מבט על העולם
משימה מסוכנת
ריבוי משימות — הניסיון לעשות כמה דברים בו־זמנית — ”עלול לפגום ביעילותך וגם לגרום לך להיראות מטופש”, מציין הוול סטריט ז׳ורנל. ”הניסיון לעשות שניים או שלושה דברים בבת אחת או ברצף מהיר דורש בסיכומו של דבר זמן רב יותר מאשר עשיית המטלות לחוד, וכן עלול להותיר אותך תשוש שכלית בביצוע כל משימה”. מספר סימנים שיכולים להדליק נורה אדומה הם אובדן זיכרון לטווח קצר (אתה שוכח מה עשית או אמרת לפני רגע), הפרעות קשב, אובדן כושר הריכוז, סימפטומים של לחץ (כמו קוצר נשימה) וקשיי תקשורת עם הזולת. היעילות נפגמת במיוחד כאשר המטלות דורשות שימוש באותם אזורים של המוח, כמו דיבור בטלפון וגם הקשבה לילד שצועק מהחדר השני. ריבוי משימות הופך למסוכן במיוחד בשעת נהיגה. פעולות כגון אכילה או שתייה, ניסיון להגיע לפריט כלשהו, ניהול שיחה ערה עם נוסע נוסף או טלפונית, התאפרות, או אפילו פשוט כיוון הרדיו או לחיצה על כפתור בקרה אחר, כל אלו עלולים להסיח את דעתך לרגע ולהוביל לתאונה.
אסור לנענע תינוקות!
נענוע מהיר וחזק של התינוק יוצר תנועה פתאומית המזכירה הצלפת שוט אשר ”עלולה להוביל לדמם פנימי בראש ולהגברת לחץ על המוח שיסבו לו נזק”, מציין העיתון טורונטו סטאר. הואיל ושרירי התינוק אינם מפותחים דיים ורקמות מוחו עדינות במיוחד, ”מספיק לנענע את התינוק מספר שניות כדי לגרום לו נזק לכל החיים. הפגיעות כוללות נפיחות במוח, שיתוק מוחי, פיגור שכלי, עיכוב התפתחותי, עיוורון, אובדן שמיעה, שיתוק ומוות”. ד״ר ג׳יימס קינג, רופא ילדים בבית החולים לילדים של מזרח אונטֶריו, חקר את השפעות נענוע התינוקות. הוא גורס שיש ליידע את הציבור בדבר קיום הסכנה, משום שבמקרים רבים הנזקים קשים לאבחון והתינוק עלול להיחשב בטעות כחולה שפעת או מחלה נגיפית אחרת. ”יש להדגיש בצורה הברורה ביותר כי אסור לנענע תינוקות”, אומר ד״ר קינג. ”הורים טריים חייבים לדעת זאת”.
לא מתעניינים בדת
”דומה כי היפנים אינם פונים לדת כמענה לקשיים עימם הם מתמודדים בתנאים העגמומיים של ימינו”, מדווח העיתון IHT אשאי שימבון. רק 13 אחוז מקרב הנשים והגברים שנשאלו ”האם אתה מאמין או מגלה עניין כלשהו בדת או באמונה אחרת?” השיבו בחיוב. תשעה אחוזים מקרב הגברים ו־10 אחוזים מקרב הנשים השיבו כי הם מתעניינים בדת ”במידת מה”. ”ראוי לציין כי רמת ההתעניינות בקרב נשים בשנות ה־20 לחייהן היתה נמוכה והסתכמה ב־6 אחוזים בלבד”, מוסיף העיתון. הסקר השנתי העלה כי 77 אחוז מהגברים ו־76 אחוז מהנשים ביפן טוענים כי אינם מגלים כל עניין בדת או בכל אמונה אחרת. התעניינותו של העם היפני בדת צנחה כמעט ב־50 אחוז בהשוואה למשאל דומה שנערך ב־1978. על־פי־רוב, הנשאלים המבוגרים יותר ובמיוחד אלה שמעל גיל 60, טענו שהם מגלים עניין כלשהו בדת.
הדיכאון קשור למחלות אחרות
”ארגון הבריאות העולמי צופה כי עד שנת 2020 הדיכאון יהיה שני רק למחלות הלב בתור הגורם המרכזי למוגבלויות ברחבי העולם”, מוסר יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט. יותר ויותר סבורים כי בעיה בריאותית חמורה זו אינה ”פסיכולוגית בלבד”. לדברי פיליפ גולד, מנהל הקליניקה לנוירואנדוקרינולוגיה במכון הלאומי לבריאות הנפש, ”דיכאון הוא באמת המחלה הסיסטמית (שקשורה לכל מערכות הגוף) היחידה שמשפיעה כמעט על כל המחלות האחרות והופכת אותן למורכבות יותר”. הדיכאון עלול לעורר הפרעות רפואיות כגון מחלות לב וסוכרת. לדוגמה, מחקרים מראים שאנשים דכאוניים סובלים ”מלב פחות גמיש ואינם מסוגלים להגיב כראוי לדרישות המשתנות של הגוף לדם ולחמצן”, מציין המאמר. כמו כן, ”מוח מדוכא שולח אותות כדי לקבל עוד אנרגיה, דבר הגורר ייצור קורטיזול שהפועל היוצא שלו הוא עלייה ברמת סוכר הדם”. נמצא גם קשר בין דיכאון לאוסטֵאופּורוזיס ולסרטן. מחקרים שנערכים בתחום מנסים לראות אם טיפול בדיכאון יכול לשנות את התוצאות המרות של הפרעות רפואיות אלה.
פני הלב כפני הנישואין
”מחקרים מראים שאיכות נישואיו של הפרט עשויה לעזור בחיזוי סיכויי החלמתו מניתוח לב”, מציין הדיילי טלגרף של לונדון. לדברי ד״ר ג׳יימס קוין, מאוניברסיטת פנסילבניה שבארה״ב, יש בנישואין מאושרים כדי להניע את הפציינט לעשות הכול כדי להתאושש ולהחלים, אולם ”נישואין אומללים עלולים להזיק לחולה יותר מאשר אילולא היה נשוי”. ד״ר קוין וצוותו הסריטו ויכוחים בין בני זוג בבתיהם. הם גילו שחולי לב שרגנו על בני זוגם כמעט הכפילו את סיכוייהם למות תוך ארבע שנים לעומת אלה שתקשרו בנועם. ד״ר לינדה וואיט, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו, מסכמת את כל האמור בכך שנישואין טובים ”יכולים להיכלל באותה קטגוריה של אכילת מזון בריא, עיסוק בפעילות גופנית והימנעות מעישון”.
”עצי הכינור” בסכנה
”על מנת לייצר קשתות כינור איכותיות נדרש סוג מיוחד של עץ — אלא שעץ זה הולך ונעשה נדיר”, נאמר בכתב העת המדעי נטור אנד קוסמוס שיוצא לאור בגרמניה. העץ שממנו מכינים את הקשתות הוא ממשפחת הקֶסַלְפִּינִיִים (Caesalpinia echinata). בית הגידול הטבעי שלו הוא ביער החופי של ברזיל. אולם, יער זה הולך ונעלם במהירות בשל הכשרת הקרקעות למטרות חקלאיות. היקף היער הצטמצם ל־4 אחוזים מהשטח המקורי והעצים נמצאים ברשימת המינים שבסכנת הכחדה. בנוסף לכך, רק עצים שהם בני 20 שנה ומעלה מפתחים את הליבה הצהובה או החומה־אדומה שמתאימה לייצור קשתות. לדברי בונה הקשתות המומחה תומס גרבט, לא קיים שום תחליף דומה לעץ כיוון ש”שום חומר סינתטי לא הגיע עדיין לאיכות כה גבוהה”, מציין המאמר. כעת בוני קשתות ומוסיקאים כאחד מקדמים את שימור ”עץ הכינור” שלהם.
מחלה עתיקת יומין שלא נעלמה
”לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במרוצת 2002 אובחנו ברחבי העולם למעלה מ־000,700 מקרים של מחלת הצרעת”, מדווח העיתון הספרדי אל פַּייס. מחלת הצרעת הילכה אימים כבר בימי המקרא. כיום, סוג הצרעת המודרני ניתן לריפוי. למעשה, למעלה מ־12 מיליון איש החלימו ממחלת הצרעת ב־20 השנים האחרונות. אך יחד עם זאת, ”אל לנו למהר להסיק שהצרעת היא נחלת העבר” מציינת החוקרת ג׳נט פארל. רשויות הבריאות לא הצליחו למגר כליל את המחלה, וקיים מספר בלתי־מבוטל של אנשים הנדבקים במחלה. המדינות העיקריות שעדיין נגועות בצרעת הן ברזיל, הודו, מדגסקר, מוזמביק, מיינמר ונפאל. עם פענוח הצופן הגנטי של האדם, מקווים המדענים למצוא חיסון מתאים.
”חוסר איזון מבהיל בין המינים” בסין
”ממפקד האוכלוסין החמישי שנערך בסין עולה כי שיעור הילודה עומד כעת על 9.116 בנים ל־100 בנות בהשוואה לנתוני שנת 1990 שעמדו על 8.113 בנים ל־100 בנות”, אומר כתב העת צ׳יינה טודיי (China Today). ”נתונים אלה הם גבוהים מהמקובל בעולם שהוא 105 בנים ל־100 בנות, והם מצביעים על החמרה בחוסר האיזון בין המינים שגם ככה כבר קיים בסין”. לפי הערכות, כ־50 מיליון גברים סינים לא יצליחו למצוא בעתיד בת זוג לנישואין. המאמר מוסיף: ”דזנג דזידזן, ראש המכון לסוציולוגיה ודמוגרפיה בגואנדונג שבסין, צוטט כמי שאמר שאם שיעור הילודה חסר האיזון בין המינים יימשך, הדבר ישפיע לרעה על מבנה האוכלוסין, החברה והמוסר של סין”.