ערכים משתנים — האם אתה חש באובדן?
”מהי הבעיה החמורה ביותר שניצבת בפני המדינה?” רוב הנשאלים בארצות־הברית השיבו שהתפרקות מוסד המשפחה והידרדרות המוסר עומדות בראש סולם דאגותיהם או לפחות בין דאגותיהם העיקריות. המצב דומה גם בארצות אחרות.
לדוגמה, העיתון אינטרנשיונל הרלד טריביון של פאריז ציין: ”קיימת כמיהה ברורה, בייחוד בקרב הצעירים, לסוג מסוים של חזון מאחד, מערכת של אידיאלים מקובלים, שבעזרתם ניתן יהיה להתמודד עם כוחות החמדנות, האנוכיות, אובדן השותפות ולרסן אותם. דומה כי כוחות אלה משתלטים על העולם. ... הוויכוח שהולך ומתעצם על הצורך בכללי אתיקה גלובאליים הוא אות לכך שמשהו חסר”.
האם אתה חש שהממשלות ומנהיגי העולם, כולל ראשי המשק, מחזיקים בערכים שיובילו אותנו לעתיד מאושר יותר ובטוח יותר? האם אתה חש תחושת אובדן, לפחות במידה מסוימת, בשל השינויים המתחוללים בערכים?
אחד הנושאים המדאיגים ביותר הוא ביטחונך האישי. האם אתה חי באזור שבו אין כל סכנה לעזוב את הבית מבלי לנעול את הדלת? האם אתה חש בנוח להתהלך בלילה בשכונת מגוריך? גם אם זכית לגור באזור שאינו נגוע במלחמות, בתסיסות על רקע אתני ובהתנגשויות קטלניות בין כנופיות, סביר להניח שאתה עדיין חושש ליפול קורבן לתקיפה, לשוד, לפריצה או לגניבה. מובן מאליו שהפחד מעורר רגשות של מצוקה ותחושת אובדן.
בנוסף לכך, יכול להיות שאיבדת — לפחות במידה מסוימת — את האמון באחרים. מניסיונך במקום העבודה ובמישור האישי ייתכן שאתה רואה אצל אחדים נטייה הולכת וגוברת לרמוס אותך לטובת האינטרסים שלהם, גם אם זה מקדם במעט מאוד את טובתם האישית.
דרושה דוגמה טובה מצד נציגי הציבור
לאורך ההיסטוריה שרר לכל הדעות קשר הדוק בין הערכים האישיים שמאפיינים את החברה לבין הערכים של נציגי הציבור בממשל. קלווין קוּליג’, שלימים כיהן כנשיא ארצות־הברית, אמר: ”בני אדם מדברים על זכויות טבעיות, אבל אני קורא לכל אדם להראות היכן התקיימו והוכרו בטבע זכויות ללא חוקים שנחקקו כדין למען הזכויות ולהגנתן”.
בסופו של דבר, הממשלה המכהנת — ואין זה משנה כיצד היא עלתה לשלטון — היא שיכולה לקדם או לדכא זכויות אזרחיות כגון חופש עיתונות, חופש התכנסות, חופש דת, חופש דיבור, הזכות להגנה מפני מעצרים או הטרדות בלתי חוקיים והזכות למשפט הוגן.
אֵיבְּרֶהֶם לינקולן, מנשיאי ארצות־הברית, אמר: ”המטרה החוקית של הממשלה היא לעשות למען הקהילה כל דבר שחבריה זקוקים לו, ושאין בכוחם — בגבולות יכולותיהם האישיות — לעשות זאת כלל ועיקר, או לעשות כן בצורה טובה”. כאשר הממשלות פועלות למימוש מטרות נעלות אלו, נוטים האזרחים לבטוח במנהיגים.
אלא שכיום, הציניות והחשד דוחקים את רגלי הביטחון והאמון. במחקר שהתקיים לאחרונה בארצות־הברית טענו 68 אחוז מן הנשאלים כי התנהגותם של פקידי ממשל בתחום האתיקה היא ממוצעת או אפילו לוקה בחסר. בארצות רבות היחס של הציבור אל המנהיגים עובר תהפוכות וזעזועים בשל פרשיות שוחד ושחיתות בצמרת השלטון. מובן מאליו שהדבר גורר תחושת אובדן בקרב מספר הולך וגדל של אנשים.
דוגמתו הטובה של שלמה המלך
קיימת דוגמה מן העבר הרחוק הממחישה עד כמה משפיעים הערכים של נציגי הציבור. המלך שלמה מָלַך על 12 שבטי ישראל מ־1037 ועד 998 לפה״ס. אביו, דוד המלך, היה מן הבולטים במלכי ישראל. המקרא מתאר את דוד כשוחר אמת וצדק, ומעל לכול כאדם בעל ביטחון מלא ביהוה אלוהיו. דוד הנחיל לשלמה את אותם ערכים.
האל הכול יכול נראה לשלמה בחלום ואמר לו: ”שאל, מה אתן לך?” (דברי הימים ב׳. א׳:7) במקום לבקש עושר, כבוד וניצחונות פוליטיים, גילה שלמה את הערכים שהיו יקרים ללבו וביקש לב חכם, מבין ושומע למען ייטיב למלוך על עם ישראל.
כיצד השפיע שלטונו של שלמה על העם? אלוהים בירך אותו בחוכמה, בכבוד ובעושר — כל עוד דבק שלמה בערכים הרוחניים שרווחו בעם. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על העושר החומרי של ימי שלמה. הספר ארכיאולוגיה של ארץ ישראל מציין: ”העושר שזרם לחצר־ המלך מכל העברים והמסחר הענף... הביאו למהפכה מהירה המורגשת בכל גילויי התרבות החומרית”.
כן, הנהגתו הטובה של שלמה הביאה לנתיניו שלום, ביטחון ואושר. ”וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן ועד באר שבע, כל ימי שלמה” (מלכים א׳. ד׳:20; ה׳:5).
דוגמתו הרעה של שלמה המלך
למרבה הצער, חלו שינויים בערכים של שלמה, כפי שקורה למנהיגים רבים בימינו. המקרא מוסר: ”ויהי לו נשים שרות שבע מאות, ופילגשים שלוש מאות; ויטו נשיו את לבו. ויהי לעת זיקנת שלמה, נשיו היטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים; ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלוהיו כלבב דויד אביו” (מלכים א׳. י״א:3, 4).
כיצד הושפע העם מן הערכים המשתנים של שלמה? חרף יכולתו הגדולה וחוכמתו הרבה, הפך שלמה בחלקו השני של שלטונו לעריץ. ההוצאות הגבוהות של ממשלתו רוקנו את קופת המדינה. כוח העבודה נעשה ממורמר. יריבים פוליטיים קמו נגד המלך וניסו לגזול את סמכותו. האומה איבדה חלק ניכר מתחושת האחדות. עד כמה אירוני ששלמה עצמו כתב: ”ברבות צדיקים, ישמח העם; ובמשול רשע, יֵאָנַח עם” (משלי כ״ט:2).
זמן קצר אחרי מות שלמה, הובילו האי־שקט הפוליטי וחוסר האמון לפילוג העם ולתקופה של קשיים, חוסר אחדות ודעיכה. תחושת אובדן כבדה שררה בקרב העם. ההנהגה שינתה את ערכיה ושכחה לבקש את טובת העם. הפגם היסודי היה שראשיהם התעלמו מיהוה ומחוקיו. כתוצאה מכך, כל העם סבל.
היעדר אמון בהיקף נרחב
אצל חלק ניכר מאנשי הפוליטיקה, העסקים והדת, אין הקפדה על ערכים גבוהים. הדבר מוליד תחושת אובדן בשכלם ובלבם של האנשים ככלל. יותר ויותר ממשלות ומנהיגים עומדים חסרי אונים מול בעיותיה הבסיסיות של ארצם.
לדוגמה, קצרה ידם מלשים קץ למלחמות או לעצור את עליית המחירים בשירותי הבריאות ואת ההשלכות השליליות של הסחר בסמים. מערכות החינוך מתמוטטות. מספר ממשלות אף מממנות הימורים מאורגנים. אנשי עסקים וראשי דת רבים גורמים מפח נפש בשל התנהגותם המושחתת והבלתי מוסרית. אין פלא שקיים חוסר אמון עמוק ביושרה של המנהיגים.
האם יש ממשלה המסוגלת להגן על הזכויות והערכים הבסיסיים של האדם ולחרות אותם על דגלה? אכן כן. המאמר הבא יראה מהי הממשלה הזו וכיצד היא תפעל.
[קטע מוגדל בעמוד 7]
’חמדנות, אנוכיות ואובדן השותפות משתלטים על העולם’ (אינטרנשיונל הרלד טריביון).
[תמונות בעמוד 8]
שלמה המלך הנחיל לנתיניו ערכים גבוהים כל עוד ציית לחוקי אלוהים