אל מול סכנת הטרור

בשלהי שנות השמונים,‏ נראה היה שמסתמנת מגמת ירידה בטרור.‏ אולם נולד גזע חדש של טרוריסטים.‏ כיום סכנת הטרור הגדולה ביותר נובעת בעיקר מקבוצות קיצוניות שהקימו רשתות מימון משלהם — דרך סחר בסמים,‏ עסקים פרטיים,‏ הון עצמי,‏ תרומות ותמיכה כלכלית מקומית.‏ והם ממשיכים להיות אכזריים מתמיד.‏

בשנים האחרונות חלה הסלמה במעשי טרור חסרי היגיון.‏ בפיגוע בבניין ’‏מרכז הסחר העולמי’‏ בעיר ניו־יורק נהרגו 6 אנשים וכ־000,‏1 נפצעו.‏ לאחר שכת אחת שחררה את גז העצבים סארין ברכבות תחתיות בטוקיו,‏ נהרגו 12 איש ונפצעו יותר מ־000,‏5.‏ מחבל שנהג במשאית תופת הרס לחלוטין בניין פדראלי באוקלהומה סיטי.‏ בפיגוע נהרגו 168 איש ונפצעו מאות.‏ כפי שמדגים התרשים שבעמודים 4 ו־5,‏ פעולות טרור מסוגים שונים מתחוללות עד עצם היום הזה.‏

בדרך כלל ויותר מבעבר,‏ הטרוריסטים משולחי כל רסן.‏ המפגֵעַ שהורשע בפיצוץ הבניין הפדראלי באוקלהומה סיטי ב־1995 צוטט באומרו שכדי למשוך מספיק תשומת לב,‏ רצה שתהיה ”‏ספירת גופות”‏.‏ מנהיג כנופיה שהיתה אחראית לפיצוץ בניין ’‏מרכז הסחר העולמי’‏ בעיר ניו־יורק ב־1993 תכנן להביא לקריסת אחד ממגדלי התאומים על השני,‏ ולהרוג בכך את כל יושביהם.‏

חידוש נוסף הוא מבחר כלי הנשק העומדים לרשותם של הטרוריסטים.‏ לואיס ר.‏ מיזל הבן,‏ מומחה לטרור,‏ הצהיר:‏ ”‏אנו חיים בעידן של זעם אדיר מאין כמותו ומאגרי נשק אפוקליפטיים:‏ נשק גרעיני,‏ כימי וביולוגי”‏.‏ פעילים קיצוניים שברצונם להותיר רושם עז יותר משתמשים בכלי נשק קטלניים יותר שמעמידה לרשותם הטכנולוגיה.‏

תוקפים בשיטה הבינארית

מה שמכונה טרור באינטרנט כרוך בשימוש בטכנולוגיה מודרנית,‏ כמו למשל מחשבים.‏ סוג אחד של נשק הוא וירוסים,‏ שמוחקים נתונים או משתקים מערכות מחשבים.‏ יש גם ”‏פצצות היגיון”‏ שגורמות למחשב לנסות לבצע פעולות שאינו מתוכנת לבצען,‏ וכך נגרמות תקלות.‏ מאחר שהכלכלה והביטחון של האומות תלויים יותר ויותר ברשתות מידע,‏ רבים סבורים שהציבור הפך למטרה קלה יותר להתקפות טרוריסטים.‏ אף שלרוב הצבאות יש מערכות המתוכננות כך שהתקשורת שלהם תפעל גם במקרה של מלחמה גרעינית,‏ מערכות אזרחיות ממוחשבות — תחנות כוח,‏ תחבורה ושוקי הון — עלולות להיות מועדות יותר לחבלות.‏

לפני זמן לא רב,‏ אם מחבל רצה לגרום להאפלת עיר,‏ כמו ברלין לדוגמה,‏ היה עליו למצוא עבודה כאיש תחזוקה מטעם העירייה כדי לחבל במערכת החשמל.‏ אולם אומרים שכיום,‏ הָאקֶר מיומן מספיק יכול להאפיל עיר שלימה כשהוא יושב בניחותא בביתו בכפר מרוחק בקצה השני של העולם.‏ לא מזמן חדר האקר משבדיה למערכת מחשבים בפלורידה והשבית לחלוטין מערכת שירותים לשעת חירום למשך שעה תמימה,‏ וכך שיבש את יכולת התגובה של המשטרה,‏ מכבי האש והאמבולנסים.‏

‏”‏ביסודו של דבר יצרנו כפר גלובאלי שאין בו משטרה”‏,‏ אמר פרנק ג׳.‏ צ׳ילופו,‏ העומד בראש כוח משימה למלחמת מידע במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (‏CSIS)‏.‏ רוברט קופרמן,‏ יועץ בכיר של CSIS,‏ הצהיר ב־1997 שאם טרוריסטים בוחרים בשיטות היי־טק,‏ ”‏אין כרגע משרד ממשלתי שבנוי להתמודד עם השלכות מתקפתם”‏.‏

אנליטיקנים סבורים שברשותם של טרוריסטים הנעזרים במחשבים הכלים הטכנולוגיים הדרושים לפצח כל אמצעי מיגון שימציאו כוחות הביטחון.‏ ”‏אויב שמסוגל לשתול את הווירוס הנכון או לאחזר מידע מהמסוף המתאים עלול לגרום לנזק עצום”‏,‏ אמר ג׳ורג׳ טנֶט,‏ מנהל סוכנות הביון המרכזית בארה״ב.‏

טרור של כימיקלים וחיידקים

השימוש בנשק כימי או בנשק ביולוגי מדאיג אף הוא.‏ העולם נדהם בתחילת 1995 לשמוע על מתקפת המחבלים שהפיצו גז רעיל ברכבות התחתיות בטוקיו.‏ את האחריות למעשה נטלה על עצמה כת אפוקליפטית.‏

‏”‏הטרור השתנה”‏,‏ אומר בראד רוברטס מהמכון למנגנוני הגנה.‏ ”‏הטרוריסטים של פעם דרשו ויתורים פוליטיים.‏ אבל כעת,‏ יש קבוצות שטוענות שבראש מעייניהן עומד טבח המוני.‏ לכן קוֹרץ להם הנשק הביולוגי”‏.‏ האם נשק כזה הוא קשה להשגה?‏ בכתב־העת סיינטיפיק אמריקן נאמר:‏ ”‏אפשר לגדל טריליוני בקטריות תוך סיכון עצמי נמוך יחסית,‏ ובעזרת ציוד שאינו מתוחכם יותר ממכשיר להתססת בירה ותרבית עם מצע חלבון,‏ מסיכת גז וסרבל פלסטיק”‏.‏ לאחר שמגדלים את החיידקים,‏ די קל להפיצם.‏ יחלפו יום־יומיים עד שהקורבנות ידעו שהופעל נשק נגדם.‏ ואז זה עלול להיות מאוחר מדי.‏

אומרים שחיידקי גחלת הם הבחירה המועדפת על המשתמשים בנשק ביולוגי.‏ מחלת הגחלת זכתה לשם זה משום שהיא מזכירה גחלים בצבעם השחור של הגלדים,‏ שמופיעים על עורם של מי שבאים במגע עם צאן ובקר נגועים.‏ העוסקים בתכנון מנגנוני הגנה מוטרדים יותר מזיהומים ריאתיים כתוצאה מנשימת נבגי גחלת.‏ שיעור התמותה של בני אדם מדלקת הגחלת הוא גבוה.‏

מדוע הגחלת היא נשק ביולוגי כה אפקטיבי?‏ זאת משום שהחיידקים מתרבים במהירות ויש להם כושר עמידות גבוה.‏ חולפים כמה ימים עד שהקורבנות מרגישים את הסימפטום הראשון,‏ שהוא מיחושים ועייפות כמו בשפעת.‏ שיעול ותחושת אי נוחות בחזה באים לאחר מכן.‏ השלב הבא הוא קשיי נשימה חמורים,‏ הלם ובתוך שעות ספורות — מוות.‏

נשק גרעיני בידי טרוריסטים?‏

לאחר נפילתה של ברית המועצות,‏ היו שתהו אם נשק גרעיני גנוב יופיע בשוק השחור.‏ אולם מומחים רבים בספק אם יקרה הדבר.‏ רוברט קופרמן,‏ שצוטט קודם לכן,‏ מציין ש”‏אין כל ראיות לכך שקבוצת טרוריסטים כלשהי ניסתה לשים יד על חומר גרעיני”‏.‏

סיבה מיידית יותר לדאגה היא קרובת משפחתה השקטה אך הקטלנית של הפצצה הגרעינית — נשורת רדיואקטיבית.‏ היא אינה מתפוצצת ואינה גורמת לנזקי הדף או חום.‏ תחת זאת,‏ היא פולטת קרינה שהורסת את תאי הגוף.‏ תאי מוח העצם פגיעים במיוחד.‏ מות תאים אלה מפעיל את אפקט הדומינו,‏ שגורם לדימום ולקריסת המערכת החיסונית.‏ שלא כמו נשק כימי לסוגיו,‏ אשר השפעתו פוחתת כשהוא בא במגע עם חמצן ולחות,‏ נזקיה של הנשורת הרדיואקטיבית עלולים להימשך שנים.‏

תאונה שאירעה בעיירה גוייניאה שבדרום מרכזה של ברזיל מדגימה עד כמה קטלנית הקרינה.‏ ב־1987 פתח איש אחד לתומו מיכל עופרת שהיה מחובר לחלק מציוד רפואי נטוש.‏ במיכל היה צֶסיוּם־137.‏ כשהוא מוקסם מצבעה הכחול הבוהק של האבן,‏ שיתף האיש את חבריו בממצא.‏ תוך שבוע החלו להופיע במרפאה המקומית הנפגעים הראשונים.‏ אלפים נבדקו וחיפשו אצלם סימני קרינה.‏ כמאה תושבים חלו.‏ חמישים איש אושפזו בבתי חולים,‏ וארבעה נפטרו.‏ המחשבה על מה שעלול לקרות אם מישהו יחליט לפזר צסיום בכוונה תחילה היא הסיוט של המומחים ללוחמה בטרור.‏

המחיר הכבד

אובדן טרגי של חיי אדם הוא התוצאה הישירה ביותר של הטרור.‏ אולם יש גם השלכות נרחבות יותר.‏ הטרור עלול לקטוע או לעכב את תהליך השלום באזורים רוויי מתיחות בכדור הארץ.‏ הוא מלבה עימותים,‏ מאריך או מסלים אותם,‏ וגם מחיש את מעגל האלימות.‏

הטרור עלול להטביע חותמו על כלכלתן של מדינות.‏ ממשלות נאלצו לבזבז זמן יקר ולהוציא סכומי עתק כדי להיאבק בו.‏ למשל,‏ ארצות־הברית לבדה הקציבה ללוחמה בטרור יותר מעשרה מיליארד דולר בשנת 2000.‏

בין שאנו מודעים לכך ובין שלא,‏ הטרור משפיע על כולנו.‏ הוא משפיע על בחירתנו היכן לטייל ועל החלטותינו כשאנו יוצאים לטיול.‏ הוא מאלץ מדינות ברחבי העולם להוציא סכומים אדירים מכספי המסים כדי להגן על אישי ציבור,‏ מתקנים חיוניים ואזרחים.‏

מכאן שהשאלה בעינה עומדת:‏ האם קיים פתרון קבע למכת הטרור?‏ המאמר הבא ידון בשאלה זו.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

טרור בשם האקולוגיה

נולד סוג חדש של טרור בצורת ”‏הצתות,‏ פצצות וחבלה בשם הגנת הסביבה והיצורים החיים בה”‏,‏ מוסר העיתון אורגוניין.‏ מעשים הרסניים אלו נקראים ”‏טרור אקולוגי”‏.‏ לפחות מאה מקרים רחבי היקף מסוג זה אירעו במערב ארצות־הברית מאז 1980,‏ כשהנזקים נאמדו ב־8.‏42 מיליון דולר.‏ פשעים כאלה נועדו בדרך כלל להפריע לכריתת עצים,‏ להפיכת אזורים שוממים לאתרי נופש או לשימוש בבעלי חיים לשם פרוות,‏ מזון או מחקר.‏

המעשים הללו נחשבים לפעולות טרור משום שהם אלימים ומטרתם לשנות את דפוסי התנהגותם של אנשים ומוסדות או ’‏לתקן’‏ את מדיניות הציבור.‏ ’‏טרוריסטים אקולוגים’‏ מתסכלים את חוקרי המשטרה משום שהם פוגעים במטרות מרוחקות,‏ בדרך כלל בלילה,‏ ואינם מותירים כמעט ראיות למעשיהם פרט לעיי חורבות שחורים.‏ עד לא מזמן,‏ לפשעים שבוצעו בשם הגנת הסביבה היתה השפעה מוגבלת ומקומית והם לא משכו תשומת לב מיוחדת.‏ אך בשנים האחרונות היעדים נרחבים יותר.‏ ”‏יעדם של האנשים הללו הוא להסב את תשומת הלב למטרתם ולגרום לשינוי”‏,‏ אמר הסוכן המיוחד ג׳יימס נ.‏ דמיטיוֹ,‏ חוקר ותיק בשירות היערות האמריקני.‏ ”‏ואם הם סבורים שלא זכו למספיק תשומת לב,‏ הם מנסים משהו אחר”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 10]‏

טרור ותקשורת

”‏הפרסום מהווה בעת ובעונה אחת מטרה עיקרית ונשק בידיהם של מי שאחראים לפעולות טרור נגד חפים מפשע כדי לקדם אינטרסים פוליטיים או פשוט לזרוע תוהו ובוהו”‏,‏ אומר העיתונאי טרי אנדרסון שהוחזק בשבי בלבנון כמעט שבע שנים על־ידי טרוריסטים.‏ ”‏הדיווח על חטיפה ממניעים פוליטיים,‏ על התנקשות או על פצצה שגבתה קורבנות בנפש הוא הניצחון הגדול של הטרוריסט.‏ ללא פרסום עולמי,‏ אין כל טעם במעשים מרושעים אלה”‏.‏

‏[‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

1.‏ בני משפחתם של קורבנות הפצצה במוסקבה,‏ רוסיה

2.‏ מכונית תופת מתפוצצת בניירובי,‏ קניה

3.‏ טרוריסטים על רקע אתני מפוצצים בנק בקולומבו,‏ סרי לנקה

4.‏ מחבל מתאבד בפיצוץ בירושלים,‏ ישראל

‏[‏שלמי תודה]‏

Izvestia/Sipa Press

AP Photo/Sayyid Azim

A. Lokuhapuarachchi/Sipa Press

Heidi Levine/Sipa Press