לכודים בנישואין חסרי אהבה
”בחברה שבה שיעור הגירושין גבוה, לא זו בלבד שנישואין אומללים רבים יותר צפויים להסתיים בגירושין, אלא שמספר רב יותר של זוגות נשואים צפויים להיות אומללים” (המועצה למשפחות באמריקה).
נאמר שהרבה אושר והרבה אומללות בחיים נובעים מאותו מקור — מהנישואין. ואכן, לדברים מעטים בחיים הפוטנציאל לגרום לכל כך הרבה התלהבות — או לכל כך הרבה צער. כפי שמראה המסגרת, לזוגות רבים יש מלוא חופניים צער.
הסטטיסטיקות לגבי גירושין חושפות רק חלק מהבעיה. על כל מקרה של נישואין העולים על שרטון יש אינספור מקרים אחרים שעדיין ’צפים’, אך תקועים במים עומדים. ”היינו פעם משפחה מאושרת, אבל 12 השנים האחרונות היו נוראות”, מספרת אשה שנשואה יותר מ־30 שנה. ”הרגשות שלי אינם מעניינים את בעלי. הוא באמת האויב הגרוע ביותר שלי מבחינה רגשית”. באופן דומה, התלונן גבר שנשוי כמעט 25 שנה: ”אשתי אמרה לי שהיא כבר לא אוהבת אותי. היא אומרת שאם נצליח לחיות כמו שותפים לדירה ולבלות בנפרד את שעות הפנאי שלנו, המצב יהיה נסבל”.
כמובן, כשהגיעו מים עד נפש היו שהחליטו לשים קץ לנישואיהם. אבל אצל רבים גירושין אינם באים בחשבון. מדוע? לדברי ד״ר קארן קייזר, גורמים כגון ילדים, סטיגמה חברתית, שיקולים כלכליים, חברים, קרובים ועקרונות דתיים מונעים מהזוג ’לפרק את החבילה’, גם כאשר חסרה אהבה בנישואיהם. ”כשאין בכוונתם להתגרש על־פי חוק”, היא אומרת, ”מחליטים זוגות אלה להישאר עם בן זוג שהם גרושים ממנו רגשית”.
האם זוג שהיחסים ביניהם התקררו חייבים לגזור על עצמם חיים חסרי סיפוק? האם נישואין חסרי אהבה הם החלופה היחידה לגירושין? הניסיון מלמד, שלא אחת ניתן להציל נישואין רבים הנתונים בקשיים, לא רק מהסבל הכרוך בגירושין אלא גם מהאומללות הנובעת מאהבה שגוועה.
[תיבה בעמוד 3]
שיעורי הגירושין בעולם
● אוסטרליה: שיעור הגירושין גדל כמעט פי ארבעה מתחילת שנות השישים.
● ארצות־הברית: משנת 1970, לכל זוג שנישא אין סיכוי של יותר מ־50 אחוז להישאר יחד.
● בריטניה: על־פי תחזיות, 4 מכל 10 נישואין יסתיימו בגירושין.
● זימבבווה: הגירושין שמים קץ לבערך 2 מכל 5 נישואין.
● קנדה ויפן: כשליש מהזוגות הנשואים מתגרשים.