מזג האוויר — האם משהו השתבש?
”כששני אנגלים נפגשים, השיחה הראשונה שלהם היא על מזג האוויר”. כך התבדח הסופר המופרסם ג׳ונסון סֶמיוּאֶל. אולם, בשנים האחרונות מזג האוויר אינו עוד שיחת חולין. הוא נעשה למוקד דאגתם של אנשים בכל רחבי העולם. מדוע? משום שדומה שמזג האוויר — שמאז ומעולם היה קשה לחיזוי — מאבד מיציבותו יותר ויותר.
לדוגמה, במהלך עונת הקיץ של שנת 2002 הוכתה אירופה בגשמי זלעפות יוצאי דופן. למעשה, הם גרמו ל”שטפונות החמורים ביותר במרכז אירופה במאה האחרונה”. תן דעתך לדיווחי החדשות הבאים:
אוסטריה: ”הפרובינציות של זלצבורג, קֶרְנְטֶן וטירול נפגעו קשות מסופות גשמים עזות. רחובות רבים הוצפו בערימות של בוץ, רפש והריסות שהגיעו עד לגובה של 15 מטר. באחת מתחנות הרכבת בוינה גרמה סופת רעמים לתאונת רכבת בה נפצעו מספר אנשים”.
צ׳כיה: ”היתה זו חוויה מפחידה עבור פראג. אך עבור הפרובינציות היתה זו טרגדיה הרבה יותר נוראית. לא פחות מ־000,200 איש פונו מבתיהם. כל הערים הוצפו עקב השטפונות”.
צרפת: ”עשרים ושלושה הרוגים, תשעה נעדרים, ועוד אלפי נפגעים... שלושה אנשים נהרגו מפגיעת ברק במהלך הסופות שהשתוללו ביום שני. ... כבאי נהרג לאחר שחילץ זוג שנקלע למצוקה; בני הזוג נסחפו יחד עם מכוניתם במים”.
גרמניה: ”’שיטפון המאה’ הוביל לפינוי ערים וכפרים בהיקף אדיר שטרם נודע כמותו בהיסטוריה של רפובליקת גרמניה. עשרות אלפים נמלטו מבתיהם. רובם עשו כן כצעד מנע. יש שניצלו מהשטפונות רק בדקה התשעים על־ידי סירה או מסוק”.
רומניה: ”תריסר אנשים בערך איבדו את חייהם מאז אמצע יולי עקב הסופות”.
רוסיה: ”נספו לפחות 58 איש בחופי הים השחור... כ־30 מכוניות ואוטובוסים נותרו שקועים בקרקעית הים מבלי שניתן היה לחפש אחריהם, בשל התראות על סופה חדשה”.
לא רק באירופה
באוגוסט 2002 דיווח העיתון הגרמני היומי זידדוטשה צייטונג: ”ממטרים כבדים וסופות עושים שמות באסיה, אירופה ודרום אמריקה. ביום רביעי נהרגו לפחות 50 איש במפולת בוץ בנפאל. סופת טייפון גרמה למותם של שמונה אנשים בדרום סין וגררה גשמים עזים למרכז סין. השטפונות בסין העלו את מפלס נהר מקונג לגובה שיא שלא היה כמותו 30 שנה ועקב כך הוצפו יותר מ־100 בתים בצפון מזרח תאילנד. ... לפחות חמישה אנשים טבעו בארגנטינה בעקבות הגשמים הכבדים. ... למעלה מאלף איש קיפדו את חייהם בסין עקב הסופות שהשתוללו בקיץ האחרון”.
בעוד המים היכו אזורים רבים בעולם, את ארצות־הברית פקדה בצורת קשה. דווח כי ”הדאגה הכלל־ארצית כעת היא מאגרי מים מדולדלים או יבשים, זרימת מים חלשה בנחלים בשיעור חסר תקדים וכמות שריפות בשיעור כפול מן הממוצע לעונה. מומחים מעריכים כי המחיר הכלכלי של הבצורת לשנת 2002 יהיה בשווי של מיליארדי דולרים כתוצאה מאובדן ייבול ושדות מרעה, מחסור באספקת מי שתייה, שריפות יער וסופות אבק”.
אזורים מסוימים בצפון אפריקה חווים את הבצורת ההרסנית ביותר מאז שנות ה־60. לפי הדיווחים, ”כמות המשקעים נמוכה ב־20 עד 49 אחוז בהשוואה למחצית הראשונה של המאה ה־20, והפועל היוצא הוא רעב ומוות”.
תופעת ה’אל ניניו’ — שהיא תולדה של התחממות המים בצידו המזרחי של האוקיינוס השקט — גורמת אחת לכמה זמן לשטפונות ולהפרעות אחרות במזג האוויר באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית.a מחדשות סי־אן־אן נמסר כי האל ניניו שהשתולל בשנים 84/1983 היה ”אחראי למותם של למעלה מ־000,1 בני אדם, גרם לאסונות טבע כמעט בכל יבשת ולנזק ברכוש ובמשק החי בסך של 10 מיליארד דולר”. מאז שזוהתה תופעה זו במאה ה־19, היא חוזרת על עצמה באופן סדיר (אחת לארבע שנים בערך). אולם, יש מומחים הסבורים ש”אל ניניו הגדיל את התדירות שלו” ושבעתיד הוא ”יופיע לעתים תכופות יותר”.
במאמר שפורסם מטעם רשות החלל והתעופה בארה״ב נאמרו דברי ההרגעה הבאים: ”רוב רובו של מזג האוויר ה’מוזר’ שאנו חווים — בין אם זו עונת סתיו חמה ובין אם זה חורף גשום במיוחד — נובע משינויים נורמליים ואזוריים במזג האוויר”. אף־על־פי־כן, יש בנמצא סימנים המעידים כי קיימת בעיה רצינית. בגְרינפִּיס, ארגון בינלאומי להגנת הסביבה, צופים כי ”דפוסי מזג אוויר מסוכנים הכוללים סופות הוריקן עזות יותר וגשמים כבדים ימשיכו לעשות שמות ברחבי כדור־הארץ. בצורות ושטפונות קשים יותר ישנו את פני כדור־הארץ פשוטו כמשמעו, ויגרמו לאובדנן של רצועות חוף ולהרס יערות”. היש יסוד כלשהו לסברות הללו? אם כן, מהו הגורם לאותם ”דפוסי מזג אוויר מסוכנים”?
[הערת שוליים]
a ראה המאמר ”מהו אל ניניו?” שיצא לאור בעורו! ב־8 באפריל 2000.
[תמונה בעמוד 11]
שיטפון בגרמניה