לחיות בהצלחה עם המחלה — כיצד?
הייה בטוח שסערת הרגשות שכנראה אתה חש, היא טבעית לחלוטין. אף שהמחלה או המוגבלות שלך הן עובדה פיזית, מוחך מסרב להכיר בשינויים שהמחלה כופה עליך. ייתכן שנראה לך ששניים אוחזים בחבל בשני קצותיו, מי שהיית בעבר מתחרה במי שתיהפך להיות. וכעת נראה שידה של המחלה על העליונה. למרות זאת, ביכולתך להפוך את הקערה על פיה. כיצד?
”כאשר המחלה גורמת לאובדן”, מציינת ד״ר קיטי שטיין, ”התחושה דומה מאוד למוות”. לפיכך, אם איבדת דבר יקר לך כמו הבריאות שלך, אין זה אלא טבעי שתיתן לעצמך זמן להצטער ולבכות כפי שהיית נוהג לעשות אם היית מאבד אחד מיקיריך. לאמיתו של דבר, האובדן שלך אינו מסתכם רק בפגיעה בבריאותך. כפי שסיפרה אשה אחת, ”הייתי צריכה לעזוב את העבודה שלי. ... היה עלי לוותר על העצמאות שתמיד היתה לי”. עם זאת, כדאי שתתייחס לאובדנך בפרופורציה. ”אתה חייב לבַכות את מה שאיבדת”, מוסיפה ד״ר שטיין שסובלת בעצמה מטרשת נפוצה, ”אבל אתה גם חייב לזכור מה עדיין נשאר לך”. ואומנם, לאחר שנאבקת בדמעות הראשונות תיווכח שעדיין יש לך תכונות חשובות שנותרו כמות שהן. קודם כל, טמונה בך היכולת להסתגל.
אין בכוחו של מלח לשלוט בסערה, אך הוא יכול לעבור אותה בשלום על־ידי כוונון מפרשי סירתו. בדומה לכך, אולי לא תוכל לשלוט במחלה שפרצה לחייך כרוח סערה, אך תוכל להתמודד עימה בהצלחה אם תצליח לכוונן את ה”מפרשים”, כלומר את הכוחות הפיזיים, הנפשיים והרגשיים שלך. מה סייע לחולים כרוניים אחרים לעשות כן?
הכר את המחלה שלך
לאחר שהם קולטים את ההשלכות הראשוניות של האבחנה, רבים סבורים שעדיף לדעת את האמת המרה ולא להיתקף פחד מן הבלתי נודע. הפחד עלול לשתק, ואילו ידע בנוגע למה שקורה יכול לעזור לך לשקול מה אתה כן יכול לעשות — ולא אחת די בכך כדי להשפיע באופן חיובי. ”שים לב עד כמה משתפרת הרגשתך לגבי כל דבר מדאיג כאשר אתה הוגה תוכנית שתעזור לך להתמודד עימו”, אומר ד״ר דיוויד שפיגל מאוניברסיטת סטנפורד. ”הרבה לפני שתתחיל לעשות משהו בנידון, תוכל להפחית את תחושת האי־נוחות שלך אם תתכנן מה לעשות”.
ייתכן שתחוש צורך ללמוד יותר על מצבך החדש. וכפי שאומר משל מקראי, ”איש דעת מאמֶץ כוח” (משלי כ״ד:5). ”השאל ספרים מהספרייה. למד כמה שיותר על המחלה שלך”, מייעץ איש הרתוק למיטתו. ככל שתדע יותר על טיפולים אפשריים וטכניקות להתמודד עם המצב, תיווכח שמצבך אינו כה גרוע כפי שחששת. אולי תמצא אפילו כמה סיבות לאופטימיות.
עם זאת, הבנת המחלה שלך באופן רציונאלי אינה היעד הסופי שלך. ד״ר שפיגל מסביר: ”איסוף מידע בדרך זו מהווה חלק מהתהליך החשוב של השלמה עם המחלה או הבנתה, של התייחסות אליה בפרופורציה”. קבלת העובדה שחל שינוי בחייך ועם זאת שהם לא באו אל קִצם היא לעתים תהליך עדין ואיטי. אך צעד כזה קדימה — מהבנת המחלה באופן רציונאלי ועד להשלמה מבחינה רגשית — הוא צעד שתוכל לנקוט. באיזה אופן?
מציאת האיזון העדין
ייתכן שתצטרך לשנות את תפיסתך לגבי משמעות ההשלמה עם העובדה שאתה חולה. אחרי הכל, השלמה עם המציאות אינה סימן לחולשה, בדיוק כפי שאין זה כך במקרה של מלח שמקבל את העובדה שפרצה סערה. תחת זאת, גישה מציאותית ביחס לסערה מניעה אותו לפעולה. בדומה לכך, השלמה עם מחלתך אינה סימן לחולשה אלא משמעה ”להתקדם בכיוון חדש”, לפי הגדרתה של אשה שלקתה במחלה כרונית.
גם אם נפגעות היכולות הפיזיות שלך, אולי תצטרך להזכיר לעצמך שאין זה מן ההכרח שייפגעו תכונותיך הנפשיות, הרגשיות והרוחניות. למשל, האם נותרו לך אינטליגנציה, כושר ארגון וחשיבה הגיונית? סביר להניח שלא איבדת את החיוך הלבבי שלך, את הרצון לדאוג לזולת ואת הכישרון להקשיב לאנשים ולהיות ידיד אמת. וחשוב מכל, אתה עדיין מאמין באלוהים.
נוסף על כך, זכוֹר שגם אם אין בכוחך לשנות את הנסיבות לחלוטין, תוכל להחליט איך להגיב עליהן. איירין פולן מהמכון הלאומי למלחמה בסרטן קובעת: ”השליטה בתגובתך למחלה נתונה בידיך. הכוח הזה קיים אצלך, ולא חשוב מה כופה עליך המחלה”. הלן, אשה בת 70 שנמצאת בשלב מתקדם של המחלה טרשת נפוצה, מביעה דעה דומה: ”מה שקובע אם תמצא שוב את האיזון אינו המחלה שלך אלא התגובה שלך למחלה”. איש נכה מזה כמה שנים אומר: ”גישה חיובית היא השִדרִית ששומרת על יציבות הספינה”. ואומנם, במשלי י״ח:14 נאמר: ”רוח איש יכלכל [ישא את] מחלהו, ורוח נכאה מי ישאנה?”
אתה שוב שולט במצב
כאשר ישוב אליך האיזון הנפשי, שאלות כגון ’למה זה קרה דווקא לי?’ עשויות להשתנות ל’מאחר שזה קרה לי, מה אוכל לעשות בנידון?’ בשלב זה אפשר שתחליט לנקוט צעדים נוספים כדי לשפר את מצבך הנוכחי. הבה נבחן כמה מהם.
נתח את מצבך, חשוב על מה שעליך לשנות ואזי נסה לשנות את מה שניתן. ”המחלה נותנת לך הזדמנות לערוך חשבון נפש — היא צלצול השכמה, לא תעודת פטירה”, אומר ד״ר שפיגל. שאל את עצמך, ’מה היה חשוב לי לפני שחליתי? במה זה השתנה?’ שאל שאלות כאלה לא כדי לגלות מה אינך מסוגל לעשות עוד, אלא במטרה לקבוע מה עדיין אפשר לעשות, אולי בדרך אחרת. קח לדוגמה את הלן שהוזכרה קודם לכן.
ב־25 השנים האחרונות הטרשת הנפוצה החלישה את שריריה. בתחילה נעזרה בהליכון כדי להמשיך ללכת. אחר כך, משאיבדה את השליטה ביד ימין, החלה להשתמש במקומה ביד שמאל. עם הזמן נפגעה מהשיתוק גם ידה השמאלית. ואזי, לפני כשמונה שנים, לא יכלה ללכת בכלל. כיום צריך לרחוץ, להאכיל ולהלביש אותה. עובדה זו מעציבה אותה, אך למרות זאת היא אומרת: ”המוטו שלי לא השתנה, ’תחשוב על מה שאתה יכול לעשות ולא על מה שנהגת לעשות’”. בעזרת בעלה והאחיות המקצועיות שמטפלות בה, כמו גם החשיבה היצירתית שלה, היא מצליחה לבצע חלק מן הפעילויות שמהן נהנתה תמיד. למשל, שיתוף הזולת בהבטחת המקרא לגבי העולם החדש שתשרור בו שלווה היה יקר לה מגיל 11, וכיום היא עדיין משתתפת בפעילות זו מדי שבוע (מתי כ״ח:19, 20). הלן מסבירה כיצד היא עושה זאת:
”אני מבקשת מהאחות הרחמנייה שתורה לבקר אצלי להחזיק מולי את העיתון. אנו קוראות יחד את מודעות האבל ובוחרות כמה מהן. אז אני אומרת לאחות אילו דברים אני רוצה לכלול במכתב לקרובי המשפחה של הנפטרים, והאחות מדפיסה את המכתב עבורי. אני מצרפת לכל מכתב שאני שולחת את החוברת כאשר אחד מיקיריך נפטר...a שמסבירה את התקווה המנחמת שבמקרא, תחיית המתים. אני נוהגת לעשות כן מדי יום ראשון אחר הצהריים. העובדה שאני עדיין יכולה לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים מסבה לי אושר”.
הצב לעצמך יעדים סבירים הניתנים להשגה. אחת הסיבות שהלן מנסה לשנות את מה שניתן היא שבדרך זו מתאפשר לה להציב לעצמה יעדים ולהשיג אותם. זה חשוב גם לגביך. מדוע? משום שהצבת יעדים גורמת לך לחשוב על העתיד, והשגת היעדים מקנה לך תחושה של הגשמה. בכוחה גם להשיב לך קצת ביטחון עצמי. דאג להציב לעצמך יעד מוגדר. למשל, תוכל להחליט: ’היום אני אקרא פרק אחד מן המקרא’. קבע יעדים שהם מציאותיים עבורך. מאחר שהמצב הפיזי והרגשי שלך שונה מזה של אנשים אחרים שחולים במחלות ממושכות, אפשר שלא תצליח להשיג אותם היעדים כמותם (גלטים ו׳:4).
”גם אם היעד נראה קל, השגתו תניע אותך לעשות יותר”, אומר לקס שמתגורר בהולנד. לפני יותר מ־20 שנה, כשהיה בן 23, עבר תאונה שהפכה אותו למשותק. במהלך הטיפולים הפיזיותראפיים הרבים שעבר עודדו אותו להציב לעצמו מטרות, כמו למשל לשטוף פנים בעזרת מגבת. זה היה מייגע, אבל הוא הצליח במשימה. כאשר נוכח שהצליח להשיג את המטרה, הציב לעצמו מטרה נוספת — לפתוח ולסגור שפופרת של משחת שיניים בכוחות עצמו. ושוב הוא הצליח. ”אף שזה לא היה קל”, מספר לקס, ”גיליתי שאני יכול לעשות יותר מכפי שחשבתי”.
ואומנם לקס השיג יעדים קשים יותר בעזרת אשתו טינֵקֵה. לדוגמה, הוא עורך ביקורים מבית לבית בלוויית רעייתו כשהוא יושב בכיסא גלגלים וחולק ידע מקראי עם הזולת. הוא אף מבקר מדי שבוע איש משותק כמעט בכל חלקי גופו כדי לעודד אותו וללמד אותו את המקרא. ”העזרה לזולת”, אומר לקס, ”מסבה לי סיפוק רב”. וכפי שמנסח זאת המקרא, ”טוב לתת מלקחת” (מעשי השליחים כ׳:35).
התוכל גם אתה להציב לעצמך יעדים לעזור לזולת? היותך חולה או מוגבל תעזור לך להיות מקור נחמה מיומן במיוחד, משום שהבעיות שלך הופכות אותך לרגיש יותר לכאבם של אחרים.
שמור על קשר עם הזולת. ממחקרים רפואיים עולה, שקשרים חברתיים תורמים לבריאות. ואולם ההיפך הוא הנכון לגבי העדר קשרים. ”הקשר שבין ניתוק חברתי ותמותה הוא ... הדוק כמו הקשר שבין עישון ... לתמותה”, אומר אחד החוקרים. הוא מוסיף: ”זה יכול לתרום לבריאותך אם תשפר את קשריך החברתיים באותה מידה כמו גמילה מעישון”. אין פלא אפוא שהוא מגיע למסקנה שהיכולת שלנו לשמור על קשרים חברתיים ”חשובה להישרדותנו”! (משלי י״ח:1).
מכל מקום, כפי שצויין במאמר הקודם, ייתכן שהבעיה נעוצה בכך שחלק מידידיך הפסיקו לבקר אותך. לטובתך, כדאי לך לעצור את המגמה הגוברת של בידוד. איך אפשר לעשות זאת? תוכל להתחיל בכך שתזמין את ידידיך הביתה.
הפוך את הביקורים אצלך לחוויה נעימה.b תוכל לעשות כן אם תגביל את הדיבורים על המחלה שלך כך שלא תלאה את המבקרים שלך. אשה אחת שלקתה במחלה כרונית פתרה את הבעיה בכך שהקציבה זמן שלא חרגה ממנו לשיחות עם בעלה בנוגע למחלה שלה. ”היינו צריכים פשוט להגביל את זה”, היא מספרת. המחלה שלך לא צריכה ”לחנוק” כל נושא אחר שתוכל לדבר עליו. איש שביקר אצל ידידו הרתוק למיטה ושוחח עימו על אומנות, היסטוריה ועל הסיבות לאמונה ביהוה אלוהים, אמר: ”הוא לא רק אדם חולה, טמון בו הרבה יותר מזה. נהניתי מאוד לשוחח איתו”.
חוש הומור יהפוך גם הוא את ביקוריהם של חבריך לנעימים. יתרה מזו, הצחוק יועיל גם לך. ”חוש הומור יעזור לך להתמודד במצבים רבים ועם מצבים רבים”, אומר גבר שחולה במחלת פרקינסון. אין ספק שהצחוק הוא תרופה מצוינת. במשלי י״ז:22 כתוב: ”לב שמח ייטיב גֵּהָה [בריאות]”. אפילו כמה דקות של צחוק ייטיבו עִמך. זאת ועוד, ”להבדיל מתרופות אחרות שאנו מנסים, הצחוק הוא תרופה בטוחה לחלוטין, בלתי רעילה ומהנה”, כותבת הסופרת סוזן מילסטרי וֵילס, שהיא בעצמה חולה במחלה כרונית. ”הדבר היחיד שיש לנו להפסיד זה מצב רוח רע”.
מצא דרכים להפחית את המתח. מחקרים מאשרים שהמתח עלול להחריף את הסימפטומים הפיזיים של המחלה, בעוד שירידה במתח עוזרת להפוך אותם לנסבלים יותר. לכן תן לעצמך להשתחרר מדי פעם (קהלת ג׳:1, 4). אל תאכל, תישן ותנשום את המחלה. אם אתה מרותק לבית, תרצה אולי להפחית את הלחצים הרגשיים שלך על־ידי האזנה למוסיקה שקטה, קריאת ספר, אמבטיה ארוכה, כתיבת מכתבים או שירה, ציור, נגינה, שיחה עם ידיד מהימן או פעילויות דומות. עשיית הדברים הללו לא תהווה פתרון קבע לבעייתך, אך בכוחה להעניק לך הפוגה זמנית.
אם אינך מרותק לבית צא לטיול רגלי, ערוך קניות, עבוד בגינה, נהג במכונית או צא לחופשה אם מתאפשר לך. אין ספק, שהנסיעה עלולה להיות מסובכת יותר בגלל המחלה, אך עם הכנה מוקדמת ואלתורים ניתן להתגבר על המכשולים. לדוגמה, לקס וטינקֵה שהוזכרו קודם לכן הצליחו לנסוע לחו”ל. ”בהתחלה הייתי קצת מתוח”, מספר לקס, ”אבל היתה לנו חופשה נהדרת!” המחלה היא אומנם חלק מחייך, אך אין זה מן ההכרח שתשתלט על חייך.
שאב כוח מהאמונה. משיחיים אמיתיים שהצליחו להתמודד עם מוגבלות קשה אומרים שאמונתם ביהוה אלוהים וכן התרועעותם עם הקהילה המשיחית הן מקורות נחמה וכוח בלתי נדלים.c להלן כמה מהערותיהם לגבי חשיבותם של תפילה, לימוד המקרא, הרהורים בנוגע לעתיד ונוכחות באסיפות הקהילה באולם המלכות.
● ”לפעמים אני בכל זאת שוקע בדיכאון. כשזה קורה, אני מתפלל ליהוה והוא משיב לי את הנחישות להמשיך לעשות את מה שאני מסוגל לעשות” (תהלים נ״ה:23; לוקס י״א:13).
● ”קריאת המקרא והרהורים במה שקראתי עוזרים לי עד מאוד לשמור על שלוות נפש” (תהלים ס״ג:7; ע״ז:12, 13).
● ”לימוד המקרא מזכיר לי שהחיים האמיתיים עדיין לפניי ושלא אהיה נכָה לנצח” (ישעיהו ל״ה:5, 6; ההתגלות כ״א:3, 4).
● ”האמונה שלי בעתיד שמבטיח המקרא נוסכת בי כוח להתמודד עם החיים, עם כל יום שעובר” (מתי ו׳:33, 34; רומים י״ב:12).
● ”הנוכחות באסיפות באולם המלכות ממקדת את המחשבות שלי בדברים חיוביים ולא במחלה שלי” (תהלים כ״ו:12; כ״ז:4).
● ”התרועעות מעודדת עם חברי הקהילה משמחת את לבי” (מעשי השליחים כ״ח:15).
המקרא מבטיחנו: ”טוב יהוה, למעוז ביום צרה. ויודע חוסֵי בו” (נחום א׳:7). קשר הדוק עם יהוה אלוהים והתרועעות עם הקהילה המשיחית מהווים מקורות נחמה וכוח (רומים א׳:11, 12; קורינתים ב׳. א׳:3; ד׳:7).
קח את הזמן
להתמודד בהצלחה עם המחלה או הנכות הקשה שלך הוא תהליך אשר ”מתחולל במשך הזמן ולא בִּן־לילה”, אומרת עובדת סוציאלית שמסייעת לאנשים להתמודד עם משמעויותיה של מחלה ממושכת. קח את הזמן, מייעץ מומחה אחר, משום שאתה רוכש ”מיומנות חדשה לגמרי: התמודדות עם מחלה קשה”. הבן שגם אם אתה אופטימי, יהיו לך ימים או שבועות קשים שבהם תהא מותש בגלל המחלה. אבל במשך הזמן תראה התקדמות. זה היה מצבה של אשה אחת, שאמרה: ”כל כך התרגשתי כששמתי לב שעבר יום שלם מבלי שאפילו חשבתי על הסרטן. ... לפני זמן מה, לא הייתי מעלה על דעתי שזה אפשרי”.
לאחר שעברת את הפחדים הראשוניים וקבעת לעצמך יעדים חדשים, תופתע לדעת עד כמה תצליח להתמודד עם המצב — כפי שידגים המאמר הבא.
[הערות שוליים]
a יצאה לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
b ההצעות לגבי האופן שבו יש לנהוג במבקרים חלות, כמובן, אף יותר על האופן שבו עליך לנהוג בבן זוגך, בילדיך ובמטפל שלך.
c מעניין לציין, שמסקנתם של מספר לא מבוטל של מחקרים רפואיים היא שהאמונה מיטיבה עם הבריאות ומסבה אושר. לדברי פרופסור דייל מתיוס מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת ג׳ורג׳טאוּן, ”הוּכח כי גורם האמונה הוא בעל ערך”.
[תמונה בעמוד 7]
ידע על המחלה שלך יעזור לך להשלים ולהתמודד עם המצב
[תמונה בעמוד 8]
בעזרת אחרים, הלן שולחת מכתבים מעודדים
[תמונה בעמוד 8]
’לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים מסב לי אושר’
[תמונות בעמוד 9]
’גיליתי שעל אף שאני נכה, אני יכול לעשות יותר מכפי שחשבתי’ (לקס)