האם האיידס ייעצר?‏ אם כן,‏ כיצד?‏

במשך זמן מה התכחשו ארצות אפריקניות רבות למגפת האיידס.‏ זהו נושא שיש עליו טאבו.‏ אולם,‏ בשנים האחרונות נעשים מאמצים לספק מידע במיוחד לבני הנוער ולעודד דיונים פתוחים.‏ מאמצים אלו הוכתרו בהצלחה חלקית.‏ סגנונות החיים והמנהגים נעוצים עמוק באדמת התרבות וקשה לחולל שינוי.‏

התקדמות רפואית

בחזית הרפואית צברו המדענים ידע רב לגבי ה־HIV ופיתחו תרופות המאריכות את חייהם של חולים רבים.‏ הטיפול בעזרת ”‏קוקטיל”‏ של לפחות שלוש תרופות נוגדות נגיפים נחשב לטיפול יעיל.‏

תרופות אלו אינן מרפאות את המחלה אך הן מצליחות להקטין את שיעור התמותה של חולי ה־HIV,‏ בייחוד בארצות המפותחות.‏ רבים מדגישים את החשיבות לספק את התרופות הללו לארצות המתפתחות.‏ אלא שהתרופות יקרות,‏ וידם של רוב התושבים שם אינה משגת לרכוש אותן.‏

מתוך כך התעוררה השאלה:‏ האם רווח כספי חשוב יותר מחיי אדם?‏ בעניין זה אמר ד״ר פאולוּ טשיירה,‏ ראש הארגון הברזילאי למלחמה באיידס:‏ ”‏אסור לנו לתת לאלפי בני אדם להיות נתונים לחסדי הגורל בהיעדר התרופות הנחוצות להם,‏ וכל זה למען רווחים הגבוהים בהרבה מהכנסות רגילות”‏.‏ עוד אמר:‏ ”‏אני חושש מאוד שאינטרסים כלכליים יקבלו עדיפות על שיקולים אתיים ואנושיים”‏.‏

מספר ארצות החליטו לבטל חלק מן הפטנטים הרשומים של חברות תרופות גדולות ולייצר או לייצא סוגים שונים של תרופות גֶנֶריות (‏ללא סמל מסחרי)‏ במחיר נמוך בהרבה.‏a על־פי אחד המחקרים,‏ ”‏התברר שמחירים מינימליים [‏של תרופות גנריות]‏ נמוכים ב־82 אחוז ממחירי תקן אמריקניים”‏,‏ מדווח כתב העת הרפואי של דרום אפריקה‏.‏

קשיי טיפול

ברבות הימים החלו חברות תרופות גדולות להציע במחירים נמוכים בהרבה תרופות לטיפול באיידס לארצות מתפתחות הזקוקות להן.‏ התקווה היתה שבדרך זו יגיעו התרופות לידיהם של חולים רבים.‏ אולם,‏ קיימים מכשולים גדולים המקשים על הציבור בארצות המתפתחות להשיג את התרופות.‏ אחד מהם הוא העלויות הכספיות.‏ גם במחירים נמוכים מאוד,‏ התרופות עדיין יקרות מדי לרוב הזקוקים להן.‏

בעיה נוספת היא שאופן נטילת התרופה אינו פשוט.‏ צריך ליטול גלולות רבות מדי יום ובשעות קבועות.‏ אם לא נוטלים את התרופה במינון הנכון או לא נוטלים אותה באופן קבוע,‏ עלול הדבר להביא להתפתחות של זני HIV עמידים לתרופה.‏ קשה להבטיח שהחולה יטול את התרופה במינון הנכון בתנאי המחיה באפריקה,‏ כשאין מספיק מזון ומי שתייה נקיים וכשאין מספיק מרכזים רפואיים.‏

יתרה מזו,‏ חולים הנוטלים את התרופות צריכים להיות תחת השגחה.‏ אם מתפתחת עמידות,‏ חובה לשנות את שילוב התרופות.‏ לשם כך יש צורך בצוות רפואי מנוסה,‏ והבדיקות יקרות.‏ לתרופות תופעות לוואי,‏ וזני HIV עמידים לתרופה אכן מתפתחים.‏

ביוני 2001,‏ בכנס מיוחד של עצרת האו״ם בנושא האיידס,‏ הועלתה הצעה להקים קרן בריאות גלובאלית לעזרת הארצות המתפתחות.‏ ההערכה היתה שיש צורך ב־7 עד 10 מיליארד דולר.‏ ההתחייבויות שניתנו עד כה רחוקות מאוד מן הסכום הרצוי.‏

המדענים מקווים בכל לבם למצוא חיסון,‏ וכעת נבדקים כמה חיסונים בארצות שונות.‏ גם אם המאמצים ישאו פרי,‏ יעברו מספר שנים עד שהחיסון יפותח,‏ ייבדק ויוכח כבטוח לשימוש לציבור הרחב.‏

בכמה ארצות כמו אוגנדה,‏ ברזיל ותאילנד,‏ קיימת הצלחה ניכרת בתוכניות טיפול.‏ בברזיל נרשמה ירידה של חמישים אחוז בשיעור התמותה מאיידס עקב שימוש בתרופות מקומיות.‏ המדינה הקטנה בוצוואנה עושה מאמצים לספק מכספה תרופות נוגדות נגיפים לכל נזקק ומשתדלת לספק שירותי בריאות חיוניים.‏

תבוסתו של האיידס

האיידס שונה מכמה מגפות אחרות בהיבט חשוב אחד:‏ הוא ניתן למניעה.‏ כל מי שמוכנים לדבוק בעקרונות המקרא יכולים במקרים רבים,‏ ואולי אף בכל המקרים,‏ להימנע מהידבקות.‏

ערכי המוסר של המקרא ברורים.‏ הלא־נשואים צריכים להימנע מיחסי מין (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏18‏)‏.‏ הנשואים צריכים להיות נאמנים זה לזה ולא לנאוף (‏עברים י״ג:‏4‏)‏.‏ ההימנעות מדם,‏ על־פי מצוות המקרא,‏ מגינה אף היא מפני ההידבקות (‏מעשי השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏

החולים והנשאים יכולים לשאוב נחמה ושמחה גדולה אם ילמדו שאלוהים מתכוון בעתיד הקרוב לכונן עולם נקי ממחלות ואם יקיימו את דרישותיו.‏

המקרא מבטיחנו שבבוא היום כל צרותיה של האנושות,‏ ובכללן המחלות,‏ יחלפו לבלי שוב.‏ הבטחה זו מצויה בספר ההתגלות:‏ ”‏ושמעתי קול גדול מן הכיסא — אומר:‏ ’‏הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם;‏ המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם,‏ וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד,‏ כי הראשונות עברו’‏”‏ (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

הבטחה זו אינה שמורה אך ורק למי שידם משגת לממן תרופות יקרות.‏ הבטחה נבואית זו מן ההתגלות פרק כ״א מקבלת משנה תוקף בישעיהו ל״ג:‏24‏:‏ ”‏ובל יאמר שכן:‏ ’‏חליתי’‏”‏.‏ כל יושבי הארץ יקיימו את חוקי אלוהים וייהנו מבריאות מושלמת.‏ וכך,‏ צעדת המוות של האיידס ‏—‏ ושל כל יתר המחלות ‏—‏ תיעצר לעד.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 9,‏ 10]‏

זה היה המרפא האמיתי שחיפשתי

אני בת 23 ומתגוררת בדרום יבשת אפריקה.‏ אני זוכרת את היום שנודע לי שאני נשאית HIV.‏

הרופא בישר לי ולאמי את הבשורה המרה.‏ אלה היו החדשות הרעות ביותר ששמעתי מימיי.‏ הייתי מבולבלת.‏ לא יכולתי להאמין.‏ חשבתי שאולי נעשתה טעות במעבדה.‏ לא ידעתי מה לומר ומה לעשות.‏ רציתי לבכות,‏ אבל לא היו לי דמעות.‏ הרופא התחיל לשוחח עם אמי על תרופות נוגדות נגיפים ועל דברים אחרים,‏ אבל הייתי בהלם ולא יכולתי לקלוט שום דבר.‏

הבנתי שכנראה נדבקתי במחלה ממישהו שלמדתי איתו באוניברסיטה.‏ רציתי מאוד לדבר עם מישהו שיבין אותי,‏ אבל לא יכולתי לחשוב על אף אחד.‏ חשתי תחושה של חוסר ערך וכישלון.‏ משפחתי תמכה בי,‏ ולמרות זאת הייתי מיואשת ומפוחדת.‏ כמו כל צעירה אחרת היו לי הרבה חלומות.‏ נותרו לי שנתיים לסיים את לימודי התואר הראשון במדעים,‏ אבל תקוותיי התנפצו.‏

התחלתי ליטול את התרופות נוגדות הנגיפים ופניתי ליועצים בענייני איידס.‏ למרות הכול,‏ הדיכאון לא עזב אותי.‏ התפללתי לאלוהים שיראה לי את המשיחיות האמיתית לפני מותי.‏ הייתי חברה בכנסייה הפנטקוסטלית,‏ אבל אף אחד מחברי הכנסייה אפילו לא טרח לבקר אצלי.‏ רציתי לדעת לאן באמת אגיע אחרי מותי.‏

בוקר אחד בתחילת אוגוסט 1999 דפקו על דלת ביתי שתי עדות־יהוה.‏ הייתי חולה מאוד באותו יום,‏ אבל יכולתי לשבת בסלון.‏ שתי הנשים הציגו את עצמן ואמרו שהן עוזרות לאנשים ללמוד את המקרא.‏ הרגשתי שתפילותיי נענו וחשתי הקלה.‏ אולם באותו זמן הייתי חלשה מאוד ולא יכולתי לקרוא או להתרכז לאורך זמן.‏

למרות זאת,‏ אמרתי להם שאני רוצה ללמוד את המקרא,‏ והם קבעו איתי פגישה.‏ לצערי,‏ לפני מועד הפגישה הועברתי לבית־חולים פסיכיאטרי בגלל הדיכאון.‏ כעבור שלושה שבועות שוחררתי ושמחתי שהעֵדוֹת לא שכחו אותי.‏ אני זוכרת שאחת מהן המשיכה לבקר אצלי ולראות מה שלומי.‏ התאוששתי קצת מבחינה פיסית ולקראת סוף השנה ההיא התחלתי ללמוד את המקרא.‏ זה היה קשה כי מצבי לא היה יציב.‏ אבל האישה שלמדה איתי התייחסה אלי בהבנה ובסבלנות.‏

התרשמתי מאוד ממה שלמדתי מן המקרא על יהוה ועל תכונותיו.‏ למדתי גם להכיר אותו באמת ולצפות לחיי־נצח.‏ לראשונה בחיי הבנתי גם מדוע בני אדם סובלים.‏ שמחתי מאוד ללמוד על מלכות אלוהים,‏ שתחליף בקרוב את כל ממשלות האדם.‏ הבנה זו הניעה אותי לשנות את אורח חיי מקצה לקצה.‏

זה היה המרפא האמיתי שחיפשתי.‏ שאבתי נחמה רבה מן הידיעה שיהוה עדיין אוהב אותי ודואג לי.‏ קודם לכן חשבתי שאלוהים שונא אותי ושבגלל זה נדבקתי במחלה.‏ אבל למדתי שיהוה סיפק לנו באהבתו אמצעי לסליחת חטאים על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח.‏ אז הבנתי שאלוהים דואג לנו,‏ ככתוב בפטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏:‏ ”‏השליכו עליו כל יהבכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏.‏

אני עושה מאמצים ניכרים להיות כמה שיותר קרובה ליהוה.‏ לכן אני לומדת את המקרא יום יום ונוכחת באסיפות באולם־המלכות.‏ זה לא תמיד קל,‏ אבל אני שופכת את לבי לפני יהוה בתפילות ומבקשת שיתן לי כוח ונחמה.‏ גם חברי הקהילה עוזרים לי,‏ ואני מאושרת.‏

אני משתתפת דרך קבע בפעילות ההטפה יחד עם הקהילה המקומית.‏ אני רוצה לעזור לאחרים מבחינה רוחנית,‏ ובייחוד לאנשים במצבי.‏ נטבלתי בדצמבר 2001.‏

‏[‏תמונה]‏

הפקתי שמחה רבה מכך שלמדתי על מלכות אלוהים

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

צוות ייעוץ בנושא האיידס בבוצוואנה

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

בגן־עדן עלי אדמות ייהנו הכול מבריאות מושלמת