האם השְמֵנוּת הופכת למגפה כלל עולמית?
”לאחר שזמן רב נחשבה לתוצר לוואי של החיים המודרניים במדינות מפותחות ועשירות, מתברר כיום שהשמנות מתפשטת גם בקרב המדינות המתפתחות”, מדווח כתב העת הבריטי הרפואי הלַנסֵט. כמו כן, צוין שמומחים לתזונה מזהירים כעת מפני ”מגפה כלל עולמית” של מחלות הקשורות לשמנות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן ומחלות לב וכלי דם.
שיעור הלוקים ביתר לחץ דם בסין זהה כיום לזה שבארצות הברית, וזאת לאחר שמספר הגברים הסובלים מעודף משקל שולש ומספר הנשים הסובלות מעודף משקל הוכפל בשמונה השנים האחרונות. לאחרונה, למעלה מ־50 אחוז מכלל חולי הסוכרת החדשים מאובחנים בהודו ובסין. שיעור חולי הסוכרת במצרים שווה לזה שבארצות הברית, ומחצית מהנשים במדינה סובלות מעודף משקל. במקסיקו חלה עלייה מהירה בשמנות בכל רבדי החברה ובכל חלקי המדינה. מתוך כך נרשמה עלייה באחוז החולים בסוכרת. אפילו במדינות עניות באפריקה שמדרום לסהרה שיעורי השמנות והסוכרת נמצאים במגמת עלייה.
אומנם המזון המהיר ורווי השמן אחראי לשמנות בכמה מדינות, אך אחד הגורמים העיקריים הוא שיצרנים רבים מוסיפים כמות גדולה יותר של סוכר למוצרי המזון ”כדי שיהיו טעימים יותר”. בנוסף לכך, המאכלים האסייתים והאפריקניים כוללים יותר שמני מאכל, והתוצאה היא עודף קלוריות. הקידמה הטכנולוגית בבתי־החרושת ובחקלאות משמעה פחות כוח עבודה לייצור סחורה. אנשים רוצים לעבוד פחות כדי שיהיה להם יותר שעות פנאי. כיום, משהמחשבים והטלוויזיה הפכו להיות כה פופולריים, העובדים עושים פחות פעילות גופנית, ו”הדואר האלקטרוני ביטל את הצורך להעביר הודעות פיסית ואת הצורך לקום וללכת כדי לדבר עם עמיתים לעבודה”.
היות והשמנות צוברת תאוצה גם בקרב תלמידי בית־ספר, במיוחד באזורים שבהם הבידור והפעילות הגופנית צומצמו, קיים צורך דחוף שהמורים יהיו מודעים לקשר שבין תזונה לבין הישגים לימודיים. גייל אריסון מבית־הספר לבריאות הציבור שבאוניברסיטת קליפורניה, מציינת שעל מנת להתמודד עם מגפת השמנות והמחלות המתלוות אליה, לא די בתוכניות מניעה מקומיות, אלא ”נדרש סדר יום משותף למניעה על בסיס גלובאלי, הכולל פיתוח מדיניות, מומחיות ותשתית”.