התוכל לחייך לתנין?‏

מאת כתב עורו‏!‏ בהודו

התוכל להעלות בדעתך לחייך לתנין?‏ בגרסה מוסיקלית לסיפור הילדים פיטר פן,‏ קפטן הוּק מנמק מדוע ”‏ברור כי לחייך לתנין אסור”‏.‏ לדבריו,‏ התנין ”‏חוכך בדעתו כיצד תיכנס אל תוך בטנו”‏!‏

אף־על־פי שבין מיני התנינים הרבים ברחבי העולם יש התוקפים בני אדם,‏ ”‏מקרים אלה כה נדירים.‏.‏.‏ שבאופן כללי אין להחשיב את התנינים לאוכלי אדם”‏ (‏האנציקלופדיה בריטניקה‏)‏.‏ אומנם יש הרואים בהם יצורים מכוערים ומטילי אימה,‏ אך אחרים דווקא מוקסמים מהם.‏ הבה נעיף מבט בשלושת המינים שמוצאם בהודו — תנין הים (‏Crocodylus porosus‏)‏, תנין הביצות [‏תנין הודי]‏ (‏Crocodylus palustris‏)‏ וגָבִיאָל (‏Gavialis gangeticus‏)‏.‏

תנין הים הגדול

תנין הים,‏ החי גם בשפכי נהרות,‏ הוא הזוחל הגדול ביותר בעולם.‏ אורכו עשוי להגיע ל־7 מטרים ומעלה ומשקלו עד ל־000,‏1 קילוגרם.‏ הוא חי במים מלוחים בלבד ואפשר להיתקל בו בביצות עצי המנגרובה לאורך החופים,‏ בשפכי הנהרות ובימים,‏ מהודו ועד לצפון אוסטרליה.‏ תנין הים הוא טורף,‏ ולפיכך ניזון מעכברושים,‏ צפרדעים,‏ דגים,‏ נחשים,‏ סרטנים ואיילים,‏ והכול במנות קטנות;‏ הזכרים הגדולים מכניסים לפיהם בממוצע 500 עד 700 גרם מזון ליום.‏ לתנין הים אין צריכת אנרגיה גבוהה — הוא חי בניחותא — מתחמם לאורה של השמש,‏ צף לו במים,‏ וניחן גם במערכת עיכול יעילה ביותר.‏ תנין ים גדול עלול לתקוף אדם לא זהיר.‏ הוא שוחה על־ידי נענוע זנבו מצד אל צד כאשר גופו שקוע מתחת לפני המים מלבד נחיריו ועיניו,‏ ורגליו הקצרות משמשות אותו להליכה.‏ הוא מסוגל לזנק מעלה כדי לתפוס מזון,‏ ולעתים אפילו לשעוט במהירות לעבר טרפו.‏ כמו כל התנינים,‏ חושי הריח,‏ הראייה והשמיעה שלו מצוינים.‏ הזכר שומר בקנאות על הטריטוריה שלו במהלך עונת ההזדווגות,‏ והנקבה אינה פחות קנאית בשמירה על הביצים שהיא מטילה.‏

אימהות מסורות

נקבת התנין בונה קן בקרבת המים,‏ ובדרך כלל מדובר בתלולית של צמחייה רקובה ובוץ.‏ היא מטילה עד 100 ביצים מאורכות בעלות קליפה קשה,‏ מכסה אותן ומגוננת עליהן מפני טורפים.‏ לאחר מכן,‏ היא מתיזה מים על הקן כדי להאיץ את התרקבות הצמחייה.‏ כך נוצר חום לשם הדגרת הביצים.‏

כעת מתרחש דבר מרתק.‏ מינם של התנינונים נקבע על־פי טמפרטורת הדגירה.‏ תאר לעצמך!‏ מביצים שנדגרו בטמפרטורה של 28–31 מעלות צלסיוס יבקעו נקבות אחרי כ־100 יום,‏ ואילו זכרים יבקעו מהן תוך 64 יום כאשר טמפרטורת הקן היא 5.‏32 מעלות.‏ מביצים שנדגרו בטמפרטורה של 5.‏32 עד 33 מעלות יכולים לבקוע תנינים הן ממין נקבה והן ממין זכר.‏ אם צד אחד של הקן נמצא על קו המים והצד השני חשוף לשמש,‏ מהצד החמים יותר יבקעו זכרים,‏ ומהצד הקריר יותר יבקעו נקבות.‏

כאשר אמא תנין שומעת ציוצים,‏ היא מסירה את כיסוי הקן ולפעמים שוברת את הביצים בעצמה אם הצאצאים עדיין לא פיצחו את הקליפה בעזרת השן המיוחדת שלהם,‏ שן הביצה.‏ היא מרימה אותם בעדינות מרבית במלתעותיה האדירות,‏ מניחה אותם בכיס הנמצא מתחת ללשונה ומביאה אותם לקו המים.‏ הצעירים כבר מסוגלים לתפקד בכוחות עצמם ומייד יוצאים לצוד חרקים,‏ צפרדעים ודגיגונים.‏ למרות זאת,‏ ישנן אימהות דאגניות שנשארות בקרבת הצעירים במשך מספר חודשים,‏ כך שנוצרים בביצות מעין ”‏חדרי ילדים”‏ שבהם האבות יכולים לשמש ”‏שמרטפים”‏ מדי פעם.‏

תנין הביצות והגביאל ארוך החוטם

תנין הביצות ותנין הגביאל מצויים אך ורק בתת־היבשת ההודית.‏ תנין הביצות חי במים מתוקים בביצות,‏ באגמים ובנהרות שבהודו.‏ אורכו מגיע ל־4 מטרים והוא קטן בהרבה מתנין הים.‏ הוא לוכד בעלי חיים קטנים במלתעותיו החזקות,‏ מטביע אותם ומנענע אותם מצד לצד כדי לקרוע מגופם נתחי בשר אכילים.‏

כיצד נוצרים בין תניני הביצות קשרים לצורך הזדווגות?‏ כאשר הזכר תר אחר בת זוג,‏ הוא מטיח את לסתותיו במים ומשמיע קולות נהימה.‏ אחרי ההזדווגות הוא יעזור לנקבה בתורנויות שמירה על הקן,‏ יסייע לתנינונים לבקוע מן הביצים וגם יישאר איתם זמן מה לאחר מכן.‏

תנין הגביאל הנדיר,‏ שאינו בן אמיתי למשפחת התנינים,‏ הוא ייחודי בכמה מובנים.‏ קל לזהותו בשל מלתעותיו הצרות והארוכות,‏ המתאימות באופן אידיאלי לציד דגים — מזונו העיקרי.‏ אורכו של הגביאל אומנם זהה לזה של תנין הים,‏ אך הוא אינו נוטה לתקוף בני אדם.‏ גופו האווירודינמי והחלק מאפשר לו לנוע במהירות בנהרות העמוקים והשוצפים של צפון הודו.‏ בעונת ההזדווגות גודלת על קצה חוטמו גבשושית עגולה,‏ וכך קולות הלחישה שהוא משמיע הופכים לזמזום חזק המושך את הנקבות.‏

מקומם במערכת האקולוגית

מהי תרומתם של התנינים לסביבה?‏ הם אוכלי נבלות המסלקים דגים מתים ופגרי חיות מנהרות,‏ אגמים וחופים.‏ כך המים נשארים נקיים.‏ התנינים הם גם טורפים,‏ ושמים להם למטרה לטרוף בעיקר בעלי חיים חלשים,‏ פצועים וחולים.‏ הם ניזונים מדגים,‏ כגון דג השפמנון המזיק שניזון מדגי קרפיון ואמנון מצוי — דגי מאכל נפוצים המשמשים את האדם.‏

מלחמת הישרדות שראויה ליותר מדמעות תנין

האם שמעת על הביטוי ”‏דמעות תנין”‏?‏ פירושו בכי מתוך צביעות וצער מדומה.‏ לאמיתו של דבר,‏ באמצעות הדמעות נפטר התנין מעודפי מלח בגופו.‏ עם זאת,‏ בתחילת שנות השבעים באמת היה אפשר לבכות על מצבו של התנין.‏ נותרו רק אלפים ספורים של תנינים בהודו — כ־10 אחוזים ממספרם בעבר.‏ מה הסיבה לכך?‏ עם פלישת האדם לשטחי המחיה שלהם,‏ התנינים ניצודו משום שראו בהם סכנה לבהמות הצעירות והחלשות.‏ רבים התענגו על בשרם ועל ביציהם של התנינים.‏ בלוטות המושק של התנין שימשו בתעשיית הבשמים.‏ ונוסף על כל זה,‏ סכרים וזיהום המים הביאו לצמצום אוכלוסייתם.‏ אבל הגורם שאולי הביא אותם לסף הכחדה היה הביקוש לעורם.‏ נעליים,‏ תיקי יד,‏ מזוודות,‏ חגורות ופריטים אחרים מעור תנין נודעים ביופיים,‏ והם עמידים ומבוקשים ביותר.‏ כל הסכנות הללו שרירות וקיימות,‏ אך אמצעי ההגנה שננקטו במטרה להגן על התנינים נוחלים הצלחה רבה (‏ראה מסגרת להלן)‏.‏

אל תשכח לחייך!‏

עכשיו משהתוודעת לכמה מבני משפחת התנינים,‏ מה דעתך עליהם?‏ אנו מקווים שתפיסות שליליות פינו את מקומן להתעניינות.‏ חובבי חיות רבים מרחבי העולם מצפים בכליון עיניים לעת שבה לא נצטרך לפחד אפילו מתנין הים הגדול.‏ כאשר בורא הזוחלים יחדש את פני האדמה,‏ נוכל בהחלט לחייך לתנינים (‏ישעיהו י״א:‏8,‏ 9‏)‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 23]‏

בנק התנינים במַדְרַס

בשנת 1972 הוחל בתוכנית שימור תנינים בחוות הנחשים של מַדְרַס עקב סקר שהעלה כי נותרו מעט מאוד תנינים במספר אזורים באסיה.‏ בנק התנינים במדרס הוא מרכז הזוחלים הוותיק והגדול ביותר מבין 30 מרכזי הזוחלים בהודו,‏ והוא נוסד ב־1976 על־ידי חוקר הזוחלים רומולוס ויטקֶר.‏ החווה משתרעת על פני שטח של למעלה מ־35 דונם בחוף קוֹרוֹמַנדֶל,‏ והיא מתהדרת ב־150 מיני עצים המושכים אליהם ציפורים וחרקים יפהפיים.‏

את התנינים והגביאלים מגדלים בשבי ומשחררים לביצות ונהרות,‏ או שמעבירים אותם לחוות גידול אחרות ולמכוני מחקר.‏ בתוך הבנק יש ”‏פעוטון”‏ שבו מוחזקים ביחד בבריכות עד כ־500,‏2 תנינונים,‏ והדייגים המקומיים מספקים להם נתחי דגים מדי יום ביומו.‏ הבריכות מוגנות ברשתות נגד ציפורים גזלניות שמטרתן לגנוב את הדגים או לשלות את הזוחלים הצעירים.‏ כאשר התנינונים גדלים,‏ הם מועברים לבריכות גדולות יותר,‏ ושם מספקים להם דגים שלמים עד שהם בערך בני שלוש ואורכם נע בין 25.‏1 ל־5.‏1 מטרים.‏ בשלב זה מאכילים אותם בשאריות בקר שמספק בית מטבחיים גדול.‏ בראשית דרכו גידל הבנק רק שלושה מיני תנינים שמוצאם בהודו,‏ אך כעת נוספו לו שבעה מינים והתוכנית היא להביא לשם בסופו של דבר את כל המינים הידועים בעולם.‏ גידול מסחרי של התנינים בשביל עורם ובשרם עודנו שנוי במחלוקת.‏ ויטקר אמר לכתב עורו!‏ שבשרם של התנינים דווקא טעים ובנוסף לכך גם דל כולסטרול.‏ יוזמות הגנה ושימור מוצלחות הצילו זוחלים אלה מסף הכחדה והביאו אותם אל מפתן רשימת העודפים.‏ אחד מיעדיו של בנק התנינים של מדרס,‏ המהווה גם אטרקציה תיירותית,‏ הוא להפריך תפיסות מוטעות לגבי התנינים ולשפר את תדמיתם הציבורית.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

רומולוס ויטקֶר,‏ בנק התנינים במדרס

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

תנין הים

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

נקבת תנין הים נושאת תנינונים בפיה

‏[‏שלמי תודה]‏

Adam Britton, http://crocodilian.com ©

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

תנין הביצות

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.E. Hanumantha Rao/Photo Researchers, Inc ©

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

גביאל ארוך החוטם