גלה גישה מאוזנת כלפי חיות המחמד
כפי שהוזכר קודם לכן, בידי האדם הופקדה הזכות להשגיח על כדור־הארץ ועל כל בעלי החיים הדרים בו. המקרא אומר: ”כל שַׁתָּה [אלוהים] תחת רגליו: צונֶה [צאן] ואלפים [בקר], כולם, וגם בהמות שָׂדָי, ציפור שמים ודגי הים” (תהלים ח׳:7–9; קט״ו:16).
לאופן שבו בני אדם ממלאים את אחריותם כלפי החיות נודעת חשיבות רבה. דבר־אלוהים אומר: ”יודע צדיק נפש בהמתו” (משלי י״ב:10). חוקי אלוהים הדגישו חזור ושנה לעם ישראל את הצורך לגלות התחשבות בבעלי החיים (דברים כ״ב:4, 10; כ״ה:4). כחלק ממילוי מחויבותם כלפי בעלי החיים, הפכו בני האדם לעתים קרובות את חיות הבית לחיות מחמד, ואף אילפו חיות בר לחיות מחמד (בראשית א׳:24).
אולם, מוטב לזכור כי המקרא מבחין בבירור בין בני אדם לבין בעלי חיים. היו אלה בני האדם, ולא בעלי החיים, אשר נבראו ’בצלמו ובדמותו של אלוהים’ (בראשית א׳:26). מה גם שהחיות נבראו עם תוחלת חיים מוגבלת לעומת בני האדם שלהם היתה תקווה לחיות לנצח עלי אדמות (בראשית ג׳:22, 23; תהלים ל״ז:29). ישוע המשיח אמר שעל מנת ליהנות מ”חיי עולם” עלינו להאמין באלוהים ולרכוש את דעת אלוהים — דברים הנשגבים מבינתם של בעלי חיים (יוחנן ג׳:36; י״ז:3). בנוסף לכך, המקרא משווה את הלא־ראויים לתחיית מתים ”לחיות חסרות תבונה שבדרך הטבע נולדות כדי להילכד ולהישמד” (פטרוס ב׳. ב׳:9–12).
נבראו למען האדם
אלוהים ברא את בעלי החיים למען בני האדם. החיות יכולות לעזור להם לבצע מטלות שונות וכן לארח להם לחברה או לשמש כחיות מחמד. הן גם מעצימות את תחושת האהבה כלפי אלוהים ואת ההערכה לחוכמתו. ללא ספק, זהו תענוג רב להתבונן ביופיין המרהיב של החיות ולהרחיב את הידע על הבורא כשאנו בוחנים את חוכמתן האינסטינקטיבית המופלאה (תהלים ק״ד:24; משלי ל׳:24–28; רומים א׳:20). דוגמה אחת מני רבות לתבונה זו משתקפת בעולם החרקים. מדהימה במיוחד היא הדרך שבה הדבורים מתקשרות ביניהן ומכוונות זו את זו למקורות מזון, שלא לציין את הבנייה המורכבת של חלות הדבש.
כמו כן, חיות מצמיחות תועלת לבני אדם כמקור מזון. בתוכניתו המקורית של אלוהים נועדו בני אדם להיזון מן הצומח בלבד. אך כעבור 600,1 שנה — לאחר המבול בימי נוח — אמר אלוהים: ”כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאוכלה. כירק עשב נתתי לכם את כל” (בראשית א׳:29; ט׳:3). אם כן, אלוהים התיר לבני אדם לאכול חיות. נראה כי הסדר זה היה לתועלתו של האדם, למרות שבשר לא היה חלק מהתפריט המקורי שנתן אלוהים לבני אנוש.
הקשיים עם חיות המחמד כיום
דומה כי לאורך ההיסטוריה נהגו להחזיק את חיות המחמד בין כותלי הבית רק במקרים נדירים, וזה היה הנוהג המקובל ברוב חלקי העולם. אולם, בעת האחרונה ככל שתהליך העיור צבר תאוצה והעירוניים התבססו כלכלית, כך נפוץ הנוהג להחזיק את חיות המחמד בתוך הבית. הדבר יצר בעיות מסוימות במדינות מפותחות ברחבי העולם.
אומדנים מצביעים על כך שבעולם יש כ־500 מיליון חיות מחמד, כאשר נתון מדהים הוא ש־40 אחוז מהן מצויות בארצות־הברית. יש שם קרוב ל־59 מיליון כלבים ו־75 מיליון חתולים. עם זאת, היחס בין מספר החיות למספר בתי אב בלונדון ובפריז גדול יותר בהשוואה לניו־יורק!
לפני כמה שנים נחכרו בפריז כ־70 קטנועים המכונים ”קקנועים” כדי לשאוב גללי כלבים מהמדרכות. לפי הערכות משקל הפסולת שהטילו 000,250 הכלבים הפריזאים מדי יום עמד על 25 טון, בעוד שהקקנועים בקושי הצליחו לאסוף חצי מהכמות הזו. מאות אנשים נפצעו מדי שנה ואושפזו בבתי חולים משום שפגשו מקרוב את צואת הכלבים.
בנוסף לכך, קיימת מצוקת הרעש. יש בעלי כלבים המוכנים לסבול מהכלבים שלהם מה שלעולם לא היו מוכנים לסבול מבני אדם. לפי הפורום לטיפול בחיות מחמד, ”דומה כי מי שיש לו כלב נבחן מצליח לפתח יכולת להתעלם מהרעש”. לדוגמה, יש שאינם מנסים לעצור בעד הכלב שלהם לנבוח, גם אם הנביחות מפריעות לשיחה חשובה.
מצד שני, הכלב עשוי להיות שקט ורגוע כל עוד הוא בקרבת בעליו, אך הוא עלול להפוך לסיוט שכונתי כאשר בעליו איננו בשטח. אמת, מן הראוי שבעלי חיות המחמד יאהבו אותן למרות מגרעות שכאלה, אך לא בטוח שהשכן שעובד במשמרות או האֵם מהדלת ממול המנסה להרדים את תינוקה, יגלו אותה מידה של סלחנות. יותר מזה, חיות משועממות עלולות לפתח התנהגות הרסנית, לשקוע במרה שחורה ואפילו להיעשות אגרסיביות.
בעיה נוספת עם בעלי חיים ”עירוניים” היא קצב התרבותם. מעריכים כי 17 מיליון כלבים ו־30 מיליון חתולים נולדים מדי שנה בארצות־הברית. אך בסופו של דבר מיליונים מהם מגיעים לבתי מחסה לבעלי חיים, ובין ארבעה לשישה מיליון ”מורדמים”, כלומר מוצאים להורג, כל שנה.
מדוע חיות מחמד כה רבות נשלכות לבתי מחסה? לא אחת הסיבה לכך היא שאהבה לחיית המחמד אינה מאריכה ימים. הכלבלב האהוב או החתלתול החמוד גדלים והופכים לחיה גדולה התובעת השגחה ודאגה. רק שלאף אחד בבית אין זמן או סבלנות לשחק איתה או לאלף אותה. ד״ר ניוביי, סופרת ומומחית לבעלי חיים, אומרת: ”בניגוד לדעה הרווחת, מחקרים מרחבי העולם מציגים בעקביות אותה תוצאה: מחצית מהכלבים הנמסרים לבתי מחסה לבעלי חיים אינם כלבים נטושים. הסיבה נובעת מכך שבעליהם אינם יכולים להתמודד עם הנביחות, ההרס והבלגן שהם גורמים או האנרגיה הבלתי נדלית שלהם”.
דף מידע בדבר פיצוץ אוכלוסין של חיות המחמד מסכם את המצב באלה המילים: ”יצורים חיים הפכו להיות פריט לשימוש חד־פעמי שאפשר להתכרבל איתם, כל זמן שהם חמודים ולנטוש אותם כשהם הופכים לנטל. יחס זלזלני שכזה בחיי בעלי החיים מחלחל לתרבותנו ומכרסם בה”.
גורמים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת
גידול חיית מחמד, במיוחד בעיר, מחייב לשקול את הנושא במלוא כובד הראש. חיות מחמד אנרגטיות זקוקות לפעילות גופנית יומיומית כדי לשמור על בריאותן. ”סקר אנשים וחיות מחמד לאומי” באוסטרליה ציין: ”הליכה וכל פעילות גופנית אחרת הן צורך פיסי וגירוי שכלי כאחד להם זקוק הכלב. קשה לשלוט בכלבים שאינם זוכים למנת הפעילות הנדרשת להם”. אולם, בעלי כלבים רבים שחוזרים הביתה אחרי יום עבודה מפרך, תשושים מכדי לצאת לטייל עם כלבם כדי שיפרוק את כל האנרגיה שעצורה בתוכו.
לכן, לשוקל לאמץ חיית מחמד מומלץ לשאול את עצמו: ’האם אהיה מסוגל להעניק לחיית המחמד שלי תשומת לב מספקת? האם מפאת אורח חיי תישאר חיית המחמד ללא השגחה ברוב שעות היום? האם יהיה לי זמן לטייל או לשחק איתה? אם הכלב שלי יזדקק לאילוף, האם אהיה מוכן לנסות לאלף אותו בעצמי או לקחת אותו לבית־ספר לאילוף? אם יהיה לי כלב האם הדבר יגזול זמן שעלי להקדיש לפעילויות חשובות יותר?’
טיפול בחיית מחמד כרוך לעתים בהוצאות גבוהות, וזהו גורם נוסף שיש לתת עליו את הדעת. סקר שבדק את עלות הטיפול בחיית מחמד למשך תקופה של עד שנה מצא כי טיפול וטרינרי שנתי ממוצע לכלב בארצות־הברית עולה 196 דולר ולחתול 104 דולר. מובן שאין הדבר כולל הוצאות מזון וצרכים יומיומיים אחרים. נוסף על כך, במקומות מסוימים גידול חיית מחמד כרוך בדמי רישום.
הקושי לטפח השקפה מאוזנת
בוראנו ודאי חש שביעות רצון לראותנו שמחים בבעלי החיים שברא ומגלים בהם התחשבות. לכן, האם אתה מסכים שאין זה הולם להתאכזר לחיות? אך יחד עם זאת, בני אדם בדרך כלל מנצלים באכזריות בעלי חיים כגון שוורים, כלבים ותרנגולות לצורכי בידור, מתעללים בהם ללא רחמים ואף עורכים ביניהם קרבות עד מוות. למרבה הצער, אנשים אינם מגלים תמיד אותה חמלה שיעד אלוהים לבעלי חיים.
מצד שני, יש אנשים שהדאגה לחיות המחמד מקבלת אצלם עדיפות על פני שיקולים חשובים יותר. למעשה, כאשר חיבה לבעלי חיים יוצאת מכלל פרופורציה, חייהם של חיות המחמד נראים לפתע יקרים יותר מחייהם של בני אדם. לדוגמה, כשפרצה שריפה בבית חולים וטרינרי התאספו בחוץ בעליהם של בעלי החיים ונמסר שחלקם ”ניסו לפרוץ את מחסום הכבאים, כשהם ממררים בבכי ומבקשים למות יחד עם יקיריהם”.
נהיר כי אובדן חיית מחמד אהובה עלול להיות אירוע מאוד עצוב, אפילו טרגי. אולם, גם במקרה כזה יש מקום לגלות איזון. כפי שצוין קודם, בעלי חיים לא נבראו בצלמו של אלוהים, וגם לא נועדו לחיות לנצח כמו בני האדם. המקרא אומר באשר לאופן שברא אלוהים את האדם: ”גם את העולם נתן בלבם” — אך שום דבר הדומה לזה ולו בקמעה אינו מוזכר לגבי החיות (קהלת ג׳:11).
לפיכך, המקרא אינו אוסר הרג בעלי חיים — והם אכן מקור מזון למיליוני אנשים בעולם. אך מה בנוגע להמתת חסד של חיית מחמד — בהנחה שהיא חולה ודואבת? עד כמה קשה וכואב לקבל החלטה מעין זו! אולם ייתכן שבעליה האוהב של החיה יסיק שהמתת חסד מהירה וחסרת כאבים הינה דרך עדיפה על פני טיפולים יקרים שרק יאריכו את סבלה — ואפילו יהוו נטל כלכלי על המשפחה.
ממש כפי שאלוהים אוהב את יצירי כפיו האנושיים, כך עלינו לאהוב את בעלי החיים שהופקד בידינו לדאוג להם ולהשגיח עליהם. מי שחשים באהבה שכזו נמשכים לעתים לתקווה הנפלאה ליהנות מבעלי החיים בהתאם למטרתו המקורית של בוראנו. המאמר המסיים של הסדרה ידון בנושא זה.
[תמונה בעמוד 23]
מדוע מיליוני חיות מחמד שנמצאות בבתי מחסה מוצאות להורג כל שנה?
[שלמי תודה]
Hulton-Deutsch Collection/CORBIS ©
[תמונה בעמוד 24]
בוראנו חש שביעות רצון כשאנו מתייחסים בטוב לב לבעלי החיים
[תמונות בעמודים 24, 25]
גידול חיית מחמד מצריך תשומת לב רבה, במיוחד מצד עירוניים