מנקודת המבט המקראית
הגות שתועלת בצידה
”יהיו לרצון אמרי־פי והֶגְיוֹן [כלומר הגות] לבי לפניך, יהוה צורי וגואלי” (תהלים י״ט:15).
מה אומרת לך המילה ’מדיטציה’? אם אתה שייך לאחת מדתות המזרח, הרי שאתה מאמין שמדיטציה תורמת לצלילות הדעת או לתובנה מיוחדת. המדיטציה הנהוגה בבודהיזם כרוכה בריקון המוח מכל מחשבה. לסוגים אחרים של מדיטציה מיוחסת הסגולה למלא את המוח ב”חוכמת אמת אוניברסלית”.
אולם השקפת המקרא, המשתמש במילה ’הגות’, שונה מכל אלה. באיזה מובן? תן דעתך לסיפור המקראי על יצחק, שבגיל 40 היו לו סיבות למכביר לשקוע בהרהורים. בבראשית כ״ד:63 נאמר: ”ויצא יצחק לשׂוּחַ [כלומר, לשיח ולהגוֹת] בשדה לפנות ערב”. אין כל סיבה להניח שיצחק רוקן את מוחו ממחשבות או שהרהר ב’חוכמת אמת אוניברסלית’ מעורפלת. הגיוני שליצחק היו נושאים ספציפיים לחשוב עליהם, כמו עתידו, מות אמו או מי תהיה אשתו. הוא ניצל את שעות הערב שיכול היה לבלות ביחידות כדי להרהר, קרוב לוודאי שבנושאים חשובים כגון אלה. במקרא יש להגוּת משמעות ואין היא סתם חלומות בהקיץ.
לא הרהורים בעלמא
שים לב לדוגמתו של דוד מחבר התהלים. הוא התייצב מול סדרת בעיות שנראו כהרים ועם זאת ידע היטב שכאדם לא מושלם היה זקוק לעזרת אלוהים כדי ללכת בדרך הישר. מה חיזק את דוד בנסיבות קשות? הוא אמר בתהלים י״ט:15: ”יהיו לרצון אמרי־פי והֶגְיוֹן לבי לפניך, יהוה צורי וגואלי”. לפי אחד המילונים, משמעות שורש המילה ”הגיון” היא ”אמר בלבו”. ואומנם, דוד ’אמר בלבו’ דברים על יהוה, על פעליו, על בריאתו, על מצוותיו ועל צדקתו (תהלים קמ״ג:5).
גם המשיחיים הקדומים חשבו זאת לחלק מעבודת אלוהים הטהורה להקציב זמן להרהורים על דברים רוחניים. השליח פאולוס הורה: ”כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שמעוֹ טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח — באלה יהגה לבבכם” (פיליפים ד׳:8). כמובן, כדי לחשוב מחשבות בונות, עלינו למלא את מוחנו בשלב כלשהו ב’דברים’ שעליהם דיבר פאולוס. כיצד?
מחבר התהלים משיב על כך. בתהלים א׳:1, 2 נאמר: ”אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים... כי אם בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה”. מחבר התהלים נהג לקרוא את תורת אלוהים דרך קבע, לכן יכול היה להגות במה שלמד על הבורא.
הגות כיום
קריאת המקרא כשלעצמה יקרה מפז, אך לאחריה עלינו גם ’לומר בלבנו’, לחשוב מחשבות מעמיקות או להרהר במה שקראנו. כדי להפיק את מירב התועלת מהמזון שאנו אוכלים עלינו לעכל אותו. היינו הך כשמדובר בספיגת החומר שקראנו במקרא — נדרשת מאיתנו הגות. הגות נכונה אינה מסתכמת בהרחקת המחשבות השליליות. היא גם מאפשרת לנו לשקול פתרונות לבעיותינו על סמך עקרונות המקרא. הגות כגון זו תוכל לעזור לנו להתמודד בהצלחה עם דאגות היומיום (מתי ו׳:25–32).
דוד מחבר התהלים הכיר בכך שההגוּת חשובה כדי להיות רצויים בעיני אלוהים. הוא אמר: ”פי צדיק יהגה חוכמה” (תהלים ל״ז:30). ואומנם, ההגות היא סימן היכר של עובד אלוהים נאמן. להיחשב לצדיק בעיני אלוהים זו ברכה הטומנת בחובה יתרונות רוחניים. לדוגמה, המקרא מציין ש”אורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום” (משלי ד׳:18). מכאן שהמשיחי הנאמן אשר ”יהגה חוכמה” יוכל לצפות להבין טוב יותר את המקרא.
המקרא מורה למשיחיים להרהר באחריותם המקראית. השליח פאולוס אמר לטימותיאוס: ”שים לבך אל הדברים האלה, התמד בהם, למען תיראה התקדמותך לכל. השגח על עצמך ושית לבך להוראה. התמד בזה, כי בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את השומעים אליך” (טימותיאוס א׳. ד׳:15, 16). דברינו ומעשינו יכולים להשפיע מאוד על הזולת.
ללא ספק, יש לנו סיבות למכביר להקדיש זמן לחשיבה מעמיקה הממוקדת בדברים חשובים. חיוני שנהרהר בניסיון העבר שלנו, נחשוב על ענייני דיומא ונשקול בכובד ראש את עתידנו. אך מעל לכל נוכל להשכיל במאוד אם מחשבותינו יתמקדו בחוכמתו של בוראנו, יהוה אלוהים.
[תמונה בעמוד 28]
”האדם החושב”, רוֹדֶן