מתח — גורמיו והשפעותיו

מהו מתח או דחק (‏סְטרֶס)‏?‏ מומחה אחד מגדיר דחק כ”‏כל גורם פיסי,‏ כימי או רגשי המביא לידי מתח גופני או נפשי”‏.‏ האם פירוש הדבר שמתח הוא דבר שלילי ביסודו?‏ לאו דווקא.‏ ד״ר מליסה ס.‏ סְטוֹפֶּלֶר מציינת ש”‏רמת דחק מתונה עשויה להצמיח לעתים תועלת.‏ תחושת מתח ברמה סבירה בעת ביצוע פרויקט או מטלה כלשהי עשויה לדרבן אותנו לעתים קרובות לבצע את עבודתנו באיכות גבוהה יותר וביתר מרץ”‏.‏

אם כן,‏ באיזה שלב הופך הסטרס לבעיה?‏ סטופלר אומרת:‏ ”‏רק כאשר המתח מביא אותך לסף שבירה או שאינו מטופל כראוי,‏ מתחילות לצוץ השפעותיו השליליות”‏.‏ כעת,‏ תן דעתך לכמה מהמקורות השכיחים למתח.‏

מתח הנובע מקשיי פרנסה

המלך שלמה אמר:‏ ”‏אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו.‏ גם זֹה ראיתי אני,‏ כי מיד האלוהים היא”‏ (‏קהלת ב׳:‏24‏)‏.‏ אולם,‏ עבור עובדים רבים מקום העבודה הוא סיר לחץ.‏

דו״ח של הסוכנות האירופאית לבטיחות ובריאות בעבודה מציין שבין הסיבות למתח בעבודה ניתן למנות תקשורת לקויה בין ההנהלה לעובדים,‏ הנהלה שכמעט אינה נותנת לעובדים זכות להביע את דעתם בעת קבלת החלטות הנוגעות אליהם,‏ חילוקי דעות המתגלעים בין הקולגות,‏ או תחושת חוסר ביטחון בעבודה ו/‏או משכורת לא־מספקת.‏ תהא אשר תהא הסיבה,‏ המתחים במקום העבודה אינם מותירים להורים עובדים כוחות להתמודד עם המחויבות המשפחתית שלהם.‏ וזו מחויבות שיכולה להיות כבדה.‏ בארצות־הברית לדוגמה,‏ במשך שנה אחת בלבד טיפלו כ־50 מיליון איש בחולים או בקשישים במשפחתם.‏ גם בעיות כלכליות עלולות להיות מקור רציני למתחים משפחתיים.‏ ריטה,‏ אם לשניים,‏ נקלעה למצוקה כלכלית כאשר בעלה לאנדרו עבר תאונת דרכים שריתקה אותו לכיסא גלגלים.‏ ריטה מודה:‏ ”‏הקשיים הכלכליים גורמים למתחים רבים.‏ כשאין לך מספיק כסף לכסות את כל הוצאות הבית,‏ זה משפיע על המצב רוח”‏.‏

הלחץ שמופעל על חד־הוריים

כמו כן,‏ הורים יחידים מתמודדים עם רמות מתח גבוהות כשהם מנסים לענות על צורכי משפחותיהם.‏ עליהם לקום מוקדם כדי להכין ארוחת בוקר,‏ להלביש את הילדים ולקחת אותם לבית־הספר,‏ לרוץ לעבודה כדי להגיע בזמן ואז להתמודד עם דרישות העבודה.‏ כל זה עלול להותיר את ההורה היחיד סחוט פיסית ונפשית.‏ ובתום יום העבודה של האם,‏ מתחיל מעגל מתח נוסף כאשר היא שוב צריכה לרוץ לבית־הספר כדי לאסוף את הילדים,‏ להכין ארוחת צהריים ולהשלים את עבודות הבית.‏ מריה,‏ אם חד־הורית לארבע בנות בגיל העשרֵה,‏ משווה את חייה לסיר לחץ:‏ ”‏הלחץ מצטבר עד כדי כך שאני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ”‏.‏

ילדים תחת מכבש לחצים

לדברי הסוציולוג רונלד ל.‏ פיצר:‏ ”‏צעירים רבים מתנסים בלחצים עזים”‏.‏ הם נאלצים להתמודד עם השינויים הפיסיים והרגשיים הכרוכים בגיל ההתבגרות.‏ לכך מתווספים גם הלחצים בבית־הספר.‏ בספר ילדים במתח!‏ (‏!Childstress)‏ נאמר שיום הלימודים הטיפוסי ”‏גדוש בבעיות ובלחצים היוצרים מתח — בלימודים,‏ בספורט ובמגעים עם החברים והמורים”‏.‏

באזורים מסוימים החשש מפני אלימות בבית־הספר רק מוסיף על תחושת החרדה — שלא להזכיר את הפחד שאוחז כעת בצעירים רבים עקב התקפות טרור ואסונות אחרים.‏ ”‏כשההורים כל הזמן מדברים על זה שהעולם כל כך מפחיד כיום”‏,‏ כותבת נערה אחת,‏ ”‏ברור שזה יפחיד גם אותנו”‏.‏

ההורים צריכים להיות מקור חיזוק לילדיהם.‏ אולם,‏ פיצר אומר:‏ ”‏למרבה הצער,‏ לעתים קורה שילדים ובני נוער עושים מאמצים לדבר על רגשותיהם הסוערים,‏ אך הוריהם לא מייחסים לכך חשיבות.‏ הם מכחישים את המצב,‏ מבטלים את דברי ילדיהם בטיעונים מטיעונים שונים או מתעלמים מהם לחלוטין”‏.‏ במקרים מסוימים תפקוד ההורים לוקה בחסר עקב מתחים בחיי הנישואין שלהם.‏ ”‏נראה שההורים שלי מאז ומתמיד רבים”‏,‏ אומר טיטו הצעיר,‏ שהוריו התגרשו בסופו של דבר.‏ כמצוין בספר ילדים במתח!‏,‏ ”‏קטטות וחילופי דברים אינם גורמי הטראומה היחידים.‏ תרעומת מודחקת,‏ גם אם היא מוסווית במילים מתקתקות,‏ מעיקה אף היא על הילדים”‏.‏

מחיר המתח

בין שאתה צעיר או מבוגר ובין שמקור המתח בחייך הוא מקום העבודה או בית־הספר,‏ מתח כרוני עלול לגבות מחיר כבד מבריאותך.‏ כתב אחד לענייני רפואה מסביר:‏ ”‏תגובת הדחק של הגוף מזכירה במקצת מטוס שעומד להמריא”‏.‏ ואכן,‏ כשאתה מרגיש מתוח,‏ קצב פעימות לבך ולחץ הדם שלך מרקיעים שחקים.‏ רמת הסוכר בדם נוסקת.‏ הגוף משחרר הורמונים.‏ ”‏אם הסטרס אינו מרפה”‏,‏ ממשיך אותו כתב,‏ ”‏כל מנגנוני הדחק של איברי הגוף (‏המוח,‏ הלב,‏ הריאות,‏ כלי הדם והשרירים)‏ נקלעים למצב של פעילות יתר או תת־פעילות ממושכים”‏.‏ עם הזמן,‏ מצב זה עלול לגרום נזק פיסי או נפשי.‏ הדחק ממלא תפקיד בשורה ארוכה ומפחידה של מחלות:‏ מחלות לב,‏ שבץ,‏ מחלות של מערכת החיסון,‏ סרטן,‏ מחלות של מערכת השרירים והשלד,‏ סוכרת והרשימה עוד ארוכה.‏

מה שבמיוחד מדאיג הוא הדרך הבלתי בריאה שבה רבים — ובעיקר צעירים — מנסים להתמודד עם המתח.‏ ד״ר בטי ב.‏ יאנגס מקוננת:‏ ”‏מאוד עצוב לגלות שדווקא רצונם העז של הצעירים לברוח מכאב הוא שמביא אותם לשימוש באלכוהול ובסמים,‏ היעדרויות מבית־הספר,‏ עבריינות,‏ הפקרות מינית,‏ תוקפנות,‏ אלימות ובריחה מהבית — נתיבים המובילים לבעיות קשות יותר מאלו שמהן ניסו לברוח”‏.‏

המתח הינו מציאות בחיים המודרניים;‏ אי אפשר להימנע ממנו לגמרי.‏ ברם,‏ כפי שניווכח לדעת במאמר הבא,‏ ניתן לעשות הרבה כדי לשלוט בו.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 18]‏

‏”‏הלחץ מצטבר עד כדי כך שאני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ”‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

לעתים קרובות הורים יחידים מנהלים את חייהם תחת מכבש לחצים

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

בית־הספר מפעיל לעתים לחץ מופרז על בני הנוער