מנקודת המבט המקראית

סוג הטיפול הרפואי שאתה בוחר — האם זה משנה?‏

מחלות,‏ נגעים ופציעות הם חזון נפרץ אצל בני האדם.‏ כאשר הם נתקלים באויבים אלה המאיימים על בריאותם,‏ רבים מבקשים מזור בטיפולים רפואיים.‏ ישוע המשיח הכיר בתועלת האפשרית של המאמצים הללו והודה ש”‏לא הבריאים צריכים לרופא,‏ אלא החולים”‏ (‏לוקס ה׳:‏31‏)‏.‏

לוקס,‏ אחד ממחברי המקרא שהעלה על הכתב מילים אלו,‏ היה בעצמו רופא (‏קולוסים ד׳:‏14‏)‏.‏ ייתכן שבמהלך מסעותיהם יחד,‏ הפיק השליח פאולוס תועלת מהידע של לוקס כרופא.‏ אך האם כתבי־הקודש מספקים הנחיות באשר לסוגי הטיפולים הרפואיים המתאימים למשיחיים?‏ האם זה משנה באיזה טיפול רפואי אתה בוחר?‏

הנחיות מן המקרא

ניתן למצוא במקרא הכוונה בנוגע לקבלת החלטות נבונות הקשורות לטיפול רפואי.‏ למשל,‏ בדברים י״ח:‏10–12 נאמר בבירור שהגדת עתידות וכישופים הם ”‏תועבות”‏ בעיני יהוה.‏ מעשים אסורים אלה נכללים בכישוף או הספיריטיזם שממנו הזהיר פאולוס (‏גלטים ה׳:‏19–21‏)‏.‏ לפיכך,‏ משיחיים אמיתיים נמנעים מכל שיטה של אבחון או טיפול שקשורה בבירור לספיריטיזם.‏

במקרא ניתן גם לראות את הערך הרב שמייחס הבורא לקדושת החיים והדם (‏בראשית ט׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ עדי־יהוה נחושים בדעתם להישמע לאיסור ’‏להימנע מדם’‏,‏ ולכן אינם מוכנים לקבל טיפולים רפואיים שמפירים צו מקראי זה (‏מעשי השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אין בזה לומר שהם דוחים כל טיפול רפואי.‏ להיפך,‏ הם מעוניינים בטיפול הטוב ביותר האפשרי לעצמם ולילדיהם.‏ אך הם פונים לעוסקים ברפואה בבקשה לתת להם טיפול שעולה בקנה אחד עם אמונתם.‏

שקול את צעדיך

שלמה המלך הזהיר ש”‏פתי יאמין לכל דבר,‏ וערום יבין לאשורו”‏ (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏ גם כשהחלטה רפואית אינה מנוגדת במישרין לעקרונות המקרא,‏ יהא זה מן התבונה ש’‏תבין לאשורך’‏,‏ היינו שתשקול את צעדיך.‏ לא כל סוגי הטיפולים הרפואיים מועילים.‏ כאשר אמר ישוע ש’‏החולים צריכים לרופא’‏ לא התיר בכך את כל הטיפולים הרפואיים שהיו נהוגים בימיו.‏ הוא ידע שכמה מדרכי הריפוי היו אמינות ואחרות לעומתן היו שגויות.‏a

כאז כן היום,‏ יש טיפולים שאינם מביאים תועלת ושאפילו כרוכים בהונאה.‏ העדר שיקול דעת חושף את האדם לסיכונים מיותרים.‏ כמו כן יש להכיר בכך שטיפול שעוזר לאדם אחד אולי לא יועיל ואף יזיק לאדם אחר.‏ אדם נבון וזהיר שעומד בפני החלטה רפואית שוקל את האפשרויות בכובד ראש במקום ’‏להאמין לכל דבר’‏,‏ אפילו כשמדובר בעצותיהם של ידידים בעלי כוונות טובות.‏ הוא מוכיח שהוא ’‏מפוכח’‏ בחפשו מידע מהימן כדי להיות במצב המאפשר לו בחירה מדעת (‏טיטוס ב׳:‏12‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

הייה מציאותי והגיוני

זה דבר טבעי לדאוג לבריאות.‏ שמירה מאוזנת על הבריאות מעידה על הערכה למתת החיים ולאלוהים שהוא מקורם (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏ המשיחיים רוצים לקבל טיפול רפואי מתאים,‏ ועם זאת הם מעוניינים לשמור על איזון בנושא הבריאות.‏ למשל,‏ אם מישהו שמצב בריאותו מניח את הדעת מתחיל להיות שקוע בענייני בריאות וכושר גופני באופן אובססיבי,‏ הדבר עלול לגרום לו לשכוח את ”‏הדברים החשובים יותר”‏ (‏פיליפים א׳:‏10,‏ ע״ח;‏ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

אשה שהיתה חולה אנושות בתקופת ישוע ”‏הוציאה את כל רכושה”‏ על רופאים שטיפלו במחלתה הכרונית.‏ מה היתה התוצאה?‏ במקום שיוטב לה הורע מצבה,‏ מה שבוודאי גרם לה לתסכול רב (‏מרקוס ה׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏ היא עשתה כל שביכולתה למצוא תרופה למחלתה,‏ אך ללא הועיל.‏ סיפורה מעיד על מגבלותיו של מדע הרפואה בתקופה ההיא.‏ גם בימינו,‏ למרות ההתקדמות במחקר ובטכנולוגיה בתחום הרפואה,‏ רבים מוצאים עצמם במצב דומה.‏ לפיכך,‏ חשוב שתהא לנו השקפה מציאותית על יכולתו של מדע הרפואה.‏ נכון להיום,‏ בריאות מושלמת אינה ניתנת להשגה.‏ המשיחיים מודעים לכך שהעת שבה אלוהים ’‏יביא מרפא לגויים’‏ צפונה בחיק העתיד (‏ההתגלות כ״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לכן עלינו לטפח השקפה מאוזנת לגבי הרפואה (‏פיליפים ד׳:‏5‏)‏.‏

ללא ספק,‏ הבחירה שלנו חשובה.‏ לכן,‏ כשעלינו להחליט בנושא טיפול רפואי,‏ עליה לשקף את שאיפתנו לבריאות תקינה ובמקביל את רצוננו לשמור על יחסים תקינים עם אלוהים.‏ בעשותנו כן,‏ נוכל להמשיך לקוות בביטחון למימוש הבטחת יהוה שבעולם החדש והנפלא העתיד לבוא,‏ ”‏בל יאמר שכן:‏ ’‏חליתי’‏”‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

‏”‏הרופא”‏,‏ 1891,‏ מאת סר לוּק פיילדס

‏[‏שלמי תודה]‏

Tate Gallery, London/Art Resource, NY