לגדל תינוק בעולם הטבע

מאת כתב עורו!‏ בקניה

בערבות העשב רחבות הידיים שבאפריקה יוצא לאוויר העולם תינוק.‏ עם הנץ החמה הוא צונח לקרקע בקול חבטה עמום.‏ האֵם מרכינה את ראשה ומעמידה בעדינות את הוולד הרטוב והמבריק על רגליו הרועדות.‏ אמהות אחרות ועימן אחיותיו ממהרות להתקרב כדי להביט מקרוב בתינוק הקטן,‏ לגעת בו ולהריחו.‏ גור הפילים,‏ שמשקלו 120 קילוגרם בקושי וגובהו פחות מ־90 סנטימטר,‏ מעורר התרגשות בקרב יתר חברי העדר.‏

אלפי קילומטרים משם,‏ באמריקה,‏ קן מיניאטורי בגודל אצבעון מוצמד היטב לענף עץ.‏ כאן זוג קוליברים זעירים,‏ שגודלם אינו עולה על זה של חרקים מעופפים,‏ משגיחים על שני גוזלים קטנטנים.‏ ציפורים ססגוניות אלו שעפות במהירויות מדהימות הן הורים אמיצי לב,‏ שיעשו כל מאמץ לגרש בעלי חיים גדולים ואפילו בני אדם שיתקרבו לצאצאיהם הרכים והזעירים.‏

כולנו אוהבים גורים של חיות.‏ ילדים מוקסמים מהמלטת כלבלבים.‏ מי אינו משועשע ממעשי הקונדס של חתלתול,‏ ממראהו החמוד של קופיף פצפון הנצמד לפרוות אמו או מגוזל של ינשוף,‏ המביט בעיניים פעורות מן הקן הבטוח?‏

ולדות של בעלי חיים אינם תמיד חסרי אונים כתינוקות של בני אדם.‏ חלקם מסוגלים לרוץ מייד לאחר שרגליהם הקטנטנות נוגעות בקרקע.‏ אחרים נעזבים לנפשם ועליהם להגן על עצמם ולשרוד.‏ עם זאת,‏ הישרדותם של בעלי חיים וחרקים צעירים רבים תלויה בהוריהם.‏ הם זקוקים לטיפול,‏ הגנה,‏ מזון,‏ הכשרה לחיים ותשומת־לב שהם פועל יוצא של קשר הדוק בין הורים לצאצאיהם.‏

הורים דאגנים בלתי צפויים

רוב החרקים,‏ הדגים,‏ הדו־חיים והזוחלים אינם טורחים להתעניין בטובת צאצאיהם.‏ אך יש כמה יוצאים מן הכלל שראוי להזכירם.‏ הורה דאגן בלתי צפוי לחלוטין הוא תנין היאור האימתני.‏ זוחל זה בעל דם קר מפגין דאגה הורית ראויה לציון.‏ לאחר הטלת הביצים בחול החם,‏ נשארים ההורים בקרבת מקום כדי להגן על צאצאיהם העתידיים.‏ כשהתנינים הקטנים עומדים לבקוע מהביצים,‏ הם משמיעים קולות נחרה המאותתים לאם להסיר את החול מעל הביצים.‏ מאוחר יותר,‏ היא מקבצת בעדינות את הקטנים שבקעו בעזרת מלתעותיה החזקות ונושאת אותם לשפת המים כדי לשטוף מעליהם את החול.‏ התנין האב ידוע גם הוא כמי שלוקח את הקטנים להתרחץ במים.‏ במשך מספר ימים הצאצאים אינם משים מהאם בתוך המים,‏ והם שוחים אחריה כמו ברווזונים.‏ כוחה המטיל אימה משמש להם כהגנה.‏

למרבה הפלא,‏ יש גם מיני דגים שניתן לכנותם הורים למופת.‏ רוב מיני האמנון,‏ שהוא דג שחי במים מתוקים,‏ מטילים ביצים ואז מאחסנים אותן בפיהם כדי להגן עליהן.‏ לאחר שבקעו הדגיגים הזעירים מן הביצים הם שוחים אנה ואנה בחופשיות,‏ אך נשארים קרובים להוריהם.‏ כאשר נשקפת סכנה,‏ הדג ההורה פוער את פיו לרווחה כדי שצאצאיו יזנקו פנימה וימצאו מחסה.‏ בחלוף הסכנה יוצאים הדגיגונים מהפה ושבים לפעילותם הרגילה.‏

אצל נמלים,‏ דבורים וטרמיטים קיימת נטייה יוצאת מגדר הרגיל לדאוג לצאצאיהם ולהגן עליהם.‏ חרקים אלו ידועים כחברתיים:‏ הם חיים במושבות,‏ בונים מקומות מסתור עבור הביצים ומספקים מזון לצאצאיהם.‏ דבורת הדבש היא דוגמה ידועה לכך.‏ אלפי דבורים חרוצות אלה דואגות יחדיו לדבורים הצעירות שבכוורת.‏ תבונה אינסטינקטיבית מורה להן לבנות,‏ לשפץ ולנקות את ה’‏פעוטון’‏,‏ והן אפילו מווסתות את הטמפרטורה והלחות שבו.‏

הורות אצל בעלי הכנף

רוב הציפורים הן הורים למופת.‏ הן משקיעות זמן ואנרגיה עצומים בבחירת מקום לבניית הקן,‏ בבניית הקן ובגידול משפחה.‏ בתצפיות על קָלָאוֹ זכר לבן־כרבולת הוא נראה מבקר בקן יותר מ־600,‏1 פעם ומעביר לזוגתו כ־000,‏24 נתחי פירות במשך כל תקופת הדגירה שנמשכת 120 יום!‏

גם אלבטרוס ענק הוא הורה שאפשר לסמוך עליו.‏ האלבטרוס האב גומא במעופו אלפי קילומטרים,‏ פשוטו כמשמעו,‏ בתורו אחר מזון.‏ זאת בשעה שזוגתו הנאמנה ממתינה בסבלנות בקן לשובו.‏

באזורים צחיחים יש לציפורים שיטה יעילה להרוות את צימאונם של גוזליהן.‏ הן עפות לשלולית,‏ טובלות את נוצות החזה במים ושבות לקן,‏ שם שותים הגוזלים מהנוצות הרטובות.‏

כאשר מלאכת האכלת פיות רבים הופכת לנטל כבד מנשוא,‏ מגייסות כמה מיני ציפורים את עזרתן של ציפורים אחרות כדי שתשמשנה ”‏שמרטפיות”‏ לגוזלים.‏ עוזרות אלו הן על פי רוב מאותה משפחה,‏ והן מוכנות לעזור בהאכלת אחיהם הקטנים ובשמירה עליהם.‏

הגנת ההורים

הגנה על הגוזלים הרכים מהווה גם היא עבודה במשרה מלאה.‏ לא אחת מכסים ההורים את הקן בכנפיים פרושות כשיורד גשם שוטף,‏ כדי שייחם לגוזלים ושלא יירטבו.‏ זרזירי החורף הם ’‏עקרות־בית’‏ מצוינות.‏ כדי להגן על קיניהן מכינים ופרעושים,‏ אוספות ציפורים חכמות אלה חלקים מצמחים רעילים מסוימים ומניחות אותם בתוך הקן ומסביבו.‏ הרעל שבהם משמש כקוטל חרקים מזיקים או מרתיע אותם.‏

נקבת חרטומן היערות מגלה תושייה בלתי רגילה כשהיא מגינה על גוזלה.‏ בשעת סכנה,‏ היא לופתת בחוזקה את הגוזל בין רגליה ומסוככת עליו בגופה,‏ פורשת כנפיים ופשוט עפה משם כשהיא נושאת את מטענה היקר למקום מבטחים.‏ יש הורים אמיצים שבפקחותם מעמידים פני פצועים כדי להסיט את תשומת־לבו של הטורף מגוזליהם.‏ האֵם צונחת לקרקע במשק כנפיים כאילו נפצעה,‏ מושכת אחריה את הטורף הרחק מהקן,‏ ובחלוף הסכנה היא מסיימת את ההצגה ומתעופפת לה למקום מבטחים.‏ ציפורים שמקננות על הקרקע משתמשות באפקטים קוליים כתכסיס להברחת טורפים.‏ התנשמת הנוברת מאמריקה הצפונית מחקה לחישת נחש כשפולש חודר לגומה שלה.‏ המתיישבים הראשונים שם היו בטוחים שגוזלי התנשמוֹת חולקים את קיניהם עם נחשים מסוג עכסנים,‏ לכן שמרו על מרחק!‏

אמהוּת אצל היונקים

בממלכת החיות,‏ מגלים היונקים את הדאגה ההורית הרבה ביותר.‏ הפילות מטפלות במסירות בצאצאיהן,‏ ונוצר ביניהם קשר הדוק שעשוי להימשך 50 שנה.‏ הפילון תלוי מאוד באמו.‏ האם מצלה עליו בגופה הענק מפני השמש היוקדת,‏ מיניקה אותו בעדינות ומרשה לו להרים את החדק הקטנטן שלו ולתלוש צמחייה מפיה כדי לאכול.‏ היא רוחצת את תינוקה דרך קבע:‏ קודם היא מתיזה סילוני מים דקים על גבו ואחר כך היא מקרצפת אותו בעזרת החדק שלה.‏ גידול גור פילים הוא עסק משפחתי.‏ גם לנקבות נוספות בעדר תפקיד חשוב בהאכלתם של הפילונים,‏ חינוכם והגנה עליהם.‏

הנקבה של יונק גדול אחר,‏ ההיפופוטם,‏ ממליטה ולדות מתחת למים.‏ הוולדות מסוגלים בהחלט לינוק כשהם שקועים לחלוטין במים.‏ הם צפים כדי לנשום אוויר ושוב צוללים וממשיכים לינוק.‏ האם מגינה בפראות על התינוקות בני יומם.‏

נקבות הקופים ממין גוּנוֹן ירוק גם הן אמהות לדוגמה.‏ לאחר לידת הוולד,‏ האם אוחזת בו היטב במשך השעות הראשונות כשהיא כורכת זרוע אחת או את שתיהן סביב צווארו או כתפיו.‏ בשבוע הראשון לחייו נצמד הקופיף אינסטינקטיבית לפרוות אמו רוב הזמן.‏ האם מרשה לנקבות אחרות להחזיק בו,‏ והן נוגעות בקופיף החמוד,‏ מנקות ומסרקות את פרוותו,‏ מחבקות אותו ומשחקות איתו.‏

ואכן,‏ בעלי חיים רבים הם ”‏חכמים מחוכמים”‏.‏ הם דואגים לצאצאיהם בכישרון יוצא מן הכלל (‏משלי ל׳:‏24–28‏)‏.‏ יכולתם לקלוט צורך או להעריך מצב ולהגיב עליו בצורה אינטליגנטית אינה יכולה להיות בשום אופן יד המקרה העיוור,‏ אלא תוצאה של תכנון נבון ממקור בר דעת — בורא הכל,‏ יהוה אלוהים (‏תהלים ק״ד:‏24‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

ינשופונים

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

אלבטרוס וגוזלו

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

קָלָאוֹ

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

זרזיר החורף

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

חרטומן היערות

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

דגי אמנון מאחסנים את ביציהם בפיהם

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות:‏ LSU Agricultural Center

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

תנינים נושאים את צאצאיהם

‏[‏שלמי תודה]‏

com.‏crocodilian//:‏Adam Britton, http ©

‏[‏תמונות בעמוד 18]‏

נקבת ההיפופוטם מגינה בפראות על התינוקות

‏[‏שלמי תודה]‏

Joe McDonald ©

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

נקבות הבּבּוּן מנקות ומסרקות את הקופיפים

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

קופים ממין גוּנוֹן ירוק

‏[‏שלמי תודה]‏

Joe McDonald ©