‏”‏מנתחות”‏ מתפתלות ובעלות תיאבון

עד כמה שהמחשבה על כך עלולה לעורר סלידה אצל חלק מהאנשים,‏ ”‏מנתחת”‏ מוכשרת והיגיינית מתעוררת לחיים — הרימה הפשוטה.‏ כתבה שפורסמה בכתב־העת של האיגוד האמריקני לרפואה (‏JAMA)‏ ציינה,‏ שרופאים בבריטניה ערכו מחקר ניסיוני בהשתתפות 12 חולים שסבלו מכיבים ברגליים.‏ שישה מהם טופלו בשיטה הקונבנציונאלית תוך שימוש בהידרוג׳ל,‏ והאחרים טופלו ברימות זבובים שהוחדרו לפצעים.‏a

‏”‏אצל כל ששת החולים שטופלו בשיטת הזחלים [‏רימות]‏ הפצעים התנקו לחלוטין כעבור 3 ימים בלבד”‏,‏ מדווח JAMA.‏ מבין אלה שטופלו בשיטה הקונבנציונאלית,‏ ”‏רק אצל שניים התנקו הפצעים לאחר חודש של טיפולים;‏ ארבעת האחרים נזקקו לטיפול רפואי נוסף”‏.‏ המגזין הרפואי הבריטי לַנסֵט מוסר,‏ כי טיפול בעזרת רימות ”‏יכול להפחית באופן משמעותי את מספר הטיפולים בהשוואה לשיטות הטיפול הקונבנציונאליות”‏,‏ וכמו כן הוא ”‏עולה קצת יותר ממחצית מחירו של ההידרוג׳ל”‏.‏

כאשר מטפלים בשיטת רימות הזבובים — נניח שבכיב שגרם לנמק — הרופאים מחדירים לפצע זחלים צעירים שגודלו בתנאים סטריליים,‏ מציין JAMA.‏ (‏כמובן,‏ הרופאים משתמשים רק במיני זחלים שאינם תוקפים רקמות בריאות.‏)‏ את הכיב מכסים בגאזת ניילון דקה ובפד סופג כדי לספוג את נוזלי הרקמה המתה.‏ לאחר שהרימות השביעו את רעבונן,‏ מסירים אותן ונפטרים מהן.‏ אזי מוסיפים רימות חדשות,‏ עד שהפצע מתנקה לחלוטין.‏ בסיום התהליך,‏ זרימת הדם לרקמה הבריאה שנותרה מעודדת את צמיחתן של רקמות חדשות.‏

‏”‏טרם נתקלנו בחולה שסירב לטיפול ברימות”‏,‏ סיפר מייקל ווֹקר,‏ מנתח כלי דם.‏ ”‏הסגל הרפואי,‏ לא החולים,‏ הוא שסולד מהרעיון”‏.‏ בנוסף לבריטניה,‏ במרכזים רפואיים מסוימים בארצות־הברית ובקנדה מספקים טיפול בשיטה זו.‏ מנתח שצוטט בלַנסֵט אמר,‏ ש”‏יש בארצות־הברית הרבה יותר חולים שמבקשים טיפול ברימות מאשר רופאים שמוכנים להעניק טיפול זה”‏.‏

הטיפול בעזרת רימות נתגלה במקרה.‏ ”‏רופאים בשדה הקרב”‏,‏ מספר סיינס ווֹרלד,‏ ”‏נוכחו שפצעיהם של החיילים ששרצו רימות נטו להגליד טוב יותר מפצעיהם של האחרים.‏ לא חלף זמן רב ונולדה שיטת הטיפול בעזרת רימות”‏,‏ וכיום היא מיושמת במאות בתי חולים בארצות־הברית ובאירופה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

מספר רימות על אצבע (‏גודל טבעי)‏

‏[‏שלמי תודה]‏

‏/Picture copyright SMTL, http://www.smtl.co.uk

‏[‏תמונות בעמוד 22]‏

לפני

אחרי

‏[‏שלמי תודה]‏

תצלומים:‏ R. Sherman, University of California, Irvine