מבט על העולם

משימה מסוכנת

ריבוי משימות — הניסיון לעשות כמה דברים בו־זמנית — ”‏עלול לפגום ביעילותך וגם לגרום לך להיראות מטופש”‏,‏ מציין הוול סטריט ז׳ורנל.‏ ”‏הניסיון לעשות שניים או שלושה דברים בבת אחת או ברצף מהיר דורש בסיכומו של דבר זמן רב יותר מאשר עשיית המטלות לחוד,‏ וכן עלול להותיר אותך תשוש שכלית בביצוע כל משימה”‏.‏ מספר סימנים שיכולים להדליק נורה אדומה הם אובדן זיכרון לטווח קצר (‏אתה שוכח מה עשית או אמרת לפני רגע)‏,‏ הפרעות קשב,‏ אובדן כושר הריכוז,‏ סימפטומים של לחץ (‏כמו קוצר נשימה)‏ וקשיי תקשורת עם הזולת.‏ היעילות נפגמת במיוחד כאשר המטלות דורשות שימוש באותם אזורים של המוח,‏ כמו דיבור בטלפון וגם הקשבה לילד שצועק מהחדר השני.‏ ריבוי משימות הופך למסוכן במיוחד בשעת נהיגה.‏ פעולות כגון אכילה או שתייה,‏ ניסיון להגיע לפריט כלשהו,‏ ניהול שיחה ערה עם נוסע נוסף או טלפונית,‏ התאפרות,‏ או אפילו פשוט כיוון הרדיו או לחיצה על כפתור בקרה אחר,‏ כל אלו עלולים להסיח את דעתך לרגע ולהוביל לתאונה.‏

אסור לנענע תינוקות!‏

נענוע מהיר וחזק של התינוק יוצר תנועה פתאומית המזכירה הצלפת שוט אשר ”‏עלולה להוביל לדמם פנימי בראש ולהגברת לחץ על המוח שיסבו לו נזק”‏,‏ מציין העיתון טורונטו סטאר.‏ הואיל ושרירי התינוק אינם מפותחים דיים ורקמות מוחו עדינות במיוחד,‏ ”‏מספיק לנענע את התינוק מספר שניות כדי לגרום לו נזק לכל החיים.‏ הפגיעות כוללות נפיחות במוח,‏ שיתוק מוחי,‏ פיגור שכלי,‏ עיכוב התפתחותי,‏ עיוורון,‏ אובדן שמיעה,‏ שיתוק ומוות”‏.‏ ד״ר ג׳יימס קינג,‏ רופא ילדים בבית החולים לילדים של מזרח אונטֶריו,‏ חקר את השפעות נענוע התינוקות.‏ הוא גורס שיש ליידע את הציבור בדבר קיום הסכנה,‏ משום שבמקרים רבים הנזקים קשים לאבחון והתינוק עלול להיחשב בטעות כחולה שפעת או מחלה נגיפית אחרת.‏ ”‏יש להדגיש בצורה הברורה ביותר כי אסור לנענע תינוקות”‏,‏ אומר ד״ר קינג.‏ ”‏הורים טריים חייבים לדעת זאת”‏.‏

לא מתעניינים בדת

‏”‏דומה כי היפנים אינם פונים לדת כמענה לקשיים עימם הם מתמודדים בתנאים העגמומיים של ימינו”‏,‏ מדווח העיתון IHT אשאי שימבון.‏ רק 13 אחוז מקרב הנשים והגברים שנשאלו ”‏האם אתה מאמין או מגלה עניין כלשהו בדת או באמונה אחרת?‏”‏ השיבו בחיוב.‏ תשעה אחוזים מקרב הגברים ו־10 אחוזים מקרב הנשים השיבו כי הם מתעניינים בדת ”‏במידת מה”‏.‏ ”‏ראוי לציין כי רמת ההתעניינות בקרב נשים בשנות ה־20 לחייהן היתה נמוכה והסתכמה ב־6 אחוזים בלבד”‏,‏ מוסיף העיתון.‏ הסקר השנתי העלה כי 77 אחוז מהגברים ו־76 אחוז מהנשים ביפן טוענים כי אינם מגלים כל עניין בדת או בכל אמונה אחרת.‏ התעניינותו של העם היפני בדת צנחה כמעט ב־50 אחוז בהשוואה למשאל דומה שנערך ב־1978.‏ על־פי־רוב,‏ הנשאלים המבוגרים יותר ובמיוחד אלה שמעל גיל 60,‏ טענו שהם מגלים עניין כלשהו בדת.‏

הדיכאון קשור למחלות אחרות

‏”‏ארגון הבריאות העולמי צופה כי עד שנת 2020 הדיכאון יהיה שני רק למחלות הלב בתור הגורם המרכזי למוגבלויות ברחבי העולם”‏,‏ מוסר יו.‏ אס.‏ ניוז אנד וורלד ריפורט‏.‏ יותר ויותר סבורים כי בעיה בריאותית חמורה זו אינה ”‏פסיכולוגית בלבד”‏.‏ לדברי פיליפ גולד,‏ מנהל הקליניקה לנוירואנדוקרינולוגיה במכון הלאומי לבריאות הנפש,‏ ”‏דיכאון הוא באמת המחלה הסיסטמית (‏שקשורה לכל מערכות הגוף)‏ היחידה שמשפיעה כמעט על כל המחלות האחרות והופכת אותן למורכבות יותר”‏.‏ הדיכאון עלול לעורר הפרעות רפואיות כגון מחלות לב וסוכרת.‏ לדוגמה,‏ מחקרים מראים שאנשים דכאוניים סובלים ”‏מלב פחות גמיש ואינם מסוגלים להגיב כראוי לדרישות המשתנות של הגוף לדם ולחמצן”‏,‏ מציין המאמר.‏ כמו כן,‏ ”‏מוח מדוכא שולח אותות כדי לקבל עוד אנרגיה,‏ דבר הגורר ייצור קורטיזול שהפועל היוצא שלו הוא עלייה ברמת סוכר הדם”‏.‏ נמצא גם קשר בין דיכאון לאוסטֵאופּורוזיס ולסרטן.‏ מחקרים שנערכים בתחום מנסים לראות אם טיפול בדיכאון יכול לשנות את התוצאות המרות של הפרעות רפואיות אלה.‏

פני הלב כפני הנישואין

‏”‏מחקרים מראים שאיכות נישואיו של הפרט עשויה לעזור בחיזוי סיכויי החלמתו מניתוח לב”‏,‏ מציין הדיילי טלגרף של לונדון.‏ לדברי ד״ר ג׳יימס קוין,‏ מאוניברסיטת פנסילבניה שבארה״ב,‏ יש בנישואין מאושרים כדי להניע את הפציינט לעשות הכול כדי להתאושש ולהחלים,‏ אולם ”‏נישואין אומללים עלולים להזיק לחולה יותר מאשר אילולא היה נשוי”‏.‏ ד״ר קוין וצוותו הסריטו ויכוחים בין בני זוג בבתיהם.‏ הם גילו שחולי לב שרגנו על בני זוגם כמעט הכפילו את סיכוייהם למות תוך ארבע שנים לעומת אלה שתקשרו בנועם.‏ ד״ר לינדה וואיט,‏ פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו,‏ מסכמת את כל האמור בכך שנישואין טובים ”‏יכולים להיכלל באותה קטגוריה של אכילת מזון בריא,‏ עיסוק בפעילות גופנית והימנעות מעישון”‏.‏

‏”‏עצי הכינור”‏ בסכנה

‏”‏על מנת לייצר קשתות כינור איכותיות נדרש סוג מיוחד של עץ — אלא שעץ זה הולך ונעשה נדיר”‏,‏ נאמר בכתב העת המדעי נטור אנד קוסמוס שיוצא לאור בגרמניה.‏ העץ שממנו מכינים את הקשתות הוא ממשפחת הקֶסַלְפִּינִיִים (‏Caesalpinia echinata)‏. בית הגידול הטבעי שלו הוא ביער החופי של ברזיל.‏ אולם,‏ יער זה הולך ונעלם במהירות בשל הכשרת הקרקעות למטרות חקלאיות.‏ היקף היער הצטמצם ל־4 אחוזים מהשטח המקורי והעצים נמצאים ברשימת המינים שבסכנת הכחדה.‏ בנוסף לכך,‏ רק עצים שהם בני 20 שנה ומעלה מפתחים את הליבה הצהובה או החומה־אדומה שמתאימה לייצור קשתות.‏ לדברי בונה הקשתות המומחה תומס גרבט,‏ לא קיים שום תחליף דומה לעץ כיוון ש”‏שום חומר סינתטי לא הגיע עדיין לאיכות כה גבוהה”‏,‏ מציין המאמר.‏ כעת בוני קשתות ומוסיקאים כאחד מקדמים את שימור ”‏עץ הכינור”‏ שלהם.‏

מחלה עתיקת יומין שלא נעלמה

‏”‏לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי,‏ במרוצת 2002 אובחנו ברחבי העולם למעלה מ־000,‏700 מקרים של מחלת הצרעת”‏,‏ מדווח העיתון הספרדי אל פַּייס.‏ מחלת הצרעת הילכה אימים כבר בימי המקרא.‏ כיום,‏ סוג הצרעת המודרני ניתן לריפוי.‏ למעשה,‏ למעלה מ־12 מיליון איש החלימו ממחלת הצרעת ב־20 השנים האחרונות.‏ אך יחד עם זאת,‏ ”‏אל לנו למהר להסיק שהצרעת היא נחלת העבר”‏ מציינת החוקרת ג׳נט פארל.‏ רשויות הבריאות לא הצליחו למגר כליל את המחלה,‏ וקיים מספר בלתי־מבוטל של אנשים הנדבקים במחלה.‏ המדינות העיקריות שעדיין נגועות בצרעת הן ברזיל,‏ הודו,‏ מדגסקר,‏ מוזמביק,‏ מיינמר ונפאל.‏ עם פענוח הצופן הגנטי של האדם,‏ מקווים המדענים למצוא חיסון מתאים.‏

‏”‏חוסר איזון מבהיל בין המינים”‏ בסין

‏”‏ממפקד האוכלוסין החמישי שנערך בסין עולה כי שיעור הילודה עומד כעת על 9.‏116 בנים ל־100 בנות בהשוואה לנתוני שנת 1990 שעמדו על 8.‏113 בנים ל־100 בנות”‏,‏ אומר כתב העת צ׳יינה טודיי (‏China Today)‏. ”‏נתונים אלה הם גבוהים מהמקובל בעולם שהוא 105 בנים ל־100 בנות,‏ והם מצביעים על החמרה בחוסר האיזון בין המינים שגם ככה כבר קיים בסין”‏.‏ לפי הערכות,‏ כ־50 מיליון גברים סינים לא יצליחו למצוא בעתיד בת זוג לנישואין.‏ המאמר מוסיף:‏ ”‏דזנג דזידזן,‏ ראש המכון לסוציולוגיה ודמוגרפיה בגואנדונג שבסין,‏ צוטט כמי שאמר שאם שיעור הילודה חסר האיזון בין המינים יימשך,‏ הדבר ישפיע לרעה על מבנה האוכלוסין,‏ החברה והמוסר של סין”‏.‏