התוכל לחייך לתנין?
מאת כתב עורו! בהודו
התוכל להעלות בדעתך לחייך לתנין? בגרסה מוסיקלית לסיפור הילדים פיטר פן, קפטן הוּק מנמק מדוע ”ברור כי לחייך לתנין אסור”. לדבריו, התנין ”חוכך בדעתו כיצד תיכנס אל תוך בטנו”!
אף־על־פי שבין מיני התנינים הרבים ברחבי העולם יש התוקפים בני אדם, ”מקרים אלה כה נדירים... שבאופן כללי אין להחשיב את התנינים לאוכלי אדם” (האנציקלופדיה בריטניקה). אומנם יש הרואים בהם יצורים מכוערים ומטילי אימה, אך אחרים דווקא מוקסמים מהם. הבה נעיף מבט בשלושת המינים שמוצאם בהודו — תנין הים (Crocodylus porosus), תנין הביצות [תנין הודי] (Crocodylus palustris) וגָבִיאָל (Gavialis gangeticus).
תנין הים הגדול
תנין הים, החי גם בשפכי נהרות, הוא הזוחל הגדול ביותר בעולם. אורכו עשוי להגיע ל־7 מטרים ומעלה ומשקלו עד ל־000,1 קילוגרם. הוא חי במים מלוחים בלבד ואפשר להיתקל בו בביצות עצי המנגרובה לאורך החופים, בשפכי הנהרות ובימים, מהודו ועד לצפון אוסטרליה. תנין הים הוא טורף, ולפיכך ניזון מעכברושים, צפרדעים, דגים, נחשים, סרטנים ואיילים, והכול במנות קטנות; הזכרים הגדולים מכניסים לפיהם בממוצע 500 עד 700 גרם מזון ליום. לתנין הים אין צריכת אנרגיה גבוהה — הוא חי בניחותא — מתחמם לאורה של השמש, צף לו במים, וניחן גם במערכת עיכול יעילה ביותר. תנין ים גדול עלול לתקוף אדם לא זהיר. הוא שוחה על־ידי נענוע זנבו מצד אל צד כאשר גופו שקוע מתחת לפני המים מלבד נחיריו ועיניו, ורגליו הקצרות משמשות אותו להליכה. הוא מסוגל לזנק מעלה כדי לתפוס מזון, ולעתים אפילו לשעוט במהירות לעבר טרפו. כמו כל התנינים, חושי הריח, הראייה והשמיעה שלו מצוינים. הזכר שומר בקנאות על הטריטוריה שלו במהלך עונת ההזדווגות, והנקבה אינה פחות קנאית בשמירה על הביצים שהיא מטילה.
אימהות מסורות
נקבת התנין בונה קן בקרבת המים, ובדרך כלל מדובר בתלולית של צמחייה רקובה ובוץ. היא מטילה עד 100 ביצים מאורכות בעלות קליפה קשה, מכסה אותן ומגוננת עליהן מפני טורפים. לאחר מכן, היא מתיזה מים על הקן כדי להאיץ את התרקבות הצמחייה. כך נוצר חום לשם הדגרת הביצים.
כעת מתרחש דבר מרתק. מינם של התנינונים נקבע על־פי טמפרטורת הדגירה. תאר לעצמך! מביצים שנדגרו בטמפרטורה של 28–31 מעלות צלסיוס יבקעו נקבות אחרי כ־100 יום, ואילו זכרים יבקעו מהן תוך 64 יום כאשר טמפרטורת הקן היא 5.32 מעלות. מביצים שנדגרו בטמפרטורה של 5.32 עד 33 מעלות יכולים לבקוע תנינים הן ממין נקבה והן ממין זכר. אם צד אחד של הקן נמצא על קו המים והצד השני חשוף לשמש, מהצד החמים יותר יבקעו זכרים, ומהצד הקריר יותר יבקעו נקבות.
כאשר אמא תנין שומעת ציוצים, היא מסירה את כיסוי הקן ולפעמים שוברת את הביצים בעצמה אם הצאצאים עדיין לא פיצחו את הקליפה בעזרת השן המיוחדת שלהם, שן הביצה. היא מרימה אותם בעדינות מרבית במלתעותיה האדירות, מניחה אותם בכיס הנמצא מתחת ללשונה ומביאה אותם לקו המים. הצעירים כבר מסוגלים לתפקד בכוחות עצמם ומייד יוצאים לצוד חרקים, צפרדעים ודגיגונים. למרות זאת, ישנן אימהות דאגניות שנשארות בקרבת הצעירים במשך מספר חודשים, כך שנוצרים בביצות מעין ”חדרי ילדים” שבהם האבות יכולים לשמש ”שמרטפים” מדי פעם.
תנין הביצות והגביאל ארוך החוטם
תנין הביצות ותנין הגביאל מצויים אך ורק בתת־היבשת ההודית. תנין הביצות חי במים מתוקים בביצות, באגמים ובנהרות שבהודו. אורכו מגיע ל־4 מטרים והוא קטן בהרבה מתנין הים. הוא לוכד בעלי חיים קטנים במלתעותיו החזקות, מטביע אותם ומנענע אותם מצד לצד כדי לקרוע מגופם נתחי בשר אכילים.
כיצד נוצרים בין תניני הביצות קשרים לצורך הזדווגות? כאשר הזכר תר אחר בת זוג, הוא מטיח את לסתותיו במים ומשמיע קולות נהימה. אחרי ההזדווגות הוא יעזור לנקבה בתורנויות שמירה על הקן, יסייע לתנינונים לבקוע מן הביצים וגם יישאר איתם זמן מה לאחר מכן.
תנין הגביאל הנדיר, שאינו בן אמיתי למשפחת התנינים, הוא ייחודי בכמה מובנים. קל לזהותו בשל מלתעותיו הצרות והארוכות, המתאימות באופן אידיאלי לציד דגים — מזונו העיקרי. אורכו של הגביאל אומנם זהה לזה של תנין הים, אך הוא אינו נוטה לתקוף בני אדם. גופו האווירודינמי והחלק מאפשר לו לנוע במהירות בנהרות העמוקים והשוצפים של צפון הודו. בעונת ההזדווגות גודלת על קצה חוטמו גבשושית עגולה, וכך קולות הלחישה שהוא משמיע הופכים לזמזום חזק המושך את הנקבות.
מקומם במערכת האקולוגית
מהי תרומתם של התנינים לסביבה? הם אוכלי נבלות המסלקים דגים מתים ופגרי חיות מנהרות, אגמים וחופים. כך המים נשארים נקיים. התנינים הם גם טורפים, ושמים להם למטרה לטרוף בעיקר בעלי חיים חלשים, פצועים וחולים. הם ניזונים מדגים, כגון דג השפמנון המזיק שניזון מדגי קרפיון ואמנון מצוי — דגי מאכל נפוצים המשמשים את האדם.
מלחמת הישרדות שראויה ליותר מדמעות תנין
האם שמעת על הביטוי ”דמעות תנין”? פירושו בכי מתוך צביעות וצער מדומה. לאמיתו של דבר, באמצעות הדמעות נפטר התנין מעודפי מלח בגופו. עם זאת, בתחילת שנות השבעים באמת היה אפשר לבכות על מצבו של התנין. נותרו רק אלפים ספורים של תנינים בהודו — כ־10 אחוזים ממספרם בעבר. מה הסיבה לכך? עם פלישת האדם לשטחי המחיה שלהם, התנינים ניצודו משום שראו בהם סכנה לבהמות הצעירות והחלשות. רבים התענגו על בשרם ועל ביציהם של התנינים. בלוטות המושק של התנין שימשו בתעשיית הבשמים. ונוסף על כל זה, סכרים וזיהום המים הביאו לצמצום אוכלוסייתם. אבל הגורם שאולי הביא אותם לסף הכחדה היה הביקוש לעורם. נעליים, תיקי יד, מזוודות, חגורות ופריטים אחרים מעור תנין נודעים ביופיים, והם עמידים ומבוקשים ביותר. כל הסכנות הללו שרירות וקיימות, אך אמצעי ההגנה שננקטו במטרה להגן על התנינים נוחלים הצלחה רבה (ראה מסגרת להלן).
אל תשכח לחייך!
עכשיו משהתוודעת לכמה מבני משפחת התנינים, מה דעתך עליהם? אנו מקווים שתפיסות שליליות פינו את מקומן להתעניינות. חובבי חיות רבים מרחבי העולם מצפים בכליון עיניים לעת שבה לא נצטרך לפחד אפילו מתנין הים הגדול. כאשר בורא הזוחלים יחדש את פני האדמה, נוכל בהחלט לחייך לתנינים (ישעיהו י״א:8, 9).
[תיבה/תמונה בעמוד 23]
בנק התנינים במַדְרַס
בשנת 1972 הוחל בתוכנית שימור תנינים בחוות הנחשים של מַדְרַס עקב סקר שהעלה כי נותרו מעט מאוד תנינים במספר אזורים באסיה. בנק התנינים במדרס הוא מרכז הזוחלים הוותיק והגדול ביותר מבין 30 מרכזי הזוחלים בהודו, והוא נוסד ב־1976 על־ידי חוקר הזוחלים רומולוס ויטקֶר. החווה משתרעת על פני שטח של למעלה מ־35 דונם בחוף קוֹרוֹמַנדֶל, והיא מתהדרת ב־150 מיני עצים המושכים אליהם ציפורים וחרקים יפהפיים.
את התנינים והגביאלים מגדלים בשבי ומשחררים לביצות ונהרות, או שמעבירים אותם לחוות גידול אחרות ולמכוני מחקר. בתוך הבנק יש ”פעוטון” שבו מוחזקים ביחד בבריכות עד כ־500,2 תנינונים, והדייגים המקומיים מספקים להם נתחי דגים מדי יום ביומו. הבריכות מוגנות ברשתות נגד ציפורים גזלניות שמטרתן לגנוב את הדגים או לשלות את הזוחלים הצעירים. כאשר התנינונים גדלים, הם מועברים לבריכות גדולות יותר, ושם מספקים להם דגים שלמים עד שהם בערך בני שלוש ואורכם נע בין 25.1 ל־5.1 מטרים. בשלב זה מאכילים אותם בשאריות בקר שמספק בית מטבחיים גדול. בראשית דרכו גידל הבנק רק שלושה מיני תנינים שמוצאם בהודו, אך כעת נוספו לו שבעה מינים והתוכנית היא להביא לשם בסופו של דבר את כל המינים הידועים בעולם. גידול מסחרי של התנינים בשביל עורם ובשרם עודנו שנוי במחלוקת. ויטקר אמר לכתב עורו! שבשרם של התנינים דווקא טעים ובנוסף לכך גם דל כולסטרול. יוזמות הגנה ושימור מוצלחות הצילו זוחלים אלה מסף הכחדה והביאו אותם אל מפתן רשימת העודפים. אחד מיעדיו של בנק התנינים של מדרס, המהווה גם אטרקציה תיירותית, הוא להפריך תפיסות מוטעות לגבי התנינים ולשפר את תדמיתם הציבורית.
[שלמי תודה]
רומולוס ויטקֶר, בנק התנינים במדרס
[תמונה בעמוד 21]
תנין הים
[תמונה בעמוד 22]
נקבת תנין הים נושאת תנינונים בפיה
[שלמי תודה]
Adam Britton, http://crocodilian.com ©
[תמונה בעמוד 22]
תנין הביצות
[שלמי תודה]
.E. Hanumantha Rao/Photo Researchers, Inc ©
[תמונה בעמוד 22]
גביאל ארוך החוטם