צעירים שואלים.‏.‏.‏

האם כדאי לי לספר למישהו שאני מדוכא?‏

‏”‏כשאני מדוכא,‏ אני מעדיף בהתחלה לא לדבר על זה עם אנשים כדי שלא יחשבו שאני ילד בעייתי.‏ אבל אחר כך אני מבין שאני צריך לדבר עם מישהו כדי שיעזרו לי”‏ (‏אלחנדרו,‏ בן 13)‏.‏

‏”‏כשאני מדוכא,‏ אני לא פונה לחברים שלי כי אני לא חושב שהם יכולים לעזור לי.‏ הם רק יצחקו עלי”‏ (‏ארתורו,‏ בן 13)‏.‏

כמעט כולנו מצוברחים לפעמים.‏a אתה צעיר ויחסית חסר ניסיון,‏ לכן הלחצים בחיים עלולים בנקל להיות בעיניך קשים מנשוא.‏ הדרישות של הוריך,‏ חבריך ומוריך;‏ השינויים הפיזיים והרגשיים בגיל ההתבגרות;‏ או התחושה שאתה כישלון בגלל כמה חסרונות קלים — כל אלה עלולים לגרום לך להיות מדוכדך ועצוב.‏

כשזה קורה,‏ טוב שיש מישהו שניתן לשפוך לפניו את הלב.‏ ”‏אם לא הייתי מספרת למישהו על הבעיות שלי אני חושבת שהייתי מתפוצצת”‏,‏ אומרת ביאטריס בת ה־17.‏ אך למרבה הצער,‏ צעירים רבים שומרים בבטן את הבעיות שלהם ולעתים תכופות שוקעים אט־אט בדיכאון עמוק.‏ מריה דה חזוס מרדומינגו,‏ פרופסור מהפקולטה לרפואה במדריד,‏ אומרת שצעירים שמגיעים לשלב שבו הם מנסים להתאבד הם בדרך כלל בודדים מאוד.‏ צעירים רבים שניסו להתאבד ולא הצליחו אמרו שלא הצליחו למצוא אף מבוגר שאיתו יכלו לשוחח ולפתוח את סגור לבם לפניו.‏

ומה באשר לך?‏ האם יש לך עם מי לדבר כשאתה מדוכדך?‏ אם לא,‏ למי תוכל לפנות?‏

שוחח עם הוריך

אלחנדרו שצוטט בפתיח מתאר את מה שהוא עושה כשהדיכאון מתחיל להשתלט עליו:‏ ”‏אני מדבר עם אמא שלי,‏ בגלל שמאז שנולדתי היא תמיד עודדה אותי ונסכה בי ביטחון.‏ אני גם פונה לאבא שלי משום שהוא עבר בערך את מה שאני עובר.‏ אם אני אומלל ולא מספר על זה לאף אחד,‏ אני מרגיש עוד יותר גרוע”‏.‏ רודולפו בן ה־11 נזכר:‏ ”‏לפעמים המורה היה יורד עלי ונוזף בי,‏ אז הייתי עצוב מאוד.‏ הייתי רץ לשירותים לבכות.‏ אחר כך דיברתי עם אמא שלי והיא עזרה לי לפתור את הבעיה.‏ אם לא הייתי מדבר איתה הייתי הרבה יותר עצוב”‏.‏

האם שקלת לשוחח מלב אל לב עם ההורים שלך?‏ אולי אתה חושב שאין סיכוי שהם יבינו את הבעיות שלך.‏ אבל האם זה המצב לאשורו?‏ ייתכן שאין הם מבינים לגמרי את כל הלחצים שעימם על הצעירים בימינו להתמודד.‏ אך האין זה נכון שהם מכירים אותך טוב יותר מכל אדם אחר בעולם?‏ אלחנדרו אומר:‏ ”‏לפעמים לא קל להורים שלי להזדהות איתי ולהבין את מה שאני מרגיש”‏.‏ למרות זאת,‏ הוא מודה:‏ ”‏אני יודע שאני יכול לפנות אליהם”‏.‏ לעתים קרובות בני העשרֵה מתפלאים עד כמה הוריהם כן מבינים את הבעיות שלהם!‏ ההורים מבוגרים ומנוסים יותר וביכולתם לעוץ עצות מועילות,‏ במיוחד אם הם מנוסים ביישום עקרונות המקרא.‏

‏”‏כשאני משוחחת עם הוריי אני מתעודדת ומקבלת מהם פתרונות מעשיים לבעיותיי”‏,‏ מספרת ביאטריס שצוטטה קודם לכן.‏ לא בכדי משיא המקרא עצה זו לבני הנוער:‏ ”‏נצור בני מצוַות אביך,‏ ואל תיטוש תורת אמך.‏ שמע לאביך זה ילדך,‏ ואל תבוז כי זקנה אמך”‏ (‏משלי ו׳:‏20;‏ כ״ג:‏22‏)‏.‏

כמובן,‏ יהיה לך קשה לספר להוריך מה מעיק עליך אם אין ביניכם תקשורת טובה.‏ לדברי ד״ר קטלינה גונזלס פורטסה,‏ סקר שנערך בקרב תלמידי תיכון העלה שמי שניסו לשלוח יד בנפשם היו בעלי הערכה עצמית נמוכה ויחסיהם עם הוריהם היו מעורערים.‏ בניגוד לכך,‏ צעירים שנמנעים מחשיבה הרסנית כזו הם על פי רוב ”‏מי שנהנים מיחסים טובים עם אמם ועם אביהם”‏.‏

לפיכך,‏ נהג בחוכמה וטפח יחסים טובים עם הוריך.‏ עשה לך הרגל לשוחח עימם דרך קבע.‏ ספר להם מה מתרחש בחייך.‏ שאל אותם שאלות.‏ אין ספק ששיחות קלילות שכאלה יקלו עליך לפנות אליהם כשאתה נתקל בבעיה חמורה.‏

שוחח עם ידיד

האם לא יהיה לך קל יותר לפנות לחבר בן גילך ולשטוח בפניו את בעיותיך?‏ ובכן,‏ זה טוב שיש חברים שאפשר לבטוח בהם.‏ במשלי י״ח:‏24 נאמר ש”‏יש אוהב דבק מאח”‏.‏ חברים בני גילך יכולים להזדהות איתך ולתמוך בך,‏ אך לא תמיד לעוץ לך את העצה הטובה ביותר.‏ אחרי הכל,‏ ברוב המקרים ניסיון החיים שלהם שווה לשלך.‏ האם זכור לך המקרה של רחבעם?‏ הוא היה מלך בתקופת המקרא.‏ במקום לשעות לעצתם של אנשים מנוסים ובוגרים,‏ העדיף להקשיב לבני גילו.‏ והתוצאה?‏ אסון!‏ רחבעם איבד את תמיכת רוב בני עמו וגם את שביעות רצונו של אלוהים (‏מלכים א׳.‏ י״ב:‏8–19‏)‏.‏

בעיה נוספת העלולה להתעורר כשאתה מתייעץ עם בני גילך היא היכולת לשמור סוד.‏ ארתורו שצוטט בהתחלה אומר:‏ ”‏רוב הבנים שאני מכיר מדברים עם החברים שלהם כשעצוב להם.‏ אבל מאוחר יותר החברים שלהם מגלים הכל לאחרים וצוחקים עליהם”‏.‏ לגבריאלה בת השלוש־עשרה קרה דבר דומה.‏ היא מספרת:‏ ”‏יום אחד גיליתי שהחברה שלי מספרת על העניינים האישיים שלי לחברה שלה,‏ ומאז הפסקתי לבטוח בה.‏ כן,‏ אני משוחחת עם בני גילי,‏ אבל אני משתדלת לא לספר להם דברים שיפגעו בי קשות אם יספרו אותם למישהו אחר”‏.‏ אם כן,‏ כשאתה מבקש עזרה,‏ חשוב למצוא מישהו ש’‏אינו מגלה סודו של אחר’‏ (‏משלי כ״ה:‏9‏)‏.‏ סביר להניח שאדם כזה הוא יותר מבוגר ממך.‏

אם בגין סיבה מסוימת אינך מוצא הבנה בבית,‏ זה בסדר לשפוך את הלב לפני ידיד.‏ אך חשוב לוודא שיש לו ניסיון חיים וידע של עקרונות המקרא.‏ אין ספק שבקהילה המקומית של עדי־יהוה תוכל למצוא אנשים שמתאימים לתיאור זה.‏ ליליאנה בת השש־עשרה אומרת:‏ ”‏גיליתי את סודותיי הכמוסים לכמה מאחיותיי המשיחיות והרגשתי די טוב.‏ הן יותר מבוגרות ממני ולכן עצתן מבוססת.‏ הן נהפכו לחברות שלי”‏.‏

מה יקרה אם תיפגע הרוחניות שלך?‏ אולי העצבות השתלטה עליך עד כדי כך שאינך מתמיד להתפלל או שאתה מזניח את קריאת המקרא.‏ המקרא מייעץ ביעקב ה׳:‏14,‏ 15‏:‏ ”‏אם יש חולה ביניכם,‏ יקרא את זקני הקהילה ויתפללו בעדו במושחם אותו שמן בשם יהוה.‏ ותפילת האמונה תושיע את החולה,‏ ויהוה יקים אותו”‏.‏ בקהילות המקומיות של עדי־יהוה יש זקני־קהילה בעלי ניסיון בהושטת עזרה לאנשים שרוחם נפלה או שרוחניותם נפגעה.‏ הרגש חופשי לשוחח עימם.‏ המקרא מציין שאנשים אלה יכולים להיות ”‏כמחבא רוח וסתר זרם”‏ (‏ישעיהו ל״ב:‏2‏)‏.‏

‏”‏הציגו משאלותיכם לאלוהים”‏

מקור העזרה הטוב ביותר אינו אחר מאשר ”‏אלוהי כל נחמה”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3‏)‏.‏ כשאתה עגמומי ומדוכא,‏ נהג לפי העצה בפיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏:‏ ”‏אל תדאגו לשום דבר,‏ כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה.‏ ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”‏.‏ יהוה תמיד מוכן להאזין לך (‏תהלים מ״ו:‏2;‏ ע״ז:‏2‏)‏.‏ לפעמים תפילה היא כל הדרוש כדי למצוא שלווה נפשית.‏

אם אתה עצוב או מדוכדך מדי פעם,‏ אל תשכח שצעירים רבים חשים כמותך.‏ בדרך כלל תחושות אלו חולפות עם הזמן.‏ אולם בינתיים,‏ אל תסבול לבד.‏ ספר למישהו שכואב לך.‏ משלי י״ב:‏25 מצהיר:‏ ”‏דאגה בלב איש ישחֶנה [‏יכניענה]‏,‏ ודבר טוב ישמחנה”‏.‏ כיצד תוכל לשמוע ”‏דבר טוב”‏ ומעודד?‏ בכך שתספר למישהו — אדם בעל ניסיון,‏ ידע וחוכמה מאת אלוהים שיוכל לנחם אותך ולעזור לך.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 14]‏

‏”‏כשאני משוחחת עם הוריי אני מתעודדת ומקבלת מהם פתרונות מעשיים לבעיותיי”‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

הורים יראי אלוהים ולא חברים בני גילך הם בדרך כלל המתאימים ביותר להשיא לך עצות