האם הנישואין יעמדו בסערה?
”מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:6).
בתים שנראו יציבים נעקרו מיסודותיהם ונהרסו כליל. סופות עזות שהיכו לאחרונה באזורים נרחבים בכדור־הארץ, העמידו את איכותם ועמידותם של בתים רבים למבחן האולטימטיבי.
אולם סופה מסוג אחר עושה שמות ביסודותיו ובמבנהו של מוסד הנישואין עתיק היומין. ”לטוב ולרע, הנישואין נדחקים ממקומם המרכזי בחיי הפרט ובחברה ככלל”, מציינת ההיסטוריונית לחיי משפחה, סטפני קונץ.
האם אתה רואה לאן מוליכה מגמה זו? האם אתה סבור שהנישואין מאבדים את מקומם המכובד בחברה? אם כן, מדוע זה קורה? והאם מציאותי לייחל לחיי נישואין מאושרים? אך לפני הכול, מה מסכן את הנישואין?
הנישואין תחת מתקפה
הנישואין נתונים במתקפה עוד משחר ימי האנושות. תכונות וגישות שהתפתחו בזוג הורינו הראשונים הובילו למשבר הנישואין שאנו חווים כיום. אדם וחוה חטאו בהיכנעם לתשוקות אנוכיות, ועקב כך ”בא החטא לעולם” (רומים ה׳:12). ההיסטוריה המקראית מלמדת שזמן קצר לאחר מכן, ”כל יֵצֶר [נטיות] מחשבות לבו [של האדם היה] רק רע כל היום” (בראשית ו׳:5).
ומאז ועד היום עולם כמנהגו נוהג. החתירה נטולת העכבות לסיפוק התשוקות האנוכיות היא מבין הנטיות ההרסניות המכרסמות בחיי הנישואין. יש הרואים בנישואין עצמם מוסד מיושן, שאין לו מקום עוד בעולם המודרני השבוי בקסמו של מוסר חדש. בנוסף, הגמשת חוקי הגירושין מקהה את הסטיגמה שדבקה בהם בעבר.
אנשים קצרי רוח, הרוצים תוצאות מהירות וסיפוק מיידי, אינם נותנים דעתם להשלכות הגירושין. הם הולכים שבי אחר הבטחות מפתות על חופש ועצמאות ומאמינים שהגירושין יובילו לאושר.
אחרים שיחסיהם במשבר פונים למטפלים וליועצי נישואין או לספרים הנכתבים בידי בני־סמכא אלה. למרבה הצער, מתברר כי ”מומחי” נישואין מודרניים הם יותר מקדמי גירושין מאשר תומכי נישואין. ”אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה”, מציין הספר ללמד זכות על הנישואין (The Case for Marriage), ”הנישואין כאידיאל נמצאים תחת מתקפה מתמשכת ולמרבה ההפתעה אף מוצלחת. לפעמים זו מתקפה ישירה ואידיאולוגית מצד ’מומחים’ הסבורים, כי נדר נאמנות לכל החיים משעבד ואינו מציאותי”.
תפיסות משתנות
גם התפיסות הנוגעות למהות הנישואין ולתכליתם משתנות. קרוב לוודאי שהבחנת שהדגש מוסט מבני זוג נאמנים ותומכים אל בני זוג המצפים בראש ובראשונה להגשמה עצמית — לרוב על חשבון בן זוגם. המעבר להשקפה אנוכית זו בנישואין ”החל בשנות ה־60 ותפס תאוצה בשנות ה־70”, נאמר בכתב העת לנישואין ולמשפחה (Journal of Marriage and Family). סיבות מסורתיות לנישואין — כגון הצורך באהבה, באינטימיות, בנאמנות, בילדים ובהגשמה הדדית — איבדו ממשקלן.
התפתחויות נוספות מהתקופה האחרונה מחישות את המהפך שעובר מוסד הנישואין בארצות רבות. ראשית, התפקידים המסורתיים שבהם הגבר הוא המפרנס והאישה היא עקרת בית מתחלפים במדינות רבות. עם כניסתן של נשים למעגל העבודה, נרשם גידול רב במשקי הבית שבהם שני בני הזוג עובדים. שנית, לידת ילדים מחוץ למסגרת הנישואין הופכת ליותר ויותר מקובלת, דבר המוביל לעלייה במספר המשפחות החד־הוריות. שלישית, מגורים משותפים כתחליף לנישואין נמצאים במגמת עלייה (ראה מסגרת ”פחות יציבים מנישואין”). רביעית, נישואין חד־מיניים והתנועות הפועלות להתרתם זוכים לתמיכה נרחבת. האם מגמות מודרניות אלו משפיעות על השקפתך בנוגע לנישואין?
עלייה בשיעור הגירושין
הבה נבחן מספר ארצות כדי לראות כיצד הפופולאריות של הגירושין מובילה לכרסום נוסף בנישואין. בארה״ב, על־פי דו״ח עדכני, ”מספר הזוגות הגרושים גדל פי ארבעה בין השנים 1970–1996”. בערך 1 מתוך 5 מבוגרים נופל קורבן לרוחות ההרס של הגירושין. מי עומדים בראש המועדים לכישלון? האומדנים מראים כי קרוב ל־60 אחוז מכלל מקרי הגירושין מתרחשים בעשר השנים הראשונות לנישואין.
גם בארצות אחרות שיעור הגירושין בנסיקה. מספר מקרי הגירושין באנגליה ובוויילס הגיע ב־2004 ל־490,153. האוסטרלים יכולים לצפות שקרוב ל־40 אחוז מקשרי הנישואין שלהם יסתיימו בגירושין. ברפובליקת קוריאה נרשם גידול של 800,21 מקרי גירושין תוך שנה אחת בלבד — מ־2002 עד 2003. בסך הכול התגרשו שם באותה שנה 100,167 זוגות. יפן, שבה 1 מתוך 4 חתונות מסתיימות בגירושין, מתקרבת כיום לשיעור הגירושין באירופה. ”בעבר רק הזיווגים הגרועים ביותר היו מסתיימים בגירושין”, ציין מומחה לחקר המשפחה באוניברסיטת הצלב האדום ביפן. ”כיום מדובר פשוט בסגנון חיים”.
מוסדות דתיים ותיקים ומסורות חברתיות בארצות רבות תרמו ליציבות הנישואין. אלא שאין עוד בכוחם לעצור את הנטייה ההולכת וגוברת של החברה לקבל את הגירושין כנורמה. קח לדוגמא את הכנסייה הקתולית שבה הנישואין נחשבים לדבר קדוש. בשנת 1983 הגמישה הכנסייה את חוקיה בנוגע לנישואין והקלה על קתולים המבקשים לפרק את החבילה. ואכן, מאז יותר ויותר נישואין מוכרזים כבטלים.
אין ספק שהחוטים הקושרים את הנישואין נפרמים. אולם לא כל הסיבות לכך גלויות לעין. למעשה, מלבד ההתמוטטות החברתית הכללית, קיים גורם חשוב נוסף התורם לעלייה בשיעורי הנישואין הכושלים הנסתר מעיני מרבית האנושות.
גורם נסתר של הסערה
המקרא מוסר לנו שלשטן, התגלמות האנוכיות, יש במידה הולכת וגוברת השפעה נסתרת ומזיקה על העולם. מדוע? מכיוון שהוא הושלך ארצה מהשמיים לתחום כדור־הארץ וחמתו בוערת בקרבו. הוא נחוש בדעתו לגרום ל”אוי” גדול ככל האפשר, ומוסד הנישואין שכונן אלוהים הוא רק אחת המטרות לחיצי זעמו (ההתגלות י״ב:9, 12).
בהתייחסו לתקופה שתבוא לאחר סילוקו של השטן מן השמיים, אמר ישוע: ”ומאחר שתרבה ההפקרות תתקרר אהבת רבים” (מתי כ״ד:12). השליח פאולוס כתב בנימה דומה: ”יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה [”חסרי נאמנות”, ע״ח], קשוחי לב, בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:2–4). מאפיינים מתועבים אלה היו במידה מסוימת מאז ומעולם, אבל בשנים האחרונות הפכו בולטים בהרבה, ועל כך אין כמעט עוררין.
לאור הסערות הפוקדות את מוסד הנישואין, מה נוכל לעשות כדי להתגונן וכדי ליהנות מנישואין מאושרים ומתמשכים? המאמר הבא ידון בשאלה זו.
[קטע מוגדל בעמוד 5]
”בחברה הרגילה להיפטר מחפצים לא־רצויים, קיים סיכוי גבוה שאנשים יתייחסו באותה צורה למערכות יחסים” (סנדרה דיוויס, מומחית לדיני משפחה).
[תיבה/תמונה בעמוד 4]
”פחות יציבים מנישואין”
זוגות רבים מתגוררים יחד בלי המחויבות הכרוכה בנישואין. אולם קשרים אלה ”פחות יציבים מנישואין”, נאמר בדו״ח מטעם המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב. חלק מאותם זוגות חיים יחד לפני הנישואין כדי לראות אם יש ביניהם התאמה. האם סידור זה מבטיח שלא יהיו זיווגים כושלים ותורם מאוחר יותר להצלחת הנישואין? לדברי כתב העת לנישואין ולמשפחה, העובדות מראות את ההיפך. ”בקרב הזוגות הנשואים, חיים משותפים לפני הנישואין קשורים לשביעות רצון נמוכה יותר בנישואין... , לדיווחים מרובים יותר על קשיים בנישואין, ... ולסיכון גבוה יותר להתפרקות הנישואין”, מציין כתב העת.
[תיבה/תמונה בעמוד 5]
אריכות ימים ונישואין
תוחלת החיים של בני האדם עלתה. זו אומנם התפתחות טובה אך היא תורמת למתח בנישואין. נישואין רבים כיום, שבעבר רק המוות הפריד ביניהם, מסתיימים בגירושין. קח לדוגמא תופעה מוזרה הפוגעת בנשים ביפן הנשואות שנים רבות. לדברי העיתון וושינגטון פוסט, מומחים מכנים זאת ”תסמונת הבעל הגמלאי”. אישה שהייתה נשואה 40 שנה מספרת שכשבעלה יצא לגמלאות היא אמרה לעצמה: ”עכשיו אני חייבת להתגרש ממנו. זה היה מספיק קשה שהייתי צריכה לשרת אותו כאשר הוא חזר הביתה מהעבודה. אבל כבר לא יכולתי לסבול את זה שהוא כל הזמן בבית”.