מפגש מרתק עם לווייתנים אפורים
מאת כתב עורו! במכסיקו
מי שמתקרב ללווייתן ישֵן מתרשם, בראש ובראשונה, מגודלו העצום. נוכחותו הפיסית מהממת, מהפנטת. אפשר מדי פעם לשמוע את נשימתו ולחטוף סילון אדי מים הניתז מנחיריו. ברגעים כאלו בא האדם לידי הכרה שהוא ניצב מול צורת חיים בלתי נתפסת הנשגבת מבינתו; נוכחות מסתורית בדמות גליל שחור בלתי ייאמן (זַ’ק אִיב קוּסְטוֹ, חוקר מצולות).
המילים שלעיל מטיבות לתאר את התחושות שאחזו בנו בשעה שסירת המנוע הקטנה שלנו התקרבה ללווייתנים האפורים במימיו הנוצצים של מפרץ מגדלנה בקליפורניה תחתית, מכסיקו. מזה זמן רב השתוקקנו לצפות באותם יצורים רבי הוד, הנודדים מדי שנה ללגונות של קליפורניה תחתית לשם רבייה והולדה.
המדריך שלנו דומם את המנוע והתקרב אליהם חרישית בחתירה. הלווייתנים נראו כמי שאינם משגיחים בנו. הבטנו בטקס החיזור שלהם: הם התהפכו, פלטו סילוני מים וצללו פנימה, תוך שהם מציגים לראווה את זנבותיהם. חלקם יצאו ל”גיחות ריגול” — שירבבו את ראשם מעל פני המים ובחנו את הסביבה.
המדריך ציין שלפי התקנות חובה עלינו לשמור על מרחק של 30 מטר לפחות מן הלווייתנים, והוסיף שנקבות לווייתן סקרניות נוהגות להתקרב לסירות עם ולדיהן ומרשות לאנשים לגעת בהן!
מלחמת הישרדות
לאחר המפגש עם הלווייתנים לא יכולנו שלא לערוך מחקר בנושא. למדנו שבמאה ה־19 דלדלו ציידים חסרי מעצורים את אוכלוסייתם במזרח האוקיינוס השקט. כעבור זמן מה, חלה ירידה בביקוש לשמן ולעצמות לווייתנים, ואוכלוסיית הלווייתנים התאוששה. בחלקה הראשון של המאה ה־20, עם הפיכת הספינות ל’בתי חרושת צפים’ שאיפשרו לציידים לעבד את גופות הלווייתנים בספינה עצמה, התחדש הציד. שוב נשקפה סכנת כליה ללווייתן האפור במזרח האוקיינוס השקט.
בשנת 1947 זכה הלווייתן האפור להגנה מלאה מטעם הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים. בשנים האחרונות הקימה ממשלת מכסיקו שמורות לווייתנים ואת השמורה הביוספרית וִיסְקַאִינו.a כיום מונה אוכלוסיית הלווייתן האפור 000,26 פרטים, והוא יצא מרשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה.
נדידתם המרשימה
בחודשי הקיץ תר הלווייתן האפור אחר מזונו בים ברינג ובים הצ׳וּקצ׳ים שבצפון הרחוק. שם סועדים הלווייתנים את לבם בסרטנים קטנים ואוגרים שומנים לקראת מסעם בן 000,16 הקילומטר הלוך וחזור אל הלגונות של קליפורניה תחתית. הלווייתנים שוחים במהירות של 5 עד 10 קילומטרים בשעה ומגיעים למחוז חפצם כעבור חודשיים־שלושה. חלק ניכר ממשקל גופם אובד בנדודיהם ובחודשי שהותם בקליפורניה תחתית, שכן הלווייתנים האפורים מתקיימים כמעט לגמרי ממאגרי השומן שצברו.
נקבות הרות מגיעות ראשונות אל הלגונות, וממליטות במימיהן הרגועים. בזמן הלידה הזנב יוצא תחילה, ואחר כך הילוד נדחף במהירות האפשרית אל פני המים כדי שינשום. שתי נקבות אחרות הנקראות ”דודות” מסייעות בלידה ומשמשות כמיילדות. תקופת ההיריון היא בין 12 ל־13 חודשים, כך שוולד יחיד נולד כל שנתיים או שלוש שנים. תאר לעצמך איך זה ללדת תינוק שמשקלו 680 קילוגרם ואורכו 5 מטרים!
הוולד יונק במשך שמונה חודשים חלב בעל 53 אחוזי שומן — עשיר פי עשרה מחלב פרה. הלווייתנים שוהים בלגונות בין חודשיים לשלושה, מינואר ועד לאמצע מרס, פרק זמן המאפשר לוולדים לצבור שכבת שומן עבה שתכלכל אותם במסע צפונה ושתשמור על חום גופם במימיו הקרים של האוקיינוס הארקטי.
העובדות הללו אודות הלווייתן האפור הקסימו אותנו והעצימו את החוויה הבלתי נשכחת לראות אותו בסביבתו הטבעית. יצורים אלו גרמו לנו לחשוב על הכתוב בתהלים קמ״ח:7: ”הללו את יהוה מן הארץ, תנינים [בלשון התנ״ך: חיות ים גדולות] וכל תהומות”.
[הערת שוליים]
a הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים מתירה אך ורק ציד קיומי (לצורכי קיום) המבוצע על־ידי התושבים המקומיים של אלסקה וסיביר. לצעדים אלו נודעה השפעה חיובית על הלווייתן האפור, הנחשב כיום בעיני האוכלוסייה המקומית לידידותי תודות להתנהגות שתיאר באוזנינו המדריך.
[תיבה/תמונה בעמוד 17]
הזנה
הלווייתן האפור השייך ללווייתני המְזִיפוֹת, אינו מצוייד בשיניים כי אם במזיפות — לוחיות בצבע קרם (ראה בתמונה) שאורכן נע בין חמישה לעשרים וחמישה סנטימטרים, היורדות משני צדיה של הלסת העליונה. לוחיות אלו בנויות מחומר קרני, אותו חומר ממנו עשויות הציפורניים שלנו. הלווייתן האפור ניזון מקרקעית הים, כלומר, הוא גורף את קרקעית הים ובולע משקעים וסרטנים. אחרי כן הוא מסנן את המזון דרך הסדקים שבין המזיפות.
[שלמי תודה]
Courtesy Gray whales with Winston
[תיבה/תמונה בעמוד 18]
פרופיל של הלווייתן האפור
◼ הלווייתן האפור מוכתם בכתמים לבנים — פרי ”יצירתם” של דגי שבלול וטפילים.
◼ הזכרים מגיעים לאורך של עד 14 מטר — ארוכים מאוטובוס עירוני — והנקבות מעט גדולות יותר.
◼ ללווייתן האפור שניים עד חמישה קפלים בצוואר התחתון, דבר המאפשר לצוואר להתרחב באכילה.
◼ משקלו הממוצע של הלווייתן האפור הוא 16 טון, אך קיימים פרטים המגיעים למשקל של 30 עד 40 טון.
◼ הלווייתן האפור עולה אל פני המים מדי שלוש עד חמש דקות לנשום, אך הוא מסוגל לשהות מתחת לפני המים עד 15 דקות ברציפות.
[שלמי תודה]
Richard Herrmann/Seapics.com ©
[תמונה בעמודים 16, 17]
”גיחות ריגול”
[שלמי תודה]
Michael S. Nolan/Seapics.com ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
Howard Hall/Seapics.com ©