האם הערכים מידרדרים?‏

בין המתנות הטובות ביותר שהורים יכולים לתת לילדיהם הן אהבה בלתי מותנית ומערכת ערכים,‏ ערכים שאותם הם לא רק מלמדים אלא גם מיישמים.‏

ללא ערכים נכונים,‏ החיים אינם אלא מאבק הישרדות חסר תוכן.‏ הערכים יוצקים משמעות לחיים.‏ הם יוצרים סדר עדיפויות.‏ הם קובעים גבולות מוסר ומגדירים כללי התנהגות.‏

למרות זאת,‏ ערכים מסורתיים רבים משתנים במהירות מסחררת.‏ למשל,‏ פרופסור רונלד אינגלהרט אומר,‏ כי ”‏החברה נעה לקראת נורמות מיניות המקנות מרחב פעולה גדול יותר לסיפוק מיני ולהבעה אינדיבידואלית עצמית”‏.‏ בסקר גאלופ שנערך ב־1997 ב־16 ארצות התבקשו התושבים להביע את דעתם באשר למוסריות של לידות מחוץ לנישואין.‏ גאלופ מדווח:‏ ”‏בחלקים שונים במערב אירופה 90 אחוז או יותר רואים בסגנון חיים מודרני זה דבר מקובל,‏ ואילו בסינגפור ובהודו פחות מ־15 אחוז מחזיקים בדעה זו”‏.‏

יש המפליגים בשבחה של החירות המינית החדשה הזו.‏ עם זאת,‏ הספרון עליית הממשל ושקיעת המוסריות (‏The Rise of Government and the Decline of Morality)‏,‏ מאת ג׳יימס א.‏ דורן טוען כי ”‏שכיחותן של לידות מחוץ לנישואין”‏ ו”‏התפרקות המשפחות”‏,‏ הן ”‏סימנים ברורים לניוון מוסרי”‏.‏

ערכים נוספים הולכים ונשחקים

קיימים ערכים עתיקי יומין נוספים שנשחקו במידה ניכרת.‏ סקר הערכים העולמי,‏ שבראשו עומד פרופסור אינגלהרט,‏ מדווח על ”‏הידרדרות הכבוד לסמכות”‏ במדינות המתועשות.‏

ערך מקובל נוסף הוא מוסר עבודה גבוה.‏ קיימות ראיות לכך שגם הערך הזה מידרדר.‏ הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים בארצות־הברית ערכה סקר בקרב יותר מחצי מיליון מעסיקים.‏ ”‏שלושים ואחד אחוז מן הנסקרים אמרו שקשה למצוא עובדים מתאימים,‏ ו־21 אחוז טענו שאיכות העבודה היא באופן כללי ירודה”‏.‏ מעסיק אחד אמר:‏ ”‏קשה יותר ויותר למצוא עובדים שמתייצבים לעבודה כל יום בלי לאחר ובלי להיות שתויים”‏.‏

ייתכן שגורמים כלכליים תורמים למגמה שלילית זו.‏ ככל שהרווחים פוחתים,‏ המעסיקים מפטרים עובדים או מקצצים בהטבות.‏ כתב העת אתיקה והתנהגות (‏Ethics & Behavior)‏ אומר:‏ ”‏העובדים שמתנסים בחוסר נאמנות ובחוסר מחויבות מצד המעסיקים מתחילים להפגין גישה דומה כלפי מעסיקיהם.‏ העובד כבר אינו חש מחויבות לעבוד קשה כי יכול להיות שמחר הוא ימצא את עצמו מובטל”‏.‏

קיים תחום נוסף שבו חל כרסום משמעותי בערכים — נימוסים.‏ מסקר שנערך באוסטרליה עלתה התוצאה הבאה:‏ ”‏יותר מ־7.‏87 אחוז מן העובדים בעבודות משרדיות דיווחו על ירידה במורל עקב חוסר נימוס”‏.‏ בסקר שהתקיים בארה״ב בקרב אנשי עסקים,‏ ”‏דיווחו שמונים אחוז מן הנשאלים על עלייה בהפגנת חוצפה במסגרת העסקית”‏.‏ על־פי סוכנות הידיעות סי־אן־אן,‏ ”‏שירות לקוחות עלוב נעשה שכיח מאוד.‏ קרוב למחצית הנסקרים אמרו שבשנה החולפת קרה שהם פשוט יצאו מחנויות בשל יחס גרוע.‏ מחציתם אמרו כי פעמים רבות הם רואים אנשים משוחחים בטלפונים סלולריים בקול רם או בצורה מרגיזה.‏ ושישה מתוך 10 נהגים טענו כי הם נתקלים באופן קבוע בנהגים הנוהגים באגרסיביות ובחוסר זהירות”‏.‏

עד כמה יקרים חיי אדם?‏

יש אומרים שהם דוגלים ב”‏ערכים”‏ מסוימים,‏ אבל טענתם אינה מתורגמת בהכרח למעשים.‏ לדוגמה,‏ המכון לאתיקה גלובאלית ערך סקר דעת קהל בקרב נציגים מ־40 ארצות.‏ ארבעים אחוז טענו ש”‏כבוד לחיים”‏ נמנה בין חמשת הערכים ”‏החשובים ביותר”‏.‏a

אך מה המצב בפועל?‏ בידי המדינות המתועשות מצויים המשאבים לשים קץ לחלק ניכר מסבלם של בני אדם.‏ אלא שקרול בלמי,‏ מנהלת קרן החירום של האו״ם למען הילד,‏ אמרה בספרה ב־1998 כי תזונה לקויה ”‏קשורה ליותר ממחצית מ־12 מיליון מקרי המוות של ילדים מתחת לגיל 5 במדינות המתפתחות — יחס שאין שני לו מאז המגפה השחורה שעשתה שמות באירופה במאה ה־14”‏.‏ דיווחים כאלה צריכים לזעזע ולהדאיג את כל מי שחיי אנוש יקרים לו.‏ ”‏אולם”‏,‏ אומרת בלמי,‏ ”‏המשבר העולמי של תזונה לקויה אינו מעורר דאגה רבה בציבור,‏ חרף ראיות מדעיות מוחשיות לסכנה,‏ ראיות שרק הולכות ומצטברות.‏ תשומת לב רבה יותר מוקדשת למחזורי שוקי המניות מאשר להשלכות ההרסניות של תזונה לקויה,‏ או לחילופין ליתרונות של תזונה בריאה”‏.‏

השקפת חיים די מתמיהה ומסולפת ניכרת גם בקהילייה הרפואית.‏ עד לא מזמן,‏ בתחילת שנות ה־70,‏ לתינוק שנולד כעבור 23 שבועות ברחם,‏ היו סיכויים אפסיים לשרוד.‏ כיום,‏ בערך 40 אחוז מפגים אלה יכולים לשרוד.‏ בהתחשב בכך,‏ עד כמה אירונית היא העובדה שבעולם כולו מתבצעות על־פי ההערכות בין 40 ל־60 מיליון הפלות מלאכותיות מדי שנה בשנה!‏ רוב ההפלות הללו נעשות על עוברים הצעירים במספר שבועות בלבד מן הפגים שהרופאים נאבקים על חייהם!‏ האם לא די בדוגמה זו כדי להראות שקיים בעולם בלבול מוסרי גדול?‏

דרוש — מצפן מוסרי

לשאלה,‏ ”‏מה הכי פחות חשוב בחיים?‏”‏ השיבו רוב הנשאלים בסקר גאלופ ש”‏נאמנות לדת”‏ היא מבין שני הדברים הכי פחות חשובים.‏ אין פלא אפוא,‏ שהנוכחות בכנסיות מוסיפה לרדת.‏ פרופסור אינגלהרט גורס כי השפע בארצות המערביות ”‏הוליד תחושת ביטחון חסרת תקדים”‏ ו”‏תחושה זו הקטינה את הצורך בחיזוקים שהדת מספקת”‏.‏

שחיקת האמון בדתות הולכת יד ביד עם אובדן האמון במקרא.‏ בסקר בינלאומי נשאלו הנסקרים על מי או על מה הם סומכים בשאלות מוסר.‏ הרוב המכריע השיב שמקור הדרכתו הוא הניסיון האישי.‏ בתוצאות הסקר נמסר כי ”‏המקרא תפס את המקום השני,‏ אבל בפער גדול מהמקום הראשון”‏.‏

אין תימה שהערכים משתנים לרעה!‏ היעדר מצפן מוסרי,‏ לצד דגש הולך וגובר על מטרות חומריות ועל אינדיבידואליזם אנוכיי,‏ מוליד תרבות של חמדנות ואדישות לרגשות הזולת.‏ אילו דברים חשובים הולכים לאיבוד עקב שינויים אלה?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 4,‏ 5]‏

התפרקות משפחות,‏ מוסר עבודה ירוד והתנהגות משולחת רסן הם ביטוי לערכים המידרדרים של ימינו

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

מיליוני תינוקות,‏ הצעירים במספר שבועות בלבד מן הפג הזה,‏ מומתים בהפלות מלאכותיות מדי שנה בשנה