מחדשות העולם

‏”‏צריך היה להמציאם”‏

פרופסור אנטולי פ.‏ זילבר,‏ מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ולהרדמה באוניברסיטת פֶּטרוזַבודְסְק ובבית־החולים הממשלתי של קַרֶלְיָה,‏ רוסיה,‏ שיבח את עדי־יהוה:‏ ”‏הם אינם משתכרים,‏ הם אינם מעשנים,‏ הם אינם רודפי בצע,‏ הם אינם מפרים את מילתם והם אינם מוסרים עדות שקר.‏.‏.‏ אין הם כת מסתורית,‏ אלא אזרחים שומרי חוק”‏.‏ עוד אמר:‏ ”‏[‏הם]‏ אנשים מכובדים,‏ מאושרים,‏ המתעניינים בהיסטוריה,‏ בספרות,‏ באומנות ובכל תחומי החיים”‏.‏ לאחר שמנה את כל השינויים החיוביים שחלו בניתוחים ללא־דם,‏ תודות לעדים,‏ אמר הפרופסור:‏ ”‏אם לנסח מחדש את דבריו של ווֹלטֶר,‏ ניתן לומר שלולא היו עדי־יהוה,‏ צריך היה להמציאם”‏.‏

גובה האופנה?‏

נעלי פלטפורמה ונעלי עקב גבוהות,‏ ”‏אביזר חיוני לצעירות שרוצות להיות באופנה”‏,‏ אחראיות בבריטניה לכ־000,‏10 פציעות בשנה,‏ מציין טיימס של לונדון.‏ סטיב טיילר,‏ דובר מכון התקנים הבריטי,‏ אומר:‏ ”‏הפציעות השכיחות ביותר הן נקע בקרסול ושברים ברגליים.‏ הנעליים עלולות גם להזיק לגב,‏ בייחוד אצל נערות מתפתחות”‏.‏ בחודשים האחרונים נהרגו ביפן שתי נשים בשל נעלי פלטפורמה.‏ גננת בת 25,‏ שנעלה סנדלי פלטפורמה בעלי עקבים בגובה של כ־12 סנטימטר,‏ מעדה,‏ שברה את הגולגולת ומתה.‏ צעירה אחרת נהרגה כשהמכונית שבה נסעה התנגשה בעמוד בטון.‏ הנהגת לא הצליחה לבלום משום שלרגליה היו מגפי פלטפורמה בעלי עקבים שגובהם כ־15 סנטימטר.‏ כדי להימנע מתביעות משפטיות החלו כמה יצרנים להדביק תוויות אזהרה על הנעליים.‏

עבודות בית לילדים

‏”‏ההורים העסוקים של היום אינם ממהרים לבקש מילדיהם לעזור בעבודות הבית”‏,‏ מדווח העיתון טורונטו סטאר.‏ אף על פי שעבודות אלו ”‏אינן צריכות לעמוד בראש סולם העדיפויות של הילדים”‏,‏ מציינת ג׳ין נלסן,‏ מחברת הספר חינוך חיובי (‏Positive Discipline)‏,‏ יש בהן כדי לבנות את הביטחון העצמי ואת ההערכה העצמית של הילד”‏.‏ על־פי מחקר שפורסם בכתב־העת צ׳יילד,‏ עבודות בית סבירות לילדים בני שנתיים עד שלוש הן לאסוף את הצעצועים ולהשליך בגדים מלוכלכים לסל הכביסה.‏ ילדים בגילים שלוש עד חמש יכולים לערוך את השולחן,‏ לשאת את הכלים לכיור ולסדר את שטח המשחקים שלהם.‏ ילדים בני 5 עד 9 יכולים להציע את מיטתם,‏ לגרוף עלים ולנכש עשבים,‏ וילדים בגילים 9 עד 12 יכולים להדיח ולייבש כלים,‏ לשפוך את הזבל,‏ לכסח את הדשא ולשאוב אבק.‏ נלסן מוסיפה ש”‏כדאי גם לומר לילד עד מתי הוא חייב לסיים את המטלה”‏.‏

בני נוער ופשע

מסקר מקיף שנערך בסקוטלנד עולה ש־85 אחוז מן הנערים ו־67 אחוז מן הנערות שם בין הגילים 14 ו־15 מודים כי ביצעו פשע בשנה שחלפה.‏ העיתון הרלד של גְלַזְגוֹ מדווח כי מתוך 000,‏1 תלמידים משישה בתי־ספר שונים שנשאלו,‏ רק 12 אחוז אמרו כי מעולם לא ביצעו פשע כלשהו.‏ 69 אחוז מן הבנים ו־56 אחוז מן הבנות פגעו ברכוש.‏ כ־66 אחוז מן הבנים ו־53 אחוז מן הבנות גנבו מחנויות,‏ וקרוב ל־50 אחוז מן הבנים ומן הבנות גנבו מבית־הספר.‏ פשעים אחרים כוללים הצתת רכוש ותקיפה בנשק.‏ בני נוער מקבוצת גילים זו טוענים שהלחץ החברתי הוא מבין הגורמים העיקריים שדחפו אותם לביצוע הפשעים,‏ ואילו נערים ונערות מעל גיל 15 עשו זאת בעיקר כדי שיהיה להם כסף לקנות סמים.‏

תלמידים מחוללי מהומות

על־פי המסורת היפנית אין זה מקובל שבני נוער ימרדו במבוגרים.‏ אלא שכיום מורים בבתי־ספר ביפן מדווחים שיותר ויותר קשה לשמור על הסדר בכיתה בשל תלמידים מפריעים וחסרי מנוחה.‏ מִנהלת מחוז טוקיו פנתה לילדים בני 9־11 ובני 14 כדי לבדוק מה הם מרגישים כלפי הזולת.‏ לדברי העיתון דיילי יומיורו,‏ 65 אחוז מהם אמרו שהם כועסים ושנמאס להם מן החברים שלהם,‏ 60 אחוז אמרו שנמאס להם מן ההורים,‏ ו־50 אחוז שנמאס להם מן המורים.‏ ארבעים אחוז הודו שהם מסוגלים לרסן את כעסם רק לעתים נדירות או שאינם מסוגלים לכך כלל.‏ עשרים אחוז מן התלמידים והתלמידות אמרו שהם נוהגים לשבור דברים כדי לפרוק את זעמם.‏

‏”‏וירוס מסתורי”‏

‏”‏וירוס מסתורי מזהם את מנות הדם בעולם כולו”‏,‏ מדווח כתב־העת ניו סיינטיסט.‏ ”‏איש אינו יודע אם וירוס TT מסוכן,‏ אך קיים החשש שהוא יגרום למחלת כבד”‏.‏ הווירוס,‏ המכונה TT — ראשי תיבות של שמו של החולה היפני שבדמו גילו לראשונה את הווירוס — נתגלה ”‏בדמם של תורמי דם ושל חולים במחלת הכבד המקבלים עירויי־דם”‏.‏ במחקר אחד נתגלה הווירוס ב־8 מתוך 102 תורמי דם בקליפורניה,‏ אשר בסריקת דמם לא נמצאו וירוסים,‏ כולל נגיף הכשל־החיסוני ונגיף הפאטיטיס B ו־C.‏ מעריכים ששיעור הנגועים בנגיף הוא 2 אחוזים בבריטניה,‏ 4 עד 6 אחוזים בצרפת,‏ 8 עד 10 אחוזים בארצות־הברית ו־13 אחוז ביפן.‏ מדענים ”‏החוקרים את הווירוס משתדלים שלא לעורר בהלה”‏,‏ מציין המאמר.‏ אך הם בודקים ”‏אם הווירוס מסוכן לבריאות”‏.‏

קולר מציל חיים

מדי עונה,‏ עד 40 אחוז ממספר וולדות הבקר באזורים מסוימים בדרום אפריקה נטרפו בידי תנים.‏ לצד הנזק הכלכלי למגדלי הבקר,‏ צמחה אוכלוסיית התנים בשיעור בלתי מבוקר.‏ הניסיונות להיפטר מהתנים עלו בתוהו ואף הזיקו לחיות בר אחרות.‏ אלא שבשנים האחרונות נעשה שימוש בפתרון חכם.‏ מדובר בקולר לכבשים,‏ קשיח למחצה,‏ הניתן להתאמה ולשימוש חוזר.‏ הקולר אינו מגביל את תנועת הכבשה ואינו פוגע בתן,‏ אלא פשוט מונע מן התן לנשוך את הכבשה באיזור הצוואר ולהביא למותה.‏ העיתון נטל וויטנס מוסר כי חוואים המשתמשים בקולר ”‏דיווחו על סוף מיידי ותמידי לטריפת בקר בידי תנים”‏.‏ ומאחר שלתנים לא נותר אלא לאכול את מזונם הטבעי — חרקים,‏ מכרסמים ונבלות — הולך מספרם ומצטמצם.‏

צרעות העוסקות בנגרות

הצרעה הטפילית מצוידת בקנה הטלה ”‏המחוזק על ידי אבץ או מנגן מיוננים”‏,‏ מדווח כתב־העת נשיונל ג׳יאוגרפיק.‏ הצרעה קודחת בעזרת כלי מתכתי זה עמוק בתוך גזעי עצים כדי להטיל את ביציה על או בתוך גופם של זחלים מארחים.‏ ”‏כמה מהן יכולות לקדוח לעומק 5.‏7 סנטימטרים בתוך עץ מלא”‏,‏ אומר דונלד קוויק מקולג’‏ אימפריאל הבריטי.‏ כשהצרעות בוקעות,‏ הן אוכלות את הזחלים המארחים ומפלסות דרכן החוצה בעזרת לסתות,‏ המחוזקות במינרלים שמקורם בזחלים שאכלו.‏

‏”‏מצב חירום”‏ שקט בהודו

‏”‏למרות השיפורים שחלו בשנים האחרונות ברפואה וברווחה,‏ תת־תזונה עודנה בגדר ’‏מצב חירום’‏ שקט בהודו”‏,‏ מדווח טיימס של הודו.‏ התת־תזונה גובה מקופת המדינה של הודו יותר מ־230 מיליון דולר בטיפולים רפואיים ובאובדן פריון עבודה.‏ העיתון מציין שיותר מ־50 אחוז מילדי הודו מתחת לגיל ארבע סובלים מתת־תזונה,‏ 30 אחוז מן התינוקות סובלים מ”‏חֶסר משקל בלתי מבוטל ו־60 אחוז מהנשים סובלות מאנמיה”‏.‏ מיירה צאטרג׳י,‏ מומחית בכירה בהתקדמות חברתית מן הבנק העולמי,‏ אומרת ש”‏התת־תזונה לא רק הורסת אנשים ומשפחות,‏ אלא גם גורעת מפירות ההשקעה בחינוך ומהווה מחסום גדול בדרך להתקדמות חברתית וכלכלית”‏.‏

כמרים אומללים?‏

בשש השנים האחרונות נערכו שלושה סקרים לגבי תדמית הכמרים בעיני הציבור בצרפת.‏ העיתון הקתולי לה קרו מוסר כי ”‏על־פי הסקר האחרון שנערך,‏ 45 אחוז מתושבי צרפת אינם רואים בכמרים אנשים מאושרים ומלאי סיפוק”‏.‏ הכומר עדיין מצטייר בעיני רוב האנשים כאדם ידידותי וכאחד שיודע להקשיב.‏ אולם,‏ העיתון מוסיף כי ”‏פחות ופחות אנשים בצרפת סבורים שהוא חיוני לחברה”‏,‏ וש־56 אחוז בלבד רואים בו ”‏עד אלוהים עלי־אדמות”‏.‏ פחות מ־33 אחוזים מהציבור ורק 51 אחוז מבאי הכנסיות הקבועים יעודדו את בנם או את קרוב משפחתם להיות כומר.‏