אסונות טבע והגורם האנושי
מכונית מתוחזקת היטב יכולה להיות כלי תחבורה בטוח. אך אם משתמשים בה לרעה ומזניחים אותה, היא עלולה להיות מסוכנת. כך הוא במובנים רבים לגבי כדור־הארץ.
לדעת מדענים, שינויים שמחולל האדם באטמוספירה ובאוקיינוסים הופכים את כדור־הארץ לכוכב מסוכן יותר משום שהם תורמים להגברת תכיפותם ועוצמתם של אסונות הטבע. והעתיד לוט בערפל. ”אנחנו בעיצומו של ניסוי גדול ובלתי מבוקר בכוכב הלכת היחידי שיש לנו”, נאמר במאמר מערכת בכתב העת סאיינס.
כדי להבין טוב יותר כיצד פעולות האדם משפיעות על תכיפותם ועוצמתם של אסונות הטבע, עלינו לקבל מושג מה לגבי תופעות טבע בסיסיות. לדוגמה, כיצד נוצרות סערות גדולות כגון הוריקן?
ממירי חום על פני כדור־הארץ
את מערכת האקלים של כדור־הארץ ניתן להמשיל למכונה הממירה ומפזרת אנרגיה סולארית. מאחר שהאזורים הטרופיים קולטים את מרבית חום השמש, חוסר האיזון במעלות החום גורם לתנועת האוויר.a בזכות סיבוב כדור־הארץ סביב צירו, האוויר הלח הנע במסות אדירות יוצר מערבולות, אשר חלקן הופכות לשקעים ברומטריים, כלומר, לאזורים שיש בהם לחץ אוויר נמוך. השקעים עלולים להתפתח לסערות.
אם תעקוב אחר המסלול הכללי של הסערות הטרופיות, תיווכח כי הן נוטות להתרחק מקו המשווה, לכיוון צפון או דרום, ולנוע לאזורים קרים יותר. בדרך זו הסערות משמשות גם כממירי חום ענקיים הממתנים את האקלים. אך כאשר הטמפרטורה באזור פני האוקיינוס — ”חדר הדוד” במכונת האקלים — מגיעה ליותר מ־27 מעלות צלזיוס, הסערות הטרופיות עשויות לצבור מספיק אנרגיה כדי להפוך לציקלונים, הוריקנים וטייפונים — שמות אזוריים שונים לתופעה פחות או יותר זהה.
אסון הטבע הגדול ביותר בתולדות ארה״ב מבחינת אבידות בנפש אירע כאשר סופת הוריקן היכתה בעיר גלבסטון, טקסס, ב־8 בספטמבר 1900. בעקבות הגלים שנגרמו מהסופה נספו בין 000,6 ל־000,8 איש בעיר, בנוסף ל־000,4 איש שאיבדו את חייהם באזורים הסמוכים. כמו כן, נהרסו כ־600,3 בתים. למעשה, שום מבנה בגלבסטון מעשה ידי אדם לא נותר בלא פגע.
כפי שהוזכר במאמר הקודם, בשנים האחרונות התחוללו מספר סערות חזקות. המדענים בודקים אם הדבר קשור להתחממות כדור־הארץ, תופעה אשר מגבירה את האנרגיה המזינה את מערכות הסערה. בכל אופן, השינויים במזג האוויר הם אולי רק סימפטום אחד של התחממות כדור־הארץ. קיים ככל הנראה תוצא נוסף בעל פוטנציאל לנזק רב.
עליית גובה פני הים והשמדת יערות
על־פי מאמר מערכת בכתב העת סאיינס, ”גובה פני הים עלה ב־10 עד 20 סנטימטר במאה השנים האחרונות, והמגמה נמשכת”. מה לזה ולהתחממות כדור־הארץ? החוקרים מצביעים על שני מנגנונים אפשריים. האחד הוא הפשרת הקרח והקרחונים שעל פני האדמה בקטבים, תהליך המגביר את נפח האוקיינוסים. הגורם השני הוא התפשטות תֶרמית — ככל שהאוקיינוסים מתחממים, הנפח שלהם גדל.
ייתכן מאוד שעליית מפלס הים כבר נותנת את אותותיה באיים הזעירים המרכיבים את מדינת טוּבַלו שבאוקיינוס השקט. כתב העת של המכון הסמיתסוני מציין כי על־פי נתונים שנאספו מן האי פונאפוטי, מפלס הים עלה ”ב־6.5 מילימטרים בממוצע מדי שנה בעשר השנים האחרונות”.
באזורים רבים בעולם מביא גידול האוכלוסין להתפשטות הערים, לריבוי במספר שכונות הפחונים ולהידרדרות סביבתית. התפתחויות אלו נוטות להעצים את חומרת אסונות הטבע, והנה כמה דוגמאות.
האיטי היא מדינת אי מרובת אוכלוסין בעלת היסטוריה ארוכה של השמדת יערות. לאחרונה דווח בחדשות כי למרות הבעיות הקשות של האיטי מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית, בירוא היערות מאיים על קיום המדינה יותר מכל דבר אחר. האיום הורגש בצורה טרגית ב־2004. בשנה ההיא ירדו ממטרים כבדים שגרמו למפולות בוץ אשר בהן אלפי אנשים מצאו את מותם.
המגזין טיים של אסיה מציין כי ”התחממות כדור־הארץ, בניית סכרים, השמדת יערות וחקלאות של כריתה והבערה” הן מבין הגורמים שהחריפו את אסונות הטבע שהתחוללו בדרום אסיה. מנגד, השמדת היערות מחמירה את הבצורת משום שהיא מזרזת את התייבשות הקרקע. הבצורות שהיכו באינדונזיה ובברזיל בשנים האחרונות הובילו לדליקות חסרות תקדים ביערות שבדרך כלל היו לחים מכדי להישרף. עם זאת, מזג אוויר קיצוני אינו הגורם הבלעדי לאסונות טבע. ארצות רבות מוכות באסונות המתחילים עמוק בלב כדור־הארץ.
כאשר האדמה מזדעזעת
קרום כדור־הארץ מורכב מלוחות בגדלים שונים הנעים יחד במקביל. למעשה, התנועה המרובה בקרום יוצרת מדי שנה מיליוני רעשי אדמה, אשר מרביתם אינם מורגשים.
הדעה הרווחת היא שכ־90 אחוז מרעידות האדמה מתרחשות לאורך קווי החיבור שבשולי הלוחות. במקרים נדירים מתחוללים הרעשים בתוך הלוחות, ורעשים אלה גורמים לעתים להרס רב. על־פי הערכות, רעידת האדמה הקטלנית ביותר בהיסטוריה היא זו שפקדה שלושה מחוזות בסין בשנת 1556. ככל הידוע, נהרגו בה 000,830 איש!
רעידות האדמה עלולות לגרור תגובות לוואי קטלניות. לדוגמה, ב־1 בנובמבר 1755 נמחתה עד היסוד העיר ליסבון שבפורטוגל ברעידת אדמה. אוכלוסייתה מנתה אז 000,275 איש. אך בזאת לא תמה הזוועה. בעקבות הרעש פרצו דליקות ועלו מתוך האוקיינוס האטלנטי גלי צונאמי שהגיעו לגובה של 15 מטר. מניין הקורבנות בעיר הגיע ליותר מ־000,60.
נשוב ונאמר כי ממדי האסונות האלה מושפעים במידה מסוימת מן הגורם האנושי. אחת הסיבות לכך היא צפיפות אוכלוסין באזורי סיכון גבוה. ”קרוב למחצית מן הערים הגדולות בעולם בנויות באזורים המועדים לרעידות אדמה”, אומר הכותב אנדרו רובינסון. גורם נוסף הוא הבניינים — החומרים ואיכות הבנייה. לעתים קרובות מדי מתברר עד כמה נכונה המימרה ”אנשים לא נהרגים בגלל רעידות האדמה אלא בגלל הבניינים”. אבל איזו ברירה יש לאנשים שידם אינה משגת לבנות בניינים העמידים בפני רעידות אדמה?
הרי געש — גם בונים וגם הורסים
”לפחות 20 הרי געש מתפרצים ממש ברגע זה בעודך קורא את המילים האלה”, כך נמסר בדו״ח מטעם המכון הסמיתסוני שבארה״ב. תיאוריית הטקטוניקה של הלוחות אומרת באופן כללי כי רעידות אדמה והרי געש ייווצרו באזורים דומים — בייחוד בבקעים אוקיאניים בקרום כדור־הארץ שבהם המאגמה עולה ממעמקי האדמה דרך סדקים, ובאזורי גריעה, שבהם לוח אחד שוקע מתחת לאחר.
פעילות וולקנית באזורי גריעה היא האיום הגדול מכול לבני האדם, הן בשל מספר ההתפרצויות הנצפות והן עקב התרחשותן סמוך לריכוזי אוכלוסין. ברצועת הרי הגעש באוקיינוס השקט הקרויה חגורת האש, פזורים מאות הרי געש. מקצתם מצויים גם בנקודות וולקניות חמות הרחק משולי הלוחות. דומה כי איי הוואי, האיים האזורים, איי גלפאגוס ואיי החברה נוצרו עקב פעילות געשית בנקודות חמות.
למעשה, הרי הגעש ממלאים תפקיד קונסטרוקטיבי ארוך בתולדות כדור־הארץ. על־פי אתר אינטרנט של אוניברסיטה אחת, ”90 אחוז מכלל היבשות ואגני האוקיינוסים הם תוצר של פעילות געשית”. אך מדוע חלק מן ההתפרצויות הן בעוצמה כה גבוהה?
ההתפרצויות מתחילות עם עליית מאגמה ממעמקיו הלוהטים של כדור־הארץ. חלק מהרי הגעש פשוט משחררים לבה בקצב איטי במהירות שבדרך כלל אינה מספיקה להפתיע את התושבים שבסביבה. לעומת זאת, יש הרי געש המתפרצים בעוצמה גבוהה מזו של פצצה גרעינית! הגורמים המכריעים הם בין היתר הרכבו וצמיגותו של החומר המותך המזין את הר הגעש וכמות הגזים והמים הרותחים המתפרקים בחומר זה. ככל שהמאגמה מתקרבת אל פני השטח, המים והגזים הלכודים בה מתפשטים במהירות גדולה יותר. בהרכב המאגמה הנכון דומה התופעה לזו של משקה מוגז הפורץ מפחית שתייה אחרי שפותחים אותה.
לשמחתנו, הרי געש נוטים להזהיר מראש לפני שהם מתפרצים. כך קרה לפני התפרצות ההר פֶּלֶה באי מרטיניק שבים הקאריבי בשנת 1902. העיר הסמוכה סן פייר עמדה לקראת בחירות, והפוליטיקאים עודדו את התושבים להישאר למרות האפר, החולי והפחד שאפפו את העיר. ימים שלמים היו רוב החנויות סגורות!
ב־8 במאי נחגג יום עליית ישוע השמיימה, ורבים עשו דרכם אל הקתדרלה כדי להתפלל להגנה מפני ההר. באותו בוקר, זמן קצר לפני השעה 8, התפרץ ההר פלה ושחרר אל חלל האוויר מסה אדירה של אפר, אבנים וולקניות שחורות, אבני ספוג וגזים לוהטים בטמפרטורה שנעה בין 200 ל־500 מעלות צלזיוס. הענן הקטלני השחור נע במהירות צמוד לקרקע במורד ההר, כיסה את העיר וגרם למותם של קרוב ל־000,30 איש, תוך שהוא ממיס את פעמון הכנסייה ומבעיר את הסירות ואת הנמל. הייתה זו ההתפרצות הקטלנית ביותר במאה ה־20. אך היא לא הייתה כה קטלנית אילו האנשים לא היו מתעלמים מסימני האזהרה.
האם צפויה עלייה במספר אסונות הטבע?
בדו״ח על אסונות העולם בשנת 2004, הפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום ציינה כי בעשר השנים האחרונות, אסונות גיאופיסיים ואסונות הקשורים למזג האוויר התרבו בשיעור של יותר מ־60 אחוז. ”הדבר מצביע על מגמות ארוכות טווח”, נאמר בדו״ח, אשר התפרסם לפני אסון הצונאמי שאירע ב־26 בדצמבר באוקיינוס ההודי. ברור שאם מספר התושבים באזורי סיכון גבוה ימשיך לגדול ואם היערות ימשיכו להידלדל, לא תהיה כמעט שום סיבה לאופטימיות.
בנוסף לכך, ארצות מתועשות רבות מוסיפות לשחרר אל האטמוספירה גזי חממה בכמות הולכת וגוברת. על־פי מאמר מערכת בכתב העת סאיינס, דחיית הצעדים להפחתת פליטות גזי החממה ”כמוה כאי־נכונות לקבל תרופות נגד זיהום מתפשט: שזהו מתכון בטוח לכך שהמחיר יהיה גבוה יותר בהמשך”. בדו״ח קנדי בדבר צמצום פגעי האסונות נאמר ביחס למחיר: ”ניתן לומר ששינויי אקלים הם הבעיה הסביבתית המקיפה ביותר שניצבה אי פעם בפני הקהילה הבינלאומית”.
אלא שלעת עתה אין בקהילה הבינלאומית אפילו לא הסכמה בשאלה אם פעולות האדם תורמות להתחממות כדור־הארץ, ובטח ובטח שאין תמימות דעים בשאלת ההתמודדות עם הבעיה. המצב מדגיש את נכונות הפסוק: ”לא לאיש... הָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). במאמר הבא נראה שהמצב אינו חסר תקנה. לאמיתו של דבר, הצרות של ימינו, כולל התנאים הסוערים בחברה האנושית, הן הוכחה נוספת לכך שהשינוי המיוחל קרוב.
[הערת שוליים]
a ההתפשטות הבלתי אחידה של חום השמש גורמת גם להיווצרות זרמים בים המעבירים אנרגיה אל אזורים צוננים יותר.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
לא רק תירס צומח בשדה
בשנת 1943 גילה מגדל תירס במקסיקו שלא רק תירס צומח לו בחווה. בהיותו בשדה הבחין בסדקים ובקעים שנוצרו באדמה. למחרת הפכו הבקעים להר געש קטן. חלף שבוע והחרוט צמח לגובה של 150 מטר, ומקץ שנה התנשא ההר ל־360 מטר. בסופו של דבר הגיע החרוט, השוכן 775,2 מטר מעל לגובה פני הים, לרום סופי של 430 מטר. הר הגעש הקרוי פּאריקוּטין חדל לפתע להתפרץ ב־1952 ומאז הוא רדום.
[שלמי תודה]
U. S. Geological Survey/Photo by R. E. Wilcox
[[תיבה/תמונה בעמוד 8]
אומות ניצלות מאסון בעזרת אלוהים
רעב הוא בגדר אסון טבע. אחד ממקרי הרעב הקדומים ביותר שתועדו בהיסטוריה אירע במצרים הקדומה בימי יוסף בן יעקב. הרעב נמשך שבע שנים והיכה במצרים, בכנען ובארצות אחרות. עם זאת, הרעב לא הביא לאבדות כבדות בנפש משום שיהוה חזה את בואו שבע שנים מראש. עוד גילה כי שבע השנים עד הרעב יהיו שנות שפע במצרים. בהשגחת יוסף ירא האלוהים, אשר בהתערבות שמיים נתמנה לשר ראשון ולאחראי על המזון, צברו המצרים תבואה רבה ”עד כי חדל לספור”. כך עלה בידי מצרים לכלכל לא רק את עצמה, אלא גם את אנשי ”כל הארץ”, כולל משפחתו של יוסף (בראשית מ״א:49, 57; מ״ז:11, 12).
[תמונות בעמוד 7]
האיטי 2004. נערים נושאים מי שתייה ברחובות מוצפים. כריתת יערות בהיקף כה נרחב תרמה למפולות הבוץ הגדולות
[שלמי תודה]
רקע: Sophia Pris/EPA/Sipa Press; תמונה קטנה: Carl Juste/Miami Herald/Sipa Press
[תמונה בעמוד 9]
ארצות רבות מוסיפות לשחרר אל האטמוספירה גזי חממה
[שלמי תודה]
Mark Henley/Panos Pictures ©