מלכודות במרוץ אחר היופי

מה הם הקריטריונים שלפיהם מודדים יופי אמיתי?‏ ”‏היופי הוא בעיני המתבונן”‏,‏ טוענת מימרה ידועה.‏ ואומנם,‏ תפיסת היופי היא במידה רבה עניין של טעם אישי.‏ מה גם שהדעה הרווחת בנוגע ליופי שונה עד מאוד בין תרבות לתרבות ובין תקופה לתקופה.‏

ג׳פרי סוֹבַּל,‏ פרופסור־חבר במדעי התזונה באוניברסיטת קורנל שבארה״ב,‏ מציין:‏ ”‏לאורך המאה ה־19 נחשב המראה הבשרני המלא לסממן של מעמד חברתי רם כמעט בכל חוגי החברה.‏ היקף מותניים רחב היה אות לחיי רווחה ובריאות,‏ בעוד שבעלי מבנה גוף כחוש נחשבו לעניים שידם אינה משגת לרכוש מספיק מזון”‏.‏ זהו הרעיון המשתקף ביצירותיהם של אומנים רבים דאז,‏ משום שמבנה הגוף שאפיין את הדוגמנים שלהם — בעיקר נשים — היה זרועות,‏ רגליים,‏ גב ומותניים דשנים.‏ וחלק ניכר מהיצירות הללו היו דיוקנאות של אנשים אמיתיים אשר נחשבו לכלילי היופי.‏

תפיסה זו עדיין נפוצה בעולמנו,‏ למרות שיופי אינו נגזר אך ורק ממבנה גוף שמן או רזה.‏ בתרבויות מסוימות בדרום האוקיינוס השקט,‏ עודף משקל זוכה עד עצם ימינו להערכה רבה.‏ במספר מקומות באפריקה,‏ נועלים את הכלות העתידיות ב”‏חוות השמנה”‏ ומלעיטים אותן במזונות עתירי שומן במטרה לשוות להן מראה מושך יותר.‏ בעליו של מועדון לילה בניגריה אומר:‏ ”‏האישה האפריקנית הממוצעת היא חסונה.‏.‏.‏ זה סוג היופי שבו היא מתהדרת.‏ זה טבוע בתרבות שלנו”‏.‏ כמו כן,‏ גם בתרבויות הלטיניות המסורתיות מראה מדושן זה זוכה להערכה ונחשב כסמל לשפע חומרי ולהצלחה.‏

אולם,‏ במקומות רבים אחרים ההיפך הוא הנכון.‏ מדוע?‏ יש הטוענים שעם צמיחת קשרי הסחר והתיעוש,‏ חלה התרחבות באספקת המזון ובתפוצתו וכך נתאפשר לבני המעמד ”‏הנמוך”‏ להניח על שולחנם מזון שנחשב עד לפני זמן מה לפריבילגיה השמורה לאמידים בלבד.‏ מכאן שההערצה לדשני הגוף פחתה בהדרגתיות.‏ בנוסף לכך,‏ עיקרי האמונה של מספר דתות קושרים בין עודף משקל לזללנות,‏ מה ששיווה לבשרנות תדמית שלילית.‏ כמו כן,‏ תגליות מדעיות בנוגע לסיכונים הבריאותיים הקשורים לשמנות תרמו את חלקן.‏ גורמים אלה ואחרים הוסיפו לשינוי בתפיסות בנוגע למהות היופי,‏ וזה עשרות שנים שהרזוֹן הפך לאידיאל היופי במקומות רבים ברחבי תבל.‏

אמצעי התקשורת תרמו רבות לקידום חשיבה זו.‏ הדמויות שמככבות על שלטי החוצות ובטלוויזיה הן בדרך כלל בעלות גוף רזה ואתלטי.‏ חזותן נועדה להקרין תחושת ביטחון והישגיות.‏ הוא הדין לגבי כוכבי טלוויזיה וסרטים.‏

כיצד הדבר משפיע על האדם הפשוט,‏ לרבות צעירים?‏ מאמר שראה אור לאחרונה ועניינו בדימוי גופני מציין ש”‏עד שהנערה האמריקאית הממוצעת תסיים את לימודיה בתיכון,‏ היא תצבור יותר מ־000,‏22 שעות צפייה בטלוויזיה”‏.‏ בחלק ניכר מזמן זה,‏ היא מופגזת בדמויות נשיות זוהרות בעלות גוף ”‏מושלם”‏.‏ המאמר מוסיף:‏ ”‏חשיפה חוזרת ונשנית לדמויות הללו מביאה לידי כך שהאישה מקשרת בין גוף אידיאלי לבין יוקרה,‏ אושר,‏ אהבה והצלחה”‏.‏ אין זה מפתיע אפוא שלפי מחקר אחד,‏ 47 אחוז מהבנות שהתבקשו להתבונן בתמונות של דוגמניות בכתב עת הרגישו שהן חייבות להשיל ממשקלן,‏ בזמן שרק 29 אחוז מהן באמת סבלו מעודף משקל.‏

גם לתעשיית האופנה נודעת השפעה רבה על תפיסת היופי של הזולת.‏ ג׳ניפר,‏ דוגמנית מוונצואלה שעובדת במקסיקו סיטי,‏ מציינת:‏ ”‏העבודה שלך היא להיראות טוב,‏ והמשמעות של זה כיום היא להיות רזה”‏.‏ דוגמנית צרפתייה ששמה ונסה אומרת:‏ ”‏זה לא שממש דורשים ממך להיות רזה,‏ אלא את דורשת את זה מעצמך.‏ זו המגמה העולמית”‏.‏ בסקר שנערך בקרב נערות,‏ הודו 69 אחוז מהנשאלות שהמראה של הדוגמניות המופיעות בכתבי העת השונים משפיע על תפיסתן לגבי מה שנחשב לגוף יפה.‏

אולם,‏ הנשים אינן היחידות שמושפעות ממה שנחשב ל”‏גוף מושלם”‏.‏ העיתון המקסיקני אֶל אוניברסל מציין:‏ ”‏השוק מעולם לא היה כה רווי במוצרי טיפוח לגבר”‏.‏

‏”‏מראה אידיאלי”‏ — תוצאות אידיאליות?‏

בניסיון להשיג את ”‏המראה האידיאלי”‏ או פשוט להיראות במיטבם,‏ רבים מחליטים לעבור ניתוחים קוסמטיים.‏ עלויות הטיפול בענף רפואה זה הולכות ופוחתות וטכניקות הטיפול הופכות למגוונות יותר מאי־פעם.‏ מניין צמחו הניתוחים הקוסמטיים?‏

לפי האנציקלופדיה בריטניקה,‏ השיטות המודרניות לניתוחים פלסטיים החלו בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה במטרה לנסות לתקן את הפגיעות החיצוניות שהשחיתו את המראה של הפצועים.‏ מאותם ימים,‏ הפכו שיטות אלה לכלי רב ערך בטיפול בנזקים שנגרמו כתוצאה מכוויות,‏ פגיעות טראומתיות ומומים מולדים.‏ אך יחד עם זאת,‏ כפי שמכירה בכך בריטניקה,‏ ברוב המקרים ניתוחים פלסטיים ”‏מתבצעים רק לשם שיפור המראה החיצוני ולאו דווקא מסיבות רפואיות”‏.‏ למשל,‏ את האף אפשר לעצב מחדש,‏ את העור המיותר להסיר מהפנים ומהצוואר,‏ את האוזניים להקטין,‏ מהשומן בבטן ובמותניים להיפטר,‏ את ממדיהם של איברים מסוימים בגוף ניתן להגדיל ואפילו לשוות לטבור מראה ”‏מושך”‏ יותר.‏

אולם,‏ מה באשר לאנשים המסכנים את בריאותם בשל רצונם לשפר את הופעתם?‏ אילו סיכונים כרוכים בצעדים אלה?‏ אנג׳ל פאפאדופוּלוס,‏ מזכיר האגודה המקסיקנית לניתוחים פלסטיים,‏ קוסמטיים ושיקומיים (‏Mexican Association of Plastic, Aesthetic, and Reconstructive Surgery)‏ מסביר שלעתים הנזק עלול להיות רב מאוד אם המנתחים נטולי הכשרה מתאימה.‏ ישנן מרפאות העושות שימוש בחומרים מסוכנים רק כדי לעצב את הפיגורה של לקוחותיהן.‏ בתחילת שנת 2003 דוּוח בעיתון אחד על שערורייה שפרצה באיים הקנריים משום שמכוני היופי לא דאגו לתנאים סניטאריים הולמים ומאות נשים נפלו קורבן לטיפולים קוסמטיים מזיקים.‏a

המרדף אחר ”‏המראה האידיאלי”‏ אינו פוסח גם על הגברים.‏ יש המבלים שעות רבות במכוני כושר ומנצלים למעשה כל דקה פנויה כדי לעצב ולחטב את גופם.‏ ”‏בטווח הארוך”‏,‏ מציין כתב העת מילניאו (‏Milenio)‏, ”‏ההכרח בפעילות גופנית מוביל לכך שפעילויותיהם החברתיות וקשרי הידידות שלהם מצטמצמים”‏.‏ כמו כן,‏ הדחף הכפייתי לגוף הבנוי לתלפיות דוחק ברבים להיעזר בחומרים שיכולים להזיק לגוף,‏ לרבות סטרואידים.‏

ישנן צעירות שמפאת העיסוק הכפייתי במראה החיצוני שלהן,‏ נפלו קורבן להפרעות אכילה כגון בולמיה ואנורקסיה נרווזה.‏ יש המשתמשים במוצרי הרזיה שמבטיחים גדולות ונצורות תוך זמן קצר,‏ הגם שאף מוסד רפואי בעל שם אינו מגבה אותם.‏ שימוש במוצרים שכאלה עלול להסתיים בנזק רציני.‏

הסיכונים הטמונים בעיסוק כפייתי במראה החיצוני אינם מסתכמים אך ורק בתחום הפיסי.‏ ד״ר קתרין פיליפס מאוניברסיטת בראון שבארה״ב אומרת שאנשים המוטרדים יתר על המידה מחזותם עלולים לפתח מחלה פסיכולוגית הנקראת הפרעה דיסמורפית של הגוף,‏ שגורמת לחולה לדמיין כל מיני פגמים במראהו החיצוני.‏ אחד מכל 50 איש עלול ללקות במחלה זו.‏ לדבריה,‏ החולים ”‏עלולים להיות משוכנעים בכיעורם עד כדי כך שהם יבודדו את עצמם מחבריהם ומיקיריהם.‏ הם עלולים לשקוע בדיכאון ולפתח מחשבות אובדניות”‏.‏ פיליפס מזכירה מקרה של נערה נאה שהיו לה מעט מאוד פצעי בגרות,‏ אך היא הייתה בטוחה שפניה מצולקות.‏ הנערה סירבה להיראות בציבור,‏ עד שלבסוף נשרה מבית־הספר כשהיא בכיתה ח׳.‏

האם מראהו החיצוני של הפרט כה חשוב עד כי הוא או היא חייבים להקריב את בריאותם הגופנית והנפשית כדי להשיג את ”‏המראה האידיאלי”‏?‏ האם קיים סוג יופי חשוב יותר שכדאי לשאוף אליו?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 25]‏

69 אחוז מהבנות הודו שהמראה של הדוגמניות המופיעות בכתבי העת השונים משפיע על תפיסתן לגבי מה שנחשב לגוף יפה

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

עולם הפרסום נותן את הטון באשר למה שנחשב ליופי חיצוני

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

יש שגרמו לעצמם נזקים כיוון שעברו ניתוחים פלסטיים מיותרים

‏[‏תמונות בעמוד 27]‏

אנשים משקיעים מאמצים כבירים כדי להשיג את המראה המבוקש