לימדנו את כריסטי לאהוב את אלוהים
בתנו כריסטי נולדה בשנת 1977. לא חלף זמן רב ובפי הרופא היו בשורות מרות: כריסטי נולדה עם אובדן שמיעה חמור ומוחלט ועם שיתוק מוחי קל. לא היה לנו אז שמץ של מושג כיצד ישתנו חיינו מן הקצה אל הקצה.
כעבור מספר חודשים התחלנו בעלי גארי ואני ללמוד בקורסים מיוחדים בעיר מלבורן שבאוסטרליה כיצד לתקשר עם בתנו. כמו כן ביקרנו במעבדה הלאומית לאקוסטיקה שבמלבורן. כאן הותאמו לכריסטי בת העשרה חודשים מכשירי שמיעה זעירים. היא לא סבלה את עזרי השמע, ומאחר שהיו מחוברים אליהם חוטים נהגה כריסטי למשוך אותם החוצה באותה מהירות שהספקנו להשיב אותם לאוזניה הקטנות! היא גם נאלצה לשאת מגברים שהיו תלויים על רצועות כתף, דבר כבד כשלעצמו.
בגלל השיתוק המוחי התקשתה כריסטי ללמוד ללכת. היא נזקקה למפגשים שבועיים עם פיזיותרפיסטית. כשהגיעה לגיל שלוש הצליחה כריסטי ללכת בכוחות עצמה, אף שמעדה פעמים רבות. היא נזקקה לטיפול פיזיותרפי עד גיל חמש. בינתיים עברנו לגור לא רחוק, לעיר בנאלה, שם ניהל גארי עסק משלו.
הקניית השכלה לכריסטי
מורה לחירשים הפנה את תשומת לבנו לצרכים החינוכיים המיוחדים של כריסטי. הדבר הצריך מעבר נוסף, והפעם עקרנו לעיר בֶנדיגו, שהיה בה בית־ספר לחירשים. באותה עת נשאתי ברחמי את ילדנו השני ולכן דחינו את המעבר עד שמלאו לכריסטי ארבע שנים, ועד שמלאו לבננו סקוט שאך נולד חמישה חודשים. בבית החולים בבנדיגו התחילה כריסטי להשתתף בשיעורים שבועיים לקלינאות תקשורת, טיפול שנמשך עוד עשר שנים. בינתיים, גארי ואני התחלנו ללמוד שפת סימנים.
מה שעמד בראש מעיינינו היה החינוך הרוחני של בתנו. הואיל וגארי ואני עדי־יהוה, היינו נחושים בדעתנו לגדל אותה ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). כיצד יכולנו לעשות כן? מנהל בית־הספר שבו למדה כריסטי אמר לנו: ”מושג שתתקשו להסביר לכריסטי יותר מכול, הוא אלוהים. הרי אי אפשר לראות את אלוהים, אז איך בכלל תוכלו להסביר לה מיהו?” איזה אתגר עצום עמד בפנינו! עד מהרה הבנו שהדבר יצריך הרבה זמן, לימודים וסבלנות.
בתחילה נעזרנו בתמונות ובציורים והקפדנו לדבר בשפה פשוטה ככל האפשר. לקחנו אותה איתנו לאסיפות הקהילה ולהטפת הבשורה, אף שכמעט לא היה לה מושג מה קורה סביבה. משהחלה כריסטי לשלוט בשפת הסימנים, נפתח לפניה עולם חדש לגמרי! למרות זאת, היו הרבה מילים, ביטויים ומושגים מקראיים שהיה קשה להסביר לה אותם. אחד הספרים החביבים עליה היה סיפורי המקרא שלי,a שחובר במיוחד עבור ילדים. התמונות הצבעוניות — נוסף על כמה ציורים שאנו ציירנו לה — עזרו לה מאוד. עם הזמן החלה כריסטי לפתח אהבה לאלוהים.
מנהל בית־הספר של כריסטי הואיל בטובו לקשר אותנו עם עדי־יהוה אחרים שילדיהם חירשים. זו היתה ממש פריצת דרך כשהם הסבירו לנו איך חירש יכול לבשר לאנשים שומעים. דרך אחת היא להראות כרטיס עליו מודפס מסר מכתבי־הקודש. לכן, כאשר הגיעה כריסטי לשלב שבו היתה מוכנה לחלוק אמיתות מקראיות עם הזולת, היא עשתה זאת בקלות! היא נעשתה מבשרת לא־טבולה של הבשורה הטובה בגיל 14. ב־1994 נטבלה כריסטי והיא בת 17.
עם זאת, כריסטי היתה זקוקה לחֵברָה טובה והיה קשה לה להתיידד עם עדי־יהוה שומעים. לכן, גארי ואני החלטנו ללמד שפת סימנים חברים בקהילתנו שהיו מעוניינים לעזור לחירשים. מעניין לציין שכמה מתלמידינו התקבלו מאוחר יותר לעבודה כמתורגמנים לחירשים. אך חשוב מכך, אלה שלמדו לדבר בשפת הסימנים נהנו מאוד לתקשר עם כריסטי. כעת יכלה בתנו להפיק תועלת רבה יותר מן האסיפות והכינוסים. היא נוטלת בהם חלק פעיל עד עצם היום הזה. כריסטי אסירת תודה על ההתעניינות שמגלים בה האחים והאהבה שמרעיפים עליה.
יום אחד הביעה כריסטי בפנינו את רצונה לשרת כחלוצה רגילה, כלומר מבשרת במלוא זמנה. גארי עזר לה לקבל רשיון נהיגה, ולאחר שפתרה עוד כמה בעיות נתמנתה לחלוצה רגילה ב־1995. בשנת 2000 התחילה כריסטי לעבוד בחצי משרה בבית־ספר יסודי, בו היא שותפה לחינוכם של ילדים חירשים.
כיום כריסטי, גארי, בננו סקוט ואנוכי משרתים כחלוצים רגילים, והדבר מסב לנו אושר. אנחנו כל כך שמחים להקדיש מזמננו כדי ללמד אנשים על אלוהינו יהוה!
’משאלות לבנו’
החירשות של כריסטי ממשיכה להוות אתגר לכולנו. לפעמים כשהיא משתתפת בשירות־השדה אין מתורגמן שיכול לבוא איתה, מישהו שתוכל לחלוק עימו את מחשבותיה ורגשותיה. היא מספרת: ”אני מרגישה שאני חיה בארץ זרה שבה כולם מדברים שפה אחרת”. אף־על־פי־כן, כולנו למדנו להתמודד היטב עם מצבה.
אנו מוצאים נחמה בכתוב בתהלים ל״ז:4: ”התענג על יהוה, ויתן לך משאלות לבך”. תקוותה העזה של כריסטי היא להאזין למוסיקה, לשמוע את צלילי הטבע ולדבר בקול ברור כשהיא משוחחת עם היקרים ללבה. אני מייחלת ליום שבו כריסטי תוכל לשמוע את קולי. אנו מאמינים שמשאלות לבנו אלו יתמלאו בקרוב, בדיוק כפי שמבטיחנו המקרא (ישעיהו ל״ה:5). (תרומת עט)
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונה בעמוד 14]
כריסטי בגיל שנה וחודשיים, כשבידיה ”סיפורי המקרא שלי”
[תמונה בעמוד 15]
כריסטי מבשרת בעזרת כרטיס מודפס
[תמונה בעמוד 15]
הת’ר, גארי, כריסטי וסקוט פורבס כיום