מבט על העולם

נתגלו תנינים לבנים

‏”‏שומרי יערות בשמורת הטבע ביטרקניקה שבמדינת אוֹרִיסָה גילו 15 תנינים לבנים נדירים.‏.‏.‏ במסגרת ספירת התנינים השנתית”‏,‏ דיווח העיתון ההודי ההינדוּ (‏The Hindu)‏. התנינים הלבנים נדירים מאוד ”‏ואינם נמצאים באף מקום אחר בעולם”‏.‏ תניני המים המלוחים באזור היו בסכנת הכחדה בשנות ה־70 עקב ציד לא־חוקי.‏ אך בסיוע תוכניות מטעם האו״ם החל הממשל ביוזמות גידול תנינים בתוך השמורה.‏ שפע עצי מנגרובה,‏ מים לא מזוהמים,‏ אספקת מזון עשירה וצמצום ההתערבות מצד בני אדם תורמים להצלחת תוכנית הגידול.‏ לפי העיתון ההינדו,‏ יש כיום בשמורה כ־500,‏1 תנינים — הן בעלי צבעים רגילים והן תנינים לבנים נדירים.‏

טבק,‏ עוני ומחלות

‏”‏ארגון הבריאות העולמי (‏WHO)‏ מתריע כי כמעט 84 אחוז מן המעשנים חיים בארצות עניות,‏ שבהן עישון ועוני חברו למעגל קסמים אכזרי”‏,‏ מציין העיתון הספרדי דיאריו מדיקו (‏Diario Medico)‏. בנוסף לכך,‏ בכל מדינה שהיא,‏ ”‏המעשנים הכבדים יותר ואלה המתנסים ביותר בעיות הקשורות לצריכת טבק באים מהשכבות החלשות ביותר בחברה”‏.‏ צריכת הטבק אומנם פחתה ברוב הארצות המפותחות,‏ אך מבחינה גלובלית,‏ היא ”‏הרביעית בגודלה בעולם בין גורמי המחלות”‏,‏ מדווח העיתון.‏ בספרד,‏ שבה שיעור התמותה מסיבות הקשורות לצריכת טבק הגיע ל־000,‏60 איש בשנה,‏ הפך העישון ל”‏גורם העיקרי למחלות,‏ נכות ומוות בטרם עת”‏.‏

כבשים זוכרים פרצופים

‏”‏גילינו שכבשים יכולים לזהות את פניהם של לפחות 50 כבשים אחרים ושל עשרה בני אדם”‏,‏ כותב נוירוביולוג בשם קית’‏ קנדריק בכתב העת ניו סיינטיסט.‏ קנדריק והצוות שלו מצאו שאחרי חשיפה בת מספר שבועות ל־60 פנים שונות,‏ זכרו הכבשים את כולן ”‏במשך שנתיים לפחות”‏.‏ לא רק שהכבשים זיהו את הפנים,‏ אלא שבדומה לבני אדם הם גם היו מסוגלים ”‏לזהות סימני רגש בהבעות הפנים”‏.‏ כתב העת מדווח שהכבשים ”‏יכולים להבחין בין הבעות פנים שונות אצל בני אדם וגם לזהות שינויים בהבעות הפנים של כבשים במצוקה.‏ כמו כן,‏ הם מעדיפים פנים מחייכות על פני פרצופים זעופים”‏.‏ החוקרים גילו כי ”‏בסופו של דבר,‏ הכבשים עשויים לסווג פנים של אדם המטפל בצאן באותה קטגוריה של כבש ותיק ומוכר בעדר”‏.‏ קנדריק אומר:‏ ”‏אנשים מסבירי פנים יגיעו למעמד כבש של כבוד.‏ המשתמע מכך הוא שהכבשים נקשרים לרועים שלהם”‏.‏

אפקט החממה המזהם באוסטרליה

‏”‏באוסטרליה,‏ שיעור פליטת גזי החממה לאיש הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות המתועשות”‏,‏ מציין מכון המחקר האוסטרלי.‏ אוסטרליה פלטה במהלך 2001 ממוצע של 2.‏27 טון פחמן דו־חמצני וגזי חממה אחרים לאיש.‏ דו״ח מטעם מכון המחקר מציין כי השיעור הגבוה נובע מהתלות הגדולה של אוסטרליה בחשמל המופק משריפת פחם ובכלי תחבורה ממונעים,‏ וגם בשל תעשיית האלומיניום שלה.‏ המדינות הבאות ברשימת השיעורים הגבוהים של פליטת גזי חממה לאיש היו קנדה (‏22 טון)‏ וארצות־הברית (‏4.‏21 טון)‏.‏ במקום האחרון ברשימה של שנת 2001 הופיעה לטביה,‏ שפלטה 95.‏0 טון של גזי חממה לאיש.‏ אף־על־פי שמספר התושבים באוסטרליה קטן יחסית,‏ השיעור הכללי של פליטת גזי החממה בה ”‏עולה על זה של מעצמות כלכליות אירופאיות כגון צרפת ואיטליה (‏שמספר התושבים בהן גדול פי שלושה מאוכלוסיית אוסטרליה)‏”‏,‏ ציין הדו״ח.‏

הזמיר מתחרה בתנועה הסואנת

‏”‏כשהרעש גובר,‏ גם הזמיר מגביר את קולו”‏,‏ מציין העיתון הגרמני ברלינר צייטונג.‏ מחקר שניהל הנריק ברוּם מטעם המכון לביולוגיה באוניברסיטה החופשית בברלין,‏ מצא כי בעוצמת הקול של שירת הזמיר — שמטרתה להכריז על גבולות טריטוריה ולמשוך נקבות — נרשמו הבדלים של 14 דציבלים בהתאמה לרמת הרעש הסביבתי.‏ ”‏אולי זה לא נשמע הרבה”‏,‏ אמר ברום,‏ ”‏אבל מדובר בעלייה פי 5 בלחץ הקול.‏ פירוש הדבר שהלחץ בריאותיה של הציפור גדל פי חמישה”‏.‏ בסביבה שקטה,‏ עוצמת הקול של שירת הזמיר הייתה 75 דציבלים.‏ אך במקומות סואנים הגיעה עוצמת השירה ל־89 דציבלים.‏ ”‏מה שבמיוחד הפתיע את החוקרים”‏,‏ נאמר בעיתון,‏ ”‏היא העובדה שמדי יום מסתגלות הציפורים למצב החדש.‏ בסופי שבוע זימרו הציפורים בקול שקט יותר לעומת ימי חול”‏.‏

פשיעה בבתי־הספר בפולין

‏”‏עשרים אלף מעשי שוד בוצעו בבתי־ספר [‏בפולין]‏”‏ בשנת 2003,‏ מדווח כתב העת הפולני זוִירְצ׳יָדְווֹ,‏ ומוסיף:‏ ”‏80 אחוז מן התלמידים [‏בפולין]‏ לא אוהבים את בית־הספר משום שהם מרגישים שם בודדים ואינם מסתדרים עם המורים ותלמידים אחרים”‏.‏ מהי הסיבה לכל הבעיות הללו?‏ ”‏בתי־הספר אינם מובלעות מבודדות.‏ הם משקפים את מצבה של החברה”‏,‏ אומר ווֹיְצֶ’‏ק איקלברגר,‏ עובד בתחום בריאות הנפש.‏ ”‏אנו יוצרים עולם של נורמות חברתיות וערכים המעצבים גם את בתי־הספר”‏.‏ איקלברגר ממליץ שבתור מענה לבעיה,‏ על ההורים להקדיש זמן לילדיהם וללמד אותם שהם חשובים להם.‏

בעיית דימוי הגוף

‏”‏צעירים,‏ ובמיוחד צעירות,‏ מתחילים בשלב מאוד מוקדם בחייהם להתחבט בסוגיית דימוי גופם,‏ תופעה שעלולות להיות לה השלכות בריאותיות חמורות”‏,‏ אומר העיתון הקנדי גלובּ אנד מֵייל.‏ נערות בגילים 10 עד 14 נשאלו לגבי הרגלי האכילה שלהן,‏ ולמעלה מ־200,‏2 ניאותו להשתתף בסקר.‏ העיתון מדווח:‏ ”‏פחות מ־7 אחוזים מן הבנות סבלו מעודף משקל.‏ אך למרות זאת,‏ יותר מ־31 אחוז תיארו את עצמן כ’‏שמנות מדי’‏,‏ ו־29 אחוז אמרו שהן כרגע בדיאטה”‏.‏ מדוע נערות בריאות רוצות להפחית ממשקלן?‏ לדברי הגלוב,‏ האחריות מוטלת ברובה על מבוגרים המהווים מודלים לחיקוי,‏ מכיוון שהם אלה שתמיד עושים דיאטות ולועגים לאנשים הסובלים מעודף משקל.‏ ”‏גם התקשורת ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב התנהגות הצעירים כאשר היא יוצרת דמויות מופת סופר־רזות”‏,‏ אומר הגלוב.‏ ד״ר גייל מקוויי,‏ מדענית חוקרת ב”‏בית־חולים לילדים חולים”‏ בטורונטו,‏ אומרת כי ילדים,‏ הורים ומורים כאחד צריכים להבין ש”‏עלייה במשקל היא תהליך נורמלי וחיוני לקראת גיל ההתבגרות”‏.‏