הפער בין העשירים לעניים
בלי קשר למינוחים ולהגדרות, מדינות מפותחות, מתועשות ומתקדמות מאוד מבחינה כלכלית מתגאות ברמת חיים גבוהה, ואילו מדינות פחות מתועשות ופחות מפותחות מבחינה כלכלית, נאלצות להסתפק ברמת חיים נמוכה יותר. דומה כי שני הצדדים שייכים כמעט לשני עולמות שונים.
כמובן, גם במדינה אחת ייתכנו שני עולמות. במדינות העשירות יחסית שהוזכרו במאמר הקודם יש עשירים ויש עניים. לדוגמה, בארצות־הברית 10 אחוזים ממשקי הבית השייכים לעשירון העליון משלשלים לכיסם כ־30 אחוז מההכנסה הלאומית הכוללת. לעומת זאת, 20 אחוז ממשקי הבית השייכים לעשירונים התחתונים צריכים להסתדר עם 5 אחוזים בלבד מההכנסה הכוללת. מצב זה או דומה קיים אולי בארצך, בייחוד אם שכבת מעמד הביניים קטנה. אך גם במדינות שבהן מעמד הביניים רחב יחסית, לא הצליחו הממשלות עד כה לגשר לחלוטין על הפערים הכלכליים בין העשירים לעניים.
שני העולמות אינם אידיאליים
שני העולמות אינם יכולים לטעון לשלמות. נחשוב לרגע על החסרונות הברורים בארצות עניות. שירותי הבריאות דלים להחריד. ב־9 הארצות העשירות ביותר המוזכרות במסגרת שבעמוד זה קיים רופא אחד על כל 242 עד 539 תושבים, ואילו ב־18 הארצות העניות ביותר הנתון נמוך בהרבה — רופא אחד על כל 707,3 עד 118,49 אזרחים. מטבע הדברים, תוחלת החיים בארצות העשירות עומדת על 73 שנה או יותר, ואילו ביותר ממחצית הארצות העניות, תוחלת החיים נמוכה בהרבה מ־50 שנה.
אפשרויות ההשכלה בארצות העניות מצומצמות מאוד, ומרבית הילדים נידונים לחיות חיי עוני. חיסרון זה מתבטא בשיעור יודעי קרוא וכתוב. ב־7 מתוך 9 הארצות העשירות בעולם שיעור יודעי קרוא וכתוב הוא 100 אחוז (הנתונים ב־2 הארצות הנוספות הם 96 ו־97 אחוז), אך ב־18 הארצות העניות בעולם שיעור יודעי קרוא וכתוב נע בין 16 ל־81 אחוז, וב־10 מהן עומד הנתון על מתחת ל־50 אחוז.
עם זאת, גם בארצות עשירות ישנם חסרונות. בעוד תושבי הארצות העניות סובלים ממחסור במזון, יותר ויותר אנשים החיים בשפע אוכלים את עצמם למוות. הספר מלחמת אוכל (Food Fight) טוען כי ”צריכת יתר מחליפה את התת־תזונה בתור בעיית המזון העיקרית בעולם”. הירחון דה אטלנטיק מנת’לי אומר: ”כתשעה מיליון אמריקאים כיום סובלים מ’שמנוּת חולנית’, כלומר, מעודף משקל של 45 קילוגרם או יותר. תחלואים הקשורים לשמנות מביאים לידי מוות בטרם עת של כ־000,300 איש מדי שנה במדינה זאת”. המאמר עצמו מעלה את האפשרות כי ”בקרוב תחלוף השמנות על פני הרעב והמחלות הזיהומיות בדרכה להפוך לבעיית בריאות הציבור החמורה בעולם”.a
אזרחי הארצות העשירות אומנם נהנים מרמת חיים גבוהה, אך בה בעת מייחסים חשיבות רבה יותר לנכסים מאשר ליחסי אנוש, ושמים דגש רב יותר על מה שיש ופחות על החיים עצמם. הנטייה שלהם היא למדוד את ערך האדם על־פי משרתו, הכנסתו או נכסיו, ולא על־פי ידיעותיו, חוכמתו, יכולותיו ומעלותיו.
בכותרת מאמר שהתפרסם בשבועון החדשות הגרמני פוקוס ואשר הדגיש שחיים פשוטים הם המפתח לאושר, הועלתה השאלה: ”מה באשר לקצת פחות?” המאמר ציין: ”רוב אזרחי העולם המערבי אינם מאושרים היום יותר משהיו לפני עשרות שנים, למרות העלייה החדה בשפע ובשגשוג. ... מי שכל מעייניו נתונים לדברים חומריים צפוי להיות אומלל”.
להגיע לאיזון המושלם
העובדות מוכיחות כי בשני העולמות, העשיר והעני, קיימים צדדים חיוביים ושליליים. עולמו של העני פשוט מדי, ואילו עולמו של העשיר מסובך מדי. טוב היה אם שני העולמות היו לומדים זה מזה. אך האם מציאותי לחשוב שנגיע אי פעם לאיזון מושלם כזה?
סביר להניח שמנקודת מבט אנושית מטרה יפה זו נראית לך נשגבת מיכולתו של האדם, וההיסטוריה מוכיחה שהצדק איתך. אך המצב אינו אבוד. יכול להיות שאינך שם לב לפתרון ההגיוני ביותר. מהו פתרון זה?
[הערת שוליים]
[קטע מוגדל בעמוד 6]
”בקרוב תחלוף השמנות על פני הרעב והמחלות הזיהומיות בדרכה להפוך לבעיית בריאות הציבור החמורה בעולם” (דה אטלנטיק מנת’לי).
[גרף בעמוד 5]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
הארצות מופיעות לפי סדר אלפביתי
תשע הארצות העשירות ביותר
תוחלת החיים לגברים (שנים) יודעי קרוא וכתוב (%)
איסלנד
4.78 100
ארצות־הברית
4.74 5.95
בלגיה
1.75 100
דנמרק
9.74 100
יפן
4.78 100
לוקסמבורג
9.74 100
נורבגיה
5.76 100
קנדה
4.76 6.96
שווייץ
7.77 100
שמונה עשרה הארצות העניות ביותר
תוחלת החיים לגברים (שנים) יודעי קרוא וכתוב (%)
אתיופיה
3.47 7.38
בורונדי
5.42 1.48
בורקינה פאסו
43 23
בנין
4.50 5.37
גינאה ביסאו
1.45 8.36
זמביה
3.35 78
טנזניה
3.43 2.75
מאלי
7.44 3.40
מדגסקר
8.53 2.80
מוזמביק
9.38 8.43
מלאווי
6.37 3.60
ניגריה
9.50 1.64
ניז׳ר
3.42 7.15
סיירה לאון
3.40 3.36
צ׳אד
47 6.53
קונגו
49 7.80
רואנדה
3.45 67
תימן
2.59 4.46
[שלמי תודה]
מקור: 2005 Britannica Book of the Year
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]
Mark Henley/Panos Pictures ©