מה קורה למזג האוויר?‏

‏”‏השטפונות הרי האסון והסופות העזות איתם אנו מתמודדים כעת,‏ יהפכו לשכיחים יותר”‏ ‏(‏תומאס לוסטר,‏ מומחה לסיכוני מזג אוויר)‏.‏

האם מזג האוויר באמת השתבש?‏ רבים חוששים שהתשובה חיובית.‏ המטאורולוג ד״ר פיטר וורנר מהמכון לחקר השפעות האקלים בפוטסדאם אומר:‏ ”‏כשבוחנים את מזג האוויר הגלובאלי — את הניגודים הקיצוניים בכמות המשקעים,‏ את השטפונות,‏ הבצורות והסופות — ומתמקדים בהתפתחותו,‏ ניתן לומר בוודאות כי כל אותם נתונים קיצוניים הוכפלו פי ארבעה ב־50 השנים האחרונות”‏.‏

רבים סבורים שדפוסי מזג אוויר חריגים אלה הם הוכחה להתחממות כדור־הארץ — תופעה הידועה גם בשם אפקט החממה.‏ הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה מסבירה:‏ ”‏אפקט החממה הוא עלייה בטמפרטורת כדור־הארץ כתוצאה מכך שמספר גזים באטמוספרה (‏לדוגמה,‏ אדי מים,‏ דו־תחמוצת הפחמן,‏ תחמוצת החנקן וגז מתן)‏ לוכדים אנרגיה מהשמש.‏ אלמלא הגזים הללו,‏ החום היה נפלט חזרה לחלל והטמפרטורה הממוצעת בכדור־הארץ היתה קרה יותר ב־33 מעלות צלסיוס”‏.‏

אך יחד עם זאת,‏ רבים טוענים שהאדם מחבל שלא ביודעין בתהליך טבעי זה.‏ במאמר שהופיע במצפה כדור־הארץ (‏Earth Observatory)‏, אתר מקוון של נאס”‏א,‏ נכתב:‏ ”‏במשך עשרות שנים פלטו מפעליו ומכוניותיו של האדם מיליוני טונות של גזי חממה לאטמוספרה.‏.‏.‏ מדענים רבים חוששים שהעלייה ברמת הריכוז של גזי החממה תמנע מקרינה תרמית נוספת לעזוב את כדור־הארץ.‏ למעשה,‏ גזים אלו לוכדים עודף חום באטמוספרת כדור־הארץ באותה דרך שבה השמשה הקדמית ברכב לוכדת את האנרגיה הסולארית החודרת למכונית”‏.‏

הספקנים מציינים כי אחוז קטן בלבד מפליטת גזי החממה הוא מעשה ידי אדם.‏ אולם,‏ הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים (‏IPCC)‏, קבוצת מחקר הממומנת על־ידי הארגון העולמי למטאורולוגיה ותוכנית האו״ם לענייני הסביבה,‏ מדווח:‏ ”‏ישנן הוכחות חדשות וחותכות יותר לכך שאת רוב ההתחממות שנצפתה במשך 50 השנים האחרונות ניתן לייחס לפעולותיו של האדם”‏.‏

הקלימטולוג (‏מומחה לתורת האקלים)‏ פיטר טנס מהמנהל הלאומי האמריקני לאטמוספרה ואוקיינוגרפיה אומר:‏ ”‏אם היה עלי לכמת את אשמת האדם אזי הייתי אומר שאנחנו אשמים ב־60 אחוז.‏.‏.‏ 40 האחוז הנותרים הם תוצר של גורמים טבעיים”‏.‏

ההשלכות האפשריות של התחממות כדור־הארץ

אם כן,‏ מה הן התוצאות הברורות לריבוי גזי החממה שגרם האדם?‏ רוב המדענים כיום תמימי דעים שכדור־הארץ אכן התחמם.‏ עד כמה קיצוני השינוי בטמפרטורה?‏ דו״ח של ה־IPCC לשנת 2001 מוסר:‏ ”‏מאז שלהי המאה ה־19,‏ עלתה טמפרטורת פני כדור־הארץ בין 4.‏0 ל־8.‏0 מעלות צלסיוס”‏.‏ חוקרים רבים סבורים כי עלייה מזערית זו אחראית לשינויים הדרמטיים שחלו במזג האוויר שלנו.‏

יש להודות כי מערכת מזג האוויר של כדור־הארץ מורכבת להפליא,‏ ומדענים אינם יכולים להצהיר באופן חד־משמעי מה הן השפעותיה של התחממות כדור־הארץ,‏ ואם בכלל יש השפעות.‏ למרות זאת,‏ רבים מחזיקים בדעה שכתוצאה מהתחממות כדור־הארץ התחזקו הגשמים בחצי הכדור הצפוני,‏ הבצורת באסיה ואפריקה החריפה ותופעת האל ניניו באוקיינוס השקט גברה בתדירותה.‏

דרוש פתרון חובק עולם

הואיל ורבים רואים בבעיה זו תוצר מעשה ידי אדם,‏ האם אין ביכולתו של האדם לפותרהּ?‏ במספר מקומות החלו כבר בחקיקת חוקים המגבילים את רמת פליטת הזיהום ממכוניות וממפעלים.‏ אלא שהשפעתם של מאמצים אלו,‏ שאכן ראויים לציון,‏ מזערית בלבד.‏ זיהום הינו בעיה כלל־עולמית,‏ כך שהפתרון חייב להיות כלל־עולמי!‏ בשנת 1992 נערכה פסגת כדור־הארץ בריו דה ז׳נירו.‏ כעבור עשר שנים,‏ התכנסה פסגת כדור־הארץ לפיתוח בר קיימא ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.‏ כ־000,‏40 נציגים נכחו בוועידה הזו,‏ שהתקיימה בשנת 2002,‏ כולל 100 ראשי מדינות בערך.‏

ועידות אלו תרמו רבות ליצירת קונצנזוס בקרב המדענים.‏ העיתון הגרמני דר טגסשפיגל מסביר:‏ ”‏בעוד שבימים ההם [‏ב־1992]‏ היו לרוב המדענים ספקות בנוגע לאפקט החממה,‏ היום כבר לא מפקפקים בכך”‏.‏ אך בכל זאת,‏ השר לאיכות הסביבה בגרמניה,‏ יורגן טריטין,‏ מזכיר לנו כי טרם נמצא הפתרון האמיתי לבעיה.‏ ”‏לכן אסור שפסגת יוהנסבורג תהיה פסגה של דיבורים בלבד”‏,‏ הוא הדגיש,‏ ”‏אלא גם של מעשים”‏.‏

האם ניתן לעצור את נזקי הסביבה?‏

התחממות כדור־הארץ הינה בעיה אחת מיני רבות בתחום איכות הסביבה.‏ הרבה יותר קל לומר שיש לנקוט צעדים יעילים מאשר לבצע זאת הלכה למעשה.‏ ”‏כעת כשאנו מכירים בנזק הנוראי שכפינו על הסביבה שלנו”‏,‏ כותבת האתולוגית הבריטית ג׳יין גודל,‏ ”‏כושר ההמצאה שלנו עובד שעות נוספות כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים”‏.‏ אולם היא מזהירה:‏ ”‏טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה.‏ עלינו להתמסר כל כולנו למציאת פתרון לבעיה”‏.‏

תן דעתך שנית לבעיית התחממות כדור־הארץ.‏ האמצעים למניעת זיהום יקרים מאוד;‏ מדינות עניות פעמים רבות אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש אותם.‏ מסיבה זו יש מומחים החוששים שהגבלות האנרגיה יבריחו חברות תעשייתיות למדינות עניות,‏ שם הן תוכלנה לפעול בצורה רווחית יותר.‏ לכן,‏ אפילו מנהיגים בעלי כוונות טובות ביותר מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן.‏ אם הם מגינים על האינטרסים הכלכליים של אומתם,‏ הסביבה סובלת מכך.‏ אם הם תומכים בהגנה על איכות הסביבה,‏ הם מסכנים את הכלכלה.‏

סיברן קוליס־סוזוקי,‏ מהפאנל המייעץ של פסגת כדור־הארץ,‏ טוענת שהשינוי חייב לבוא על־ידי נקיטת פעולה אינדיבידואלית.‏ היא אומרת:‏ ”‏שינוי סביבתי אמיתי תלוי בנו.‏ איננו יכולים לחכות למנהיגינו.‏ עלינו להתמקד באחריות האישית שלנו ובדרך בה נוכל להפוך את השינוי לבר מימוש”‏.‏

אין זה אלא הגיוני לצפות מבני אדם להתייחס בכבוד לסביבה.‏ אך זה סיפור אחר לגמרי לגרום לאנשים לחולל את השינויים הנדרשים בסגנון חייהם.‏ ננסה להמחיש זאת על־ידי דוגמה:‏ רוב האנשים תמימי דעים כי המכוניות ממלאות תפקיד בתהליך התחממות כדור־הארץ.‏ ההיגיון אומר שכל אדם צריך לצמצם את היקף השימוש ברכבו האישי או אפילו לוותר על השימוש בו.‏ אך החלטה כזו אינה כה קלה ליישום.‏ לדברי וולפגנג זקס,‏ מהמכון לאקלים,‏ סביבה ואנרגיה שבווּפֶּרְטַל,‏ ”‏כל המקומות המהווים חלק מחיי היומיום (‏מקום עבודה,‏ גן ילדים,‏ בית־ספר או מרכז קניות)‏ הם מקומות מרוחקים שאינך יכול להגיע אליהם ללא מכונית.‏ .‏.‏.‏ זה בכלל לא קשור לשאלה אם אני רוצה או לא רוצה מכונית.‏ למרבית האנשים אין ברירה אחרת”‏.‏

מדענים אחרים,‏ כמו פרופסור רוברט דיקינסון מבית־הספר למדעי כדור־הארץ והאטמוספרה השייך למכון ללימודי טכנולוגיה שבג׳ורג׳יה,‏ חוששים שמא כעת זה כבר מאוחר מכדי להציל את העולם מנזקי התחממות כדור־הארץ.‏ דיקינסון גורס כי גם אם הזיהום ייפסק היום,‏ השפעות הנזקים שנגרמו לאטמוספרה יימשכו לפחות עוד 100 שנה!‏

היות ולא הממשלות ולא בני האדם יכולים לפתור את בעיות איכות הסביבה,‏ נשאלת השאלה מי כן יכול?‏ עוד מימי קדם,‏ ציפו בני האדם שאלוהים יעזור להם לשלוט במזג האוויר.‏ גם אם מאמציהם נראו נאיביים,‏ הם כן מעידים על אמת בסיסית:‏ המין האנושי זקוק לעזרה אלוהית כדי לפתור את הבעיות הללו.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 15]‏

‏”‏ישנן הוכחות חדשות וחותכות יותר לכך שאת רוב ההתחממות שנצפתה במשך 50 השנים האחרונות ניתן לייחס לפעולותיו של האדם”‏

‏[‏תיבה בעמוד 14]‏

‏”‏האם ההתחממות הכלל־עולמית מסוכנת לבריאות?‏”‏

מאמר בכתב העת סיינטיפיק אמריקן עורר שאלה מסקרנת זו.‏ במאמר נחזה שהתחממות כדור־הארץ ”‏תגדיל את שכיחותן ותפוצתן של מחלות חמורות רבות”‏.‏ לדוגמה,‏ בכמה מקומות ”‏שיעור התמותה כתוצאה מגלי חום צפוי להכפיל עצמו עד שנת 2020”‏.‏

פחות ברורה היא השפעתה האפשרית של התחממות כדור־הארץ על מחלות זיהומיות.‏ ”‏מחלות הנישאות על־ידי יתושים צפויות להיהפך ליותר ויותר נפוצות”‏,‏ שכן יתושים ”‏מתרבים מהר יותר ועוקצים יותר ככל שהאוויר מתחמם.‏ .‏.‏.‏ לכן,‏ אם כל האזורים יתחממו,‏ היתושים יוכלו לפלוש לאזורים שקודם לכן לא יכלו לשרוד בהם,‏ ולהביא עימם מחלות”‏.‏

ולבסוף,‏ יש לציין את השטפונות והבצורות — שניהם עלולים להוביל לזיהום מקורות המים.‏ ללא צל של ספק,‏ יש להתייחס במלוא כובד הראש לבעיית התחממות כדור־הארץ.‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

אפקט החממה גורם לחום להצטבר באטמוספרה במקום להיפלט לחלל

‏[‏שלמי תודה]‏

NASA photo

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

האדם פולט לאוויר מיליוני טונות של חומרים מזהמים וכך מאיץ את אפקט החממה