מנקודת המבט המקראית
כיצד להתגבר על ייאוש
הייאוש תוקף את כל בני האדם, לפחות במידה מסוימת. אולם יש אנשים שהדכדוך כה עמוק אצלם, שהם מבקשים את נפשם למות.
אנו קוראים במקרא שאפילו משרתיו הנאמנים של אלוהים אינם מחוסנים מפני בעיות ולחצים המביאים לידי ייאוש. תן דעתך, לדוגמה, לאליהו ולאיוב. שניהם נשאו חן בעיני אלוהים. לאחר שנמלט אליהו על נפשו מהמלכה המרושעת איזבל, ”וישאל [מיהוה] את נפשו למות” (מלכים א׳. י״ט:1–4). איוב הצדיק עבר סדרת טרגדיות, ביניהן מחלה דוחה ומות עשרת ילדיו (איוב א׳:13–19; ב׳:7, 8). הוא אמר מתוך ייאוש: ”ותבחר מחנק נפשי, מוות” (איוב ז׳:15). ללא ספק, הדאגות היו קשות מנשוא עבור משרתים נאמנים אלה של אלוהים.
אצל חלק מהאנשים כיום הייאוש עלול לנבוע מהשלכותיה הכואבות של הזקנה, ממות בן־הזוג או מקשיים כלכליים. אצל אחרים הלחצים הבלתי פוסקים, ההשפעה הממושכת של חוויה טראומתית או בעיות משפחתיות גורמים להם לחוש שהם עומדים לטבוע בלב ים, כשכל גל מרחיק אותם מחוף מבטחים. איש אחד סיפר: ”כשיש לך דימוי עצמי נמוך, אתה משוכנע שכאשר תמות איש לא ירגיש בחסרונך. הבדידות היא לעתים בלתי נסבלת”.
במקרים מסוימים הנסיבות משתנות לטובה ומפיגות את הלחצים העזים. אך מה אם הנסיבות לא ישתנו? כיצד יוכל המקרא לסייע לנו להתגבר על ייאוש?
בכוחו של המקרא לעזור
ליהוה היו היכולת והכוח לכלכל את אליהו ואת איוב בקשיים שעברו (מלכים א׳. י״ט:10–12; איוב מ״ב:1–6). עד כמה מנחמת אותנו ידיעה זו כיום! המקרא מצהיר: ”אלוהים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהלים מ״ו:2; תהלים נ״ה:23). אף שנראה שהרגשת הייאוש משתלטת עלינו, יהוה מבטיח שיחזקנו ’בימין צדקו’ (ישעיהו מ״א:10). כיצד נוכל לזכות לתמיכתו?
במקרא נאמר שדרך התפילה, ”שלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). המצוקה שלנו עלולה להובילנו למסקנה שאין דרך מוצא מן הבעיה שמטרידה אותנו. אך אם ’נתמיד בתפילה’, ישמור יהוה על לבנו ועל מחשבותינו ויתן לנו את הכוח שלו אנו זקוקים כדי להחזיק מעמד (רומים י״ב:12; ישעיהו מ׳:28–31; קורינתים ב׳. א׳:3, 4; פיליפים ד׳:13).
נוכל להפיק תועלת מכך שנזכיר דברים ספציפיים בתפילותינו. אף שאין זה קל לנסח במילים את מחשבותינו, עלינו להרגיש חופשי לשפוך לפני יהוה את כל אשר על לבנו ולומר לו מה לדעתנו מהווה שורש הבעיה. עלינו לבקש ממנו שיפיח בנו את הכוח הדרוש כדי לעבור את היום. המקרא מבטיחנו: ”רצון יראיו יעשה [יהוה], ואת שוועתם ישמע, ויושיעם” (תהלים קמ״ה:19).
בנוסף לתפילה, אל לנו להתבודד (משלי י״ח:1). יש שהתחזקו מעזרה לזולת (משלי י״ט:17; לוקס ו׳:38). תן דעתך לאשה ושמה מריה,a שלא זו בלבד שנאבקה במחלת הסרטן, אלא גם איבדה שמונה מבני משפחתה בתוך שנה. מריה נאלצה להכריח את עצמה לקום מהמיטה ולשוב לשגרה. היא יצאה מהבית כמעט כל יום ולימדה אנשים את המקרא, וכן נכחה בקביעות באסיפות הקהילה. משחזרה הביתה, היכה במריה הדיכאון במלוא עוצמתו. אולם מריה מחזיקה מעמד, משום שהיא מתמקדת בדרכים שבהן תוכל לעזור לזולת.
מה נעשה אם קשה לנו להתפלל או שאיננו מסוגלים להפסיק להתבודד? במקרה זה עלינו לבקש עזרה. המקרא מעודדנו לפנות ל”זקני הקהילה” (יעקב ה׳:13–16). אדם שנאבק בדיכאון עמוק וממושך אמר: ”לפעמים כשאתה מדבר עם מישהו שאתה בוטח בו זה משקיט את המחשבות ומרגיע את הנפש, כך שאתה חוזר לחשוב בהיגיון” (משלי י״ז:17). כמובן, כאשר דיכאון עמוק וממושך נובע מבעיה רפואית, אפשר שדרושה גם עזרה מקצועית מתאימהb (מתי ט׳:12).
אף שלא ניתן לשלוף פתרון מן השרוול, אל לנו להמעיט בערכו של כוח אלוהים לסייע לנו להתמודד עם בעיותינו (קורינתים ב׳. ד׳:8). להתמיד בתפילה, לא להתבודד ולבקש עזרה מקצועית — כל אלה יסייעו לנו להיות יציבים. המקרא מבטיח שאלוהים יעקור מן השורש את הגורמים לדיכאון עמוק. המשיחיים נחושים בדעתם להישען על אלוהים, בשעה שהם מחכים ליום שבו ”לא תיזכרנה הראשונות” (ישעיהו ס״ה:17; ההתגלות כ״א:4).
[הערות שוליים]
a שם בדוי.
b עורו! אינו ממליץ כאן על טיפול ספציפי. על המשיחיים לוודא שהטיפול שהם מקבלים אינו סותר את עקרונות המקרא. למידע נוסף ראה המצפה מ־1 בדצמבר 1988, עמודים 24–27.