הנשק השקט — עד כמה ממשי האיום?‏

הניסיונות לקטול חיי אדם בעתות מלחמה בעזרת מחלות אינם בגדר חידוש.‏ במאה ה־14,‏ במזרח אירופה,‏ הושלכו גופותיהם של קורבנות המגיפה השחורה מעבר לחומות עיר שהיתה במצור.‏ כעבור 400 שנה,‏ במרוצת המלחמות שבין צרפת לאנגליה בצפון אמריקה,‏ נתנו קצינים בריטיים בכוונה תחילה שמיכות נגועות באבעבועות לאינדיאנים.‏ כתוצאה מכך,‏ פרצה מגפה שהובילה לכניעת האינדיאנים.‏ עם זאת,‏ רק בסוף המאה ה־19 נתגלה שחיידקים גורמים למחלות מידבקות.‏ הבנה זו הולידה אפשרויות חדשות ומפחידות ליצירת נשק ממחלות.‏

כמובן,‏ ההתקדמות הרפואית והמדעית הובילה גם לפיתוחם של תרופות וחיסונים,‏ היעילים מאוד בטיפול במחלות ובמניעתן.‏ אך למרות ההתקדמות,‏ מחלות מידבקות הן עדיין אויב מחריד המחסל 17 מיליון איש בשנה ‏—‏ כ־000,‏50 מדי יום.‏ זו אירוניה מצמררת:‏ מצד אחד גברים ונשים מבריקים מקדישים את חייהם למאבק במחלות,‏ ומצד שני גברים ונשים כשרוניים לא־פחות נאבקים בקנאות דומה בבני אדם בעזרת מחלות.‏

ניסיונות להחרים נשק ביולוגי

במשך יותר מ־25 שנה פעלו במרץ ארצות־ הברית,‏ ברית המועצות לשעבר וארצות אחרות לפיתוח נשק ביולוגי.‏ והנה,‏ ב־1972,‏ הסכימו האומות לאסור את השימוש בנשק זה.‏ למרות זאת,‏ ארצות מסוימות המשיכו בחשאי בפיתוח ובמחקר של נשק ביולוגי,‏ והן צברו עד כה כמויות עצומות של חומרים קטלניים.‏ יש בידן גם האמצעים להפיץ את החומרים הללו.‏

מה הוביל לאיסור הרשמי על נשק מסוג זה?‏ על־פי התפיסה של תחילת שנות ה־70,‏ נחשבו החומרים הביולוגיים לנשק קטלני אך בלתי יעיל בשדה הקרב.‏ אחת הסיבות לכך היא שהשפעתם אינה מיידית ‏—‏ התסמינים מופיעים לאחר זמן.‏ סיבה נוספת היא שיעילותם תלויה בתנודות הרוח ובמזג האוויר.‏ בנוסף לכך,‏ המדינות הגיעו להכרה שאם מדינה אחת תשתמש בנשק ביולוגי נגד מדינה אחרת,‏ הצד המותקף יגיב אף הוא בנשק ביולוגי ואולי אפילו בנשק גרעיני.‏ בכל אופן,‏ רבים חשו שאין זה מוסרי להשתמש באורגניזמים חיים כדי לנטרל או להרוג בני אדם.‏

סביר להניח שאף סיבה מן הסיבות הללו לא תרתיע אנשים חדורי שנאה,‏ אשר אינם רואים עצמם כפופים לשום אמת מידה מוסרית.‏ מי ששמים להם למטרה להרוג בני אדם ללא הבחנה,‏ הנשק הביולוגי מתאים להם ככפפה ליד.‏ את הנשק הביולוגי ניתן לפתח ולהפעיל בחשאי.‏ התוקף אינו חייב לגלות את זהותו,‏ וגם אם זהותו תיחשף,‏ אין זה קל לפגוע ברשת טרור שתאיה פרושים בארצות רבות.‏ יתרה מכך,‏ התקפה ביולוגית חשאית,‏ סמויה,‏ איטית וקטלנית עלולה ליצור בהלה שדי בה כדי לערער את יציבות האוכלוסייה.‏ התקפות על שדות גידולים או על עדרי צאן ובקר עלולות להוביל לרעב ולאסון כלכלי.‏

תמריץ נוסף הוא העלות הנמוכה יחסית של פיתוח הנשק הביולוגי.‏ חוקרים השוו בין עלויות ההרג בשימוש בכלי נשק שונים בשטח אזרחי בלתי מוגן של קילומטר מרובע.‏ עלות השימוש בנשק קונבנציונאלי היא 000,‏2 דולר לקילומטר מרובע,‏ בנשק גרעיני 800 דולר,‏ בגז עצבים 600 דולר ובנשק ביולוגי דולר אחד בלבד.‏

מכשולים טכנולוגיים העומדים בפני הטרוריסטים

באמצעי התקשורת נמסר כי כמה קבוצות טרור עורכות ניסויים בנשק ביולוגי.‏ אך קיים הבדל גדול בין ניסוי בנשק ביולוגי לבין הוצאה לפועל של התקפה אפקטיבית.‏

הטרוריסט או ארגון הטרור חייבים להתגבר על קשיים טכניים אדירים.‏ ראשית,‏ הטרוריסט צריך להשיג כמות קטלנית מספקת של פתוגן (‏מיקרואורגניזם מחולל מחלה)‏.‏ שנית,‏ הוא חייב לדעת כיצד לטפל בו ולאחסן אותו בצורה נכונה ובטיחותית.‏ שלישית,‏ עליו לדעת כיצד לייצר אותו בכמויות גדולות.‏ כמויות זעירות של מיקרואורגניזמים הן קטלניות דיין להשחית שדה גידולים אחד,‏ עדר של בהמות,‏ או עיר שלמה וזאת בהנחה שהפתוגן פוגע במדויק במטרתו.‏ ואולם,‏ החלקיקים הביולוגיים מתקשים לשרוד מחוץ למעבדה.‏ למעשה,‏ רק קמצוץ מן החומר הביולוגי יגיע לאוכלוסיות היעד,‏ ועל כן יש צורך בכמויות אדירות ליצירת התקפה הרת אסון.‏

קיימים מכשולים נוספים.‏ הטרוריסט צריך לוודא שהפתוגן יהיה חי ופעיל במהלך העברתו מן המקום שבו הוא נשמר למקום שבו יופץ.‏ בנוסף לכול,‏ עליו לדעת כיצד לפזר אותו ביעילות.‏ לשם כך,‏ יש לוודא שחלקיקי מחולל המחלה הם בגודל הנכון,‏ שהשטח הגיאוגרפי גדול דיו ושריכוז החומר הוא במידה מספקת ליצירת הידבקות המונית.‏ נדרשו יותר מעשר שנים לצוות אמריקני מיומן של חוקרי הלוחמה הביולוגית לפתח מערכת שיגור אמינה של נשק ביולוגי.‏ מייד עם שיחרורו של החומר הביולוגי אל האטמוספירה,‏ הוא חשוף לאור השמש ולטמפרטורות משתנות — גורמים שיש בהם כדי לחסלו.‏ לפיכך,‏ כדי להפוך חומר ביולוגי לנשק,‏ יש צורך בידע פרטני של התנהגות האורגניזמים באוויר.‏

בהתחשב במסכת המכשולים הטכנולוגיים,‏ אין פלא שעד כה רק התקפות טרור מעטות היו כרוכות בשימוש בנשק ביולוגי.‏ בנוסף לכך,‏ ניסיונות אלו תבעו מספר מועט יחסית של קורבנות.‏ מכתבי האנתרקס שנשלחו לאחרונה בארצות־הברית הביאו למותם של חמישה בני אדם.‏ זו תוצאה בהחלט טרגית,‏ אך יש להודות שמספר ההרוגים הזה קטן יותר ממספר הקורבנות האפשרי של פצצה או אפילו של אקדח.‏ החוקרים חישבו ומצאו שב־96 אחוז מן ההתקפות שבהן נעשה שימוש בחומרים כימיים או ביולוגיים מאז 1975 נהרגו או נפגעו בעולם בממוצע לא יותר משלושה אנשים בכל התקפה.‏

על רקע הקשיים הכרוכים במימוש התקפה ביולוגית מוצלחת,‏ הכריזה המועצה הבריטית והאמריקנית למידע ביטחוני:‏ ”‏על אף האיומים הרבים לביצוע התקפות טרור ביולוגיות,‏ רוב המומחים סבורים כי תרחישים קטסטרופאליים הכרוכים בהמוני נפגעים אומנם אפשריים אך מאוד לא סביר שיתרחשו”‏.‏ ואולם,‏ למרות הסבירות הנמוכה,‏ התקפה כזו עלולה להוליד תוצאות מחרידות.‏

החדשות הרעות

עד כה הצגנו את החדשות הטובות:‏ הקשיים הטכנולוגיים וניסיון העבר מצביעים על סבירות נמוכה להתקפות ביולוגיות הרות אסון.‏ החדשות הרעות הן:‏ העבר אינו בהכרח ראי העתיד.‏ למרות שבעבר נכשלו ההתקפות במידה רבה,‏ הרי שההתקפות בעתיד עלולות להצליח.‏

החששות מנסרים באוויר.‏ יותר ויותר טרוריסטים נחושים בדעתם לגרום הרג המוני.‏ לא רק שהתחכום הטכנולוגי של קבוצות הטרור הולך וגדל,‏ אלא שיש קבוצות טרור בעלות משאבים כספיים וטכנולוגיים ברמה של מספר מדינות.‏

המומחים אינם חוששים שהמדינות ימסרו נשק ביולוגי לקבוצות טרור.‏ פרשן אחד אמר:‏ ”‏ממשלות אכזריות,‏ שאפתניות וקיצוניות ככל שיהיו,‏ לא ישושו להעביר נשק בלתי קונבנציונאלי לקבוצות טרור שלא ניתן לשלוט עליהן שליטה מלאה;‏ הממשלות אולי יתפתו להשתמש בעצמן בנשק מסוג זה כמהלומה ראשונה,‏ אך סביר יותר להניח שהן ישתמשו בו לצורכי הרתעה ולא לצורכי לוחמה ממשית”‏.‏ אך המומחים כן דואגים שמדענים מיומנים יסכימו לעבוד עבור קבוצות טרור תמורת הצעות מפתות.‏

מחלות בהזמנה

הקִדמה הטכנולוגית מהווה אף היא מקור דאגה.‏ המדענים יודעים כיצד להפוך פתוגנים קיימים לקטלניים מאוד ולקלים יותר לשימוש.‏ הם מסוגלים לשנות מבחינה גנטית מיקרואורגניזמים בלתי מזיקים ולגרום להם לייצר רעלנים.‏ ניתן גם לשנות אורגניזמים בצורה כזו שיחמקו משיטות גילוי מקובלות.‏ יתרה מזו,‏ קיימת היכולת ליצור אורגניזמים העמידים בפני אנטיביוטיקות,‏ ובפני חיסונים וטיפולים סטנדרטיים.‏ לדוגמה,‏ מדענים שערקו מברית המועצות לשעבר טענו כי פיתחו זן של דֶבֶר העמיד בפני 16 סוגי אנטיביוטיקה.‏

פיתוחים נוספים בביוטכנולוגיה ובהנדסה הגנטית צפויים להרחיב את האפשרויות.‏ המדענים מסוגלים לטרוף מחדש את ”‏חפיסת הקלפים”‏ הגנטית של האורגניזמים כדי לתכנן מחדש או לעצב סוגים רבים של נשק ביולוגי שיהיו קטלניים יותר,‏ חזקים יותר וקלים יותר לייצור ולפיזור.‏ ניתן לתכנן אותם בצורה כזו שהשפעתם תהיה קלה יותר לחיזוי ולניטור.‏ את הפתוגנים אפשר לתכנן כך שהם ימותו אחרי מספר קבוע מראש של חלוקות תא — הם יהרגו ואחר כך ייעלמו.‏

ייתכן שבעתיד יפותחו כלי נשק חשאיים מיוחדים במינם.‏ למשל,‏ אולי יהיו כלי נשק המסוגלים לנטרל את מערכת החיסון עצמה — הקורבן לא יידבק במחלה מסוימת,‏ אלא יהיה פגיע למחלות רבות.‏ אם יופיעו נגיפים קטלניים כאלה כדוגמת האיידס,‏ מי ידע אם המקור הוא מוטציה טבעית או מניפולציה גנטית שנרקחה במעבדה של האויב?‏

ההתקדמות הטכנולוגית משנה את דרך החשיבה של אנשי הצבא.‏ קצין בחיל הים של ארה״ב כתב:‏ ”‏מהנדסי נשק רק החלו לחקור את הפוטנציאל הגלום במהפכה הביוטכנולוגית.‏ יש להודות בכנות שהתפתחויות משמעותיות בהרבה צפויות לנו בעתיד”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

מהי לוחמה ביולוגית?‏

המונח ”‏לוחמה ביולוגית”‏ עניינו בהפצה מכוונת של מחלות בקרב בני אדם,‏ בעלי חיים או צמחים.‏ המחלה מתפתחת עם הידבקותה של אוכלוסיית היעד במיקרואורגניזמים חיים.‏ אותם אורגניזמים מתרבים (‏חלקם מייצרים רעלנים)‏,‏ וברבות הזמן נראים תסמיני המחלה.‏ חלק מן הנשק הביולוגי גורם לנכויות וחלקו גורם למוות.‏ כמו כן,‏ קיימים סוגי נשק ביולוגי המשמשים לחיסול יבולים.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

תקציר מידע בעניין הנשק הביולוגי

גחלת (‏אנתרקס)‏:‏ מחלה מידבקת הנגרמת מחיידקים מייצרי נבגים.‏ התסמינים המוקדמים של שאיפת חיידקי אנתרקס דומים לתסמיניה של הצטננות נפוצה.‏ לאחר מספר ימים מידרדרים התסמינים לבעיות נשימה קשות ולהלם.‏ סוג אנתרקס זה הוא על־פי־רוב קטלני.‏

אצל אנשים שנחשפו לאנתרקס ניתן למנוע את התפשטות המחלה בעזרת תכשירים אנטיביוטיים.‏ יש לטפל במחלה מוקדם ככל האפשר;‏ העיכוב מקטין את סיכויי ההישרדות.‏

קיים סיכוי קלוש או אפילו אפסי שהמחלה תעבור מאדם לאדם במישרין.‏

במחצית השנייה של המאה ה־20,‏ פיתחו מספר ארצות,‏ ובהן ארצות־הברית וברית המועצות לשעבר,‏ את הגחלת כאמצעי לחימה.‏ מספר הארצות המפתחות נשק ביולוגי עלה מ־10 ב־1989 ל־17 ב־1995.‏ אין זה ברור כמה מאותן ארצות מפתחות את האנתרקס.‏ על־פי אחד האומדנים שערכה ממשלת ארה״ב,‏ ריסוס של 100 קילוגרם אנתרקס מעל לעיר גדולה עלול להיות קטלני כפצצת מימן.‏

נקנקת (‏בוטוליזם)‏:‏ מחלה משתקת שרירים הנגרמת מחיידק המייצר רעלנים.‏ אם המחלה נגרמה מאכילת מזון מזוהם,‏ התסמינים כוללים ראייה כפולה או מטושטשת,‏ צניחת עפעפיים,‏ דיבור לא־ברור,‏ קשיי בליעה ויובש בפה.‏ החולשה בשרירים מתפשטת בגוף מן הכתפיים ומטה.‏ שיתוק שרירי הנשימה עלול להוביל למוות.‏ הבוטוליזם אינו עובר מאדם לאדם.‏

אם מזריקים נוגד רעלן מספיק מוקדם,‏ תקטן חריפות התסמינים ויגדלו סיכויי ההישרדות.‏

רעלן הבוטוליזם הוא מן החומרים המועדפים לנשק ביולוגי משום שהוא אחד החומרים הרעילים ביותר הידועים ומפני שקל יחסית ליצרו ולהעבירו ממקום למקום.‏ כמו כן,‏ הנפגעים זקוקים לטיפול נמרץ ממושך.‏ קיים חשד שמספר ארצות מפתחות את הרעלן הזה כנשק ביולוגי.‏

דֶבֶר:‏ מחלה מידבקת מאוד הנגרמת מחיידקים.‏ הסימנים הראשונים של דֶבר הריאות הקטלני הם חום,‏ כאבי ראש,‏ חולשה ושיעול.‏ אחרי כן לוקה החולה בהלם זיהומי,‏ וללא טיפול מהיר באנטיביוטיקה,‏ המוות הוא כמעט ודאי.‏

המחלה עוברת מאדם לאדם דרך הרוק.‏

במאה ה־14 נטל הדֶבר בתוך חמש שנים את חייהם של כ־13 מיליון איש בסין ו־20 עד 30 מיליון איש באירופה.‏

בשנות ה־50 וה־60 של המאה שעברה,‏ פיתחו ארצות־הברית וברית המועצות לשעבר שיטות להפצת דֶבר הריאות.‏ מעריכים כי אלפי מדענים עמלים בהפיכת הדֶבר לנשק.‏

אבעבועות:‏ מחלה מידבקת מאוד הנגרמת מנגיף.‏ התסמינים הראשונים כוללים חום גבוה,‏ תשישות,‏ כאבי ראש וכאבי גב.‏ בהמשך מופיעים פצעים מוגלתיים מכאיבים.‏ המחלה ממיתה אחד מכל שלושה חולים.‏

מחלת האבעבועות חוסלה בעולם כולו ב־1977.‏ מתן חיסונים שגרתיים נגד האבעבועות הופסק באמצע שנות ה־70.‏ עם זאת,‏ רמת החסינות בקרב אנשים שחוסנו לפני כן אינה ודאית.‏ לא קיים טיפול בדוק באבעבועות.‏

המחלה עוברת מאדם לאדם דרך רוק נגוע.‏ בגדים וסדינים נגועים עלולים אף הם להעביר את הנגיף.‏

מאז 1980 החלה ברית המועצות לשעבר בתוכנית לייצור כמויות גדולות של אבעבועות ולהתאמת החומר לשיגור בטילים בליסטיים בין־יבשתיים.‏ נעשו גם מאמצים לפתח זני אבעבועות קטלניים יותר ומידבקים יותר.‏

‏[‏תמונה]‏

חיידק ונבג כדורי של אנתרקס

‏[‏שלמי תודה]‏

מקורות:‏ U.S. Centers for Disease Control and Prevention, Johns Hopkins Center for Civilian Biodefense Studies

קורבן אנטרקס:‏ .CDC, Atlanta, Ga; חיידקי אנטרקס:‏ Dr. Gary Gaugler, Photo Researchers©; חיידקי בוטוליזם:‏ CDC/Courtesy of Larry Stauffer, Oregon State Public Health Laboratory

חיידקי דֶבר:‏ .Copyright Dennis Kunkel Microscopy, Inc; נגיפי אבעבועות:‏ Meckes, Gelderblom, Eye of Science, Photo Researchers©; קורבן האבעבועות:‏ CDC/NIP/Barbara Rice

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

מכתבי אנתרקס שנשלחו לאחרונה עוררו בהלה רבתי

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/Axel Seidemann

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

פצצות אוויר כימיות/‏ביולוגיות שפורקו אחרי מלחמת המפרץ

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/MOD