הלחצים המופעלים על בני הנוער

גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה סוערת,‏ אפילו בתנאים האידיאליים.‏ המתבגרים מוצפים ברגשות לא מוכרים.‏ הם צריכים להתמודד מדי יום עם לחצים מצד מורים ומצד בני נוער אחרים.‏ הם נחשפים השכם והערב להשפעות הטלוויזיה,‏ הסרטים,‏ תעשיית המוסיקה והאינטרנט.‏ מסיבות אלו מתאר דו״ח מטעם האומות המאוחדות את גיל ההתבגרות כ”‏תקופת מעבר המאופיינת בדרך כלל במתח וחרדה”‏.‏

לדאבוננו,‏ לצעירים בדרך כלל חסר הניסיון הדרוש כדי להתמודד בצורה חיובית עם המתחים והחרדות (‏משלי א׳:‏4‏)‏.‏ ללא הדרכה נכונה הם עלולים להידרדר בנקל לדפוסי התנהגות הרסניים.‏ למשל,‏ הדו״ח מטעם האו״ם מציין:‏ ”‏מחקרים מראים כי השימוש בסמים מתחיל ברוב המקרים בגיל ההתבגרות או בראשית שנות הבגרות”‏.‏ אמירה זו תקפה גם לגבי התנהגויות שליליות אחרות,‏ כגון אלימות והפקרות מינית.‏

הורים הטוענים כי דברים אלה קורים רק ”‏במשפחות קשות יום”‏ או בקבוצות אתניות מסוימות טועים טעות מרה.‏ הבעיות של הצעירים בימינו פוקדות את כל שכבות החברה,‏ בלי קשר למעמד כלכלי,‏ חברתי או להשתייכות עדתית או גזעית.‏ ”‏אם ’‏עבריין נוער’‏ נתפס בעיניך כבן מיעוטים בן 17 משכונת מצוקה,‏ שאמו הענייה נתמכת סעד,‏ אתה ממש לא מעודכן”‏,‏ כותב המחבר סקוט וולטר.‏ ”‏הילד הבעייתי של היום יכול להיות לבן;‏ הוא יכול לבוא ממשפחה ממעמד בינוני עד גבוה;‏ הוא יכול להיות מתחת (‏הרבה מתחת)‏ לגיל 16,‏ ו’‏הוא’‏ יכול באותה מידה להיות ’‏היא’‏”‏.‏

מדוע אפוא כל כך הרבה צעירים נמצאים בסכנה?‏ האם צעירים מדורות קודמים לא עמדו בפני קשיים ופיתויים?‏ כן,‏ אולם אנו חיים בתקופה שהמקרא מכנה אותה ”‏זמנים קשים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ דורנו מתאפיין בנסיבות ולחצים ייחודיים המשפיעים על הצעירים.‏ הבה נתייחס לכמה מהם.‏

שינויים בסביבה המשפחתית

תן דעתך,‏ למשל,‏ לשינויים בסביבה המשפחתית.‏ ”‏למעלה משליש ילדים אמריקנים חווים את גירושי הוריהם עוד לפני הגיעם לגיל 18”‏,‏ מדווח כתב העת לפסיכולוגיה הוראתית (‏Journal of Instructional Psychology)‏. במדינות מערביות אחרות הנתונים דומים.‏ כאשר קשרי הנישואין של הוריהם מתמסמסים,‏ נאלצים הילדים להתמודד לא אחת עם רגשות כואבים.‏ ”‏באופן כללי”‏,‏ מציין כתב העת,‏ ”‏ילדים שחוו לא מכבר את התפרקות נישואי הוריהם מתקשים להגיע להישגים אקדמיים וחברתיים בבית־הספר יותר מאשר ילדים ממשפחות שלמות,‏ ממשפחות חד־הוריות יציבות או ממשפחות שבהן אחד ההורים הוא הורה חורג.‏.‏.‏ בנוסף לכך,‏ גירושי ההורים בדרך כלל מערערים את יציבותו הרגשית של הילד ופוגעים בהערכה העצמית שלו”‏.‏

גם המספר ההולך וגדל של נשים המצטרפות למעגל העבודה משנה את הסביבה המשפחתית.‏ מחקר בנושא עבריינות נוער ביפן העלה כי למשפחות שבהן שני ההורים עובדים מחוץ לבית קשה יותר לטפל בילדים מאשר למשפחות שבהן אחד ההורים נשאר בבית.‏

יחד עם זאת,‏ אין ספק כי משפחות רבות זקוקות לשתי משכורות רק כדי לכסות את הוצאות המחיה הבסיסיות.‏ שתי משכורות עשויות גם לאפשר לילדים ליהנות מחיים נוחים יותר.‏ אבל אליה וקוץ בה:‏ מיליוני ילדים חוזרים מבית־הספר לבית ריק.‏ וכאשר ההורים מגיעים סוף־סוף הביתה,‏ הם בדרך כלל עייפים וטרודים בבעיות מהעבודה.‏ ומה התוצאה?‏ צעירים רבים אינם מקבלים מספיק תשומת לב מן ההורים.‏ ”‏במשפחה שלי אנחנו לא מבלים זמן ביחד”‏,‏ התלונן צעיר אחד.‏

רבים מחזיקים בדעה שמגמה זו אינה סימן מבשר טובות לצעירים.‏ ”‏אני סבור שמגמות ההורות שהתפתחו בשלושים השנים האחרונות תורמות לגידולם של ילדים מנותקים,‏ שתקנים,‏ לקויי למידה ומשולחי רסן”‏,‏ אומר ד״ר רוברט שוֹ.‏ ”‏ההורים מוצאים את עצמם משועבדים לחברה חומרנית ורודפת הישגים המאלצת אותם לבלות כל כך הרבה שעות בעבודה ולבזבז כל כך הרבה כסף,‏ עד שהם כבר אינם מסוגלים להקדיש את הזמן הנחוץ לפיתוח קשר טוב עם ילדיהם”‏.‏

לצעירים אורבת סכנה נוספת:‏ לרשותם של ילדים להורים עובדים עומד זמן רב שבו איש אינו משגיח עליהם.‏ השגחה הורית בלתי מספקת היא מתכון בטוח לצרות.‏

דעות משתנות על הטלת משמעת

הצעירים כיום מושפעים גם מן הדעות המשתנות לגבי הטלת משמעת מצד ההורים.‏ ד״ר רון טייפל אומר ישר ולעניין שהורים רבים ”‏פשוט מוותרים על שרביט סמכותם”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ צעירים רבים מתבגרים ללא כללים או קווים מנחים שיכולים לכוון את התנהגותם.‏

במקרים מסוימים נראה כי הורים מגיבים לחוויות השליליות שחוו בילדותם.‏ הם רוצים להיות החברים של ילדיהם ולא משליטי משמעת.‏ ”‏הייתי יותר מדי רכה”‏,‏ מודה אם אחת.‏ ”‏ההורים שלי מאוד החמירו איתי,‏ ורציתי שזה יהיה אחרת עם הילד שלי.‏ טעיתי”‏.‏

עד לאן מרחיקים לכת ההורים בעניין זה?‏ העיתון יו.‏ אס.‏ איי טודיי מדווח:‏ ”‏סקר חדש שבו השתתפו כמעט 600 בני נוער הנמצאים בגמילה מסמים בניו־יורק,‏ טקסס,‏ פלורידה וקליפורניה מראה כי 20 אחוז מהם השתמשו בסמים ביחד עם הוריהם.‏ לאמיתו של דבר,‏ מי שערך את ההיכרות הראשונית של חמישה אחוזים מבני הנוער עם הסמים — בעיקר מריחואנה — היו האם או האב”‏.‏ מדוע שהורים יעשו מעשה חסר אחריות שכזה?‏ אם אחת מתוודה:‏ ”‏אמרתי לה שאני מעדיפה שהיא תשתמש בסמים בבית תחת השגחתי”‏.‏ אחרים ככל הנראה מרגישים שהשימוש בסמים בצוותא עוזר להם להיות ”‏באותו ראש”‏ עם הילדים שלהם.‏

התקפות מצד עולם התקשורת

ואם לא די בכך,‏ לעולם התקשורת נודעת השפעה עצומה על הצעירים.‏ לדברי החוקרת מריטה מוֹל,‏ אחד הסקרים העלה כי צעירים בארצות־הברית מקדישים בממוצע ארבע שעות ו־48 דקות מדי יום לצפייה בטלוויזיה או לשימוש במחשב.‏

האם יש פסול בכך?‏ לפי מאמר שפורסם בכתב העת סיינס,‏ ”‏שש חברות מקצועיות גדולות בארצות־הברית”‏,‏ לרבות האיגוד האמריקני לרפואה,‏ הגיעו פה אחד למסקנה שאלימות בכלי התקשורת קשורה במקרים מסוימים ל”‏התנהגות אגרסיבית של ילדים”‏.‏ ”‏חרף ההסכמה הכללית בין המומחים”‏,‏ ציין המגזין סיינס,‏ ”‏נראה שהציבור אינו מקבל מן העיתונות העממית את המסר שהאלימות המוצגת בכלי התקשורת מולידה חברה אלימה יותר”‏.‏

ניקח לדוגמה את הווידיאו קליפים.‏ פעמים רבות ההורים מזדעזעים מסצינות המין המפורטות והבוטות המוצגות בכמה מקליפים אלה.‏ האם הווידיאו קליפים באמת משפיעים על התנהגות הצעירים?‏ לפי סקר שבו השתתפו 500 סטודנטים,‏ ”‏תיאורי האלימות בשירים מולידים יותר מחשבות ורגשות אלימים”‏.‏ לפי מחקר עדכני נוסף,‏ ”‏צעירים הצופים יותר במין ובאלימות בקליפים של.‏.‏.‏ מוסיקת ראפ ’‏כבדה’‏ של כנופיות רחוב,‏ נוטים יותר לחקות התנהגויות אלה”‏.‏ מחקר זה,‏ שהקיף יותר מ־500 נערות,‏ מגלה כי קיימת סבירות גבוהה יותר שצופים ”‏כבדים”‏ של וידיאו קליפים מסוג זה יכו מורה,‏ ייעצרו על־ידי המשטרה ויקיימו יחסי מין עם יותר מבן זוג אחד.‏

בני נוער ומחשבים

המחשב תפס בשנים האחרונות מקום נכבד בעיצוב החשיבה של הצעירים.‏ ”‏מספר האנשים שיש להם מחשב אישי בבית גדל באופן משמעותי בעשרות השנים האחרונות”‏,‏ מציין כתב העת רפואת ילדים (‏Pediatrics)‏. ”‏לשני שלישים מסך כל בתי האב במדינה [‏בארצות־הברית]‏ שבהם מתגוררים ילדים בגיל בית־ספר (‏6–17)‏ היה מחשב.‏.‏.‏ שיעור הילדים בני 3 עד 17 בארצות־הברית המתגוררים בבית שיש בו מחשב גדל מ־55 אחוז ב־1998 ל־65 אחוז בשנת 2000”‏.‏ השימוש במחשבים נעשה נפוץ גם בהרבה מדינות אחרות.‏

עם זאת,‏ גם לצעירים שאין בבעלותם מחשב אישי יש גישה למחשבים.‏ חוקר אחד טוען כי ”‏בערך 90 אחוז מן הצעירים בני 5 עד 17 משתמשים במחשבים,‏ ו־59 אחוז מהם גולשים באינטרנט”‏.‏ כך מתאפשרת לצעירים גישה חסרת תקדים למידע — ברכה של ממש בתנאי שמשתמשים במחשב בצורה אחראית ותחת השגחת מבוגר.‏ אך למרבה הצער,‏ הורים רבים נותנים לילדיהם חירות בלתי מוגבלת בכל הנוגע לשימוש במחשב.‏

כראיה לכך,‏ החוקרת מריטה מוֹל כותבת בביטאון פי דלתא קפאן (‏Phi Delta Kappan)‏ שעל־פי סקר שנערך בשנת 2001 בנושא שימוש באינטרנט,‏ ”‏71 אחוז מההורים חשבו שהם יודעים ’‏הרבה או מספיק’‏ על האופן שבו ילדיהם משתמשים באינטרנט.‏ אך כאשר הפנו את אותה שאלה לילדים,‏ 70 אחוז אמרו שהוריהם יודעים ’‏מעט מאוד או שום דבר’‏ על הפעילויות המקוונות שלהם”‏.‏ אותו סקר מציין כי ”‏30 אחוז מבני 9 עד 10 סיפרו שביקרו בחדרי צ׳אט פרטיים למבוגרים בלבד.‏ המצב רק הולך ומחמיר אם לוקחים בחשבון ש־58 אחוז בני 11 עד 12,‏ 70 אחוז בני 13 עד 14 ו־72 אחוז בני 15 עד 17 ביקרו בחדרי צ׳אט כאלה.‏ .‏.‏.‏ לפי סקר בריטי שבדק את הרגלי השימוש הביתיים באינטרנט,‏ אחד משבעה הורים הודה שאין לו שמץ של מושג במה צופים ילדיו באינטרנט”‏.‏

שימוש באינטרנט ללא השגחה עלול לחשוף את הצעירים לפורנוגרפיה.‏ אך בזאת לא מסתכמת הסכנה.‏ ד״ר טייפל,‏ שדבריו הובאו קודם לכן,‏ אומר בצער:‏ ”‏הילדים שלנו מתיידדים עם ילדים אחרים בבית־הספר ובאמצעות האינטרנט.‏ התוצאה היא שהם מתרועעים עם ילדים שלא מזדמן לנו לפגוש”‏.‏

ברור אפוא שהצעירים של ימינו נחשפים ללחצים ולבעיות שלא היו ידועים בדורות קודמים.‏ אין פלא שבני נוער מתנהגים בצורה מדאיגה!‏ האם יש דרך כלשהי לסייע לדור הצעיר?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏”‏אני סבור שמגמות ההורות שהתפתחו בשלושים השנים האחרונות תורמות לגידולם של ילדים מנותקים,‏ שתקנים,‏ לקויי למידה ומשולחי רסן”‏ ‏(‏ד״ר רוברט שוֹ)‏‏.‏

‏[‏תמונה בעמודים 6,‏ 7]‏

הצטרפותן של יותר נשים למעגל העבודה שינתה את הסביבה המשפחתית

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

צעירים ללא השגחה עלולים להסתבך בקלות

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

חוקרים מציינים כי קיים קשר בין צפייה בווידיאו קליפים אלימים ובין התנהגות אלימה

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

האם אתה יודע במה צופים ילדיך באינטרנט‏?‏