיא חסר תקדים.‏ בספר משפחות מפולגות — מה קורה לילדים כשההורים נפרדים (‏Divided Families — What Happens to Children When Parents Part)‏ מאת פרנק פ.‏ פרסטנבּרג הבן ואנדרו ג׳.‏ צ׳רלין נאמר:‏ ”‏בבלגיה,‏ צרפת ושווייץ השיעור [‏של הגירושין]‏ הוכפל [‏משנות השישים ואילך]‏,‏ בעוד שבאנגליה,‏ הולנד וקנדה הוא שולש”‏.‏

אף שילדים נשארים על פי רוב במשמורתה של האם לאחר הגירושין,‏ רוב האבות שעוזבים מעוניינים לשמור על קשר עם הילדים.‏ משמורת משותפת היא פתרון פופולרי אחד.‏ אולם מפתיע שרוב האבות הגרושים אינם שומרים על קשר כמעט עם ילדיהם.‏ אחד המחקרים העלה שאצל זוגות גרושים,‏ רק ילד אחד מכל 6 נפגש עם אביו כל שבוע.‏ קרוב למחצית מהילדים לא ראו את אביהם שנה תמימה!‏

המשמורת המשותפת נכשלת

כדי להצליח במשמורת משותפת,‏ נדרשים מהזוג הגרוש שיתוף פעולה ואמון עצומים — תכונות שלעתים קרובות אינן בנמצא.‏ החוקרים פרסטנבּרג וצ׳רלין ניסחו זאת כך:‏ ”‏הסיבה העיקרית שאבות מפסיקים להתראות עם ילדיהם היא שהם רוצים לנתק כל קשר עם גרושתם.‏ נשים רבות מאמצות אותה הגישה כלפי בעליהן לשעבר”‏.‏

אמת,‏ אבות גרושים רבים מקפידים להיפגש עם ילדיהם דרך קבע.‏ אולם מאחר שאין הם מעורבים עוד בחיי היומיום של הילדים,‏ יש שמתקשים למלא את תפקיד האב כשהם נמצאים איתם.‏ רבים בוחרים בתפקיד חבר למשחק ומבלים את כל זמנם יחדיו בבילויים או בקניות.‏ ארי בן הארבע־עשרה מתאר את ביקורי אביו בסופי השבוע:‏ ”‏אין שום תוכנית מראש,‏ אין כללים כמו ’‏תחזור הביתה עד חמש וחצי’‏.‏ אין הגבלות.‏ הכל חופשי.‏ ואבא שלי תמיד קונה לי מתנות”‏ (‏מה ההרגשה כשההורים מתגרשים [‏How It Feels When Parents Divorce]‏ מאת ג׳יל קרמנץ)‏.‏

אב אוהב ’‏יודע לתת מתנות טובות לבניו’‏ (‏מתי ז׳:‏11‏)‏.‏ אולם מתנות אינן תחליף להדרכה ומשמעת נחוצות (‏משלי ג׳:‏12;‏ י״ג:‏1‏)‏.‏ כאשר האב ממיר את תפקיד ההורה בזה של חבר למשחק או של אורח לעת מצוא,‏ קרוב לוודאי שיחסי הורה־ילד ייפגעו.‏ אחד המחקרים מציין:‏ ”‏הגירושין עלולים להרוס לחלוטין את יחסי אב וילדו”‏ (‏מגזין לנישואין ומשפחה‏,‏ מאי 1994)‏.‏

בתחושת פגיעה וכעס שאין הם שותפים עוד לחיי ילדיהם — או אולי מתוך אדישות וקרירות — יש גברים שנוטשים את משפחותיהם ואינם תומכים בהן כלכליתb (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ ”‏אין שום דבר באבא שלי שמוצא חן בעיניי”‏,‏ אומר במרירות נער אחד.‏ ”‏הוא באמת מחוץ לתמונה.‏ הוא לא תומך בנו ולא עושה דבר למעננו,‏ ולדעתי זה גועל נפש”‏.‏

הורים לא נשואים

שיאים חסרי תקדים של הולדת ילדים לא חוקיים הביאו לגידול הרב ביותר במספר הילדים הגדלים ללא אב.‏ ”‏כשליש מהלידות [‏בארצות־הברית]‏ כיום הן מחוץ למסגרת הנישואין”‏,‏ נאמר בספר אמריקה ללא אבות (‏Fatherless America)‏.‏ מכל 000,‏500 תינוקות בקירוב שנולדים מדי שנה לנערות בנות 15 עד 19,‏ ל־78 אחוז הורים לא נשואים בגיל העשרֵה.‏ ואולם,‏ הריון בגיל העשרֵה הוא בעיה כלל־עולמית.‏ תוכניות המלמדות כיצד להשתמש באמצעי מניעה או המטיפות להינזרות ממין לא הצליחו לשנות את התנהגותם המינית של בני הנוער.‏

בספר אבות בגיל העשרֵה (‏Teenage Fathers)‏ מאת בריאן א.‏ רובינסון נאמר:‏ ‏”‏היריון מחוץ לנישואין אינו כרוך עוד בבושה ובסטיגמה שנודעו לו בשנות השישים עקב המגמות החברתיות הליברליות יותר כלפי מין והיריון מחוץ לנישואין.‏.‏.‏ כמו כן,‏ הנוער של היום מוקף כל הזמן במיניות דרך עולם הפרסום,‏ המוסיקה,‏ סרטי הקולנוע והטלוויזיה.‏ המדיה האמריקנית אומרת לנוער שהמין רומנטי,‏ מרגש ומגרה,‏ מבלי להזכיר כלל את ההשלכות המציאותיות של התנהגות מינית ספונטנית וחסרת אחריות”‏.‏

נראה כי צעירים רבים נמצאים במצב של אופוריה ואינם מודעים להשלכותיה של הפקרות מינית.‏ שים לב לכמה הערות שהגיעו לאוזניו של הסופר רובינסון:‏ ’‏”‏היא לא נראתה לי הטיפוס [‏שתיכנס להיריון]‏’‏;‏ ’‏קיימנו יחסי מין רק פעם בשבוע’‏;‏ או ’‏לא חשבתי שאפשר להיכנס להיריון כבר מהפעם הראשונה”‏’‏.‏ כמובן,‏ חלק מהבחורים יודעים היטב שהמין מסתיים בהיריון.‏ הספר אבות צעירים ורווקים (‏Young Unwed Fathers)‏ מציין:‏ ”‏לדידם של נערים רבים [‏בשכונות מצוקה במרכז העיר]‏,‏ המין הוא סמל חשוב למעמד החברתי במקום;‏ כיבושים מיניים רבים ככל האפשר מתווספים לרשימת ההישגים.‏ נערות רבות מתמסרות לבחורים בתמורה לתשומת לבם”‏.‏ בכמה חוגים בשכונות המצוקה מקניטים נערים שלא חבקו ילד בכינוי ”‏בתול”‏!‏

התמונה מתקדרת כשמביאים בחשבון את תוצאותיו של סקר שנערך בקליפורניה ב־1993 בקרב אמהות בגיל בית־הספר.‏ מסתבר ששני שלישים מהנערות הרו לא מחבריהן בני גילן אלא מגברים בני 20 ומעלה!‏ ואומנם,‏ מכמה סקרים עולה שרבות מבנות העשרֵה שהן אמהות לא נשואות נפלו קורבן לאונס קטינות — ואפילו לניצול מיני בילדוּתן.‏ ניצול זה הנפוץ ברחבי העולם מראה עד כמה חולנית ומושחתת הפכה החברה בימינו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

מדוע בחורים צעירים נוטשים

רק לעתים רחוקות נערים שמביאים ילדים לעולם נושאים באחריות ארוכת טווח לצאצאיהם.‏ נער שחברתו הרתה מספר:‏ ”‏פשוט אמרתי לה בַּי”‏.‏ בכל אופן,‏ לדברי מאמר במדריך לחיי־משפחה (‏Family Life Educator)‏,‏ ”‏רוב האבות הצעירים מביעים את חפצם העז ביחסים קרובים עם ילדיהם”‏.‏ מסקר שנערך בין אבות צעירים לא נשואים עלה ש־70 אחוז מהם ביקרו את ילדם פעם בשבוע.‏ ”‏עם זאת”‏,‏ מזהיר המאמר,‏ ”‏ככל שהילדים גדלים פוחתים הביקורים”‏.‏

אב בן 17 סיכם מדוע קורה הדבר:‏ ”‏אילו ידעתי אז עד כמה קשה יהיה המצב,‏ לא הייתי נותן לזה לקרות בשום אופן”‏.‏ רק לצעירים מעטים הבגרות הנפשית והניסיון הדרושים כדי לעמוד בדרישות ההורות.‏ לרבים גם חסרות ההשכלה והמיומנות בעבודה הדרושות כדי להתפרנס.‏ במקום להתמודד עם ההשפלה שבכישלון,‏ רבים מהבחורים הצעירים פשוט נוטשים את ילדיהם.‏ ”‏החיים שלי הם תסבוכת אחת גדולה”‏,‏ מודה אב צעיר אחד.‏ ואחֵר מתלונן:‏ ”‏אני בקושי מסוגל לדאוג לעצמי.‏ אין לי מושג מה הייתי עושה אם הייתי צריך לדאוג גם לו [‏לבני]‏”‏.‏

פירות בוסר

בתקופת המקרא היתה שגורה בפי עם ישראל האימרה:‏ ”‏אבות יאכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה”‏ (‏יחזקאל י״ח:‏2‏)‏.‏ אלוהים אמר לעם שהמצב לא חייב להיות כזה,‏ ושלא צריך להמשיך בעתיד לשלם על טעויות העבר (‏יחזקאל י״ח:‏3‏)‏.‏ למרות זאת,‏ נראה שמיליוני ילדים כיום טועמים את טעמם המר של פירות ה”‏בוסר”‏ של הוריהם.‏ הם משלמים את המחיר עבור חוסר הבגרות,‏ חוסר האחריות וכישלון הנישואין של הוריהם.‏ תוצאות המחקר בנושא מדהימות,‏ משום שהן מראות שילדים הגדלים ללא הכוונת אב חשופים לאינספור סכנות,‏ לגוף ולנפש כאחד.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 7.‏)‏ עובדה מדאיגה במיוחד היא שמורשת המשפחה ללא אב מועברת לא אחת מדור לדור,‏ והתוצאה — מעגל קסמים של כאב ואומללות.‏

האם משפחות ללא אב נידונו לכישלון?‏ כלל וכלל לא.‏ לאמיתו של דבר יש חדשות טובות — ניתן לפרוץ את המעגל.‏ בכך ידון המאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

לגדול ללא אב — הסכנות

לילדים הגדלים ללא אב אורבות סכנות רציניות.‏ המידע שלהלן עלול להכאיב לכמה אנשים כאשר יתנו עליו את הדעת.‏ אך מודעוּת לסכנות היא הצעד הראשון למנוע או לפחות לצמצם למינימום את הנזק.‏ כמו כן עליך לזכור שמחקרים סטטיסטיים מתייחסים לקבוצות ולא ליחידים.‏ ילדים רבים גדלים במשפחה ללא אב ואינם נתקלים באף אחת מן הבעיות הללו.‏ כפי שנראה במאמר המסכם את דיוננו,‏ מעורבות ההורים ויישום עקרונות המקרא עשויים לתרום רבות להפחתת הקשיים העלולים לצוץ.‏ תן דעתך,‏ אם כן,‏ לכמה מהסכנות שבהן עלול להיתקל ילד שגדל ללא אב.‏

◼ הסיכון לניצול מיני גדֵל

מחקרים מעידים בבירור שהעדר אב מגדיל את הסיכון שהילד ינוצל מינית.‏ מאחד המחקרים עולה שמתוך 000,‏52 מקרים של התעללות מינית,‏ ”‏ב־72 אחוז היו ילדים שגרו בבית שבו היו חסרים אחד ההורים הביולוגיים או שניהם”‏.‏ הספר אמריקה ללא אבות קובע:‏ ”‏הסכנה החברתית ההולכת וגוברת של ניצול מיני בילדוּת נובעת בראש ובראשונה מחסרונם ההולך וגדל של אבות נשואים ומשכיחותם של אבות חורגים,‏ חברים לחיים וגברים אחרים שאינם קרובי משפחה או הגרים זמנית בבית”‏.‏

◼ הסיכון לפעילות מינית בגיל צעיר גדֵל

מטבע הדברים במשפחה חד־הורית השגחת ההורים פחותה,‏ ולכן יש לצעירים יותר הזדמנויות לנהל חיים לא מוסריים.‏ פחות הדרכה של ההורים מהווה לפעמים גורם נוסף.‏ ”‏הסיכוי שבנות שחסרה להן דמות אב ייכנסו להיריון גדול פי שניים וחצי”‏,‏ מציין משרד הבריאות והרווחה של ארה״ב.‏

◼ עוני

סקר שנערך בקרב נערות שחורות בדרום־אפריקה העלה,‏ שהעוני הוא תוצאה שכיחה של הורות ללא נישואין.‏ ”‏בכ־50 אחוז מהמקרים”‏,‏ מספרים עורכי הסקר,‏ ”‏הסבירות שהנערה תשוב ללמוד בבית־הספר נמוכה מאוד”‏,‏ ורבות מן האימהות הרווקות מידרדרות בסופו של דבר לזנות ולסחר בסמים.‏ המצב אינו שפיר יותר במדינות המערב.‏ בארצות־הברית,‏ ”‏10 אחוזים מהילדים במשפחות עם שני ההורים היו שרויים בעוני [‏ב־1995]‏,‏ בהשוואה ל־50 אחוז במשפחות שבהן אם חד־הורית”‏ (‏ילדי אמריקה:‏ מדדי מפתח לאומיים לרווחה ב‏־‏1997 [‏1997 s Children: Key National Indicators of Well-Being’‏America]‏)‏.‏

◼ הזנחה

מאחר שהם נאלצים לדאוג לעצמם,‏ חלק מההורים היחידים כורעים תחת נטל האחריות ואין ביכולתם לבלות זמן מספיק במחיצת ילדיהם.‏ גרושה אחת מספרת:‏ ”‏עבדתי ביום ולמדתי בלילה — ממש נקרעתי.‏ בהחלט הזנחתי את הילדים”‏.‏

◼ נזק נפשי

בניגוד לטענת כמה מומחים שילדים מתאוששים במהירות מגירושי הוריהם,‏ עורכי מחקרים כמו ד״ר ג׳ודית וולרשטיין גילו שגירושין מותירים צלקות נפשיות עמוקות.‏ ”‏יותר משליש הצעירים והצעירות בגילאים 19 עד 29 מאבדים את השאפתנות שלהם לגמרי או כמעט לגמרי למשך עשר השנים שלאחר גירושי הוריהם.‏ הם נסחפים עם הזרם ללא כל יעדים.‏.‏.‏ ובתחושת חוסר אונים”‏ (‏הזדמנויות שניות [‏Second Chances]‏ מאת ג׳ודית וולרשטיין וסנדרה בּלייקסלי)‏.‏ הערכה עצמית נמוכה,‏ דיכאון,‏ עבריינות וזעם מתמיד אובחנו אצל ילדים רבים שהוריהם גרושים.‏

הספר המשפחה החד־הורית (‏The Single-Parent Family)‏ מציין:‏ ”‏מחקרים רבים מעידים שבנים שגדלו ללא דמות גברית דומיננטית בבית סובלים מחוסר ביטחון בנוגע לגבריות שלהם,‏ מהערכה עצמית ירודה,‏ ובשלב מאוחר יותר בחייהם הם מתקשים להגיע ליחסים אינטימיים.‏ הבעיות שבנות עלולות לפתח כתוצאה מהעדר גבר בבית כמודל לחיקוי אינן צצות בדרך־כלל עד גיל ההתבגרות או לאחר מכן.‏ אחד הקשיים הוא להצליח במערכת יחסים של גבר ואשה בוגרים”‏.‏