מנקודת המבט המקראית
השימוש של אלוהים בכוח — האם מוצדק?
השימוש הקטלני בכוח אפיין מאז ומעולם את ההיסטוריה האנושית. על־פי אחד האומדנים, מעריכים כי 000,000,170 איש נרצחו במאה העשרים בידי המשטר הפוליטי שבארצם. המקרא דייק מאוד באומרו שהאדם תמיד שלט באדם לרע לו (קהלת ח׳:9).
לנוכח ניצול הכוח לרעה על־ידי האדם, יש שמטילים ספק בלגיטימיות שבהפעלת הכוח מצד אלוהים להשמדת אויביו. האם עם ישראל, במצוותו הישירה של אלוהים, לא תקף והרג את הכנענים שהיו תושבי הארץ המובטחת? (דברים כ׳:16, 17) והאם לא אמר אלוהים בעצמו שיפורר את כל המלכויות המתנגדות לו וישים להן קץ? (דניאל ב׳:44) אנשים כנים התחבטו בשאלה, האם השימוש של אלוהים בכוח מוצדק בכל מקרה.
ניצול כוח לרעה
חשוב להבין שהיכולת להפעיל כוח היא מאושיותיה של כל ממשלה. ממשל שאינו מסוגל לאכוף את חוקיו הוא למעשה נטול סמכות. לדוגמה: למרות דיווחים על שימוש לרעה בכוח מצד המשטרה, כמה אנשים יהיו מוכנים לוותר על ההגנה שהיא מספקת? ומי היה טוען כנגד הצורך במערכת משפטית בעלת חוקים עם שיניים?
מוהנדס גנדי, שנודע בהתנגדותו לאלימות, הצהיר פעם: ”נניח שמישהו נתקף זעם, וכשחרב בידו רוצח את כל מי שמזדמן בדרכו תוך כדי ריצת אמוק, ואיש אינו מעז ללכוד אותו חי. מי שהיה מחסל את המטורף הזה היה זוכה בהכרת תודה ציבורית ונחשב לאדם טוב לב”. אפילו גנדי הכיר בצורך להפעיל כוח בנסיבות מסוימות.
כמובן, היכולת להפעיל כוח היא מרכיב חשוב בכל חברה יציבה. באופן כללי, כשאנשים מגנים את השימוש בכוח, הם בעצם מותחים ביקורת על ניצולו לרעה (קהלת ד׳:1–3).
”כל דרכיו משפט”
אין כל עדות היסטורית לכך שאלוהים ניצל את כוחו לרעה. הוא אינו שולט באמצעות כוח המופעל באופן שרירותי. הוא רוצה שנעבוד אותו מתוך אהבה (יוחנן א׳. ד׳:18, 19). לאמיתו של דבר, אין אלוהים מפעיל כוח כשקיימת אלטרנטיבה צודקת להימנע מכך (ירמיהו י״ח:7, 8; כ״ו:3, 13; יחזקאל י״ח:32; ל״ג:11). וכאשר הוא בוחר להשתמש בכוח, הוא תמיד נותן אזהרות רבות, כדי שכל החפץ יוכל לנקוט צעדים לתיקון דרכיו (עמוס ג׳:7; מתי כ״ד:14). האם כך נוהג אל רודן ואכזרי?
השימוש של אלוהים בכוח אינו דומה בכהוא זה לניצול לרעה של כוח על־ידי האדם באופן משולל צידוקים. ”כל דרכיו משפט”, אמר משה על יהוה, ”אל אמונה ואין עוול. צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:4). בניגוד לצורות שלטון של עריצים בני אנוש, מלכות אלוהים אינה מבוססת על מי שבידיו כוח רב יותר. בכל המקרים הוא הפעיל כוח לפי אהבתו, חוכמתו וצדקתו המושלמות (תהלים קי״א:2, 3, 7; מתי כ״ג:37).
למשל, כשאלוהים השמיד את הרשעים במבול, היה זה לאחר שנים רבות של אזהרות. כל אחד יכול היה לתפוס מחסה בתיבה המוגנת ולהינצל. אך רק שמונה נפשות עשו כן (פטרוס א׳. ג׳:19, 20; פטרוס ב׳. ב׳:5). בימי יהושע, הוציא עם ישראל לפועל את גזר דינו של אלוהים כנגד הכנענים המושחתים, גזר דין שנחרץ יותר מ־400 שנה קודם לכן! (בראשית ט״ו:13–21) במרוצת כל הזמן הזה, לא ייתכן שהכנענים נותרו בחוסר ידיעה באשר לעדות החותכת שעם ישראל היה עמו הנבחר של אלוהים (יהושע ב׳:9–21; ט׳:24–27). למרות זאת, שום עם כנעני, למעט הגבעונים, לא ביקש רחמים או ניצל את ההזדמנות לבקש שלום. תחת זאת, הכנענים בחרו להקשות את לבם נגד אלוהים (יהושע י״א:19, 20).
הסמכות בידי אלוהים
אם ברצוננו להבין מדוע משתמש אלוהים בכוח, עלינו להבין תחילה אמת יסודית לגבי מעמדנו לפני אלוהים. ”אנחנו החומר ואתה יוצרנו”, הודה בענווה הנביא ישעיהו (ישעיהו ס״ד:7). אין זה אלא ברור כשמש, שכבורא היקום יכול אלוהים להפעיל כוח בכל דרך הנראית לו. בהכירנו בסמכותו של אלוהים, כפי שנהג שלמה, נוכל לומר: ”דְבר מלך [הוא כוח] שלטון. ומי יאמר לו: ’מה תעשה?’” (קהלת ח׳:4; רומים ט׳:20, 21).
בשל מעמדו של אלוהים כבורא הכל־יכול, זכותו להעניק חיים או לשים להם קץ. ואילו לבני האדם חסרה הפרספקטיבה הנכונה, מבחינה חוקית ועובדתית, ומכאן שאין להם זכות לפקפק בדרך שבה מפעיל אלוהים את כוחו. על האדם ללמוד להתאים את חשיבתו לזו של אלוהים. ”הלא דרכיכם לא ייתכן?” שאל יהוה בצדק (יחזקאל י״ח:29; ישעיהו מ״ה:9).
חוש הצדק של יהוה ואהבתו לבני אדם הם שיניעוהו בעתיד למחות מעל פני האדמה את מי שמנצלים את כוחם לרעה, ורומסים באלימות את זכויותיהם של אחרים. מעשה כוחני זה יכונן תנאים אידיאליים בעולם עבור כל אוהבי השלום, החפצים בהם (תהלים ל״ז:10, 11; נחום א׳:9). אזי תוצדק ותטוהר מאשמה מלכות אלוהים לנצח נצחים (ההתגלות כ״ב:12–15).