הצד האפל של הזוהר

אין ספק שאם תתלבש לפי צו האופנה תוכל לשפר את הופעתך החיצונית ולחזק את ביטחונך העצמי.‏ בגדים הולמים עשויים לטשטש פגמים ולהבליט את צדדיך החיוביים.‏ כמו כן,‏ יש בהם כדי להשפיע על תדמיתך בעיני אחרים.‏

אך קיים צד אפל בעולם האופנה,‏ צד שאין להתעלם ממנו.‏ הצרכנים עלולים להיות לכודים במעגל קסמים של חידוש המלתחה.‏ הרי תעשיית האופנה מייצרת בלי הרף שפע של סגנונות חדשים.‏ ולא בכדי,‏ משום שכאשר בגדים יוצאים מהר מן האופנה,‏ בתי האופנה מגדילים רווחים.‏ מעצבת האופנה קוקו שאנל אמרה:‏ ”‏האופנה נוצרת כדי להיעשות לא־אופנתית”‏.‏ וכך,‏ הלקוח הלא־זהיר רואה חובה לעצמו לקנות בגדים חדשים כדי להיות בעניינים.‏

אין להתעלם גם מן הסכנה ליפול קורבן ללחצי הפרסום המחוכמים.‏ חברות אופנה משקיעות מיליוני דולרים לקידום מוצריהן,‏ ועל־פי־רוב מציגות סגנון חיים נטול דאגות שממנו נהנים כביכול לובשי המותגים.‏ למסרים אלה נודעת השפעה כבדת משקל.‏ ”‏אין דבר קשה יותר לבני נוער מאשר להסתובב עם נעליים שאינן מן ’‏המותג הנכון’‏”‏,‏ אומר מורה בית־ספר בספרד.‏

קסמם של שגעונות האופנה

יש קבוצות המתאפיינות בסגנון לבוש מסוים.‏ לבושן עשוי לשדר מסר אנטי חברתי או להטיף לסגנון חיים ליברלי ואפילו לקרוא לאלימות ולגזענות.‏ הגם שסגנונות אלו עלולים להיות מזעזעים או שערורייתיים,‏ קיימת רמה גבוהה של קונפורמיזם בין חברי הקבוצה.‏ יש שאינם דוגלים ברעיונות הקבוצה,‏ ובכל זאת נמשכים לסגנון.‏ ומי שמאמצים אותן מגמות לבוש מותירים את הרושם שהם תומכים בעיקרי הקבוצה.‏

טיבם של שגעונות האופנה לצוץ ולדעוך,‏ חלקם תוך מספר חודשים.‏ הם עשויים להיות פרי השראתו של זמר מפורסם או של ”‏נותן טון”‏ אחר.‏ אופנות מעטות הופכות לסגנון מבוסס.‏ מכנסי הג׳ינס הכחולים,‏ למשל,‏ רווחו בקרב מפגינים צעירים בשנות ה־50 וה־60 של המאה שעברה.‏ היום לובשים אותם אנשים מקבוצות גיל שונות ובמגוון אירועים.‏

בחיפוש אחר הגזרה המושלמת

מי שהאופנה עבורם היא חזות הכול עלולים להיות מוטרדים מדי מהופעתם החיצונית.‏ הדוגמניות הן על־פי־רוב גבוהות ודקיקות,‏ ודמויותיהן מציפות אותנו מכל עבר באופן בלתי פוסק.‏a מבנה הגוף ”‏הנכון”‏ הוא מקדם מכירות לכל דבר,‏ החל במכוניות וכלה בממתקים.‏ המרכז הבריטי לחקר סוגיות חברתיות מעריך כי ”‏הצעירות בימינו רואות ביום אחד תמונות של נשים יפהפיות יותר ממה שראו האימהות שלנו במשך כל תקופת התבגרותן”‏.‏

מבול זה של דמויות עלול להוביל לתוצאות שליליות.‏ לדוגמה,‏ סקר שצוטט בכתב העת ניוזוויק העלה כי בארצות־הברית 90 אחוז מבני הנוער הלבנים אינם מרוצים מגופם.‏ חלקם מוכנים לעשות הכול כדי להשיג את ’‏הגזרה האידיאלית’‏.‏ אלא שהמרכז לחקר סוגיות חברתיות גורס כי פחות מחמישה אחוזים מן הנשים אכן יכולות להגיע למשקל ולגזרה האידיאלים שמציגה התקשורת.‏ ובכל זאת,‏ המציאות מלמדת שהערצת הגזרה הדקיקה משעבדת מיליוני נשים צעירות.‏ כמה מהן הידרדרו בגללה במדרון התלול של אנורקסיה נרבוזה.‏b הדוגמנית הספרדיה נִיאבס אלברז,‏ שסבלה מאנורקסיה,‏ הודתה:‏ ”‏לא פחדתי למות כמו שפחדתי לעלות במשקל”‏.‏

אמת,‏ הפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולימיה יכולות להיגרם ממספר גורמים אחרים.‏ אולם,‏ ד״ר אן גימו וד”‏ר מישל לקסנר קובעים:‏ ”‏הסגידה לרזון נושאת מידה מסוימת של אחריות”‏.‏

ברור אפוא,‏ שלאופנה צדדים חיוביים וצדדים שליליים.‏ היא ממלאת צורך אנושי בסיסי להיראות טוב ולעטות בגדים חדשים.‏ אך גישה קיצונית לאופנה עלולה לגרום לנו ללבוש בגדים המציגים רושם מוטעה.‏ ואם נייחס חשיבות מופרזת להופעה החיצונית,‏ אנו עלולים לאמץ את הדעה השגויה שערכנו תלוי ב’‏אריזה’‏ ולא בערכים הפנימיים שלנו.‏ ”‏אנחנו צריכים להעריך יותר את היכולת והפנימיות של האדם מאשר את ה’‏עטיפה’‏ הפשוטה”‏,‏ אומרת אלברז,‏ שצוטטה קודם לכן.‏ אך שינוי זה באמות המידה אינו צפוי להתרחש בקרוב.‏ אם כן,‏ כיצד ניתן לאמץ השקפה מאוזנת בנושא האופנה?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

‏’‏מי ילבש את זה בכלל?‏’‏

בכל אביב וסתיו משיקים בתי האופנה בניו־יורק,‏ בפאריז ובמילאנו קולקציות אקסקלוסיביות של מעצבי על.‏ מלבד מחירן העצום,‏ רבות מאותן יצירות נראות חסרות תכלית לחלוטין או בלתי ניתנות ללבוּש.‏ ”‏העיצובים המוזרים והצעקניים שאתה רואה לא נועדו לציבור הרחב”‏,‏ אומר המעצב הספרדי חואן דויוס.‏ ”‏תצוגת האופנה נועדה יותר לעורר עניין במעצב או במותג מאשר למכור את הבגדים.‏ לדוגמה,‏ קולקציה מרשימה שמושכת תגובות רבות מצד התקשורת עשויה להיות מקדם מכירות למותגי הבשמים של המעצב”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

לא זול להתלבש לפי צו האופנה

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

יש שהידרדרו במדרון התלול של אנורקסיה

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

חלק מהאופנות עשויות לזהות אותך עם קבוצה כלשהי