האם הערכים מידרדרים?
בין המתנות הטובות ביותר שהורים יכולים לתת לילדיהם הן אהבה בלתי מותנית ומערכת ערכים, ערכים שאותם הם לא רק מלמדים אלא גם מיישמים.
ללא ערכים נכונים, החיים אינם אלא מאבק הישרדות חסר תוכן. הערכים יוצקים משמעות לחיים. הם יוצרים סדר עדיפויות. הם קובעים גבולות מוסר ומגדירים כללי התנהגות.
למרות זאת, ערכים מסורתיים רבים משתנים במהירות מסחררת. למשל, פרופסור רונלד אינגלהרט אומר, כי ”החברה נעה לקראת נורמות מיניות המקנות מרחב פעולה גדול יותר לסיפוק מיני ולהבעה אינדיבידואלית עצמית”. בסקר גאלופ שנערך ב־1997 ב־16 ארצות התבקשו התושבים להביע את דעתם באשר למוסריות של לידות מחוץ לנישואין. גאלופ מדווח: ”בחלקים שונים במערב אירופה 90 אחוז או יותר רואים בסגנון חיים מודרני זה דבר מקובל, ואילו בסינגפור ובהודו פחות מ־15 אחוז מחזיקים בדעה זו”.
יש המפליגים בשבחה של החירות המינית החדשה הזו. עם זאת, הספרון עליית הממשל ושקיעת המוסריות (The Rise of Government and the Decline of Morality), מאת ג׳יימס א. דורן טוען כי ”שכיחותן של לידות מחוץ לנישואין” ו”התפרקות המשפחות”, הן ”סימנים ברורים לניוון מוסרי”.
ערכים נוספים הולכים ונשחקים
קיימים ערכים עתיקי יומין נוספים שנשחקו במידה ניכרת. סקר הערכים העולמי, שבראשו עומד פרופסור אינגלהרט, מדווח על ”הידרדרות הכבוד לסמכות” במדינות המתועשות.
ערך מקובל נוסף הוא מוסר עבודה גבוה. קיימות ראיות לכך שגם הערך הזה מידרדר. הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים בארצות־הברית ערכה סקר בקרב יותר מחצי מיליון מעסיקים. ”שלושים ואחד אחוז מן הנסקרים אמרו שקשה למצוא עובדים מתאימים, ו־21 אחוז טענו שאיכות העבודה היא באופן כללי ירודה”. מעסיק אחד אמר: ”קשה יותר ויותר למצוא עובדים שמתייצבים לעבודה כל יום בלי לאחר ובלי להיות שתויים”.
ייתכן שגורמים כלכליים תורמים למגמה שלילית זו. ככל שהרווחים פוחתים, המעסיקים מפטרים עובדים או מקצצים בהטבות. כתב העת אתיקה והתנהגות (Ethics & Behavior) אומר: ”העובדים שמתנסים בחוסר נאמנות ובחוסר מחויבות מצד המעסיקים מתחילים להפגין גישה דומה כלפי מעסיקיהם. העובד כבר אינו חש מחויבות לעבוד קשה כי יכול להיות שמחר הוא ימצא את עצמו מובטל”.
קיים תחום נוסף שבו חל כרסום משמעותי בערכים — נימוסים. מסקר שנערך באוסטרליה עלתה התוצאה הבאה: ”יותר מ־7.87 אחוז מן העובדים בעבודות משרדיות דיווחו על ירידה במורל עקב חוסר נימוס”. בסקר שהתקיים בארה״ב בקרב אנשי עסקים, ”דיווחו שמונים אחוז מן הנשאלים על עלייה בהפגנת חוצפה במסגרת העסקית”. על־פי סוכנות הידיעות סי־אן־אן, ”שירות לקוחות עלוב נעשה שכיח מאוד. קרוב למחצית הנסקרים אמרו שבשנה החולפת קרה שהם פשוט יצאו מחנויות בשל יחס גרוע. מחציתם אמרו כי פעמים רבות הם רואים אנשים משוחחים בטלפונים סלולריים בקול רם או בצורה מרגיזה. ושישה מתוך 10 נהגים טענו כי הם נתקלים באופן קבוע בנהגים הנוהגים באגרסיביות ובחוסר זהירות”.
עד כמה יקרים חיי אדם?
יש אומרים שהם דוגלים ב”ערכים” מסוימים, אבל טענתם אינה מתורגמת בהכרח למעשים. לדוגמה, המכון לאתיקה גלובאלית ערך סקר דעת קהל בקרב נציגים מ־40 ארצות. ארבעים אחוז טענו ש”כבוד לחיים” נמנה בין חמשת הערכים ”החשובים ביותר”.a
אך מה המצב בפועל? בידי המדינות המתועשות מצויים המשאבים לשים קץ לחלק ניכר מסבלם של בני אדם. אלא שקרול בלמי, מנהלת קרן החירום של האו״ם למען הילד, אמרה בספרה ב־1998 כי תזונה לקויה ”קשורה ליותר ממחצית מ־12 מיליון מקרי המוות של ילדים מתחת לגיל 5 במדינות המתפתחות — יחס שאין שני לו מאז המגפה השחורה שעשתה שמות באירופה במאה ה־14”. דיווחים כאלה צריכים לזעזע ולהדאיג את כל מי שחיי אנוש יקרים לו. ”אולם”, אומרת בלמי, ”המשבר העולמי של תזונה לקויה אינו מעורר דאגה רבה בציבור, חרף ראיות מדעיות מוחשיות לסכנה, ראיות שרק הולכות ומצטברות. תשומת לב רבה יותר מוקדשת למחזורי שוקי המניות מאשר להשלכות ההרסניות של תזונה לקויה, או לחילופין ליתרונות של תזונה בריאה”.
השקפת חיים די מתמיהה ומסולפת ניכרת גם בקהילייה הרפואית. עד לא מזמן, בתחילת שנות ה־70, לתינוק שנולד כעבור 23 שבועות ברחם, היו סיכויים אפסיים לשרוד. כיום, בערך 40 אחוז מפגים אלה יכולים לשרוד. בהתחשב בכך, עד כמה אירונית היא העובדה שבעולם כולו מתבצעות על־פי ההערכות בין 40 ל־60 מיליון הפלות מלאכותיות מדי שנה בשנה! רוב ההפלות הללו נעשות על עוברים הצעירים במספר שבועות בלבד מן הפגים שהרופאים נאבקים על חייהם! האם לא די בדוגמה זו כדי להראות שקיים בעולם בלבול מוסרי גדול?
דרוש — מצפן מוסרי
לשאלה, ”מה הכי פחות חשוב בחיים?” השיבו רוב הנשאלים בסקר גאלופ ש”נאמנות לדת” היא מבין שני הדברים הכי פחות חשובים. אין פלא אפוא, שהנוכחות בכנסיות מוסיפה לרדת. פרופסור אינגלהרט גורס כי השפע בארצות המערביות ”הוליד תחושת ביטחון חסרת תקדים” ו”תחושה זו הקטינה את הצורך בחיזוקים שהדת מספקת”.
שחיקת האמון בדתות הולכת יד ביד עם אובדן האמון במקרא. בסקר בינלאומי נשאלו הנסקרים על מי או על מה הם סומכים בשאלות מוסר. הרוב המכריע השיב שמקור הדרכתו הוא הניסיון האישי. בתוצאות הסקר נמסר כי ”המקרא תפס את המקום השני, אבל בפער גדול מהמקום הראשון”.
אין תימה שהערכים משתנים לרעה! היעדר מצפן מוסרי, לצד דגש הולך וגובר על מטרות חומריות ועל אינדיבידואליזם אנוכיי, מוליד תרבות של חמדנות ואדישות לרגשות הזולת. אילו דברים חשובים הולכים לאיבוד עקב שינויים אלה?
[הערת שוליים]
a לפני יותר מ־50 שנה, אימצה עצרת האו״ם את ה”הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם”. הסעיף הראשון של ההכרזה קובע: ”כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם”.
[תמונות בעמודים 4, 5]
התפרקות משפחות, מוסר עבודה ירוד והתנהגות משולחת רסן הם ביטוי לערכים המידרדרים של ימינו
[תמונה בעמוד 6]
מיליוני תינוקות, הצעירים במספר שבועות בלבד מן הפג הזה, מומתים בהפלות מלאכותיות מדי שנה בשנה