אל מול סכנת הטרור
בשלהי שנות השמונים, נראה היה שמסתמנת מגמת ירידה בטרור. אולם נולד גזע חדש של טרוריסטים. כיום סכנת הטרור הגדולה ביותר נובעת בעיקר מקבוצות קיצוניות שהקימו רשתות מימון משלהם — דרך סחר בסמים, עסקים פרטיים, הון עצמי, תרומות ותמיכה כלכלית מקומית. והם ממשיכים להיות אכזריים מתמיד.
בשנים האחרונות חלה הסלמה במעשי טרור חסרי היגיון. בפיגוע בבניין ’מרכז הסחר העולמי’ בעיר ניו־יורק נהרגו 6 אנשים וכ־000,1 נפצעו. לאחר שכת אחת שחררה את גז העצבים סארין ברכבות תחתיות בטוקיו, נהרגו 12 איש ונפצעו יותר מ־000,5. מחבל שנהג במשאית תופת הרס לחלוטין בניין פדראלי באוקלהומה סיטי. בפיגוע נהרגו 168 איש ונפצעו מאות. כפי שמדגים התרשים שבעמודים 4 ו־5, פעולות טרור מסוגים שונים מתחוללות עד עצם היום הזה.
בדרך כלל ויותר מבעבר, הטרוריסטים משולחי כל רסן. המפגֵעַ שהורשע בפיצוץ הבניין הפדראלי באוקלהומה סיטי ב־1995 צוטט באומרו שכדי למשוך מספיק תשומת לב, רצה שתהיה ”ספירת גופות”. מנהיג כנופיה שהיתה אחראית לפיצוץ בניין ’מרכז הסחר העולמי’ בעיר ניו־יורק ב־1993 תכנן להביא לקריסת אחד ממגדלי התאומים על השני, ולהרוג בכך את כל יושביהם.
חידוש נוסף הוא מבחר כלי הנשק העומדים לרשותם של הטרוריסטים. לואיס ר. מיזל הבן, מומחה לטרור, הצהיר: ”אנו חיים בעידן של זעם אדיר מאין כמותו ומאגרי נשק אפוקליפטיים: נשק גרעיני, כימי וביולוגי”. פעילים קיצוניים שברצונם להותיר רושם עז יותר משתמשים בכלי נשק קטלניים יותר שמעמידה לרשותם הטכנולוגיה.
תוקפים בשיטה הבינארית
מה שמכונה טרור באינטרנט כרוך בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כמו למשל מחשבים. סוג אחד של נשק הוא וירוסים, שמוחקים נתונים או משתקים מערכות מחשבים. יש גם ”פצצות היגיון” שגורמות למחשב לנסות לבצע פעולות שאינו מתוכנת לבצען, וכך נגרמות תקלות. מאחר שהכלכלה והביטחון של האומות תלויים יותר ויותר ברשתות מידע, רבים סבורים שהציבור הפך למטרה קלה יותר להתקפות טרוריסטים. אף שלרוב הצבאות יש מערכות המתוכננות כך שהתקשורת שלהם תפעל גם במקרה של מלחמה גרעינית, מערכות אזרחיות ממוחשבות — תחנות כוח, תחבורה ושוקי הון — עלולות להיות מועדות יותר לחבלות.
לפני זמן לא רב, אם מחבל רצה לגרום להאפלת עיר, כמו ברלין לדוגמה, היה עליו למצוא עבודה כאיש תחזוקה מטעם העירייה כדי לחבל במערכת החשמל. אולם אומרים שכיום, הָאקֶר מיומן מספיק יכול להאפיל עיר שלימה כשהוא יושב בניחותא בביתו בכפר מרוחק בקצה השני של העולם. לא מזמן חדר האקר משבדיה למערכת מחשבים בפלורידה והשבית לחלוטין מערכת שירותים לשעת חירום למשך שעה תמימה, וכך שיבש את יכולת התגובה של המשטרה, מכבי האש והאמבולנסים.
”ביסודו של דבר יצרנו כפר גלובאלי שאין בו משטרה”, אמר פרנק ג׳. צ׳ילופו, העומד בראש כוח משימה למלחמת מידע במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS). רוברט קופרמן, יועץ בכיר של CSIS, הצהיר ב־1997 שאם טרוריסטים בוחרים בשיטות היי־טק, ”אין כרגע משרד ממשלתי שבנוי להתמודד עם השלכות מתקפתם”.
אנליטיקנים סבורים שברשותם של טרוריסטים הנעזרים במחשבים הכלים הטכנולוגיים הדרושים לפצח כל אמצעי מיגון שימציאו כוחות הביטחון. ”אויב שמסוגל לשתול את הווירוס הנכון או לאחזר מידע מהמסוף המתאים עלול לגרום לנזק עצום”, אמר ג׳ורג׳ טנֶט, מנהל סוכנות הביון המרכזית בארה״ב.
טרור של כימיקלים וחיידקים
השימוש בנשק כימי או בנשק ביולוגי מדאיג אף הוא. העולם נדהם בתחילת 1995 לשמוע על מתקפת המחבלים שהפיצו גז רעיל ברכבות התחתיות בטוקיו. את האחריות למעשה נטלה על עצמה כת אפוקליפטית.
”הטרור השתנה”, אומר בראד רוברטס מהמכון למנגנוני הגנה. ”הטרוריסטים של פעם דרשו ויתורים פוליטיים. אבל כעת, יש קבוצות שטוענות שבראש מעייניהן עומד טבח המוני. לכן קוֹרץ להם הנשק הביולוגי”. האם נשק כזה הוא קשה להשגה? בכתב־העת סיינטיפיק אמריקן נאמר: ”אפשר לגדל טריליוני בקטריות תוך סיכון עצמי נמוך יחסית, ובעזרת ציוד שאינו מתוחכם יותר ממכשיר להתססת בירה ותרבית עם מצע חלבון, מסיכת גז וסרבל פלסטיק”. לאחר שמגדלים את החיידקים, די קל להפיצם. יחלפו יום־יומיים עד שהקורבנות ידעו שהופעל נשק נגדם. ואז זה עלול להיות מאוחר מדי.
אומרים שחיידקי גחלת הם הבחירה המועדפת על המשתמשים בנשק ביולוגי. מחלת הגחלת זכתה לשם זה משום שהיא מזכירה גחלים בצבעם השחור של הגלדים, שמופיעים על עורם של מי שבאים במגע עם צאן ובקר נגועים. העוסקים בתכנון מנגנוני הגנה מוטרדים יותר מזיהומים ריאתיים כתוצאה מנשימת נבגי גחלת. שיעור התמותה של בני אדם מדלקת הגחלת הוא גבוה.
מדוע הגחלת היא נשק ביולוגי כה אפקטיבי? זאת משום שהחיידקים מתרבים במהירות ויש להם כושר עמידות גבוה. חולפים כמה ימים עד שהקורבנות מרגישים את הסימפטום הראשון, שהוא מיחושים ועייפות כמו בשפעת. שיעול ותחושת אי נוחות בחזה באים לאחר מכן. השלב הבא הוא קשיי נשימה חמורים, הלם ובתוך שעות ספורות — מוות.
נשק גרעיני בידי טרוריסטים?
לאחר נפילתה של ברית המועצות, היו שתהו אם נשק גרעיני גנוב יופיע בשוק השחור. אולם מומחים רבים בספק אם יקרה הדבר. רוברט קופרמן, שצוטט קודם לכן, מציין ש”אין כל ראיות לכך שקבוצת טרוריסטים כלשהי ניסתה לשים יד על חומר גרעיני”.
סיבה מיידית יותר לדאגה היא קרובת משפחתה השקטה אך הקטלנית של הפצצה הגרעינית — נשורת רדיואקטיבית. היא אינה מתפוצצת ואינה גורמת לנזקי הדף או חום. תחת זאת, היא פולטת קרינה שהורסת את תאי הגוף. תאי מוח העצם פגיעים במיוחד. מות תאים אלה מפעיל את אפקט הדומינו, שגורם לדימום ולקריסת המערכת החיסונית. שלא כמו נשק כימי לסוגיו, אשר השפעתו פוחתת כשהוא בא במגע עם חמצן ולחות, נזקיה של הנשורת הרדיואקטיבית עלולים להימשך שנים.
תאונה שאירעה בעיירה גוייניאה שבדרום מרכזה של ברזיל מדגימה עד כמה קטלנית הקרינה. ב־1987 פתח איש אחד לתומו מיכל עופרת שהיה מחובר לחלק מציוד רפואי נטוש. במיכל היה צֶסיוּם־137. כשהוא מוקסם מצבעה הכחול הבוהק של האבן, שיתף האיש את חבריו בממצא. תוך שבוע החלו להופיע במרפאה המקומית הנפגעים הראשונים. אלפים נבדקו וחיפשו אצלם סימני קרינה. כמאה תושבים חלו. חמישים איש אושפזו בבתי חולים, וארבעה נפטרו. המחשבה על מה שעלול לקרות אם מישהו יחליט לפזר צסיום בכוונה תחילה היא הסיוט של המומחים ללוחמה בטרור.
המחיר הכבד
אובדן טרגי של חיי אדם הוא התוצאה הישירה ביותר של הטרור. אולם יש גם השלכות נרחבות יותר. הטרור עלול לקטוע או לעכב את תהליך השלום באזורים רוויי מתיחות בכדור הארץ. הוא מלבה עימותים, מאריך או מסלים אותם, וגם מחיש את מעגל האלימות.
הטרור עלול להטביע חותמו על כלכלתן של מדינות. ממשלות נאלצו לבזבז זמן יקר ולהוציא סכומי עתק כדי להיאבק בו. למשל, ארצות־הברית לבדה הקציבה ללוחמה בטרור יותר מעשרה מיליארד דולר בשנת 2000.
בין שאנו מודעים לכך ובין שלא, הטרור משפיע על כולנו. הוא משפיע על בחירתנו היכן לטייל ועל החלטותינו כשאנו יוצאים לטיול. הוא מאלץ מדינות ברחבי העולם להוציא סכומים אדירים מכספי המסים כדי להגן על אישי ציבור, מתקנים חיוניים ואזרחים.
מכאן שהשאלה בעינה עומדת: האם קיים פתרון קבע למכת הטרור? המאמר הבא ידון בשאלה זו.
[תיבה/תמונה בעמוד 7]
טרור בשם האקולוגיה
נולד סוג חדש של טרור בצורת ”הצתות, פצצות וחבלה בשם הגנת הסביבה והיצורים החיים בה”, מוסר העיתון אורגוניין. מעשים הרסניים אלו נקראים ”טרור אקולוגי”. לפחות מאה מקרים רחבי היקף מסוג זה אירעו במערב ארצות־הברית מאז 1980, כשהנזקים נאמדו ב־8.42 מיליון דולר. פשעים כאלה נועדו בדרך כלל להפריע לכריתת עצים, להפיכת אזורים שוממים לאתרי נופש או לשימוש בבעלי חיים לשם פרוות, מזון או מחקר.
המעשים הללו נחשבים לפעולות טרור משום שהם אלימים ומטרתם לשנות את דפוסי התנהגותם של אנשים ומוסדות או ’לתקן’ את מדיניות הציבור. ’טרוריסטים אקולוגים’ מתסכלים את חוקרי המשטרה משום שהם פוגעים במטרות מרוחקות, בדרך כלל בלילה, ואינם מותירים כמעט ראיות למעשיהם פרט לעיי חורבות שחורים. עד לא מזמן, לפשעים שבוצעו בשם הגנת הסביבה היתה השפעה מוגבלת ומקומית והם לא משכו תשומת לב מיוחדת. אך בשנים האחרונות היעדים נרחבים יותר. ”יעדם של האנשים הללו הוא להסב את תשומת הלב למטרתם ולגרום לשינוי”, אמר הסוכן המיוחד ג׳יימס נ. דמיטיוֹ, חוקר ותיק בשירות היערות האמריקני. ”ואם הם סבורים שלא זכו למספיק תשומת לב, הם מנסים משהו אחר”.
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
טרור ותקשורת
”הפרסום מהווה בעת ובעונה אחת מטרה עיקרית ונשק בידיהם של מי שאחראים לפעולות טרור נגד חפים מפשע כדי לקדם אינטרסים פוליטיים או פשוט לזרוע תוהו ובוהו”, אומר העיתונאי טרי אנדרסון שהוחזק בשבי בלבנון כמעט שבע שנים על־ידי טרוריסטים. ”הדיווח על חטיפה ממניעים פוליטיים, על התנקשות או על פצצה שגבתה קורבנות בנפש הוא הניצחון הגדול של הטרוריסט. ללא פרסום עולמי, אין כל טעם במעשים מרושעים אלה”.
[תמונות בעמודים 8, 9]
1. בני משפחתם של קורבנות הפצצה במוסקבה, רוסיה
2. מכונית תופת מתפוצצת בניירובי, קניה
3. טרוריסטים על רקע אתני מפוצצים בנק בקולומבו, סרי לנקה
4. מחבל מתאבד בפיצוץ בירושלים, ישראל
[שלמי תודה]
Izvestia/Sipa Press
AP Photo/Sayyid Azim
A. Lokuhapuarachchi/Sipa Press
Heidi Levine/Sipa Press