ועידות אקלים — רק דיבורים?
”העולם חייב להתאחד כדי לפתור את בעיית שינוי האקלים. רוב המדענים תמימי דעים שאם נשב בחיבוק ידיים, ניאלץ להתמודד עם יותר תופעות — כגון בצורת, רעב והגירה המונית מאולצת — שיציתו יותר מאבקים במשך עשרות שנים” (נשיא ארה״ב, ברק אובמה).
מספר מדענים סבורים כי כדור־הארץ חולה. הוא קודח מחום. לדבריהם, הטמפרטורה העולמית עלולה להגיע למה שמכונה נקודת מפנה — נקודת סף עדינה שמעבר לה אפילו עלייה קלה בטמפרטורה עלולה ”לגרום לשינוי דרמטי בסביבה, אשר מוביל כשלעצמו לעלייה גבוהה יותר בטמפרטורות העולמיות”, מציין העיתון הבריטי הגרדיאן.
כיצד נקלענו למצב זה? האם ניתן להשיב את המצב לקדמותו? האם האדם יכול בכלל לפתור את בעיית התחממות כדור־הארץ — שלא לדבר על הבעיות העצומות האחרות הניצבות בפני המין האנושי?
מדענים רבים סבורים שפעולות האדם הן מבין הגורמים העיקריים לבעיה זו, שהחלה עם המהפכה התעשייתית והעלייה שבאה בעקבותיה בצריכת דלקים מחצביים, כגון פחם ונפט. גורם נוסף הוא בירוא יערות נרחב. היערות הם כמו הריאות של הסביבה. העצים קולטים חלק מגזי החממה התורמים להתחממות כדור־הארץ. אולם בשל כריתת היערות המאסיבית נותרים יותר ויותר גזי חממה באטמוספירה שלנו. על מנת לטפל בבעיות אלה קיימו מנהיגי העולם ועידות אקלים.
פרוטוקול קיוטו
בפרוטוקול קיוטו, אמנה שנחתמה ב־1997, נקבעו מטרות חדשות לגבי פליטת פחמן דו־חמצני. בחתימתן על הפרוטוקול התחייבו מדינות האיחוד האירופי ו־37 מדינות מתועשות נוספות להפחית בין השנים 2008 ל־2012 את שיעור הפליטות שלהן ב־5 אחוזים בממוצע בהשוואה לרמות שנמדדו ב־1990.
עם זאת, בפרוטוקול קיוטו היו מספר חסרונות רציניים. למשל, ארצות־הברית מעולם לא אשררה את ההסכם. כמו כן, מדינות מתפתחות גדולות, כגון סין והודו לא הסכימו להתחייב למכסת פליטות מוגדרת. אך ארצות־הברית וסין לבדן אחראיות לכ־40 אחוז מהפליטות העולמיות של פחמן דו־חמצני.
ועידת קופנהגן
מטרתה של ועידת קופנהגן (המכונה 15 COP) הייתה להחליף את פרוטוקול קיוטו ולקבוע מטרות מחייבות חדשות, החל מ־2012 והלאה.a כדי להתמודד עם בעיית שינוי האקלים, התכנסו בדצמבר 2009 נציגים מ־192 מדינות, כולל 119 ראשי מדינות, בקופנהגן שבדנמרק. שלוש המטרות העיקריות שעמדו בפני ועידה זו היו:
1. להגיע להסכמים מחייבים מבחינה משפטית. האם המדינות המפותחות יסכימו לעמוד במכסות או בהגבלות ההכרחיות לגבי הפליטות שלהן? והאם המדינות המתפתחות הגדולות יצמצמו את הגידול בפליטות שלהן?
2. לממן פתרון קבוע. המדינות המתפתחות יזדקקו למיליארדי דולרים במשך שנים רבות כדי להתמודד עם ההשלכות ההולכות ומחריפות של התחממות כדור־הארץ ועל מנת לפתח טכנולוגיות סביבתיות נקיות.
3. להסכים על מודל לניטור פליטות. מודל כזה יסייע למדינות השונות לעמוד במגבלות הפליטה שלהן. כמו כן, הדבר יעזור להבטיח שהמדינות המתפתחות ישתמשו כיאות בכספי התרומות שיוזרמו אליהן.
האם מטרות אלו הושגו? במהלך הדיונים התעוררו בעיות כל כך רציניות שאפילו לא ניתן היה להגיע להסכמה לגבי יעדים הרבה פחות שאפתניים. בשעות האחרונות של הוועידה גיבשו מנהיגים מ־28 מדינות מסמך סופי המכונה אמנת קופנהגן. אמנה זו התקבלה רשמית במילים הלא־מחייבות הבאות: ”הוועידה... לוקחת לתשומת ליבה את אמנת קופנהגן”, מציינת סוכנות הידיעות רויטרס. במילים אחרות, המדינות השונות יחליטו בעצמן אם לפעול על־פיה.
מה יהיה הלאה?
מאז ועידה זו נערכו ועידות נוספות ובעתיד מתוכננות עוד ועידות, אבל ישנה סקפטיות רבה בעניין. ”כדור־הארץ ימשיך להתבשל”, מציין פול קרוגמן, בעל טור בעיתון ניו יורק טיימס. פעמים רבות מדי אינטרסים פוליטיים וכלכליים קצרי טווח הכריעו שיקולים סביבתיים ארוכי טווח ועודדו בכך גישה של עסקים כרגיל. ”אם אתה רוצה להבין מדוע קיימת התנגדות לנקיטת פעולה כלשהי בנושא האקלים, לך בעקבות הכסף”, אומר קרוגמן. הוא גם כתב שהפעולות לפתרון בעיית שינוי האקלים בארצו טורפדו על־ידי ”החשודים הקבועים: תאוות בצע ופחדנות [פוליטית]”.
ניתן לדמות את התחממות כדור־הארץ להוריקן. מטאורולוגים יכולים למדוד את עוצמתו של הוריקן ולשרטט את מסלולו המשוער ברמת דיוק סבירה — וזאת לטובתם של מי שנמצאים בדרכו. אבל כל המדענים, הפוליטיקאים ואנשי העסקים המובילים בעולם אינם מסוגלים לעצור הוריקן. נראה כי הדבר נכון גם לגבי התחממות כדור־הארץ. עובדה זו מזכירה את הכתוב בספר ירמיהו י׳:23: ”לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו”.
אלוהים יפתור את בעיית התחממות כדור־הארץ
המקרא אומר לנו ש”יוצר הארץ ועושהּ... לא תוהו [לשווא] בראה” (ישעיהו מ״ה:18). כמו כן, כתוב במקרא: ”הארץ לעולם עומדת” (קהלת א׳:4).
ברור אפוא שאלוהים לא ירשה שכדור־הארץ יהפוך למקום שלא ניתן לחיות בו. תחת זאת, הוא יתערב בענייני האנושות ויביא סוף לשלטונו הכושל של האדם ולמי שאינם מוקירים את כדור־הארץ. לעומת זאת, הוא ישאיר בחיים את מי שמנהלים חיים מוסריים ואשר רוצים בכנות להשביע את רצונו. במשלי ב׳:21, 22 כתוב: ”ישרים ישכנו ארץ, ותמימים ייוותרו בה. ורשעים מארץ ייכרתו; ובוגדים יִסְחו [ייעקרו] ממנה”.
[הערת שוליים]
a ועידת הצדדים (Conference of the Parties) נערכת דרך קבע מטעם ”אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינוי האקלים”.
[תיבה בעמוד 29]
גז חממה הוא רכיב באטמוספירה הקולט קרינה שנפלטת מפני השטח של כדור־הארץ. רבים מהגזים הנפלטים לאטמוספירה בתהליכים תעשייתיים מודרניים הם גזי חממה. הם כוללים פחמן דו־חמצני, כלורו־פלורו־פחמימנים, מתאן ותחמוצת החנקן. מדי שנה נפלטים לאטמוספירה למעלה מ־25 מיליארד טון של פחמן דו־חמצני. דו״חות מצביעים על כך שמאז תחילתו של העידן התעשייתי חלה עלייה של 40 אחוז ברמות הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 28]
כדור־הארץ: NASA/The Visible Earth (http://visibleearth.nasa.gov/); ברק אובמה: ATTILA KISBENEDEK/AFP/Getty Images